התייעצות רק אני מפחדת לשלוח את הילדים ביום א?

[estiesti]

אני הראשונה שאתמוך בהם על כך.

בשבוע הראשון את תתמכי בהם מתוך סולדריות יפה
ובשבוע השני - כשאת הלחם והחלב לילדים שלך לא יהיה . לא תסבלי אותם...

 

[מיכל ב']

וזה יכול להיות, אחותך העצמאית. גיסתך הגרפקאית.
לא מדברת על המטפלות הפרטיות.

קצת רגישות!

אני מאד רגישה כלפי עצמי. אל תדאגי.
ואני בסירה הזו ומדברת על עצמי.

 

[nori]

אני מפרגנת לכל עובד יוכל להחליט על עצמו לפי רמת ההבנה שלו את הסיכון, ולתת חרות לכל בנאדם להחליט לעצמו.
וזה לא אמור לבוא על חשבון זה.

ספציפית, אני חושבת שחובה למצוא פתרון לילדים של עובדים חיוניים, כי לא יתכן שהם ככה יקרעו בין הילדים לעבודה.

החרות הזו קיימת. למורים ולכל עמ"י.
אפשר להודיע למעסיק שבימים כאלו אני מפחדת לעבוד ובא נפרד לשלום. המעסיק יצטער אבל יקבל בהבנה.
מדינת ישראל אפילו תשלם אבטלה כמקובל בחק. ואחרי תקופה כל אחד יחפש את עצמו מחדש.
נראה לי הוגן לחלוטין, אני מבינה אנשים שיעשו את זה.

ולגבי פתרון לילדים חיוניים, את יודעת שילדים של עובדים חיוניים יורקים באותה מידה של עובדים בלתי חיוניים. מה שאת אומרת שיסכנו, בטח, אין ברירה, רק לא אותי כי לי יש גב חזק.

אני הראשונה שאתמוך בהם על כך.
הם נחשפים וגם עלולים להדביק.

אז את תומכת בכך שכל האוכלוסיה לא תעבוד. לא רק המורים. זה יופי של חשיבה. בואו נכבה את השלטר ונלך לישון לכמה חודשים. כל כך הגיוני.

 

[לווים]

חברה תתאזנו אתן לא באמת חושבות שהסגר ימשך לתמיד כן?
אז עד מתי נראה לכם?
אתן לא יודעות נכון????
אז גם מקבלי ההחלטות לא יודעים הכול
רק לפי הערכות המצב יחסית בטוח בשביל לחזור ובהדרגה....ויצכן שזהו חלק מהחיסון העדר...
וכן צריך לחזור כנראה, כי אי אפשר להמשיך לשתק כלכלה לתמיד ולימודים לתמיד.

 

[מיכל ב']

בשבוע הראשון את תתמכי בהם מתוך סולדריות יפה
ובשבוע השני - כשאת הלחם והחלב לילדים שלך לא יהיה . לא תסבלי אותם...

סליחה? מאיפה יש לי זכות לסכן אותם רק כי אין לי לחם וחלב?
אתכבד ללכת בעצמי ולמכור מה שצריך, אבל לבוא בטענות לאנשים שרוצים לשמור על חייהם???
מי אני שאוכל לדרוש כזה דבר מאנשים?
אם ממש חשוב לי, אז אהפוך לשבנית בעצמי.

ואתן יורדות לדוגמאות קיצוניות.
זה לא שאין בכלל לחם וחלב, אלא שצריך לבטח מאד את מעמדה של המוכרת ולקחת אחריות על בריאותה.

אם באמת היה מגיע מצב של מחסור בלחם וחלב, כאן כבר היו עלינו להידרש ציבורית לנושא, ובטוח לי שכל אחד מאיתנו היה מתגייס.
אלא מה? המוכרות המסכנות לא יכולות להתנגד, כי הן חוששות מפיטורין, אז לנו נח. יש לנו מי שימכור לנו, ולכן לא אכפת לנו ללכת למכולת ולהתקרב קת למוכרת. הרי גם אנחנו סובלות ממצב..

 

[מיכל ב']

החרות הזו קיימת. למורים ולכל עמ"י.
אפשר להודיע למעסיק שבימים כאלו אני מפחדת לעבוד ובא נפרד לשלום. המעסיק יצטער אבל יקבל בהבנה.
מדינת ישראל אפילו תשלם אבטלה כמקובל בחק. ואחרי תקופה כל אחד יחפש את עצמו מחדש.
נראה לי הוגן לחלוטין, אני מבינה אנשים שיעשו את זה.

ולגבי פתרון לילדים חיוניים, את יודעת שילדים של עובדים חיוניים יורקים באותה מידה של עובדים בלתי חיוניים. מה שאת אומרת שיסכנו, בטח, אין ברירה, רק לא אותי כי לי יש גב חזק.

אז את תומכת בכך שכל האוכלוסיה לא תעבוד. לא רק המורים. זה יופי של חשיבה. בואו נכבה את השלטר ונלך לישון לכמה חודשים. כל כך הגיוני.

זה מה שעשו כל עוד היה צריך.
הרי רובינו באותה סירה. לא?

אז כמו שסורוצקין כתב: אם אין מענה נכון לבטיחות עובדי ההוראה, לא נפתח.
וזה גם מה שגדולי ישראל הכריעו.

אני לא מבינה על מה הויכוח פה.
עובדים חיוניים עובדים כי אין ברירה, זה אומר שזה נכון להם וטוב?
זה אומר שאין ברירה אלא להעסיק אותם גם במצב של סיכון.

 

[nori]

עובדים חיוניים עובדים כי אין ברירה, זה אומר שזה נכון להם וטוב?
זה אומר שאין ברירה אלא להעסיק אותם גם במצב של סיכון.

באותה מידה את יכולה להגיד שגם בשגרה מרבית האנשים עובדים כי אין להם ברירה.
אבל את יכולה להגיד שרב האנשים עובדים מתוך תחושת אחריות למשפחה שלהם ולעתים רבות גם לאלו שמקבלים מהם שרות. זה מה שאני מרגישה. וזה לא סותר את העובדה שהמטרה העיקירת היא להביא לחם הביתה.

הרופאים לא נסחבים לעבודה גוררי רגלים. רובם מונעים מתוך תחושת שליחות לסיע ולתת כתף במערכה מאד מאד חשובה.
אולי גם קופאיות. לצערי נותנים להם פחות זמן מסך.
גם אני לא עובדת מתוך תחושת אין ברירה. אם כי כשאת אומרת את זה את צודקת. נכון, אין לי ברירה. יש לי משפחה לפרנס.
אבל התחושה היומיומית שלי היא אחרת. ב"ה יש לי משפחה לפרנס ועבודה חיונית שעמ"י יהנה ממנה ושלא כדאי לעצור אותה וממשיכים כל זמן שאפשר.
המורים תמיד להפך, תמיד מרמור וחסר רצון. מה שגורם להם לקבל יחס כל כך לא יפה ממרבית האוכלוסיה. למרות שאחרי הבכינות הם תמיד יגידו אנחנו עובדים קשה ולא מעריכים אותנו ואז לכולנו נצבט הלב כי הם צודקים. מה לעשות שבמקום לפתוח שרשורי אהדה הם פותחים שרשורים אנוכיים ומתבכיניים. למרות שאני מאמינה שרובם במקביל חושבים גם על תלמידיהם ואולי כן היו רוצים לעשות הרבה בשבילם. הם לא מצליחים לשקף את זה החוצה . חבל.

 

[לווים]

זה מה שעשו כל עוד היה צריך.
הרי רובינו באותה סירה. לא?

אז כמו שסורוצקין כתב: אם אין מענה נכון לבטיחות עובדי ההוראה, לא נפתח.
וזה גם מה שגדולי ישראל הכריעו.

אני לא מבינה על מה הויכוח פה.
עובדים חיוניים עובדים כי אין ברירה, זה אומר שזה נכון להם וטוב?
זה אומר שאין ברירה אלא להעסיק אותם גם במצב של סיכון.

לא יודעת אם אין באמת מענה לבטיחות....
סליחה שאני מזלזת (בלי קשר להכרעת גדולי ישראל שלדעתי הכוונה שלהם היתה יותר שילדים ידביקו אחד את השני ולא את הגננת או המורה)
לפעמים יש דרישות מוגזמות מידי
וציפיות גדולות מידי....

אנחנו למשל לא קיבלנו מענה על למידה מרחוק!
למה מענה לזה החינוך העצמאי לא הביא?????
קווים שקורסים כול הזמן....

 

[yudit10]

משיחה עם הרבה אנשים בסביבה
המגזר הכמעט יחיד שלא אכפת לו שהמצב ימשיך כך
הוא מגזר המורים.
וזאת למה, כי הם את המשכורת שלהם מקבלים בכל מקרה.

 

[מיכל ב']

משיחה עם הרבה אנשים בסביבה
המגזר הכמעט יחיד שלא אכפת לו שהמצב ימשיך כך
הוא מגזר המורים.
וזאת למה, כי הם את המשכורת שלהם מקבלים בכל מקרה.

נכון מאד.
אבל זה לא אומר שזה שעובדים אחרים מסכנים את עצמם- זו התנהלות נכונה.
.
אבל קראתי אתמון אשכול שלך שאת אומרת שהסיכון הוא מזערי. על זה צריך לדבר וכך להרגיע את המורים.

 

[yudit10]

נכון מאד.
אבל זה לא אומר שזה שעובדים אחרים מסכנים את עצמם- זו התנהלות נכונה.
.
אבל קראתי אתמון אשכול שלך שאת אומרת שהסיכון הוא מזערי. על זה צריך לדבר וכך להרגיע את המורים.

זה אומר דבר אחד-
שמי שיש לו את ה'פת בסלו' יכול יפה מאוד לדבר על להתאגד, ועל לעמוד חזק, ועל אי רצון לפתוח את העבודה.
כל שאר העובדים במשק, שמבינים יותר את המשמעות של 'אין עבודה=אין כסף' לא כ"כ מהר ששים לסגור את העסקים.

 

[לווים]

משיחה עם הרבה אנשים בסביבה
המגזר הכמעט יחיד שלא אכפת לו שהמצב ימשיך כך
הוא מגזר המורים.
וזאת למה, כי הם את המשכורת שלהם מקבלים בכל מקרה.

לגבי המורים נכון מאוד!- חופש של חצי שנה במשכורת מלאה מה רע????

לגבי שאר המשק- לא מאה אחוז נכון אני מכירה מלא מלא נשים שיצאו לחלת ולא מאוד אכפת להן כרגע המצב הנוכחי נכון שבחלת לא מקבלים מאה אחוז אבל גם אם היו יוצאות לעבוד עם ילדים בבית קרוב לוודאי שהרבה לא היו עובדים מאה אחוז...
וגם בל נשכח שיש פחות הוצאות בתקופה הזו (בגדול נניח מעונות וצהרונים לא משלמים) אז לפעמים ההפרש מתקזז וזה יחסית "שווה" להשאר בבית בתקופה הזו ובכלל למה לא....הרבה מקבלות חלתים אומרות לא נשלח את הילדים וזה מובן גם למה....

 

[אברך]

נראה לי שלא מספיק שמו לב לנקודה
שאם אין עבודה, אין מיסים.
וכשאין מיסים, למדינה אין כסף להציל חיי אדם בדברים אחרים.
בטחון, תשתיות מצילות חיים, ובעיקר סל תרופות מורחב וכד'.

 

[ot!]

לגבי הקופאיות
לפי התו הסגול אמורה להיות מחיצה בין הקופאי/ת לבין הלקוח בדיוק כדי למנוע הדבקות
לגבי שאר העובדים מי שיכול לעבוד מהבית למה לו ללכת לעבודה וממילא יכול להשאיר את ילדיו בבית

 

[אסתי H]

אם כבר להיפך.
אם כל שנה כשמבטלים לקראת אפריל הם ממלאים בקלי קלות בתינוקות שהאמהות שלהם חוזרות מחופשת לידה אחרי פסח,
השנה הם יישארו עם מקומות ריקים והפסדים כספיים....

אכן

 

[מיקי זאק]

ממש ממש ממש לא רק את!
ועדיין לא יודעת אם אכן אשלח.

החוק אומר מי שלא שולח בזמן לא יוכל לשלוח עד דדליין מרוחק מאוד .
נתון לשיקול דעת

 

[מיכל חגירה]

החוק אומר מי שלא שולח בזמן לא יוכל לשלוח עד דדליין מרוחק מאוד .
נתון לשיקול דעת

על זה עוד לא שמעתי, ראית את זה כתוב?
צריכה מקור!

 

[לווים]

על זה עוד לא שמעתי, ראית את זה כתוב?
צריכה מקור!

אני גם לא ראיתי
אבל זה די הגיוני
דומה למתווה הקפסולות
לא יתכן שתיהיה קבוצה של ילדים ששבועיים ילמדו יחד ויהיו בריאים בעז"ה ופתאום יצוץ לו ילד מהבית שבמקרה "נדבק" וידביק את הקבוצה שכבר סטרילית

 

[A052]

איך בדיוק הקבוצה סטרילית?

הילד חוזר הביתה ונפגש עם בני הדודים וכו'. וגם אם לא זה לא שונה ממי שנשאר בבית.

 

[לווים]

איך בדיוק הקבוצה סטרילית?

הילד חוזר הביתה ונפגש עם בני הדודים וכו'. וגם אם לא זה לא שונה ממי שנשאר בבית.

נכון ממש סטרילית....