דיון ושוב: ביקורת, כן או לא?

[בונבוניירה פיקנטית]

אולי, רק אולי, כדאי לנו להיות קצת יותר כנים בפורום.

צר לי על התמימות הבוסרית
כשאני ניסיתי להיות כנה - חטפתי ברותחין.
מאז אני רק מגעגעת 'גע גע' ושלום עלי נפשי.

תנסי ותראי...

 

[stars]

כשאני ניסיתי להיות כנה - חטפתי ברותחין.

מעציב.
על מה מדובר?

 

[קופי 100]

צר לי על התמימות הבוסרית
כשאני ניסיתי להיות כנה - חטפתי ברותחין.
מאז אני רק מגעגעת 'גע גע' ושלום עלי נפשי.

תנסי ותראי...

לשון הרע בלי לינקים לא מדבר אלי..

 

[anotherית]

צר לי על התמימות הבוסרית
כשאני ניסיתי להיות כנה - חטפתי ברותחין.
מאז אני רק מגעגעת 'גע גע' ושלום עלי נפשי.

תנסי ותראי...

לשון הרע בלי לינקים לא מדבר אלי..

עכשיו מדבר?

במחילה
אולי נבקש מהמנהלים שיוסיפו מקדם 'שיתוף-תנו לי מחמאה' כמו בפורום שכן פה, בלי שמות.
בכל אופן לשון הרע זה הנושא.
וכך ידעו מי מפרסם למה.
וכל אחד יוכל לקרוא את מה שבא לו.
ונגיב בהתאם. בלי מאמץ. (אפשר להעתיק בקלות ממש אשכולות שלמים משם, להחליף את הפוסט הפותח, ולהשאיר את התגובות. ככה שנחסוך בכח אדם, זמן וניקים)

וכן, אני קוראת פה חומרים לשם ההדדיות, ונותנת ביקורת לשם ההדדיות.
כדי שיקראו חומרים שלי ויתנו לי ביקורת.

והרבה אני קוראת, לא כי אני כל כך רוצה לקרוא אלא כי אני יודעת שהפורום מחייב הדדיות.
אז אני משקיעה מזמני, קוראת, ומגיבה.
והתגובות לוקחות לי הרבה זמן לפעמים.
ואני עושה זאת בכל אופן, כי זה המטרה פה בפורום.
ולכן הוא קיים.
ויש כאלו שעושים זאת בשבילי, ותודה רבה להם.

וברגע שיהיה מקדם לכל מי שלא מעוניין בביקורת,
אני, לדוגמא, אוכל לעקוף את כל האשכולות האלו.
ומאמינה שלא רק אני.

 

[+shira]

אם כבר הגענו לניתוח פסיכלוגי מה כל הצהרה מעידה על ניקה... תנו לי לומר את זה הכי ברור:
הצטרפתי לפורום כדי לקבל פידבק.
פידבק משמעו דיונים (מקצועיים, מקצועיים), דיוקים, ביקורת.
מחמאות על הדרך זה כיף מאוד.
לא מאמינה שש כאן מישהו שרוצה לוותר על משהו מאלה.
ואיו אנושי וחברי יותר מלתת לאחרים את מה שאתה מחכה לו -
הקדשת תשומת לב והערכה מספיקה ליצירה, כי היא שווה את זה. ותועלת אפקטיבית שרק ביקורת כנה יכולה לתת.
ובינינו, מה יותר קל לכתוב?
איזה יופי!!! מהמם!!! סמיילי!!!
או ביקורת אמיתית?
וזה עוד לפני שדיברנו על ניקים(יות) מסוימים שממש מעתיקים שורות ספיציפיות ומציעים תיקונים ושיפור. זה לא פחות ממדהים בעיני.
בלי ועם קשר - מאמינה שכולם כאן נבונים מספיק לזהות מתי ההשקעה שלהם בביקורת לא מתקבלת בהתלהבות יתירה - ולסגת. עם כל התסכול על הכוונה הטובה שהובנה לא נכון.

 

[מנוחה כהן]

השאלה אם זה מה שאנחנו רוצים, שהפורום יהפוך לפורום סיפורת ושיתופים..
שזה לא רע בכלל, כן?

הפעם הראשונה שהגעתי לפורום היתה כי חיפשתי נואשות אחרי חומר קריאה טוב ואיכותי גם בכתיבה וגם בתוכן, ולמזלי הטוב מצאתי את הפורום.

אבל בכל זאת, זה פורום שמיועד לאנשים שרוצים להשתפשף בכתיבה מכל הז'אנרים.

וכדי ללמוד יש כמה דרכים:
1) לעקוב אחרי אנשים מוערכים, לראות מה ההצלחות והטעויות שלהם ולהסיק מסקנות לגבי עצמי.
2) לתרגל ולתרגל ולתרגל וכל פעם לבקר את עצמי, לתקן ולהמשיך לתרגל.
3) להסכים לאנשים לתת ביקורת על המעשים שלי.

ב''ה שכרגע בפורום ניתן למצוא את שלושתם.
לעקוב- טוב, הלייקים מסבירים את זה יותר טוב ממני...
לתרגל ולבקר עצמאית- אפשר לראות דוגמא כאן,
וביקורת חיצונית- לא חסרות דוגמאות.

אני לא הייתי מוותרת על אף אחת מהדרכים.

אבל- אם אתם לא נותנים ביקורת בדרך כלל, אז תתחילו לתת. כמו ש @anotherית אמרה, הפורום בנוי על הדדיות. תן לי ואתן לך.
ואם אתם נותנים- תמשיכו. ותשתדלו שהביקורת תיהיה עניינית, על צורה ולא על תוכן! ככה יש פחות סיכויים שהיא תפגע בכותב.

תודה על ההקשבה, הייתם נהדרים. המשיכו כך.
ביקורת, מישהו?

 

[כנפיים]

@anotherית @+shira @מנוחה כהן תודה.

וברגע שיהיה מקדם לכל מי שלא מעוניין בביקורת,
אני, לדוגמא, אוכל לעקוף את כל האשכולות האלו.
ומאמינה שלא רק אני.

לגמרי.

ובינינו, מה יותר קל לכתוב?
איזה יופי!!! מהמם!!! סמיילי!!!
או ביקורת אמיתית?
וזה עוד לפני שדיברנו על ניקים(יות) מסוימים שממש מעתיקים שורות ספיציפיות ומציעים תיקונים ושיפור. זה לא פחות ממדהים בעיני.

יש משהו יותר מדהים.
הפרשנות שאנשים יכולים לתת למאמץ הזה שלך.
היו כמה פעמים שכתבתי ביקורת, ואני מצטטת, וכל העמ' קופץ לי לתגובה, עולה חזרה, מצטטת, קופץ שוב, וחוזר חלילה, מסיימת לכתוב, מנסחת שוב שיבינו מה אמרתי, מנסה עוד טיפה לדייק ולהתמקד, מסתכלת אם אני הייתי שמחה עם כזו ביקורת, ומשחררת לאוויר העולם.

אחרי שעה נפתח אשכול על ביקורת, ואנשים שהשקעתי עליהם(בשביל מה, לעזאזל?) מדברים על נגיעות אישיות ומאווי כבוד נסתרים המניעים כותבים לתת ביקורת על כל קטע כתוב. וכל באי האשכול חוקרים את המניעים, ויש המתמצתים את הנושא בכך שלא סביר למצוא כותבים טובים שמעוניינים לעזור וגם יבזבזו עליך זמן לביקורת.

זה עוד בלי לדבר על פעמים שהתבקשתי באישי לעבור על קטע לפני פרסומו, (לא הבנתי למה לא לתת לאנשים בפורום לראות שאתה לא מושלם? לא מדובר בניק מתחיל וחששן)
עבדתי, חשבתי, נכנסתי לדמויות, התעכבתי על האפיון, ניסיתי לברור את מילותיי כדי להיות מובנת ואם הניק המדובר הוא גבר, גם התנסחתי בצורה זהירה, בכל זאת כתיבה בפרטי, גם אם היא עניינית.

זהו.
מילה של תודה?
מה זה בכלל?
(אולי בשביל תודה זה כבר לא בסדר להתכתב עם אשה בפרטי)

קרה אפילו שאחרי כל העבודה גיליתי שהניק כנראה שלח לעוד כמה בקשות ביקורת, והם נענו לפני, ובלי לעדכן אותי שחבל על הטרחה, פרסם הניק את הסיפור המתוקן. אז השקעתי עליו לחינם? אז מה. אני ממילא כנראה עושה את זה בשביל התאוות הנ"ל.

לא נורא. היום באמת כשלא ממש בא לי, אני לא עובדת קשה. נכון שזה קורה הרבה פעמים דווקא באשכולות של כאלו שמאד יעריכו ביקורת, אבל אם יש תאווה נסתרת ורצון כמוס מאחורי המאמץ שלי, הרי שאפשר לסכמם במשפט אחד-
הערכה פשוטה למישהו שעשה לך טובה. כזו שהיית נותן למי שהרים לך ארנק שנפל, או עזר לילד שלך לחצות כביש.
זהו. לא יותר.

 

[anotherית]

.

 

[+shira]

@anotherית @+shira @מנוחה כהן תודה.


לגמרי.

יש משהו יותר מדהים.
הפרשנות שאנשים יכולים לתת למאמץ הזה שלך.
היו כמה פעמים שכתבתי ביקורת, ואני מצטטת, וכל העמ' קופץ לי לתגובה, עולה חזרה, מצטטת, קופץ שוב, וחוזר חלילה, מסיימת לכתוב, מנסחת שוב שיבינו מה אמרתי, מנסה עוד טיפה לדייק ולהתמקד, מסתכלת אם אני הייתי שמחה עם כזו ביקורת, ומשחררת לאוויר העולם.

אחרי שעה נפתח אשכול על ביקורת, ואנשים שהשקעתי עליהם(בשביל מה, לעזאזל?) מדברים על נגיעות אישיות ומאווי כבוד נסתרים המניעים כותבים לתת ביקורת על כל קטע כתוב. וכל באי האשכול חוקרים את המניעים, ויש המתמצתים את הנושא בכך שלא סביר למצוא כותבים טובים שמעוניינים לעזור וגם יבזבזו עליך זמן לביקורת.

זה עוד בלי לדבר על פעמים שהתבקשתי באישי לעבור על קטע לפני פרסומו, (לא הבנתי למה לא לתת לאנשים בפורום לראות שאתה לא מושלם? לא מדובר בניק מתחיל וחששן)
עבדתי, חשבתי, נכנסתי לדמויות, התעכבתי על האפיון, ניסיתי לברור את מילותיי כדי להיות מובנת ואם הניק המדובר הוא גבר, גם התנסחתי בצורה זהירה, בכל זאת כתיבה בפרטי, גם אם היא עניינית.

זהו.
מילה של תודה?
מה זה בכלל?
(אולי בשביל תודה זה כבר לא בסדר להתכתב עם אשה בפרטי)

קרה אפילו שאחרי כל העבודה גיליתי שהניק כנראה שלח לעוד כמה בקשות ביקורת, והם נענו לפני, ובלי לעדכן אותי שחבל על הטרחה, פרסם הניק את הסיפור המתוקן. אז השקעתי עליו לחינם? אז מה. אני ממילא כנראה עושה את זה בשביל התאוות הנ"ל.

לא נורא. היום באמת כשלא ממש בא לי, אני לא עובדת קשה. נכון שזה קורה הרבה פעמים דווקא באשכולות של כאלו שמאד יעריכו ביקורת, אבל אם יש תאווה נסתרת ורצון כמוס מאחורי המאמץ שלי, הרי שאפשר לסכמם במשפט אחד-
הערכה פשוטה למישהו שעשה לך טובה. כזו שהיית נותן למי שהרים לך ארנק שנפל, או עזר לילד שלך לחצות כביש.
זהו. לא יותר.

האמת שעמדת לי מול העיניים כשכתבתי על ניקים מסוימים.
ומה שמדהים עוד יותר מהעוד יותר,
הוא שאחרי הכל את עדיין ממשיכה להשקיע. אני באופן אישי נתקלתי בעשרות ביקורות מקצועיות כאלה שגרמו להעריך את הפורום ולרצות להשתייך אליו.
אז שתדעי, שגם אם פותח האשכול פספס משהו בדרך, יש לא מעט אלמונים שקראו, הפיקו תועלת, ולמדו לא מעט על ספרות ולא רק.
אז הנה, אומרת. תודה.

 

[מנוחה כהן]

אז הנה, אומרת. תודה

מצטרפת.

 

[בונבוניירה פיקנטית]

טוב,
אני מפחדת להביע דעה, מממממ.
מצד שני תמיד הייתי נועזת, אז ננסה.
לעניות דעתי (להתקיף,להתקיף) יש הבדל בין בקורת לבין ביטחון עצמי מופרז...
אני בעד בקורת, ברוך ה' יש לי מספיק במות שאני מפרסמת שם בתשלום, פה אני עושה בשביל ביקורת בונה, בשביל דעת הקהל, בשביל לראות כיוון, מאמינה שהעם יודע יותר ממני.
מודה לכל החושבים, משקיעים, מעירים, מאירים.
אבל-
לבוא ולקבוע שדברים שהכותב הנכבד העלה הם מופרכים-
לאמר את הדעה בלי להסכים לשמוע את הצד שלו שאולי לפעמים היא צודקת,
לשלב ציניות לא נעימה-
זה לא בקורת, זה דורסנות.
ולמרות שסופרים כיון שכוחם בפיהם - לא כל כך נבהלים מדורסנות, עדיין, אם הבא מולך לא מסכים להקשיב לך - אל תענה לו בכלל.
ואני לא רוצה להדגים, בשביל מה? מה אני ארוויח מזה שאני יתחשבן אישית?
התחשבנות אישית מראה שהביקורת היא לא כל כך 'לשם שמים'
אבל עדיין, לא מוותרת על הבקורת,גם של כבוד המתחשבנת....
כי היא המצע לצמיחה.

 

[anotherית]

אני בעד בקורת

כשהיא קולעת לטעמך. זה לא נקרא אוהבת ביקורת. ואם דיברנו על כנות, פה זה המקום.
מותר להודות בכך שלא אוהבים ביקורת, ולא לנסות לשייף את המציאות.

התחשבנות אישית מראה שהביקורת היא לא כל כך 'לשם שמים

היופי בעיני המתבונן.

התחשבנות אישית מראה שהביקורת היא לא כל כך 'לשם שמים

ובעניין הלשם שמיים.
מודה ומתוודה בפה מלא,
משתדלת שכל מעשי פה בעולם יובילו בסופו של הכל לשם שמיים ולתיקוני פה עלי אדמות.
אבל מעורבים במעשי שיקולים זרים. בכון.
בביקורת ובתגובות שאני נותנת כאן. יש הרבה שיקולים זרים. נכון.
והלואי שהיה כל כולו לשם שמיים. אבל זה לא. לצערי.

אבל עדיין, לא מוותרת על הבקורת,
כי היא המצע לצמיחה.

בהצלחה לך עם זה, מקוה בשבילך שעדיין יהיו מתנדבים לא מלקקים.

גם של כבוד המתחשבנת...

מחילה, מתאים לוואטסאפ משפחתי להתנגחות בין גיסות.

בכל מקרה, בהצלחה לך בדרך שלך, כל אחד ודרכו שלו.
@יוסל

 

[בונבוניירה פיקנטית]

כשהיא קולעת לטעמך. זה לא נקרא אוהבת ביקורת. ואם דיברנו על כנות, פה זה המקום.
מותר להודות בכך שלא אוהבים ביקורת, ולא לנסות לשייף את המציאות.

היופי בעיני המתבונן.

ובעניין הלשם שמיים.
מודה ומתוודה בפה מלא,
משתדלת שכל מעשי פה בעולם יובילו בסופו של הכל לשם שמיים ולתיקוני פה עלי אדמות.
אבל מעורבים במעשי שיקולים זרים. בכון.
בביקורת ובתגובות שאני נותנת כאן. יש הרבה שיקולים זרים. נכון.
והלואי שהיה כל כולו לשם שמיים. אבל זה לא. לצערי.

בהצלחה לך עם זה, מקוה בשבילך שעדיין יהיו מתנדבים לא מלקקים.

מחילה, מתאים לוואטסאפ משפחתי להתנגחות בין גיסות.

בכל מקרה, בהצלחה לך בדרך שלך, כל אחד ודרכו שלו.
@יוסל

תודה על הביקורת, צודקת בכל מילה.

 

[בונבוניירה פיקנטית]

@anotherית @+shira @מנוחה כהן תודה.


לגמרי.

יש משהו יותר מדהים.
הפרשנות שאנשים יכולים לתת למאמץ הזה שלך.
היו כמה פעמים שכתבתי ביקורת, ואני מצטטת, וכל העמ' קופץ לי לתגובה, עולה חזרה, מצטטת, קופץ שוב, וחוזר חלילה, מסיימת לכתוב, מנסחת שוב שיבינו מה אמרתי, מנסה עוד טיפה לדייק ולהתמקד, מסתכלת אם אני הייתי שמחה עם כזו ביקורת, ומשחררת לאוויר העולם.

אחרי שעה נפתח אשכול על ביקורת, ואנשים שהשקעתי עליהם(בשביל מה, לעזאזל?) מדברים על נגיעות אישיות ומאווי כבוד נסתרים המניעים כותבים לתת ביקורת על כל קטע כתוב. וכל באי האשכול חוקרים את המניעים, ויש המתמצתים את הנושא בכך שלא סביר למצוא כותבים טובים שמעוניינים לעזור וגם יבזבזו עליך זמן לביקורת.

זה עוד בלי לדבר על פעמים שהתבקשתי באישי לעבור על קטע לפני פרסומו, (לא הבנתי למה לא לתת לאנשים בפורום לראות שאתה לא מושלם? לא מדובר בניק מתחיל וחששן)
עבדתי, חשבתי, נכנסתי לדמויות, התעכבתי על האפיון, ניסיתי לברור את מילותיי כדי להיות מובנת ואם הניק המדובר הוא גבר, גם התנסחתי בצורה זהירה, בכל זאת כתיבה בפרטי, גם אם היא עניינית.

זהו.
מילה של תודה?
מה זה בכלל?
(אולי בשביל תודה זה כבר לא בסדר להתכתב עם אשה בפרטי)

קרה אפילו שאחרי כל העבודה גיליתי שהניק כנראה שלח לעוד כמה בקשות ביקורת, והם נענו לפני, ובלי לעדכן אותי שחבל על הטרחה, פרסם הניק את הסיפור המתוקן. אז השקעתי עליו לחינם? אז מה. אני ממילא כנראה עושה את זה בשביל התאוות הנ"ל.

לא נורא. היום באמת כשלא ממש בא לי, אני לא עובדת קשה. נכון שזה קורה הרבה פעמים דווקא באשכולות של כאלו שמאד יעריכו ביקורת, אבל אם יש תאווה נסתרת ורצון כמוס מאחורי המאמץ שלי, הרי שאפשר לסכמם במשפט אחד-
הערכה פשוטה למישהו שעשה לך טובה. כזו שהיית נותן למי שהרים לך ארנק שנפל, או עזר לילד שלך לחצות כביש.
זהו. לא יותר.

את כל כך צודקת.
השקעת, חשבת, שמת לב לכל הפרטים ו-זהו?
כל הכבוד שאת ממשיכה.
והביקורות שלך כל כך בונות ומועילות, לא אחת הן עזרו לי באופן אישי.
ומה שיותר יפה מהבקורת שלך - היא הצורה הנעימה שאת מגישה אותה,
בנוסף - היא ערוכה בטוב טעם, יסודית, ואחראית.
מעריכה.

 

[בונבוניירה פיקנטית]

תודה על הביקורת, צודקת בכל מילה.

עכשיו אני ילדה טובה שמקבלת כל מה שאומרים לה ומגעגעת גע גע גע בלי לאמר חלילה את דעתי המוזרה שמסכימה אבל יש לה עוד מה להוסיף בעניין, הרי - אני חייבת לקבל ביקורת, (אמממ סליחה, דורסנות) לא? גם אם יש לי מה להסביר, ולענות. להסכים, אבל יש כאלה שרוצים שלא יענו להם בכלל או יתייחסו ברצינות ראויה לדבריהם, רק יאשרו ויסכימו, מן סתימת פיות אלגנטית וחדשנית, אז אני זורמת עם זה, למה לא? זה חלק מיכולות הסופר המוצלחות.