התייעצות השוני בשידוכים בין פעם להיום

[שפריצרית]

הרי לפני כמה עמודים דיברו על זה שעל מה שחשוב משלמים.
אז מילא אם היה מדרג שלפיו מקובל לקנות בחור שלומד ברצינות בסכום מסוים, זה עוד הגיוני לפי הגישה הזו.

לפני כמה עמודים היה דיבור על דרישות בישיבות פרומעריות.
מניסיון החיים האישי שלי ולא ככלל, אני אומרת שבחורים מהישיבות האלה דורשים במושגים של לפני עשר שנים ועומדים בעקביות על דרישתם.
אולי בגלל שהם יודעים שהם באמת הולכים לשבת בכולל כל חייהם, ומבחינתם אין שום אופציה אחרת.
בחורים מישיבות אחרות פופולאריות מאד ובעלות תג מחיר גבוה - יכולים לדרוש שבע מאות ואפילו יותר אבל פעמים רבות הם יורדים מזה במהלך הפגישות.
אם הדרישה היא על בסיס חברתי ופופוליסטי, היא הרבה פחות רצינית.

 

[stars]

אולי בגלל שהם יודעים שהם באמת הולכים לשבת בכולל כל חייהם, ומבחינתם אין שום אופציה אחרת.

אף אחד לא יודע את זה, גם אם הוא מאוד רוצה את זה.

להלן ציטוט מהספר "זכו" של הרב נחום דיאמנט (עמ' 207-208):

אחת הטעויות שעושים הבחורים במפגשים הללו, שמתחילים בחקירה צולבת, שואלים את המדוברת:

"תגידי לי, את בנויה לכך שאלמד כל החיים תורה, כל החיים בלי להפסיק?"

והיא משיבה: "כן, בוודאי, כל השנים בניתי את עצמי לכך, איזו שאלה! מסירות נפש לתורה – זה כל החיים שלי! אין לחשוב על משהו אחר".

"נו, יופי, עכשיו: "את אוהבת אורחים?"

"בטח, כן!"

"את חושבת שצריכים... לעזור לאחרים?"

"ודאי, איזו שאלה!"

יופי. אני יכול כבר להתחתן.

זה לא רציני, עושים ממש חקירת שתי וערב, רק חסר דו"ח כתוב, או דף עם מבחן אמריקאי. אינני מגזים, בחורים עושים דברים כאלה... אם אתה זורק שאלה כזו לחלל "האם את בנויה שאלמד כל החיים?" היא חושבת לעצמה: "איני יודעת מה לומר לו? אם אענה 'לא' הוא יגיד 'את לא מתאימה לי' אם אשיב 'לא יודעת מה המשמעות של כל החיים', הוא יאמר כי אין לי דעה", נלחצת ומשיבה חגיגית: "כן, כן!" ה"כן" הזה אינו רציני.

נחשוב עוד. בקשר לחקירה הראשונה שחקרת אותה "האם את בנויה לכך שאלמד כל החיים" כ"כ לא הגיוני, לא אינטליגנטי.

אדרבה, אשאל אותך, "האם אתה בנוי ללמוד כל החיים?" אם תשיב מידית "כן", אחת מהשתיים, או שהנך שקרן, או שאינך יודע מה שפיך דובר... וכי יש לך מושג איך זה לחיות עם חובות, איך תגיב כאשר יקיפו אותך חובות כספיים? האם אתה יכול לבדוק כיום, מה קורה אתך בעתיד כאשר קושי פרנסה מחייב להצטמצם – להדק חגורה? נסית פעם ללמוד ברוגע אחרי לילה שלם שבנך לא נתן לך לישון? האם אתה עומד בכך? וגם את המדוברת אשאל: "מה זאת אומרת 'אני מסוגלת! אני בניתי את עצמי לכך!' האם חשבת לרגע איך נראית אמא לשלושה ילדים, וגם עובדת מחוץ לבית, לנהל בית כאשר ילדת לאחרונה עוד קטנצ'יק צרחן בלילות? יש לך וודאות שאת מסוגלת לעמוד בכך? – על מה אתם מתחייבים פה ליד השולחן המכוסה מפה פרחונית?!"

אז מה כן? במה נעסוק בפגישה השנייה?

אתה יכול להגיד למדוברת, כי יש לך שאיפה איתנה ללמוד תורה! "לא באתי לקבוע זמן, אלא שרצוני ששאיפתנו יחד – תהיה רק בכיוון הזה! ונקווה שעוד חמש שש שנים לא אשחק חלילה".

נשוב לעניין, כיון שבשאלות לא תעמוד על שאיפות חייה בשום אופן, (תמיד היא תענה כפי שאתה רוצה), במקום לשאול, תעלה נושאים. ובכן, תהיה רציני עם קצת אינטליגנציה, ושב לפני הפגישה ותכין שיעורי בית.

למשל, רצונך לבדוק מסירות נפש לתורה, תשוחח על: איך בונים בית של תורה, מה המהות של בית כזה, מה בית תורני מחייב. אתה מדגיש בשיחה כי חשוב לך שהילדים יראו אבא הלומד, אתה מעלה השקפה ומסתפק בקול, מה עליך לעשות אם וכאשר מתרחשת הזדמנות מיוחדת של נסיעה מחוץ לעיר, ויש לשקול בכובד ראש האם הנסיעה מצדיקה סגירת הגמרא או עזיבת הכולל לחצי יום, ומאידך תציין כי תורה, אף פעם לא תבוא על חשבון אחרים למשל, כאשר הלימוד הוא על חשבון אשתי, האם זה מוצדק? על חשבון הילדים האם ראוי? משוחחים ומחליפים דעות וכך אתה מגלה אמירות, מגלה מחשבות, ואפילו מופתע מהתייחסותה לדברים ולמצבים. ואתה מצליח לראות היכן היא אוחזת בנושא זה באמת.

 

[שפריצרית]

אף אחד לא יודע את זה, גם אם הוא מאוד רוצה את זה.

ברור.
התכוונתי לומר שייתכן שאצלם הדרישה יושבת על בסיס אחר.
מישהי כתבה שמילא שהדרישות יבואו על בסיס תורתו של הבחור ולא מהפופולאריות שלו או של ישיבתו.

 

[גלבוע]

אז למה ההלכה מתכוונת?

כלומר?

 

[גלבוע]

דבר נוסף: במשפחה עם כמה ילדים נשואים - למה שלא יתנו את כספי המעשרות שלהם להורים המשיאים את אחיהם של הזוגות הנשואים - הרי אין לך צדקה מהודרת יותר מזו? מכספי מעשרות אפשר גם להגיע לסכום נכבד שיכול לעזור להורים.

זה רעיון מעולה (והמון משפחות עושות אותו כבר. אבל טוב שאמרת לטובת אלו שעדיין לא.....).

 

[כוכב נוגה]

אהמממ... אז אני למדתי במגמה לא תחרותית, ולא התחתנתי בגיל 25.
בכל זאת, חסכתי כ-45,000 ש"ח, שאתם שילמתי, כשהתארסתי בחסדי שמיים מרובים, על הפאה שלי, על שמלת הכלה, על חלק מהמתנות לחתני, ועל כל מיני רכישות והוצאות במהלך הדרך. כמו כן חלק מהסכום שימש לשכירות ולהוצאות דירה.
כל זה במקביל לכך שמגיל 18 היה לי חשבון בנק, ואת מרבית הוצאותיי ועלות לימודיי (הלא תחרותיים והלא יוקרתיים) שילמתי בעצמי.
זה לא המון כסף אבל מן הסתם זה עזר להוריי.

אני כותבת את זה לחלוטין רק כדי להעלות את העניין למודעות של בנות. שמעתי, מכלי ראשון הרבה פעמים, על בנות 20, עובדות, שנמצאות במינוס. איזה כאב לב.

סביר להניח שאם הייתי מגיעה לגיל שציינת, היה לי סכום התחלתי מספיק בכדי לרכוש דירה וכנראה שזה מה שהייתי עושה, ויש בפירוש בנות לא מעטות כאלה.
וגם כסף שנמצא בצד לתחילת הנישואין הוא לא משהו שאפשר לזלזל בו.
ויש גם בנות, כפי שציינו, שמסייעות להוריהן בהוצאות השוטפות. (אני חושבת שזה פחות מומלץ כי סכומים שנבלעים בשוטף פחות מורגשים לעומת סכום גדול שנחסך, אבל כמובן שכל אחד ייעשה לפי הנתונים שלו, ואשרי הבנות האלה. מעריצה ממש).

רק איך בדיוק היית מגיעה לסכום כזה, גם אם היית מגיעה לגיל הזה?
אני אמנם עוד לא הגעתי לגיל הזה, אבל בחישוב אני בחיים לא אגיע לכזה סכום של 600,000
ועם הקצת כסף שכן מרוויחה, אני צריכה לאחוז ראש שזה גם בשביל דירה (?!), גם לשלם על עצמי, וגם לעזור להוריי.

חוץ מזה שקשה לי להאמין שיש הרבה בנות כאלו, אבל אולי אני טועה.

יש המון בנות כאלה, לפחות מה שידוע לי במגזר הליטאי והספרדי.


לענין הזה של בחורות דורשות/מקוות שהבעל ילמד כל חייו. התבלבלתי לגמרי בים של הדפים פה.
תאמינו לי, זה בודדות שדורשות את זה מתוך כוונה אמיתית ומסוגלות לזה, ולבודדות האלה מחכים יפה מאד גם הבחורים הבודדים שמצהירים את זה ובאמת מתכוונים לזה.
אני חושבת שיש עוד בעיה (ואולי רק אצלי הבעיה, אז תעזרו לי..) ויכול להיות שזה קורה לעוד בנות.
שנוצר מצב שמרגיש לא מקובל בעליל להגיד שאני רוצה/מסכימה לבעל שעובד. ולמה? כי הכניסו לראש ולימדו בסמינר שרק תורה ורק תורה ולמסור את הנפש, וזה חובה וכו'. אם אגיד משהו אחר, אז יש לי בעיה. ואולי הרמה רוחנית שלי לא מרנין, או לא יודעת מה.
כל אחת יודעת טוב טוב אם היא באמת רוצה ומסוגלת או לא. אבל מה, כששואלים אותי איזה בעל אני רוצה, מה אני אגיד בעל שעובד? לא, אני רוצה בעל שלומד. נקודה.
אם אני מסוגלת לזה? לא יודעת.. אני חושבת שזה גדול עלי, וכן הייתי מסכימה לשמוע על בחור ששנה אחרי החתונה יעבוד חצי יום, או עבודה תורנית. אבל לא אגיד את זה כי אני לא אמורה להגיד כזה דבר.
(ואני באה מבית שאבא לומד כל החיים. הכי בית של תורה שיש)

 

[דג הכסף]

אבל לא אגיד את זה כי אני לא אמורה להגיד כזה דבר.

מה???

 

[יהודית ק]

כלומר?

מה הפירוש עד כשר? כפשוטו

 

[ויטראז']

חצי יום, או עבודה תורנית. אבל לא אגיד את זה כי אני לא אמורה להגיד כזה דבר.

יצא המרצע מן השק

 

[כוכב נוגה]

מה???

אה, נו. הסמינר עשה משהו.

 

[yitzhak123]

שנוצר מצב שמרגיש לא מקובל בעליל להגיד שאני רוצה/מסכימה לבעל שעובד. ולמה? כי הכניסו לראש ולימדו בסמינר שרק תורה ורק תורה ולמסור את הנפש, וזה חובה וכו'. אם אגיד משהו אחר, אז יש לי בעיה. ואולי הרמה רוחנית שלי לא מי יודעה מה, או לא יודעת מה.
כל אחת יודעת טוב טוב אם היא באמת רוצה ומסוגלת או לא. אבל מה, כששואלים אותי איזה בעל אני רוצה, מה אני אגיד בעל שעובד? לא, אני רוצה בעל שלומד. נקודה.
אם אני מסוגלת לזה? לא יודעת.. אני חושבת שזה גדול עלי, וכן הייתי מסכימה לשמוע על בחור ששנה אחרי החתונה יעבוד חצי יום, או עבודה תורנית. אבל לא אגיד את זה כי אני לא אמורה להגיד כזה דבר.

יש לציין שישנה אותה בעיה גם במגזר של הבחורים (לא יודע אם באותו היקף), של בחורים שחושבים שלאחר זמן הם יצאו לעבוד, אבל הם לא מסוגלים להגיד את זה. (צריך רק להפגיש ביניהם...)

 

[כוכב נוגה]

יצא המרצע מן השק

ובמילים אחרות?

 

[קריה נאמנה]

אז כל הבנות הללו דוגמה למופת. זה ממש לא מוריד.
חוץ מזה שקשה לי להאמין שיש הרבה בנות כאלו, אבל אולי אני טועה.

יש המון בנות כאלו במודיעין עילית, שיש להן חשבון בנק מגיל 18 ואפילו פחות, והן ממנות את הוצאותיהן, או חלק מהוצאותיהן, כל אחת כפי הצלחתה.
כולן, אכן, דוגמה ומופת, אבל זה לא פותר את בעיית הדרישות.
בדיוק כמו שאברך לא מסוגל להשיג את סכומי העתק שכל שדכנית תצהיר שאם לא יגייס אותם בתו לא תתחתן לעולם, גם בחורה צעירה לא יכולה להשיג את הסכומים הנ"ל.

 

[דג הכסף]

אה, נו. הסמינר עשה משהו.

עשה לך משהו
מה זה הדבר הזה שאת רוצה שבעלך חצי ילמד וחצי יעבוד
אבל אסור לך לומר את זה
מה זה עבודה זרה ח"ו??
זה הדבר האידיאלי לפי התורה
כמו שכתוב בפרקי אבות שקראנו בשבוע האחרון "יפה תלמוד תורה עם דרך ארץ שיגיעת שניהם משכחת עוון"

 

[יהודית ק]

לענין הזה של בחורות דורשות/מקוות שהבעל ילמד כל חייו. התבלבלתי לגמרי בים של הדפים פה.
תאמינו לי, זה בודדות שדורשות את זה מתוך כוונה אמיתית ומסוגלות לזה, ולבודדות האלה מחכים יפה מאד גם הבחורים הבודדים שמצהירים את זה ובאמת מתכוונים לזה.
אני חושבת שיש עוד בעיה (ואולי רק אצלי הבעיה, אז תעזרו לי..) ויכול להיות שזה קורה לעוד בנות.
שנוצר מצב שמרגיש לא מקובל בעליל להגיד שאני רוצה/מסכימה לבעל שעובד. ולמה? כי הכניסו לראש ולימדו בסמינר שרק תורה ורק תורה ולמסור את הנפש, וזה חובה וכו'. אם אגיד משהו אחר, אז יש לי בעיה. ואולי הרמה רוחנית שלי לא מרנין, או לא יודעת מה.
כל אחת יודעת טוב טוב אם היא באמת רוצה ומסוגלת או לא. אבל מה, כששואלים אותי איזה בעל אני רוצה, מה אני אגיד בעל שעובד? לא, אני רוצה בעל שלומד. נקודה.
אם אני מסוגלת לזה? לא יודעת.. אני חושבת שזה גדול עלי, וכן הייתי מסכימה לשמוע על בחור ששנה אחרי החתונה יעבוד חצי יום, או עבודה תורנית. אבל לא אגיד את זה כי אני לא אמורה להגיד כזה דבר.
(ואני באה מבית שאבא לומד כל החיים. הכי בית של תורה שיש)
[/QUOTE]
לא מסכימה אם זה, יש הרבה מאד ובדגש על הרבה שממש רוצות בית של תורה, בכיתתי למדנו 40 בנות והיו בנות שלא חלמנו שתתחתנה אם אברך, אבל גם החלשות מבחינה רוחנית (בעיני המורות כן!) הקימו בתי אברכים לתפארת! מה שכן יש גם בנות אברכים שרוצות לחיות חיי רווחה, לא תמיד הן קבלו מה שרצו, והן רוצות בעל עובד, צריך בהחלט לאפשר לכל בחורה ובחור להתחתן לפי מה שהוא חושב\ת גם אם אבא שלה אברך והוא רוצה חתן בן תורה, בלי שיגידו זה לא מתאים ולא מקובל, ומה יגידו מה יגידו זה יהרוס לנו את השם של המשפחה וכו' תנו לאנשים זכות בחירה אם פחות שיפוטיות. לגבי הכסף, לא בטוח שמי שעובד יש לו יותר מאברך, צריך ברכה בכסף.

 

[כוכב נוגה]

עשה לך משהו
מה זה הדבר הזה שאת רוצה שבעלך חצי ילמד וחצי יעבוד
אבל אסור לך לומר את זה
מה זה עבודה זרה ח"ו??

מסתבר שכן.

יש לציין שישנה אותה בעיה גם במגזר של הבחורים (לא יודע אם באותו היקף), של בחורים שחושבים שלאחר זמן הם יצאו לעבוד, אבל הם לא מסוגלים להגיד את זה. (צריך רק להפגיש ביניהם...)

אז שילמדו את הבחורים/בחורות שזה לגטימי כזה דבר. שזה אנושי, שזה אפשרי. לא לדחוק למצב שעושים דברים באילוץ.

 

[דג הכסף]

מסתבר שכן.

אז שילמדו את הבחורים/בחורות שזה לגטימי כזה דבר. שזה אנושי, שזה אפשרי. לא לדחוק למצב שעושים דברים באילוץ.

מסתבר לך שבעל עובד זה עבודה זרה
אז איך ילמדו שזה לגיטימי?

("יהרג ואל יעבור" לא?!)

 

[כוכב נוגה]

מסתבר לך שבעל עובד זה עבודה זרה
אז איך ילמדו שזה לגיטימי?

לא הבנת. לי זה לא מסתבר, לאיך שלימדו זה מסתבר.

 

[Reizy Esh]

אני אמנם עוד לא הגעתי לגיל הזה, אבל בחישוב אני בחיים לא אגיע לכזה סכום של 600,000

ברור שלא כזה סכום. התכוונתי לסכומים שהוזכרו קודם.
אם תחסכי במשך 6 שנים, נניח, 2500-3000 בחודש, תגיעי לכאלה סכומים.
זה ממש לא קל ובטח שלא כל בחורה בגיל 20 מרוויחה 5000-6000.
בוודאי שאם את מצליחה להרוויח יותר ולחסוך יותר (בלי השתעבדות לזה, בצורה מאוזנת ותוך כדי שאת חייה את חייך הנוכחיים), אפשר להגיע לסכום יפה שאתו אפשר לרכוש דירה נחמדת בפריפריה (או לסכום התחלתי כמשכנתא).
או שתתארסי לפני כן

יש המון בנות כאלו במודיעין עילית, שיש להן חשבון בנק מגיל 18 ואפילו פחות, והן ממנות את הוצאותיהן, או חלק מהוצאותיהן, כל אחת כפי הצלחתה.
כולן, אכן, דוגמה ומופת, אבל זה לא פותר את בעיית הדרישות.
בדיוק כמו שאברך לא מסוגל להשיג את סכומי העתק שכל שדכנית תצהיר שאם לא יגייס אותם בתו לא תתחתן לעולם, גם בחורה צעירה לא יכולה להשיג את הסכומים הנ"ל.

אשריהן. זה באמת לא פותר את בעיית הדרישות של סכומים כמו שהזכרת קודם, שהם באמת מופרכים לחלוטין.
התייחסתי רק לגבי שאלתה של רותי קפלר.
זה כן יכול לעזור לאנשים שאני מכירה בסביבתי, שלא דורשים ולא נותנים סכומים כאלה, אלא "רק" "רק" סכומים נמוכים יותר.
ויש מספיק בנות ליטאיות שמתחתנות הרבה לפני גיל 24 (רוב הבנות שאני מכירה) ולפני שהן מתחילות לחסוך.

 

[יהודית ק]

מסתבר שכן.

אז שילמדו את הבחורים/בחורות שזה לגטימי כזה דבר. שזה אנושי, שזה אפשרי. לא לדחוק למצב שעושים דברים באילוץ.

נראה לי בלתי הגיוני! רוב המורות שמלמדות בסמינר הבעל שלהן לומד\מלמד תורה, הן לא מכירות במציאות אחרת מבחינתם מי שיצא לעבוד הוא ממש מסכן, או יותר גרוע מוקצע מחמת מיאוס, איך בדיוק תשני להן את הראש? האופציה היא לשלוח לסמינרים שההורים עובדים, רק ששם הבעיה שמי שאין לה כסף סובלת ממעמד חברתי נמוך, והבחורות שם חושבות על כסף ומותגים, צריך להקים סמינר לבנות טובות בבתים טובים ולא מנקרי עיניים.