שיתוף פריגי=חב"ד.

[אריקליד]

אחזתם שהמון משירי וניגוני חב"ד זה פריגי לדוגמא: 4 בבות ,צמאה ,המהיר .אין לי עוד דוגמאות בראש כרגע אבל יש המון המון...
יש הסבר לזה ,או שסתם ככה יצא. או שאולי אדמור"י חב"ד אהבו את הסולם.....

 

[יוסף יצחק פרקש]

אחזתם שהמון משירי וניגוני חב"ד זה פריגי לדוגמא: 4 בבות ,צמאה ,המהיר והשקט .אין לי עוד דוגמאות בראש כרגע אבל יש המון המון...
יש הסבר לזה ,או שסתם ככה יצא. או שאולי אדמור"י חב"ד אהבו את הסולם.....

צמאה השקט הוא לא פריג'י

 

[אריקליד]

צודק. טעות. המהיר פריגי .

 

[אינסטרומנט]

הרעיון הוא: בכל מקום הלחנים תאמו את הסביבה המוסיקלית ("קחו לכם מזמרת הארץ")
וזה המודוס השולט באזורים האלו ובשנים בהם הולחנו הניגונים.
כשם שניגונים מזרחיים תואמים את המקאמים הערביים שבסביבותם.
והמון דוגמאות כאלו.
ואין בזה כל נסיון ל"חיקוי", אלא שזו השפה המוסיקלית המדוברת.

אגב, יש ספר ישן "לחסידים מזמור" של מאיר שמעון גשורי והוא מזכיר את הנושא ודן בו ביתר פירוט (יש בהיברובוקס)

 

['אלקנה]

אחזתם שהמון משירי וניגוני חב"ד זה פריגי

מה זה פריגי החיג'ז כאילו?

 

[יוסף יצחק פרקש]

מה זה פריגי החיג'ז כאילו?

כן

 

['אלקנה]

אלא?

 

[יוסף יצחק פרקש]

אלא?

סליחה זה כן חיג'אז

 

[מוטי A]

אחזתם שהמון משירי וניגוני חב"ד זה פריגי

"פריגיש" לייתר דיוק.

 

[פשטות ותמימות]

"פריגיש" לייתר דיוק.

נכון מאוד! סולם פריגיש זה בעצם מודוס פריגי עם הגבהה של חצי טון בדרגה השלישית בסולם

 

[Srool]

לפי מה שאני יודע, הסולם נקרא "מינור הרמוני" שזה כמו סולם מינור רגיל, אבל הדרגה ה-7 מוגבהת בחצי טון.

לה מינור רגיל: לה, סי, דו, רה, מי, פה, סול
לה מינור הרמוני: לה, סי, דו, רה, מי, פה, סול# (דיאז)

אנקדוטה בעניין: אני מכיר איזה נער חב"דניק שהחליט לאחרונה שהוא לא מנגן כל שיר, אלא רק שירים של קדושה - ניגוני חב"ד ועוד כמה... חיפשתי מכנה משותף בין השירים שהוא "מאשר" וגיליתי שכמעט כולם במינור הרמוני.
מבלי להכיר את ההגדרה הזאת, הוא הרגיש "קדושה" מסוימת דווקא בסולם הזה, אז בהחלט שיש קשר בינו לבין חב"ד.

עוד ניגוני חב"ד שאני מכיר בסולם הזה: רחמנא, והריקותי (הבית), ושלום עליכם.

 

[פשטות ותמימות]

לפי מה שאני יודע, הסולם נקרא "מינור הרמוני" שזה כמו סולם מינור רגיל, אבל הדרגה ה-7 מוגבהת בחצי טון.

לה מינור רגיל: לה, סי, דו, רה, מי, פה, סול
לה מינור הרמוני: לה, סי, דו, רה, מי, פה, סול# (דיאז)

במחילה כבוד הרב.... אבל זו טעות... הסולם המדובר פה (פריגיש-חיג'אז) מתחיל בחצי טון ואז קופץ טון וחצי כך שזה לא קשור משום כיון לסולם מינור הרמוני

 

[פשטות ותמימות]

עוד ניגוני חב"ד שאני מכיר

יש עוד מלא... נייע ז'וריצי כלאפצי אבינו מלכנו ועוד כל מיני ניגונים שמתנגנים לי בראש בלי מילים שאין להם שם.....

 

[פשטות ותמימות]

במחילה כבוד הרב.... אבל זו טעות... הסולם המדובר פה (פריגיש-חיג'אז) מתחיל בחצי טון ואז קופץ טון וחצי כך שזה לא קשור משום כיון לסולם מינור הרמוני

אה.... כנראה התכוונת למודוס החמישי בסולם המינור הרמוני..... שהמי נהפך לטוניקה

 

[Srool]

כן כן...

ויקיפדיה, ערך "סולם פריגיש":

"שמו המקובל של הסולם בתאוריית המוזיקה הוא "Harmonic Minor 5th Below", או "דומיננט פריגי". בחזנות ובחסידויות מזרח אירופה מוכר המודוס כ"אהבה רבה שטייגער" או "פריגיש שטייגער", על שם נעימה חזנית ישנה על תפילת אהבה רבה.[1][2] במוזיקה המזרחית שמו הוא "מקאם חיג'אז". במוזיקת הג'אז נהוג לכנותו ספאניש ("סולם ספרדי") או ג'יואיש סקייל ("סולם יהודי").

הסולם הוא למעשה סולם מינור הרמוני המבוסס על הדרגה החמישית של הסולם.
....

שירים רבים בעולם היהודי מבוססים על סולם זה, בין המפורסמים שבהם נמנה הניגון הבה נגילה (המילה "נגילה" בפתיחת השיר מורכבת מצלילים בהפרש של טון וחצי, המאפיין ה"מזרחי" של הסולם), וכן ניגונים חסידיים רבים, ובהם "ני'ה זורצ'י חלופצי", "צמאה", "ארבע בבות" וניגונים אחרים של חסידות חב"ד."

 

[פשטות ותמימות]

(מקור) מודוס פריגי - צורת כתיבת הלחנה באמצעות 7 צלילי היסוד בלבד (ללא שימוש בסימני היתק) .
הצליל הראשון בסולם הוא מי.
מודוס פריגי –המודוס השלישי מתוך 7 מודוסים, מרווחי הצלילים בסולם (משמאל לימין)
הם: 1, 1, 1/2 ,1 ,1, 1, 1/2.
מודוס זה מתאפיין כנגגינה על הקלידים הלבנים בפסנתר החל מהצליל מי.
תבנית זו שונה במהותה מהתבנית המז'ורית.

מודוס מינורי- סולם מינורי עם דרגה שנייה מונמכת (סקונדה קטנה במקום גדולה).
******
וסולם פריגיש זה המודוס הנ"ל פלוס הגבהה של דרגה שלישית (-טרצה)