דיון כתוב ככל העולה על רוחך-איפה המעצור?

  • הוסף לסימניות
  • #1
שאלה קשה מציקה לי מזה זמן רב: מדוע סופרים רשאים להוציא ספר, בו כתוב ככל העולה על רוחם, מבלי שאי מי יפקח על התוכן, או יעמוד על מהות הכותב לפני שהוא מוציא ספר אל מדפי חנויות הספרים החרדיות?
האם ספרים זה דבר שלא צריך כלל סינון, בדיקה, משהו? מחילה, אם סופר יכול להשפיע כל כך הרבה דרך הנכתב, כמו שנכתב באשכול השכן-תמהני כיצד ניתן לומר דבר כזה?
 
  • הוסף לסימניות
  • #2
יש גוף כזה שנקרא 'בית הסופר' בראשותה של לאה פריד דומני.
הבעיה היא ששייכות לשם מספר מצומצם של סופרות.
בעבר היה עסוק הגוף בלתת הכשרים לספרים וסופרות, וכיום הגוף נותן יותר ימי עיון לסופרות, ייעוצים ופורומים פנימיים בין הסופרות.
מדוע 'בית הסופר' חמק מידיעות הציבור? ומדוע הם הפסיקו להנפיק הכשרים? לה' הפתרונים. ואולי לעוד כמה סופרות מהפורום הסגור...
 
  • הוסף לסימניות
  • #3
מדוע סופרים רשאים להוציא ספר
מאחר ואנו נמצאים במדינה דמוקרטית וזכותו של כל אדם להוציא ספר המועלים בו הגיגיו, רעיונותיו ודמיונותיו. כמובן, למעט תכנים מאוד מסוימים.

מבלי שאי מי יפקח על התוכן, או יעמוד על מהות הכותב לפני שהוא מוציא ספר אל מדפי חנויות הספרים החרדיות?
כלפי מי השאלה?
כלפי הסופר? כנראה שלא וכפי שנתבאר.
כלפי חנויות הספרים? גם כן, כנראה שלא. הם גוף כלכלי שמעוניין להרוויח כסף ממכירת תכנים שאנשים מעוניינים לקנות ואין זה מתפקידם לכפות את הסטנדרטים הרוחניים והספרותיים שלנם על כלל הצרכנים העוברים בשעריהם.
כלפי הרבנים? בטוחני שיש כמה וכמה רבנים שישמחו לתת הכשר או לא לתת הכשר אם יבואו להיוועץ בם, כנראה שלא מספיק אנשים חשים בצורך הזה.
כלפי הציבור שלא דורש מהרבנים לסנן את התכנים בחנויות הספרים? ככל הנראה ניתן להניח כי הציבור מעריך את עצמו למספיק חכם בשביל לסנן את הספרים הבעייתים הנמצאים בחנויות הספרים החרדיות.
 
  • הוסף לסימניות
  • #4
שאלה קשה מציקה לי מזה זמן רב: מדוע סופרים רשאים להוציא ספר, בו כתוב ככל העולה על רוחם, מבלי שאי מי יפקח על התוכן, או יעמוד על מהות הכותב לפני שהוא מוציא ספר אל מדפי חנויות הספרים החרדיות?
האם ספרים זה דבר שלא צריך כלל סינון, בדיקה, משהו? מחילה, אם סופר יכול להשפיע כל כך הרבה דרך הנכתב, כמו שנכתב באשכול השכן-תמהני כיצד ניתן לומר דבר כזה?
במה שונה ספר ממליון דברים אחרים? אין גוף או ועדה שתעמוד ותבדוק כל מעשיו של הבנאדם. מה שכן אם אדם רוצה שהספר שהוא מוציא יתקבל באהדה רבה הוא הולך לועדת הביקורת. כי הרבה מהציבור שלנו קונים בעיקר ספרים שקיבלו חותמת כזו.
 
  • הוסף לסימניות
  • #5
עד כמה שידוע לי ישנן ועדות בקורת לספרים.
אם כבר השאלה היא למה אין להן ביקוש? הרי סופר היודע שספרו לא יימכר בגלל מחסור בחותמת כזו לא יזלזל בה וישיג אותה.
נדמה לי שאנשים פשוט סומכים על עצמם בתור מבקרים לעצמם ולילדיהם.
 
  • הוסף לסימניות
  • #6
עד כמה שידוע לי ישנן ועדות בקורת לספרים.
אם כבר השאלה היא למה אין להן ביקוש? הרי סופר היודע שספרו לא יימכר בגלל מחסור בחותמת כזו לא יזלזל בה וישיג אותה.
נדמה לי שאנשים פשוט סומכים על עצמם בתור מבקרים לעצמם ולילדיהם.
הספר הכי מטופש וחסר רמה שקראתי בחיים שלי,
(אבל מטופש באמת, ברמה שנזרק לפח מחוסר רצון להחזיק אותו בבית)
היה ספר עם חותמת חגיגית.
מסקנה- אי אפשר לסמוך על חותמות למיניהן
 
  • הוסף לסימניות
  • #7
הספר הכי מטופש וחסר רמה שקראתי בחיים שלי,
(אבל מטופש באמת, ברמה שנזרק לפח מחוסר רצון להחזיק אותו בבית)
היה ספר עם חותמת חגיגית.
מסקנה- אי אפשר לסמוך על חותמות למיניהן
החותמות לא מאשרות את הרמה רק את התוכן הרוחני.
 
  • הוסף לסימניות
  • #8
הספר הכי מטופש וחסר רמה שקראתי בחיים שלי,
(אבל מטופש באמת, ברמה שנזרק לפח מחוסר רצון להחזיק אותו בבית)
היה ספר עם חותמת חגיגית.
מסקנה- אי אפשר לסמוך על חותמות למיניהן
לא רציתי לומר זאת בקול.
אבל יש לי תחושה שהספרים עם החותמת הם מגמתיים ודביליים.
אולי זאת סתם 'אנטישמיות' שלי...
כפי שאמרו לעיל, אין קשר מחייב בין הדברים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #10
כאמור, אין באמת קשר בין רמת הספר לכך שהסופר כיתת רגליו וביקש הסכמה וקיבל.
אבל...
הסברים אפשריים -
א. ועדות הבקורת למיניהן חוששות מהצל של עצמן ופוסלות כל חומר שלא מרצה את הקשוחות שבמורות.
ב. אולי סוג הסופרים שהולכים לבקש הסכמה הם חסרי יכולת כתיבה אמיתית.
מה גורם לכותבים ברמה גבוהה להדיר רגליהם ממבקרים? - אולי החשש ממה שכתוב בא', ואולי חוסר רצון להכניס את הבקורת לשוק הזה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #12
אבל יש לי תחושה שהספרים עם החותמת הם מגמתיים ודביליים.
כנראה שיש בזה משהו. האמת שראיתי גם ספר ממש גרוע שבחיים לא הייתי נותנת לו שום חותמת-והיתה עליו אחת כזאת.
מסובך מאוד ליצור ועדת ביקורת
הרי אנו לא מתכוונים לשים נציגים של גור ביחד עם חבדניקים עובר דרך חרדים מודרנים ונכדים של הגרח''ק
אז איך אפשר לעשות ועדת ביקורת?
בנוסף לכך איזה שיניים יכולות להיות לכזו ועדה?
לי אישית מספיקה הועדה לעניני תקשורת ומעלליה בכדי לא לרצות שום צורה של ועדה בסגנון הקיים היום.
לא ידוע לי על שום מיזם חרדי כלל קהילתי שהצליח בשנים האחרונות, חוץ מהתנגדות לגיוס לצה''ל, והצלחה זמנית של כמה שנים בטלפונים כשרים.
אמממ... אני דווקא כן ראיתי ועדות מסויימות שיש להן הצלחה. למשל זאת שנותנת הכשרים לחנויות בגדים לנשים... (בבני ברק בכל אופן. בירושלים נראה לי שזה לא נכנס. לא יודעת מה לגבי ערים אחרות)
אבל יש ועדות, ואפילו ועדות ספרים כמו שציינו כאן
עד כמה שידוע לי ישנן ועדות בקורת לספרים.
יש גוף כזה שנקרא 'בית הסופר' בראשותה של לאה פריד דומני.
וכפי הנראה באמת אין דרישה של הציבור.
זה מוזר בעיני, כי למרות הנכתב:
נדמה לי שאנשים פשוט סומכים על עצמם בתור מבקרים לעצמם ולילדיהם.
רוב האנשים שאני מכירה, עם כל דאגתם לעצמם וילדיהם, אינם מסננים ספרים כלל. כל זמן שהספר נראה מהציבור 'שלנו', זה כשר וזה גלאט וזה נכנס. זה לא שהם סומכים על עצמם בתור מבקרים, כי הם כלל לא מבקרים.
ממה זה נובע? חוסר מודעות לגודל ההשפעה של ספרים? ואני מדברת על כאלה שאכפתיים לגבי דברים הנוגעים בחינוך ילדיהם! שלא ישלחו את ילדיהם ללמוד במוסד חינוכי שהוא פחות מ'מעולה'!
ו-כן, התמיהה שלי היא על הציבור, ויחד עם זה-על הסופרים-שמרשים לכל מיני מתחרים ברמת תכנים שאינה מתחרה בהם, להשתחל אל השורות. זו אמורה להיות תביעה של כל הסופרים הטובים והערכיים, שיהיה גוף רציני שיתן אישור לאלה המעולים והנקיים, והטובים. לא?
 
  • הוסף לסימניות
  • #13
ו-כן, התמיהה שלי היא על הציבור, ויחד עם זה-על הסופרים-שמרשים לכל מיני מתחרים ברמת תכנים שאינה מתחרה בהם, להשתחל אל השורות. זו אמורה להיות תביעה של כל הסופרים הטובים והערכיים, שיהיה גוף רציני שיתן אישור לאלה המעולים והנקיים, והטובים. לא?
אם נהיה כנים... טוב, אתחיל אחרת - אני בעד, אבל שכן שלי אמר לי ש:
ברגע שהבקורת והאישור עוברים לידיים ציבוריות ורשמיות - מקבלים את רמת הסינון הכי הדוקה, חונקת, ויש שיאמרו שפועלת מ'שלל מניעים'.
אני יכול להבין את זה.
אם הייתי בועדה כזו, לא הייתי לוקח סיכון שמחר אוחרם ע"י איזו קבוצה/קהילה/חסידות ויופצו עלי פאשקוילים או לכל הפחות אכנס בהגדרה לא נעימה לאוזן. אז או שאני מוותר על הכל או שאני הולך להיות יותר קדוש מהאפ- - - (צונזר).
איךי שלא יהיה, אם לא חייבים את זה ברמה קריטית כדאי לוותר על הוועדה הזו.
 
  • הוסף לסימניות
  • #15
השאלה שלי,
הרי לא כל סופר חדש נחטף מהמדף.
אנחנו בדרך כלל בוחרים לפי שם הסופר/ת.
אז אם בחרנו בו, כנראה שאנו מודעים ברמה מסוימת לשיגו של האיש וסגנונו.
ומי שבוחר רק בגלל העטיפה והשם המבטיח, אז הוא לא מעניין אותו סינון.
 
  • הוסף לסימניות
  • #16
כמובן שהשאלה היא לא
מדוע סופרים רשאים להוציא ספר, בו כתוב ככל העולה על רוחם, מבלי שאי מי יפקח על התוכן, או יעמוד על מהות הכותב לפני שהוא מוציא ספר
כי, כמו שאמרו, ניתן לשאול באותה מידה 'מדוע אנשים רשאים ללכת לחנות ולקנות סכין מטבח, מבלי שאי מי יפקח על כך שלא ישתמשו בו נגד אנשים אחרים'.

השאלה היא האם יש צנזורה מסוימת על הספרים שילדינו קוראים, והתשובה עליה היא חיובית.
רוב הספרים שילדינו קוראים מגיעים מספריות חרדיות, ובהן יש ספרנית שמחליטה אלו ספרים להכניס ואלו לא.
בדרך כלל הספרייה כפופה לסמכות חרדית כלשהי, ולכן מסתבר שאפשר לסמוך על החלטות הספרנית בשאלה האם יש בספרים דעות כפרניות או סצנות בלתי צנועות [כמובן שמי שסבור שאסור לילדו לקרוא קומיקס עם תמונות של ילדות או - להבדיל - של חיות, יצטרך לפתוח ספרייה פרטית]. אם הורה היה מוצא ספר שיש בו בעיה, הוא יודע להיכן לפנות, ובסופו של דבר 'צנזורת הקהל' מנצחת, כמו שאין עיתון חרדי שמכניס תמונות של נשים.

גם חנויות הספרים יודעות - לרוב - אלו ספרים להניח במדפים, ואלו ספרים צריך לשים במדפים שמאחורי המוכר - או באלו שקרובים אליו. ואלו ששולחים את ילדיהם לשוטט חופשי בחנויות הספרים שבגאולה, אכן לא יכולים לדעת בביטחון שהם לא חצו כמה רחובות לכיוון השכונות החילוניות...

כמובן שתמיד יש 'חורים שחורים' שאפשר ליפול אליהם, וכך כשהיה אחי הקטן בן 8, הוא חזר מהספרייה עם קלטת של הרב אמנון יצחק, ואחרי כמה ימים הוא התחיל לשאול את אבי 'למה נשים צריכות ללכת ל...' [צונזר].

לעבוד באופן שההורים יקראו כל ספר וספר שהילד מביא, ויחוו את דעתם אם הוא מספיק מתאים ל'השקפה הטהורה' - זה לא ישים [בפרט כשמדובר במשפחה של תולעי ספרים], וגם יכול להביא לריאקציה.
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #17
לעבוד באופן שההורים יקראו כל ספר וספר שהילד מביא, ויחוו את דעתם אם הוא מספיק מתאים ל'השקפה הטהורה' - זה לא ישים [בפרט כשמדובר במשפחה של תולעי ספרים], וגם יכול להביא לריאקציה.

עדיין ישנה אפשרות להורים לפתח חוש ביקורתי אצל הילדים.
(אבל לא באופן מוגזם שלא יתחילו לבדוק גם בציציות של השכנים)
לקרוא איזה ספר מידי פעם ולפתח דיון עם הילד (מתאים למתבגרים).

כך הילד ידע, שגם אמא שלו אוהבת לקרוא, ולא רק הרב פינקוס.

מצד שני יבין שכמו שלא חרוז אדום הוא סוכריה.
כך לא כל טקסט ראוי לקריאה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #19
שאלה קשה מציקה לי מזה זמן רב: מדוע סופרים רשאים להוציא ספר, בו כתוב ככל העולה על רוחם, מבלי שאי מי יפקח על התוכן, או יעמוד על מהות הכותב לפני שהוא מוציא ספר אל מדפי חנויות הספרים החרדיות?
האם ספרים זה דבר שלא צריך כלל סינון, בדיקה, משהו? מחילה, אם סופר יכול להשפיע כל כך הרבה דרך הנכתב, כמו שנכתב באשכול השכן-תמהני כיצד ניתן לומר דבר כזה?
מה קרה? יש איזה סיפור אישי או חוויה לא נעימה שבגללה האשכול הזה נפתח?
קניתם לאחרונה ספר ומצאתם בו חומר בלתי ראוי? מנסה באמת להבין מה עומד מאחורי השאלה הזאת?
 
  • הוסף לסימניות
  • #20
מה קרה? יש איזה סיפור אישי או חוויה לא נעימה שבגללה האשכול הזה נפתח?
קניתם לאחרונה ספר ומצאתם בו חומר בלתי ראוי? מנסה באמת להבין מה עומד מאחורי השאלה הזאת?

אם הבנתי נכון, היה דיון באשכול אחר. שם @אנטיפטרוס עלתה על הנושא, ויצרה דיון מיוחד.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה