דיון על הגבול הנפשי-

  • הוסף לסימניות
  • #41
חבל מאוד, כי העובדה היא שכותבי הספרים הם יותר ממחנכי הדור - הם מחנכי הדור בעצמם.
ולא - לא בגלל שזה תפקידם, אלא פשוט מאוד בגלל שזה מה שהם עושים, הם מחנכים.
התנ''ך עצמו מחנך בעיקר באמצעות סיפורים, וכנראה שלחיים ולדר ומיה קינן יש השפעה על הנוער יותר מרוב רובם של המשגיחים.
הסיפורים שאנו מספרים לילדים, זו התמונת עולם שלהם, וסיפורים שמציירים תמונת עולם מעוותת, יוצרים תפיסה מעוותת אצל הנוער.
הפריבילגיה 'לא לכתוב' על נושא מסויים, שייכת למי שלא יודע לכתוב. מי שיודע לכתוב, בכל נושא שבו יכתוב או לא יכתוב הוא יהיה מחנך. לטב ולמוטב.
לשתוק - זו זהירות
לכתוב - זו אחריות
יש לי הרבה מה להגיד על זה... כי זה מצב ממש עגום. תודו, אם אני בנאדם רע לב, ולרוע המזל יש לי גם כשרון כתיבה, ואני רוצה להחדיר מסרים גרועים אל תוך ליבו של הציבור-או נעזוב את עניין הספקולציות ונניח שרק יש לי ערכים מעוותים במקצת בכמה נושאים, וחוצמזה גם כתיבה ממגנטת
זה לא נורא ואיום???
אבל...
אם זה מצב נתון...
ואכן בעקבות התגובות כאן, השתכנעתי סופית שזה מצב נתון, האם יש מה לעשות???
ואיך אני יכולה למנוע מהשפעות שליליות להשפיע עליי ועל משפחתי? פשוט לסנן להם את הספרים???(כמו בתיאורים על כל המשפחות החנוניות...)
האם זה באמת דבר שצריך להשלים איתו, שגדולי המחנכים הם כותבי הספרים? יותר מהמשגיחים והמורות וכו' וכו'?
(ואגב, לזאת הייתה כוונתי בכתבי 'לא מסכימה עם הגישה'... וכו', כי אני באמת חושבת שאסור לנו לשבת בידיים שלובות ולומר: כן, כן, אין מה לעשות וזה המצב)
 
  • הוסף לסימניות
  • #42
חבל מאוד, כי העובדה היא שכותבי הספרים הם יותר ממחנכי הדור - הם מחנכי הדור בעצמם.
ולא - לא בגלל שזה תפקידם, אלא פשוט מאוד בגלל שזה מה שהם עושים, הם מחנכים.
התנ''ך עצמו מחנך בעיקר באמצעות סיפורים, וכנראה שלחיים ולדר ומיה קינן יש השפעה על הנוער יותר מרוב רובם של המשגיחים.
הסיפורים שאנו מספרים לילדים, זו התמונת עולם שלהם, וסיפורים שמציירים תמונת עולם מעוותת, יוצרים תפיסה מעוותת אצל הנוער.
הפריבילגיה 'לא לכתוב' על נושא מסויים, שייכת למי שלא יודע לכתוב. מי שיודע לכתוב, בכל נושא שבו יכתוב או לא יכתוב הוא יהיה מחנך. לטב ולמוטב.
לשתוק - זו זהירות
לכתוב - זו אחריות
יש כאן השוואה בין התנ"ך לספרים שלנו? ה' ישמור.
לא מתחיל ולא יכול להתחיל. זה בכלל לא לאותם מטרות ולא מצטמצם רק לחינוך או אי חינוך.
 
  • הוסף לסימניות
  • #43
יש כאן השוואה בין התנ"ך לספרים שלנו? ה' ישמור.
לא מתחיל ולא יכול להתחיל. זה בכלל לא לאותם מטרות ולא מצטמצם רק לחינוך או אי חינוך.
אני חושבת שכדאי שתקראי שוב פעם את מה שנכתב בתגובה שציטטת. לא דובר לא על מטרות, ולא על חינוך. וגם לא הייתה שם השוואה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #44
@אנטיפטרוס, לא כל כך הבנתי את דברייך
אני לא מתכוון לומר שלסופרים הוענקה הזכות להיות מחנכי הדור באיזה טקס רב רושם.
אני טוען טענה אחרת, שכאשר אנו וילדינו קוראים ספרים ועיתונים, הרי שהכותבים שלהם בהכרח הופכים להיות המחנכים שלנו ויוצרי תמונת העולם. זו עובדה כמעט פיזיקלית, לדעתי זו לא שאלה האם זהו באמת תפקידם מששת ימי בראשית, אלא יש כאן נקודה עובדתית, שלסופרים יש השפעה עצומה על הקוראים שלהם.
אני לא אומר ש'סופרים צריכים להיות מחנכי עולם'
אלא ש'סופרים מעצם תפקידם נהיים מחנכי עולם'
לכן - אני לא מבין כל כך את השאלה :
האם זה באמת דבר שצריך להשלים איתו, שגדולי המחנכים הם כותבי הספרים? יותר מהמשגיחים והמורות וכו' וכו'?
זה לא דבר שנתון להשלמה או לא, בדיוק כמו שבטון לא זקוק להשלמה בכדי למנוע מאיתנו לעבור דרכו.

אם יש אדם רע שכותב ספרים זו אכן בעיה גדולה, הדבר הראשון שצריך לדאוג לו הוא שיהיו אנשים טובים שיכתבו.
 
  • הוסף לסימניות
  • #45
יש לי הרבה מה להגיד על זה... כי זה מצב ממש עגום. תודו, אם אני בנאדם רע לב, ולרוע המזל יש לי גם כשרון כתיבה, ואני רוצה להחדיר מסרים גרועים אל תוך ליבו של הציבור-או נעזוב את עניין הספקולציות ונניח שרק יש לי ערכים מעוותים במקצת בכמה נושאים, וחוצמזה גם כתיבה ממגנטת
זה לא נורא ואיום???
אבל...
אם זה מצב נתון...
ואכן בעקבות התגובות כאן, השתכנעתי סופית שזה מצב נתון, האם יש מה לעשות???
ואיך אני יכולה למנוע מהשפעות שליליות להשפיע עליי ועל משפחתי? פשוט לסנן להם את הספרים???(כמו בתיאורים על כל המשפחות החנוניות...)
האם זה באמת דבר שצריך להשלים איתו, שגדולי המחנכים הם כותבי הספרים? יותר מהמשגיחים והמורות וכו' וכו'?
(ואגב, לזאת הייתה כוונתי בכתבי 'לא מסכימה עם הגישה'... וכו', כי אני באמת חושבת שאסור לנו לשבת בידיים שלובות ולומר: כן, כן, אין מה לעשות וזה המצב)
זה לא ענין של להשלים או לא, יש מציאויות בשטח.
לספר יש השפעה אדירה על הנפש ובכלל לכל קטע כתוב. וסיפורת עוד יותר.
סופר שיש לו קמצוץ של יראת שמים לוקח בחשבון גם לבדוק את תכניו שאכן יעסקו בזה. ויש כאלו שפחות מענין אותם. כמו בכל דבר אחר.

בתור הורה זה חכם מאד לבקר, והביקורת שאני יבקר היא לא רק רוחנית אלא גם נפשית, יש ספרים עם חולאות רעות שלא נראה לי לנכון להיחשף אליהן. זה משאיר רושם וחורט בנפש....
מעוות את החשיבה הבריאה וההגיון, ואני אעשה כל מאמץ בכדי להרחיק או לפחות לדחוק את גיל ההיחשפות לזה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #46
יש כאן השוואה בין התנ"ך לספרים שלנו? ה' ישמור.
לא מתחיל ולא יכול להתחיל. זה בכלל לא לאותם מטרות ולא מצטמצם רק לחינוך או אי חינוך.
אולי תקשיבי למה שאמרו במקום להתחיל לצעוק?
 
  • הוסף לסימניות
  • #47
אני חושבת שכדאי שתקראי שוב פעם את מה שנכתב בתגובה שציטטת. לא דובר לא על מטרות, ולא על חינוך. וגם לא הייתה שם השוואה.
דובר שם על התנך שחלק מכתיבת ספוריו זה בכדי לחנכינו. וטענתי היא שזה עלוב ומגוחך לשים בשורה אחת את התנך למול ספרים שלנו. אין לנו שמץ אמיתי בכדי להבין את בורא העולם למה כתב את התורה ומה המטרות של זה.
נכון, יש ספורים. נכון אנחנו רוצים להשתנות. אבל מי אמר שדווקא ציון דברים אילו הם שמחנכים, אולי עצם קריאה בפס' ויאמר ה' אל משה מביא לנו קדושה וגורם לשינוי שלנו.
מכיון שאין לנו ידיעה ברורה מה עושה מה לכן נראה לי לא נכון לנסות לעשות איזה שהא דמיון והשוואות.
 
  • הוסף לסימניות
  • #48
יש לי הרבה מה להגיד על זה... כי זה מצב ממש עגום. תודו, אם אני בנאדם רע לב, ולרוע המזל יש לי גם כשרון כתיבה,
ואם אני בן אדם חסר לב, ויש לי רטוריקה? אז זה גם ממש עגום.
ואם יחד עם הרטוריקה הזו, יש לי גם פרוטקציה? ואני גם רצה להיות מורה? אז זה עוד יותר עגום.
או נעזוב את עניין הספקולציות ונניח שרק יש לי ערכים מעוותים במקצת בכמה נושאים, וחוצמזה גם כתיבה ממגנטת
או נעזוב את עניין הספקולציות. ונניח שיש לי רק ערכים מעוותים במקצת בכמה נושאים, ובנוסף את כל הנ"ל? (רטוריקה, פרוטקציה ומשרת הוראה?)
ואיך אני יכולה למנוע מהשפעות שליליות להשפיע עליי ועל משפחתי? פשוט לסנן להם את הספרים???(כמו בתיאורים על כל המשפחות החנוניות...)
את את חושבת שזו הדרך, מה עניין המשפחות ה...?
האם זה באמת דבר שצריך להשלים איתו, שגדולי המחנכים הם כותבי הספרים? יותר מהמשגיחים והמורות וכו' וכו'?
אין כאן עניין ל הסכמה או השלמה, אלא של עובדה.
(ואגב, לזאת הייתה כוונתי בכתבי 'לא מסכימה עם הגישה'... וכו', כי אני באמת חושבת שאסור לנו לשבת בידיים שלובות ולומר: כן, כן, אין מה לעשות וזה המצב)
מפיתום! תמיד אפשר לכתוב פאשקווילים. או לכתוב מכתבים לעיתון. (קריאות אזהרה וכו') אפשר גם לשכנע את "גדולי המחנכים", המשגיחים והמורות לשבת ולכתוב ספרים. (או יותר פשוט, לכוון אל מדפי הקריאה של לפני כחמש שנים+) ועוד ועוד.
 
  • הוסף לסימניות
  • #49
וטענתי היא שזה עלוב ומגוחך לשים בשורה אחת את התנך למול ספרים שלנו.
בכל מצב זה עלוב?
כאילו, אם אני מספרת שהיום למדתי תנך, וגם קראתי ספרים? זה עובר?
אין לנו שמץ אמיתי בכדי להבין את בורא העולם למה כתב את התורה ומה המטרות של זה.
את אומרת כאן משפט מסוכן. (כמו לדוגמא על שמירת שבת, כתוב בתנך, לא? אז אולי אין לנו מושג אמיתי להבין את בורא העולם? ולמה כתב את התורה?)
יש לנו דרך להבין אותה במימדים שלנו.
מכיון שאין לנו ידיעה ברורה מה עושה מה לכן נראה לי לא נכון לנסות לעשות איזה שהא דמיון והשוואות.
שוב פעם, לא היה שם שום השוואות ככה שגם לא דמיון.
 
  • הוסף לסימניות
  • #50
דובר שם על התנך שחלק מכתיבת ספוריו זה בכדי לחנכינו. וטענתי היא שזה עלוב ומגוחך לשים בשורה אחת את התנך למול ספרים שלנו. אין לנו שמץ אמיתי בכדי להבין את בורא העולם למה כתב את התורה ומה המטרות של זה.
נכון, יש ספורים. נכון אנחנו רוצים להשתנות. אבל מי אמר שדווקא ציון דברים אילו הם שמחנכים, אולי עצם קריאה בפס' ויאמר ה' אל משה מביא לנו קדושה וגורם לשינוי שלנו.
מכיון שאין לנו ידיעה ברורה מה עושה מה לכן נראה לי לא נכון לנסות לעשות איזה שהא דמיון והשוואות.
נראה לי שמי שחושב שהוא לא יודע האם התנ''ך מחנך באמצעות סיפורים, מוטב שלא ינסה לחנך את החברים כאן בפורום.
מותר לי הקטן לחשוב אחרת ממך, קיבלתי איזו השכלה תורנית כלשהי.
אמורה להיות הערכה בין החברים כאן, ואם דעתך שונה מוטב שתיכתב בצורה מכובדת במקום להתחיל לצעוק ה' ישמור. אשמח אפילו לערוך דיון בנושא באשכול מיוחד.

הרבה הצלחה
 
  • הוסף לסימניות
  • #52
ואם אני בן אדם חסר לב, ויש לי רטוריקה? אז זה גם ממש עגום.
ואם יחד עם הרטוריקה הזו, יש לי גם פרוטקציה? ואני גם רצה להיות מורה? אז זה עוד יותר עגום.
או נעזוב את עניין הספקולציות. ונניח שיש לי רק ערכים מעוותים במקצת בכמה נושאים, ובנוסף את כל הנ"ל? (רטוריקה, פרוטקציה ומשרת הוראה?)
משום מה, מורה לא יכולה ללמד את כל העולה על רוחה. יש פיקוח, יש צוות מעליה וגם הורים שיקומו לזעוק חמס אם תטיף לדברים לא טובים.
אני אתקן את עצמי: שאלתי היא, כיצד כציבור שחזק מאוד בעניין השמירה על עצמו, אין שום ועדת ביקורת שתפסול את כל הספרים שמדברים על נושאים לא מתאימים? מביאים דמויות לא ראויות? או גורם רציני, גוף חזק שלא יתן לכל אוחז בעט סופרים לפרסם את כל הגיגיו בלי לבודקם?
אפילו הסרטים זכו לאיזושהי שמירה מסויימת, מדוע בעניין הספרים הגדר פרוצה לגמרי?
לכוון אל מדפי הקריאה של לפני כחמש שנים+
זה לא מספק לטווח ארוך, ובפרט שגם לפני חמש שנים היו גם היו ספרים פורצי גדר.
הדבר הראשון שצריך לדאוג לו הוא שיהיו אנשים טובים שיכתבו.
זה נכון, ברור.
מה שבאתי להגיד-כמו שביארתי כעת בשני, הוא שהדבר השני (אולי אפילו בעצם הראשון) הוא לשים איזה שהוא מעצור לאפשרות לכתוב ככל העולה על רוח הכותב.
 
  • הוסף לסימניות
  • #53
מסובך מאוד ליצור ועדת ביקורת
הרי אנו לא מתכוונים לשים נציגים של גור ביחד עם חבדניקים עובר דרך חרדים מודרנים ונכדים של הגרח''ק
אז איך אפשר לעשות ועדת ביקורת?
בנוסף לכך איזה שיניים יכולות להיות לכזו ועדה?
לי אישית מספיקה הועדה לעניני תקשורת ומעלליה בכדי לא לרצות שום צורה של ועדה בסגנון הקיים היום.
לא ידוע לי על שום מיזם חרדי כלל קהילתי שהצליח בשנים האחרונות, חוץ מהתנגדות לגיוס לצה''ל, והצלחה זמנית של כמה שנים בטלפונים כשרים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #54
משום מה נדמה לי שצריך אשכול חדש...
אשמח מאוד לשמוע את תגובות מחכימות שם, נדמה לי שזה נושא שאין בו 'דיבור' כלל, אפילו שהוא משמעותי מאוד.
 
  • הוסף לסימניות
  • #55
פשוט לסנן להם את הספרים???(כמו בתיאורים על כל המשפחות החנוניות...)
בלת"ק.
ברור לי שאחריות ההורים לסנן ולעבור על כל ספר שמכניסים הביתה.
ואנחנו לא חנונים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #56
דובר שם על התנך שחלק מכתיבת ספוריו זה בכדי לחנכינו. וטענתי היא שזה עלוב ומגוחך לשים בשורה אחת את התנך למול ספרים שלנו. אין לנו שמץ אמיתי בכדי להבין את בורא העולם למה כתב את התורה ומה המטרות של זה.
הנה דברי הרמב"ם (מורה נבוכים ח"ג פל"א):


יש בבני אדם אנשים שקשה בעיניהם מתן טעם למצווה מן המצוות, ויותר חביב עליהם שאין להשכיל לציווי ולאזהרה עניין כלל.

ואשר הביא אותם לידי כך, הוא חולי שמצאוהו בנפשם, ואינם יכולים לבטא אותו, ואינם מצליחים להסבירו, והוא: שהם חושבים כי אילו היו המצוות הללו מועילות במציאות הזו, ומשום כך וכך נצטווינו בהן, הרי כאילו באו ממחשבה ומרעיון בעל דעה. אבל אם היה דבר שאין להשכיל לו עניין כלל, ואינו מביא לתועלת, הרי הוא בלי ספק מאת ה', שהרי אין בינת אדם מביאה לידי דבר מזה.

וכאלו אלה חלושי הדעת, האדם בעיניהם יותר שלם מעושהו: כי האדם הוא אשר יאמר ויעשה מה שמביא לתכלית מסוימת, והאלוה אינו עושה כן, אלא יצווה אותנו לעשות מה שלא תועילנו, ויזהירנו מלעשות מה שלא תזיקנו עשייתו, יתעלה ויתרומם.

אלא הדבר הוא בהפך זה,
וכל המטרה היא תועלתנו כמו שביארנו, ממה שנאמר 'לטוב לנו כל הימים לחיותנו כהיום הזה', ואמר 'אשר ישמעון את כל החוקים האלה ואמרו רק עם חכם ונבון הגוי הגדול הזה'.

הרי ביאר כי אפילו החוקים כולם מורים אצל כל העמים שהם בחכמה ותבונה. ואם היה ציווי שאין לדעת לו סיבה, ואינו מביא תועלת ואינו דוחה נזק, מדוע ייאמר על הסוברו או העושהו שהוא חכם ונבון ורם מעלה, ויהיה זה מופלא בעמים?

ושם בפרק נ':

דע שכל סיפור שתמצא מוזכר בתורה הוא לתועלת הכרחית בתורה, אם לאימות השקפה שהיא יסוד מיסודות התורה, או לתיקון מעשה מן המעשים כדי שלא יהא בין בני אדם עוול ורשע.​
 
  • הוסף לסימניות
  • #57
הנה דברי הרמב"ם (מורה נבוכים ח"ג פל"א):


יש בבני אדם אנשים שקשה בעיניהם מתן טעם למצווה מן המצוות, ויותר חביב עליהם שאין להשכיל לציווי ולאזהרה עניין כלל.

ואשר הביא אותם לידי כך, הוא חולי שמצאוהו בנפשם, ואינם יכולים לבטא אותו, ואינם מצליחים להסבירו, והוא: שהם חושבים כי אילו היו המצוות הללו מועילות במציאות הזו, ומשום כך וכך נצטווינו בהן, הרי כאילו באו ממחשבה ומרעיון בעל דעה. אבל אם היה דבר שאין להשכיל לו עניין כלל, ואינו מביא לתועלת, הרי הוא בלי ספק מאת ה', שהרי אין בינת אדם מביאה לידי דבר מזה.

וכאלו אלה חלושי הדעת, האדם בעיניהם יותר שלם מעושהו: כי האדם הוא אשר יאמר ויעשה מה שמביא לתכלית מסוימת, והאלוה אינו עושה כן, אלא יצווה אותנו לעשות מה שלא תועילנו, ויזהירנו מלעשות מה שלא תזיקנו עשייתו, יתעלה ויתרומם.

אלא הדבר הוא בהפך זה,
וכל המטרה היא תועלתנו כמו שביארנו, ממה שנאמר 'לטוב לנו כל הימים לחיותנו כהיום הזה', ואמר 'אשר ישמעון את כל החוקים האלה ואמרו רק עם חכם ונבון הגוי הגדול הזה'.

הרי ביאר כי אפילו החוקים כולם מורים אצל כל העמים שהם בחכמה ותבונה. ואם היה ציווי שאין לדעת לו סיבה, ואינו מביא תועלת ואינו דוחה נזק, מדוע ייאמר על הסוברו או העושהו שהוא חכם ונבון ורם מעלה, ויהיה זה מופלא בעמים?

ושם בפרק נ':
דע שכל סיפור שתמצא מוזכר בתורה הוא לתועלת הכרחית בתורה, אם לאימות השקפה שהיא יסוד מיסודות התורה, או לתיקון מעשה מן המעשים כדי שלא יהא בין בני אדם עוול ורשע.​
כנראה צרמה ההשוואה והשימה באותו מדף.
אז אין השוואה.
ולא לוקחים תנ"ך לספה עם רגליים על המשענת כדי לקרוא סיפור.
עכשיו אפשר לחזור לדיון המעניין.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה