דיון כתוב ככל העולה על רוחך-איפה המעצור?

[+shira]

אני יכולה להבין את השאלה,
בתכלס, אני לא מכירה כמעט אף אחד שמסוגל לעבור על כל ספר, ויש כאלה שהיו רוצים. אז שמישהו יבדוק בשבילנו - נדמע רעיון טוב.
אבל בואי נחשוב - מה היה קורה אם הייתה קמה וועדה כזו?
יש מצב גדול שפתאום היה לכולנו שפע זמן לעבור על הספרים. ולו בגלל הכמות שנשארה מהם.

 

[yonatanr]

עדיין ישנה אפשרות להורים לפתח חוש ביקורתי אצל הילדים.
(אבל לא באופן מוגזם שלא יתחילו לבדוק גם בציציות של השכנים)
לקרוא איזה ספר מידי פעם ולפתח דיון עם הילד (מתאים למתבגרים).

כך הילד ידע, שגם אמא שלו אוהבת לקרוא, ולא רק הרב פינקוס.

מצד שני יבין שכמו שלא חרוז אדום הוא סוכריה.
כך לא כל טקסט ראוי לקריאה.

השאלה היא באלו ספרים מדובר, ומה סוג הצנזורה, והאם ההורה בעצמו נמנע מלקרוא ספרים כאלו.

 

[yonatanr]

אני יכולה להבין את השאלה,
בתכלס, אני לא מכירה כמעט אף אחד שמסוגל לעבור על כל ספר, ויש כאלה שהיו רוצים. אז שמישהו יבדוק בשבילנו - נדמע רעיון טוב.
אבל בואי נחשוב - מה היה קורה אם הייתה קמה וועדה כזו?
יש מצב גדול שפתאום היה לכולנו שפע זמן לעבור על הספרים. ולו בגלל הכמות שנשארה מהם.

'מרוה לצמא' דווקא הוציאו הרבה ספרים...

 

[אפילו]

שאלה קשה מציקה לי מזה זמן רב: מדוע סופרים רשאים להוציא ספר, בו כתוב ככל העולה על רוחם, מבלי שאי מי יפקח על התוכן, או יעמוד על מהות הכותב לפני שהוא מוציא ספר אל מדפי חנויות הספרים החרדיות?

שאלה טובה וקשה שאלת.
אם את שואלת על ה"רשאי" ? מי אומר שהם רשאים? האם כל פושע שעושה מה שעולה על רוחו רשאי לעשות כן?
ואם הוא לא רשאי, מה אפשר לעשות ש"הוא" לא יפשע? אני לא בטוחה שאפשר לעשות משהו.
- כמובן חוץ מלהרבות בטוב, שתמיד מוסיפה זכויות לעולם (ואוההו..... כמה שהיא זקוקה לזה).
ואם השאלה היא על הפיקוח,
אז ביקשתם להקים כאן ועדה שתשלח איזה משלחת לרבנים אנא פקחו לנו על ספרותינו? מעשה זו יבורך.

הציבור מעריך את עצמו למספיק חכם בשביל לסנן את הספרים הבעייתים הנמצאים בחנויות הספרים החרדיות.

הציבור מעריך את עצמו למספיק חכם? אני אישית לא כ"כ בטוחה בזה.
הציבור לוקח לעצמו את תפקיד המצנזר (ויבורכו הורים אלה)
מכיוון שאין מישהו אחר שיעשה זאת, ובמקום שאין אנשים השתדל.....
לי מאוד כאב לאחרונה על כמה ספרים "באמת יפים" שקראתי, כמה נקודות קטנות אפילו, כגון ספר שלם ועבה שמתאר עולם חיים מושלם מבלי אזכור "אחד" של ברוך ד' (והוא ספר חרדי רואים לפי הסגנון ותוכן איכותי).

א. ועדות הבקורת למיניהן חוששות מהצל של עצמן ופוסלות כל חומר שלא מרצה את הקשוחות שבמורות

וזה כנראה הבעיה האמיתית למה הועדות למיניהן נקברות עוד לפני היוולדן, כי גם אני (הקטנה) הייתי פוסלת מאוד הרבה מחשש כמו שכתב @דיונון , אבל גם מחשש לקחת אחריות על כל מיני נושאים שאולי כן ואולי ככה ואולי בכלל לא....

לעבוד באופן שההורים יקראו כל ספר וספר שהילד מביא, ויחוו את דעתם אם הוא מספיק מתאים ל'השקפה הטהורה' - זה לא ישים [בפרט כשמדובר במשפחה של תולעי ספרים], וגם יכול להביא לריאקציה.

כמו שכתבה @הנף מקלדת עדיין ישנה אפשרויות לעשות זאת בצורה חכמה (בפרט כשמדובר במשפחה של תולעי ספרים:
א' ברוב המקרים זה ירושה מאחד ההורים כך שלפעמים יוצא ש"זה נהנה וזה לא חסר".
ב' אז זה עוד יותר חשוב שהילדים ילמדו שיותר חשובה מהאות הכתובה, היא מה שעומד מאחוריה.)
מה שנראה לי :
על הספרים והספרות אין לנו שליטה,
ושאנחנו הכותבים וודאי וודאי צריך לשים מעצור, ולא רק אחד.
ועל הילדים שלנו מוטל עלינו לשמור עליהם (על מי מופקד תפקיד החינוך אם לא על ההורים?).
וכל אחד עושה כפי הבנתו.... הדלה או העשירה - ולכן באמת יבורך איזה ועדה שתעשה עבודה טובה (לו יהיה כך).
אולי מישהו מתנדב לכתוב סיפור על השפעת הכתיבה והשלכותיהן? להעלות למודעות הציבור כמה צריכים לשמור על הילדים, שלא כל ספר עם שם וניראות חרדית היא באמת ככה... יכול להיות לזה תועלת גדולה.
ותמיד צריך ס"ד והרבה תפילות.
שאנחנו וילדינו יחשפו לדברים הנכונים בזמנים הנכונים.
וגם אם ח"ו נחשפנו לתוכן לא טוב כנראה יש לזה איזה תיקון (כמו שנזהר יותר מעתה, ונזהיר אחרים).

 

[יוסף שחק]

שאלה קשה מציקה לי מזה זמן רב: מדוע סופרים רשאים להוציא ספר, בו כתוב ככל העולה על רוחם, מבלי שאי מי יפקח על התוכן, או יעמוד על מהות הכותב לפני שהוא מוציא ספר אל מדפי חנויות הספרים החרדיות?
האם ספרים זה דבר שלא צריך כלל סינון, בדיקה, משהו? מחילה, אם סופר יכול להשפיע כל כך הרבה דרך הנכתב, כמו שנכתב באשכול השכן-תמהני כיצד ניתן לומר דבר כזה?

זה שאדם משפיע, זו לא סיבה לשים לו מעצורים.
וזה גם לא אמור להציק.
להיפך.

 

[מוישה]

שאלה קשה מציקה לי מזה זמן רב: מדוע סופרים רשאים להוציא ספר, בו כתוב ככל העולה על רוחם, מבלי שאי מי יפקח על התוכן, או יעמוד על מהות הכותב לפני שהוא מוציא ספר אל מדפי חנויות הספרים החרדיות?
האם ספרים זה דבר שלא צריך כלל סינון, בדיקה, משהו? מחילה, אם סופר יכול להשפיע כל כך הרבה דרך הנכתב, כמו שנכתב באשכול השכן-תמהני כיצד ניתן לומר דבר כזה?

לבי לבי. מה אני יכול לומר, רק לנחם. בעז"ה זה עניין של כמה שנים. יש כבר וועדת כשרות על מקררים ומזגנים, יש אפילו גוף מפקח על מספרות, ואני חושב שתיכף תהיה גם וועדה על שוק הספרים. בהמשך גם כשרות על רכבים (שעטנז במושבים או כל מה שתדמיינו), כשרות על ריהוט (אהמ טוב נראה כבר מה), וכמובן גוף רגולטורי על פתיחת בתי כנסת, הלאמה-רבנית של כל גמ"ח וכן הלאה. בינתיים מציע להיעזר בחברים שכבר קראו את הספרים וה' הטוב יכפר.

 

[shira bira]

אומרת בשקט: כדאי לחשוב טוב טוב למה אנחנו רוצים לקחת את הבחירה החופשית שניתנה לנו מבורא עולם כבני אדם חושבים ומאמינים ולעקר אותה מתוכן באמצעות העברתה קומפלט לצד ג'.
לפעמים זו בריחה מאחריות.

 

[@Simcha]

אומרת בשקט: כדאי לחשוב טוב טוב למה אנחנו רוצים לקחת את הבחירה החופשית שניתנה לנו מבורא עולם ולשחוק אותה עד דק באמצעות העברתה לצד ג'.

אולי ככה חונכנו משחר נעורינו. כמעט בכל תחום בחיים ניתן למצוא הרבה מאוד התעסקות בחיצוניות ובנורמות מחייבות רק בגלל ש"ככה צריך לעשות" במקום להתעסק עם המהות והפנימיות. פתאום הגענו לנקודה פרוצה בה כל סופר שהוא יכול לכתוב ככל העולה על רוחו ור"ל למכור את מרכולתו בתוככי השכונות החרדיות ואנחנו, אנה אנו באים? איפה המורה שתאמר לנו מה לקנות וכמה לשלם ובאיזו שקית לעטוף את זה ובאיזו עילה עלינו להעניק לילדינו ספרים חדשים ומהי כמות שעות הקריאה הרצויות?

 

[וי שלוק]

לבי לבי. מה אני יכול לומר, רק לנחם. בעז"ה זה עניין של כמה שנים. יש כבר וועדת כשרות על מקררים ומזגנים, יש אפילו גוף מפקח על מספרות, ואני חושב שתיכף תהיה גם וועדה על שוק הספרים. בהמשך גם כשרות על רכבים (שעטנז במושבים או כל מה שתדמיינו), כשרות על ריהוט (אהמ טוב נראה כבר מה), וכמובן גוף רגולטורי על פתיחת בתי כנסת, הלאמה-רבנית של כל גמ"ח וכן הלאה. בינתיים מציע להיעזר בחברים שכבר קראו את הספרים וה' הטוב יכפר.

@מוישה , ברשותך ארחיב מעט:

המושג 'כשרות' הוא מושג שכל יהודי אמור לדאוג לעצמו בעצמו! יהודי אמור לפקח אם מאכלו מעושר ואם הסוכריית גומי של ילדו הינה ללא מרעין בישין מכל סוג.
הכשרות על המאכלים נוצרה מחמת שאין סיפק בידי אדם לפקח על הכל בעצמו ולכן נוצר המושג הכשר, ולא מחמת שאנו חדלי אישים שלא יכולים לדאוג לעצמינו.
ועל כן, אין צורך להקים הכשר על כל דבר, ומחובתינו ליטול את האחריות, ולא לתתה לשום גוף אחר חיצוני.
הרבנים לא יכולים / רוצים לנהל את חיינו. אנו ננהל אורח חיים יהודי כי זה רצוננו ומאוויינו, ולא כי שום גוף מנהל אותו בעבורינו. והיה וגוף אחר ינהל, נמצאנו איננו יהודים, אלא רב פלוני יהודי עבורינו.
ובאמת, אף על טלפון ואינטרנט גם היה מחובתינו לנהל ולפקח, אם כי לא היינו יכולים להקים חסימה בכוחות פרטיים, ולכן נזקקנו לשירותי הרגולטוריה. ולא כי אנו זקוקים לסיוע בכך.

 

[פירי]

שאלה קשה מציקה לי מזה זמן רב: מדוע סופרים רשאים להוציא ספר, בו כתוב ככל העולה על רוחם, מבלי שאי מי יפקח על התוכן, או יעמוד על מהות הכותב לפני שהוא מוציא ספר אל מדפי חנויות הספרים החרדיות?
האם ספרים זה דבר שלא צריך כלל סינון, בדיקה, משהו? מחילה, אם סופר יכול להשפיע כל כך הרבה דרך הנכתב, כמו שנכתב באשכול השכן-תמהני כיצד ניתן לומר דבר כזה?

בהיותך מודעת להשפעה הגדולה של סופר על קוראיו, האם ביקשת הסכמת רב לפני שפרסמת סיפורים משלך כאן בפורום?
ולמה?

 

[דיונון]

יש כבר וועדת כשרות על מקררים ומזגנים, יש אפילו גוף מפקח על מספרות,

חייכתי כמתבקש.
אבל כמובן יש לחלק בין שירותי השגחה הלכתיים להשקפתיים ולכן גם לכשרות המאכלים אין קשר לסוגיה הזו.

ובאמת, אף על טלפון ואינטרנט גם היה מחובתינו לנהל ולפקח, אם כי לא היינו יכולים להקים חסימה בכוחות פרטיים, ולכן נזקקנו לשירותי הרגולטוריה. ולא כי אנו זקוקים לסיוע בכך.

אני מודה על כל יום שיש שירותי סינון ויש לחץ חברתי וכו' כי אני לא יודע כמה הייתי עמיד בנסיונות של אינטרנט פתוח. אפילו שאני מבין ויודע ונואם על חשיבות הפיקוח - לא הייתי רוצה לסמוך על עצמי בזה.
וכמובן הדברים לא נאמרים עלי אישית, אלא שכדרך הצדיקים אני מדבר על נגעי הקהל כאילו הם שלי... אני מתוקן ומזוכך!

 

[הנף מקלדת]

בואו ננסה ליצור רשימה של דברים שיהיו טאבו, מבחינת "וועדת 'קוראי שמו'- עידוד תכנים יהודיים".
אזי תראו שזה בלתי אפשרי, כי כל אחד כאן יעלה נקודות שאצל השני הם לא נושא בכלל.