דרגה / דרגא

[לצדדין קתני]

בעגה תורנית חסידית, האם ראוי לכתוב 'דרגה', או 'דרגא'?
[הקשר= ועם ישראל היו בדרגא נחותה]

 

[טייפסעטער]

לכאורה בא' כמו כל מילות ארמיות.

 

[חושב! כותב]

בהתאם לגוף המשפט,
כיון שהמשפט שהצגת אינו בארמית, יש לכתבו: ועם ישראל היו בדרגה נחותה.
ובארמית אפשר: ועמא ישראל הוו בדרגא תתאה.

 

[לצדדין קתני]

לכאורה בא' כמו כל מילות ארמיות.

בהתאם לגוף המשפט,
כיון שהמשפט שהצגת אינו בארמית, יש לכתבו: ועם ישראל היו בדרגה נחותה.

האם אתם חולקים? או שטייפסעטער חשב שאני מדבר על משפט בארמית?

 

[טייפסעטער]

האם אתם חולקים?

כן...

 

[לצדדין קתני]

אשמח לשמוע מקורות לכל שיטה.
אני מדבר על ספר בסגנון מאוד חסידי, שחלילה לו מלהכיל מילים בעברית, השאלה האם יש כזו מילה בלשון הקודש - ואז יש לכתוב 'דרגה', או שמא אין כזו מילה אלא בארמית או עברית, ואז יש לכתוב רק את העגה הארמית, כי עברית אינה אופציה.

 

[גליל555]

פירוש המשנה לרמב"ם (מסכת שקלים פרק ה):
ואמרכול גובה דרגה על הגזבר תרגום ונשיא נשיאי הלוי ואמרכלא דממונא על רברבי ליואי. ויש עוד דרגה גבוהה מדרגת האמרכול וקורין לבעל אותה דרגה קתילוק, ואין מעמידין גם בדרגה זו פחות משנים.

גם בספר באר מים חיים ראיתי: דרגה.
אבל יותר מצוי בספרי החסידות: דרגא.

 

[לצדדין קתני]

פירוש המשנה לרמב"ם

זה תרגום לפירושו שנכתב בדורות האחרונים....

 

[לצדדין קתני]

רבותיי, לע"ע אלו המסקנות:
שורש 'דרג' אינו בנמצא בתנ"ך כלל, מקורו הוא בשפה הארמית.
לאחר מכן שפת העברית נתנה בו את כלליה ודקדוקיה, וכגון 'דרגה'.
נמצא שבלשון הקודש אין בנמצא כלל מילה זו. משכך, בקובץ שהסגנון בו הוא תורני - חסידי, יש לכתוב 'דרגא'.

 

[Aארי]

דרגא, או מדריגה. (לפעמים זורם יותר, ועדיין בעל ניחוח חסידי מובהק).

אגב, השאלה היא כללית, לכאורה בהרבה מילים הנובעים מלשון ארמית, כדוגמת גימטריא או גימטריה, מסקנא או מסקנה, (ואלו שהלכו עם זה עד הסוף, רוסיא רומניא וכו'...)

 

[לצדדין קתני]

אגב, השאלה היא כללית

אין ספק שצריך לכתוב 'גימטריא', כי עם ה' זה המצאה של האקדמיה לשפה העברית.
באשר לרוסיא ורומניא, אין כל חילוק כיצד לכתוב, כיון שאין לזה מקור, לא בתנ"ך ולא בחז"ל, זה רק תרגום מאותיות לועזיות, שכל אחד יכתוב כאוות נפשו.

 

[אפכא מסתברא]

אין ספק שצריך לכתוב 'גימטריא', כי עם ה' זה המצאה של האקדמיה לשפה העברית.
באשר לרוסיא ורומניא, אין כל חילוק כיצד לכתוב, כיון שאין לזה מקור, לא בתנ"ך ולא בחז"ל, זה רק תרגום מאותיות לועזיות, שכל אחד יכתוב כאוות נפשו.

ואני ראיתי באיזה מקום, שמקפידים לכתוב שמות המדינות בסיומת אל"ף דייקא, שלא להטיל בהן שם י-ה.

 

[לצדדין קתני]

ואני ראיתי באיזה מקום, שמקפידים לכתוב שמות המדינות בסיומת אל"ף דייקא, שלא להטיל בהן שם י-ה.

מעניין, אשמח לשמוע מקור.
לי ידוע [גם חסר מקור], שיהודים שבכל הדורות הקפידו לקרוא לשמות עיירות בשם שונה מעט מהגויים, כגון 'גור' במקום 'גורא קלוואריא', או 'לעמבערג' חלף 'לבוב'. 'אלכסנדרוב' התחלף ל'אלכסנדר'. 'פיסעצנע' במקום 'פיאסצ'נו', ועוד.

 

[אפכא מסתברא]

מעניין, אשמח לשמוע מקור.

ראיתי לפני שנים רבות ונשתכח ממני המ"מ.

 

[אליז]

לאחר עיון קל
ספרים שכתובים בלשון צחה - כגון ספריו של הרש"ר הירש כתוב 'דרגה'
בספרים שכתובים בלשון יותר קשה ובפרט בספרי חסידות הדרך היא לכתוב 'דרגא'

 

[לצדדין קתני]

ספרים שכתובים בלשון צחה - כגון ספריו של הרש"ר הירש כתוב 'דרגה'
בספרים שכתובים בלשון יותר קשה ובפרט בספרי חסידות הדרך היא לכתוב 'דרגא'

ברוך שכיונת... אפילו בירושלמי המכונה 'לישנא קלילא' כתוב 'דרגה', ובבבלי 'דרגא'.

 

[חושב! כותב]

שורש 'דרג' אינו בנמצא בתנ"ך כלל, מקורו הוא בשפה הארמית.

וְנֶהֶרְסוּ הֶהָרִים, וְנָפְלוּ הַמַּדְרֵגוֹת - (יחזקאל לח כ)
יוֹנָתִי בְּחַגְוֵי הַסֶּלַע בְּסֵתֶר הַמַּדְרֵגָה - (שה"ש ב יד).

ולכן צודק שכתב:

דרגא, או מדריגה.

ועדיין תלוי הדבר בשפת המשפט כולו.

 

[חושב! כותב]

שמקפידים לכתוב שמות המדינות בסיומת אל"ף דייקא, שלא להטיל בהן שם י-ה.

מעודי לא הבנתי את המקפידים לכתוב מטרי'ה, ישרא-ל, וכיו"ב. מהיכי תיתי קדושה לתיבות אלו? והאם הם נמנעים ג"כ מלבטא תיבות אלה בפה?

 

[חושב! כותב]

זה תרגום לפירושו שנכתב בדורות האחרונים....

בתקופת הרשב"א..

פירוש המשנה לרמב"ם – המכלול

www.hamichlol.org.il

 

[אליז]

בתקופת הרשב"א..

פירוש המשנה לרמב"ם – המכלול

www.hamichlol.org.il

התרגום המצוי בידינו הוא תרגום של הרב יוסף קאפח