מעשה בגידול

  • הוסף לסימניות
  • #21
ההדגמה יפה ומרשימה.

אולי אפשר לדבר מעט על הסיבות ללחץ החברתי?
לעניות דעתי, הסיבה המרכזית ללחץ החברתי המוגבר שקיים בחברה החרדית, היא המקום המועט שיש בציבור שלנו לבילוי גשמי.
מסופר על כך שבימי מלחמת העולם השנייה רצו הבריטים לקצץ את תקציב התרבות, בשל ההוצאות התקציביות הרבות. צ'רצ'יל התנגד לזה בכל כוחו והצהיר 'נכון שאנחנו נלחמים על החיים, אבל צריך גם שיהיה בשביל מה לחיות!'
כל אחד צריך להרגיש שיש משהו שהוא חי עבורו, ונכון, כולנו חיים בשביל לקיים תורה ומצוות ולקבל עולם הבא, אבל רובנו לא בדרגה גבוהה כל כך שיכולים להעביר חיים שלמים בעבודה קשה, בלי להרגיש שמץ של הנאה בעולם הזה.

אצל החילונים החיים הם בשביל לבלות פיזית. חוץ מזה, לרוב אין להם צורך פנימי בנראות חיצונית מהודרת ועמידה בדרישות, אלא אם כן אלו דרישות העבודה והמעמד. לעומת זאת אצלנו, כיון שברוך ד' אין אנו חיים בשביל ההנאה הפיזית, ואדרבה פעמים רבות אנו עמלים מבוקר עד לילה, תחילה בעבודה, ולאחר מכן בבית עם הילדים, תחושת ההנאה מגיעה כאשר אנו מרגישים ש'אנחנו משפחה חשובה ויוקרתית, כזו שמלבישה את הילדים בסטים מחנות X, ומחתנת באולם X'.

אצל משפחות ליטאיות רבות אין צורך בנראות החיצונית בשביל תחושת החשיבות, כיון שתחושת החשיבות היא בזה ש'אנחנו מקפידים על הכשר זה, ולא נכניס את X לבית, והבעל לומד כל היום בכולל'.

כמובן שהכל זה בקווים גסים, ויש הכל אצל כולם.
אהבתי מאוד את הפתיחה

אבל ההנחות שלך לגבי ההבדל בין הציבור החסידי לליטאי
לא נראות נכונות
ולו בשל העובדה שהליטאים כורעים תחת נטל החתונות בדיוק כמו החסידים

וחבל להפוך את האשכול להתכתשויות פנים מגזריות
 
  • הוסף לסימניות
  • #22
אם יש אנשים שכבר היום רגילים לחסוך, אז מצויין זה המטרה שמדובר כאן.
יש כאן שתי מטרות שלא אמורות לפגוע אחת בשניה
אחת- שכל אחד יוציא הוצאות עם חשבון ולא יבזבז על מה שלא צריך (ויחסוך את העודף לכל מטרה נעלה שתעלה בדעתו)
ויש מטרה שניה- שהנורמות החברתיות לא יכתיבו תכתיבים גבוהים כמינימום הכרחי.
 
  • הוסף לסימניות
  • #23
אבל ההנחות שלך לגבי ההבדל בין הציבור החסידי לליטאי
לא נראות נכונות
ולו בשל העובדה שהליטאים כורעים תחת נטל החתונות בדיוק כמו החסידים

וחבל להפוך את האשכול להתכתשויות פנים מגזריות
אין כאן שום התכתשות פנים מגזרית, רק העלאת עובדות והסברן על השולחן.
הליטאים כורעים תחת הנטל רק בגלל הסטנדרט של השתתפות בעול הדירה, דבר מחויב המציאות במגזר שמעוניין שהאברך ימשיך ללמוד בכולל, ואין בו שום עניין של מקובלות חברתית שאפשר לקצץ בו.
לעומת זאת, התחושה האישית שלי היא שאצל החסידים ה'מה יאמרו' הרבה יותר תובעני, והלחץ החברתי יותר מורגש. עד כה לא ראיתי מישהו שחלק עליי.
הנה, בלי שום תקנות אצל הליטאים, אברכים רבים עושים בר מצוות בבתים פרטיים, מחברים 'וורט' ו'אירוסים', לא נותנים מתנות לאחי החתן והכלה, מחתנים ב'וולף' או ב'תמיר העגול', לוקחים זמר ואורגניסט ולא תזמורת, ביטלו לחלוטין את שבתות האופרוף, לא נותנים לחתן חנוכייה ומגילת אסתר, ועוד.
 
  • הוסף לסימניות
  • #24
אין כאן שום התכתשות פנים מגזרית, רק העלאת עובדות והסברן על השולחן.
הליטאים כורעים תחת הנטל רק בגלל הסטנדרט של השתתפות בעול הדירה, דבר מחויב המציאות במגזר שמעוניין שהאברך ימשיך ללמוד בכולל, ואין בו שום עניין של מקובלות חברתית שאפשר לקצץ בו.
לעומת זאת, התחושה האישית שלי היא שאצל החסידים ה'מה יאמרו' הרבה יותר תובעני, והלחץ החברתי יותר מורגש. עד כה לא ראיתי מישהו שחלק עליי.
הנה, בלי שום תקנות אצל הליטאים, אברכים רבים עושים בר מצוות בבתים פרטיים, מחברים 'וורט' ו'אירוסים', לא נותנים מתנות לאחי החתן והכלה, מחתנים ב'וולף' או ב'תמיר העגול', לוקחים זמר ואורגניסט ולא תזמורת, ביטלו לחלוטין את שבתות האופרוף, לא נותנים לחתן חנוכייה ומגילת אסתר, ועוד.
לפי מה שידוע לי
גם הרבה חסידים נוהגים בדיוק כך
בכל הסעיפים אותם הבאת.
והליטאים עדיין קובלים על עצם החתונה
ורוצים לערוך "חתונות המאה"

ושוב
חבל לדרדר את האשכול לכיוון הזה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #25
ואין בו שום עניין של מקובלות חברתית שאפשר לקצץ בו.
לא נכון בהכרח.
ומכאן המסקנה שבכל סקטור קיים לחץ על היבטים שונים בהתאם לרמת החשיבות של כל היבט.
 
  • הוסף לסימניות
  • #26
יש כאן שתי מטרות שלא אמורות לפגוע אחת בשניה
אחת- שכל אחד יוציא הוצאות עם חשבון ולא יבזבז על מה שלא צריך (ויחסוך את העודף לכל מטרה נעלה שתעלה בדעתו)
ויש מטרה שניה- שהנורמות החברתיות לא יכתיבו תכתיבים גבוהים כמינימום הכרחי.
יפה, אז מה העניין להסביר שיש אנשים שכבר היום חוסכים, זה לא סותר את העניין שכדאי להרגיל לחסוך, למי שעדיין אינו עושה כך. וגם מי שכבר נוהג כך, כנראה יש לו עוד מה להרגיל את עצמו בחיסכון.
ואם כל שאנחנו נעשה, זה רק ליצור תקנות או הגבלות על דברים מסויימים בחתונה, זה לא בהכרח יועיל, כי מטבע הדברים העליה ברמת החיים תשפיע גם על מה שכן עושים בחתונה, שלאט לאט ישקיעו בזה יותר כסף.
 
  • הוסף לסימניות
  • #27
אחרי שהאשכול הקודם התפתח לכיוונים שלא חשבתי עליהם,
(כנראה באשמתי)
ואחרי שהחכמתם אותי בהרבה תגובות,

אשמח לשתף אתכם במעשה קטן:

(מקווה שתסלחו לי על האשכול החדש, פשוט כי השקעתי בתגובה ולא רציתי שהיא תטבע בים הודעות:p)

מעשה בגידול קטן ונחמד, ושמו: "תרבות השפע"-
צפה בקובץ המצורף 650083


ביום יום הוא היה די אהוב, אבל בחתונות הוא הציק לכולם-
צפה בקובץ המצורף 650084

הגידול הלך והתפתח, שלח גרורות חדשים, עד שתוך כמה שנים הוא הכפיל את עצמו-
צפה בקובץ המצורף 650085

בשלב הזה- הוא הציק מאוד מאוד, עד שהחליטו כולם לחתוך חלק מרכזי ממנו-
צפה בקובץ המצורף 650086

אחרי החיתוך הסתכלו כולם ואמרו: איזה יופי! הגידול הצטמצם כמעט בחציו!
צפה בקובץ המצורף 650087

נשמו כולם לרווחה, והמשיכו להתאהב בגידול היומיומי הנחמד :)

צפה בקובץ המצורף 650088

עברו כמה שנים...

במקרה הטוב, הגידול המשיך להתפתח באותו קצב כמו שהוא גדל עד עכשיו, והגיע חזרה למימדים הישנים...
צפה בקובץ המצורף 650090



במקרה הגרוע, הגידול היה כה אגרסיבי וצמא חיים,
שהחיתוך פשוט גרם לו להתפתח ביתר חוזקה בכיוונים חדשים:
צפה בקובץ המצורף 650091
נהניתי כל כך מכל הדבר הזה שיצרת כאן.
בלת"ק מחוסר זמן (זהו, חוזרים ללימודים!)
ארצה לכוון לנקודה אחת.
התקשורת שלנו / העיתונות / הפרסום וכו'....
חברה שחה לי פעם-
משגע אותי לקרוא טורים על גבי טורים מלאי לקח ומוסר על הסתפקות במועט, בית של תורה, רוח וגשם, הנראות הרגע מול הנאות עולם וכו וכו'... ולצידם פרסומות על גבי פרסומות של מיטב ה"גידולים" שאת מתארת לעיל, לא עלינו.
אני חושבת שיש בזה מן האמת.
הרוח הנושבת מעל דפי העיתון שאנו צורכים מידי שבוע, מלמד על רמת חיים יפה והרבה מעל הסטנדרט.
בעלי עסקים רוצים להתפרנס, אנשי השיווק (לא מזלזלת בהם אלא מתארת את התופעה) מסייעים להם בכל הכוח, מכתיבים את הנורמות והצרכים שלנו.
פאות בכל מיני שמות וצורות (נו, באמת, מה לא שמת לב שזו אותה גברת בשינוי אדרת?) חנויות שלמות מפוצצות באססוריז בכל הצבעים, הגדלים והמחירים, המודעות קוראות לך להיות חלק מכולם, כי לכולם יש, וזה עכשיו הכי נצרך ואיך עדיין לא רכשת ואיך יכול להיות שלא עשית צילומים לילדים באלפי שקלים ו.....
זו התמונה המשתקפת.
אחר כך כל אחד הולך להציץ בארנק שלו, ובודק-
האם הפיתוי גדול עלי ומשגע אותי עד שלא אוכל לעצור עצמי מלהיות "כמו כולם", או שאני מספיק בוגר ואחראי והפיתוי נראה מתוק ומלא חשק, אבל עדין לא שווה את ריקון הארנק....
הנקודה שהעליתי היא רק חלק מהחוליה של השרשרת הגורמת לנורמות החברתיות להתפתח, לגדול ולתפוח...
ואם היה לי מעט יותר זמן להאריך, הייתי מעלה גם הסתייגויות ותובנות נוספות.... אבל חייבת לעצור את עצמי ולהסתפק בזה.
יישר כוח על העלאת הנושא!
 
  • הוסף לסימניות
  • #28
רק מניחה את זה כאן -
הרבה בנות כיום עובדות, החל מגיל הנעורים בביביסיטר ושות',
ובהמשך לאחר הסמינר בעבודה שיכולה להכניס סכומים לא רעים בכלל.
אולי כדאי שאת חלק מהוצאות החתונה תממן הבת מכספה (וכמובן תחסוך לשם כך מגיל צעיר).
זה יעזור קצת לשיקול מה 'חייבים' ומה 'רוצים'.

(כמובן שיש כאלה שמתחתנות לפני סיום הסמינר. נכון. לא יודעת מה לעשות עם כאלו. מניחה שזה יהיה חלק משיקולי ההורים מתי לחתן).
 
  • הוסף לסימניות
  • #29
כמובן שאין ברצוני לחלוק על חשיבות אשכול זה וחבריו.

רק להאיר נקודה קטנה-
כמעט ולא ראינו פה תגובות של מחותנים אשר יסבירו לנו בעצמם, מה באמת גורם לאדם להוציא מכיסו על לילה אחד, מה שעומד לשלם ביזע כמה שנים. ומה בעצם החשש הגדול ממעבר לחתונות מצומצמות במוזמנים ומזומנים.

תחושה שלי בשתי מילים 'נקודת שיא'.
וביתר הסבר-
כשמדברים על שינוי באופי החתונות קל מיד לדמיין בראש - אב למשפחה חרדית בת ארבע עשרה נפשות, בעמדו טרום חתונת בתו התשיעית בזעקה נואשת הצילו.. הבו שינוי עכשיו..
למה תשיעית? כי בראשונה הוא לא זעק וככל הנראה גם לא ברביעית..

ב"ה בציבור שלנו אדם מקדיש את חייו במסירות לילדיו שנים ע"ג שנים.
ואין הזדמנות כמו בלילה של חתונה לנקז את כל הקושי - האושר של חייו, בהודיה לבורא עולם על חסדיו שליוו עד הנה.

לבוא ולדבר על ליבו כי ניתן לעשות זאת גם במחיצת 100 אנשים במתכונת בר מצווה מכובדת ככל שתהיה, קצת מסובך. ההרגשה היא שליל חתונה הוא שיא האושר של האדם. שיא הנחת. ושיא התכלית שלו פה בעולם לראות את הדורות הישרים..

ושוב, אל תציירו לעצמכם כיצד משכנעים אדם בן 58 תשוש ויגע מ7/8 חתונות קודמות. כי אותו כבר הבנק וודאי שכנע. שכנעו נא אדם טרם חתונת בנו או בתו הראשונים.. אתם תדברו אתו על עשרים השנים הקרובות, והוא בעצם מדבר על עשרים השנים האחרונות..

נ. ב. אולי זה הכוונה בפיוט - חפציך אסורים, וגם לחשוב חשבונות. / הרהורים מותרים, ולשדך הבנות.
- החשבונות הם על העתיד, והרהורים על העבר.. ועם חשבונות ככל הנראה לעולם לא נצליח לשדך..
 
  • הוסף לסימניות
  • #30
כמובן שאין ברצוני לחלוק על חשיבות אשכול זה וחבריו.

נ. ב. אולי זה הכוונה בפיוט - חפציך אסורים, וגם לחשוב חשבונות. / הרהורים מותרים, ולשדך הבנות.
- החשבונות הם על העתיד, והרהורים על העבר.. ועם חשבונות ככל הנראה לעולם לא נצליח לשדך..
אהבתי!
 
  • הוסף לסימניות
  • #31
זה יעזור קצת לשיקול מה 'חייבים' ומה 'רוצים'.
זה רעיון לעד הרבה הוצאות. הרי אפשר לומר שכל פעם שבחור ירצה חליפה, או בחורה תרצה בגד חדש, שהיא תשתתף בהוצאה, וכן לגבי כל הוצאה.
האם זה נכון?
אולי זה רעיון טוב לגרום שלא יקנו סתם. אני דוקא התחברתי לזה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #32
@אי פה אי שם יפה כתבתם
אם כי אני, שרחוקה מחיתון מרחק הגון של שנים, בהיות בתי הגדולה בס"ה בגן חובה, כשנתקלתי בסקר שהופץ לאחרונה ופורסם גם עלי פורום, ובו צויין כי ההלוואות הנלקחות כדי מימון עלות חתונה ממוצעת במגזר מוחזרות במשך 3 שנים - הנתון הזה החריד אותי ממש. נכן לעכשיו אצטרך יותר את מעשר שנים מחיי כדי להשיב רק את הוצאות החתונה! המחשבה הזו מייגעת אותי כבר כעת. מילא יה מדובר בהוצאות לסידור קורת גג לצאצאים - על זה אני מוכנה להתייגע ביתר חשק. אבל על האבסת המונים בערב חד פעמי? למה מה קרה?
 
  • הוסף לסימניות
  • #33
@אי פה אי שם יפה כתבתם
אם כי אני, שרחוקה מחיתון מרחק הגון של שנים, בהיות בתי הגדולה בס"ה בגן חובה, כשנתקלתי בסקר שהופץ לאחרונה ופורסם גם עלי פורום, ובו צויין כי ההלוואות הנלקחות כדי מימון עלות חתונה ממוצעת במגזר מוחזרות במשך 3 שנים - הנתון הזה החריד אותי ממש. נכן לעכשיו אצטרך יותר את מעשר שנים מחיי כדי להשיב רק את הוצאות החתונה! המחשבה הזו מייגעת אותי כבר כעת. מילא יה מדובר בהוצאות לסידור קורת גג לצאצאים - על זה אני מוכנה להתייגע ביתר חשק. אבל על האבסת המונים בערב חד פעמי? למה מה קרה?
זו שאלה של הסתכלות
האבסת המונים או שמחת ליל כלולות צאצאיך !!
שיהיו הכי שמחים שאפשר ביום המרגש ביותר בחייהם
 
  • הוסף לסימניות
  • #34
זו שאלה של הסתכלות
האבסת המונים או שמחת ליל כלולות צאצאיך !!
שיהיו הכי שמחים שאפשר ביום המרגש ביותר בחייהם

בהסתכלות שלי אני מעדיפה שהלילדים שלי תהיה קורת גג נורמלית במינימום משכנתא, ולא ערב חד פעמי מפואר עם המון אדם שאפשר לשמוח גם בנוכחות מחציתו.

לחץ וצער של היעדר דיור משפיעים על החיים בצורה הרבה יותר עמוקה וארוכת טווח מחגיגה חד פעמית מפוארת.
 
  • הוסף לסימניות
  • #35
בהסתכלות שלי אני מעדיפה שהלילדים שלי תהיה קורת גג נורמלית במינימום משכנתא, ולא ערב חד פעמי מפואר עם המון אדם שאפשר לשמוח גם בנוכחות מחציתו.

לחץ וצער של היעדר דיור משפיעים על החיים בצורה הרבה יותר עמוקה וארוכת טווח מחגיגה חד פעמית מפוארת.
התגובה התמקדה בעיקר 'בנוסח' ולא במהות שעליה כבר הרחיבו המון באשכולות אחרים
 
  • הוסף לסימניות
  • #36
איני רואה שום משוואה בין האבסת המונים (איני חוזרת בי מהנוסח) ובין שמחה מיטבית ומקסימלית לזוג ביום הגדול בחייו.
אין שום קו שאני רואה שניתן למתוח בין שני המושגים הללו.
ז'טס אול.
 
  • הוסף לסימניות
  • #37
בהסתכלות שלי אני מעדיפה שהלילדים שלי תהיה קורת גג נורמלית במינימום משכנתא, ולא ערב חד פעמי מפואר עם המון אדם שאפשר לשמוח גם בנוכחות מחציתו.
תנוח דעתך.
ההפרש בין אולם גדול לקטן, כשמדברים על האולמות הזולים כמובן, ובין המון אדם למשפחה המצומצמת, מגיע לעשרות אלפי שקלים בודדים, מה שמהווה פסיק קטן במחיר של 'קורת גג נורמלית', ובקושי מורגש במשכנתא.
 
  • הוסף לסימניות
  • #38
עשרות אלפי שקלים בודדים הם תוצר של כמה חודשי עבודה מאומצים, בהם כל המשכורת מוקדשת לכיסוי ההפרש (כאשר גם העלות הבסיסית כבר שווה למספר משכורות).
זכותי לשמוח ביום החתונה וזכותי לשמוח גם במהלך שלוש השנים שלאחריה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #39
נהניתי כל כך מכל הדבר הזה שיצרת כאן.
בלת"ק מחוסר זמן (זהו, חוזרים ללימודים!)
ארצה לכוון לנקודה אחת.
התקשורת שלנו / העיתונות / הפרסום וכו'....
חברה שחה לי פעם-
משגע אותי לקרוא טורים על גבי טורים מלאי לקח ומוסר על הסתפקות במועט, בית של תורה, רוח וגשם, הנראות הרגע מול הנאות עולם וכו וכו'... ולצידם פרסומות על גבי פרסומות של מיטב ה"גידולים" שאת מתארת לעיל, לא עלינו.
אני חושבת שיש בזה מן האמת.
הרוח הנושבת מעל דפי העיתון שאנו צורכים מידי שבוע, מלמד על רמת חיים יפה והרבה מעל הסטנדרט.
בעלי עסקים רוצים להתפרנס, אנשי השיווק (לא מזלזלת בהם אלא מתארת את התופעה) מסייעים להם בכל הכוח, מכתיבים את הנורמות והצרכים שלנו.
פאות בכל מיני שמות וצורות (נו, באמת, מה לא שמת לב שזו אותה גברת בשינוי אדרת?) חנויות שלמות מפוצצות באססוריז בכל הצבעים, הגדלים והמחירים, המודעות קוראות לך להיות חלק מכולם, כי לכולם יש, וזה עכשיו הכי נצרך ואיך עדיין לא רכשת ואיך יכול להיות שלא עשית צילומים לילדים באלפי שקלים ו.....
זו התמונה המשתקפת.
אחר כך כל אחד הולך להציץ בארנק שלו, ובודק-
האם הפיתוי גדול עלי ומשגע אותי עד שלא אוכל לעצור עצמי מלהיות "כמו כולם", או שאני מספיק בוגר ואחראי והפיתוי נראה מתוק ומלא חשק, אבל עדין לא שווה את ריקון הארנק....
הנקודה שהעליתי היא רק חלק מהחוליה של השרשרת הגורמת לנורמות החברתיות להתפתח, לגדול ולתפוח...
ואם היה לי מעט יותר זמן להאריך, הייתי מעלה גם הסתייגויות ותובנות נוספות.... אבל חייבת לעצור את עצמי ולהסתפק בזה.
יישר כוח על העלאת הנושא!
יפה מאוד ונכון.
ובכל זאת אם אני מנסה לבחון מנקודת המבט האישית שלי, לא אצא לנופש חלומי ולא ארכוש פאה ב15k אם לא תהיה לי האפשרות הכלכלית לכך. לעומת זאת, עבור הוצאות חתונה אני אוציא כל מה ש'מקובל' גם אם לא יהיה לי שקל בכיס ואצטרך לקחת הלוואות עבור זה.
זה למה צריך שינוי בדפוס ה'מקובל' בתחום הזה יותר מבכל השאר.
 
  • הוסף לסימניות
  • #40
תנוח דעתך.
ההפרש בין אולם גדול לקטן, כשמדברים על האולמות הזולים כמובן, ובין המון אדם למשפחה המצומצמת, מגיע לעשרות אלפי שקלים בודדים, מה שמהווה פסיק קטן במחיר של 'קורת גג נורמלית', ובקושי מורגש במשכנתא.

ואגב, חמישים אלף שקל (נניח ההפרש בין חתונה מפוארת או המונית יותר) שישולמו בצוותא ע"י שני הצדדים, שווי ערך לחמש מאות שקלים חודשיים כפול עשרים שנה במשכנתא. זה לא סכום שהולך ברגל והוא בהחלט משמעותי במחיה החודשית.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה