- הוסף לסימניות
- #1
שלום לכולם!
אפשר לשבת, אה, זה זום אתם כבר יושבים. אני רק ישים את כולם על 'מיוט' מי שרוצה לשאול או להעיר שיפתח לעצמו...
מה מה? לא שומעים אותי?
אני אפעיל את המיקרופון. עכשיו זה טוב?
יופי.
היום נדבר אתכם סופרות וסופרים, משוררות ושוערים על סגנונכם/ן הייחודי.
יש לכם אחד כזה?
איפה קניתם אותו? איך רכשתם אותו?
"למה אני שואל?" אתם בטח רוצים לשאול, ולא יכולים כי אתם על מצב השתק.
הכל התחיל עם האתגר המפורסם הזה:
אתגר דו שבועי -טביעת אצבע של @ליאורהA .
שם בעצם התוועדנו לעובדה שיש סופרים שיש להם סיפורים טובים. אבל יש גם את אלה שיש להם סגנון משלהם.
וגדולי הכישרונות, הצליחו להדהים, לרגש ולהצחיק, כשחיקו סגנון לא להם.
אני הקטן עומד ותמה: האם גם לי יש? ואם כן איך אני מזהה את האלמנטים הייחודיים שלי?
ואם לא (וכנראה שלא), אז למה לא, בגלל שלמי שאין את זה שיפרוש להיות ח"כ נורווגי או שעדיין לא עמדתי על יכולתי האמתית, וביום מן הימים עוד אגיע לזה.
באותו אתגר היסטורי, בהודעת הפתיחה, נכתב גם המשפט הבא:
בעצם, זוהי הפניה לשיתוף שלי עצמי שזכה לצבור כמות לייקים נחמדה, ובזכות סגנון שאינו שלי....
באותה פארודיה שהעלתי, קיבלתי מחמאה מאחד מגדולי הכותבים בפורום שטען ש"הכתיבה הזו מחמיאה לי".
רגע, אבל זה לא הסגנון שלי! אז איך זה מחמיא לי.
אז חשבתי לעצמי, ואני אחשוב גם לעצמכם, מאזיני ומאזינותי, שהרבה פעמים אני 'מתאמץ' לכתוב עם משלב מסוים או עם סגנון עקיצות כמקובל בפורום דפה, ומשקיע בשיתופים שהכתיבה לא תמיד זרמה לי.
לעומת הסגנון של ולדר, לצורך העניין, ששם נהוג קודם כל לספר את הסיפור. בגוף ראשון, בשטף וכו' וכו' אז זה זרם לי יותר. למרות שזה לא היה בסגנון שהייתי רוצה.
אז בעצם איפה הייתי....? כן.
יש לי פה התלבטות שנוגעת לעתידי המקצועי ולעתיד כולנו. האם לנסות לכתוב באופן הכי זורם, ולאבד מהעוקץ והחדות שהייתי מצפה מהכתיבה שלי. או כן לנסות להתחכם. ואז להתחיל להתלבט איפה הסגנון הייחודי שלי בתוך כל הברברת הזו?
מכיוון שכמדומני שרוב הכותבים פה נמצאים בשלבים הראשונים של עולם הכתיבה. הייתי שמח ולשמוע ולדעת, האם גם לכם יש איזו דילמא לגבי הסגנון? האם גם אתם מחפשים את ה'אני' שלכם בתוך הכתיבה.
או שאתם מנתקים בזה הרגע את ה'זום'. ומלמלים לעצמכם עוד ערב הלך לאיבוד על דיון מטופש. חבל שהתאפרתי.
רגע לאן אתם הולכים?!
היי! הלו!
אפשר לשבת, אה, זה זום אתם כבר יושבים. אני רק ישים את כולם על 'מיוט' מי שרוצה לשאול או להעיר שיפתח לעצמו...
מה מה? לא שומעים אותי?
אני אפעיל את המיקרופון. עכשיו זה טוב?
יופי.
היום נדבר אתכם סופרות וסופרים, משוררות ושוערים על סגנונכם/ן הייחודי.
יש לכם אחד כזה?
איפה קניתם אותו? איך רכשתם אותו?
"למה אני שואל?" אתם בטח רוצים לשאול, ולא יכולים כי אתם על מצב השתק.
הכל התחיל עם האתגר המפורסם הזה:
אתגר דו שבועי -טביעת אצבע של @ליאורהA .
שם בעצם התוועדנו לעובדה שיש סופרים שיש להם סיפורים טובים. אבל יש גם את אלה שיש להם סגנון משלהם.
וגדולי הכישרונות, הצליחו להדהים, לרגש ולהצחיק, כשחיקו סגנון לא להם.
אני הקטן עומד ותמה: האם גם לי יש? ואם כן איך אני מזהה את האלמנטים הייחודיים שלי?
ואם לא (וכנראה שלא), אז למה לא, בגלל שלמי שאין את זה שיפרוש להיות ח"כ נורווגי או שעדיין לא עמדתי על יכולתי האמתית, וביום מן הימים עוד אגיע לזה.
באותו אתגר היסטורי, בהודעת הפתיחה, נכתב גם המשפט הבא:
הסיבה שהרשיתי לעצמי להעלות את האתגר הזה למרות ההסתייגות הנ"ל היא:
השיתוף הזה של @הנף מקלדת, שהוכיח שאפשר לחקות סגנון כתיבה של סופר מוכר ומוערך בצורה חיובית ומוצלחת, כך שאפילו הסופר בעצמו ייהנה.
בעצם, זוהי הפניה לשיתוף שלי עצמי שזכה לצבור כמות לייקים נחמדה, ובזכות סגנון שאינו שלי....
באותה פארודיה שהעלתי, קיבלתי מחמאה מאחד מגדולי הכותבים בפורום שטען ש"הכתיבה הזו מחמיאה לי".
רגע, אבל זה לא הסגנון שלי! אז איך זה מחמיא לי.
אז חשבתי לעצמי, ואני אחשוב גם לעצמכם, מאזיני ומאזינותי, שהרבה פעמים אני 'מתאמץ' לכתוב עם משלב מסוים או עם סגנון עקיצות כמקובל בפורום דפה, ומשקיע בשיתופים שהכתיבה לא תמיד זרמה לי.
לעומת הסגנון של ולדר, לצורך העניין, ששם נהוג קודם כל לספר את הסיפור. בגוף ראשון, בשטף וכו' וכו' אז זה זרם לי יותר. למרות שזה לא היה בסגנון שהייתי רוצה.
אז בעצם איפה הייתי....? כן.
יש לי פה התלבטות שנוגעת לעתידי המקצועי ולעתיד כולנו. האם לנסות לכתוב באופן הכי זורם, ולאבד מהעוקץ והחדות שהייתי מצפה מהכתיבה שלי. או כן לנסות להתחכם. ואז להתחיל להתלבט איפה הסגנון הייחודי שלי בתוך כל הברברת הזו?
מכיוון שכמדומני שרוב הכותבים פה נמצאים בשלבים הראשונים של עולם הכתיבה. הייתי שמח ולשמוע ולדעת, האם גם לכם יש איזו דילמא לגבי הסגנון? האם גם אתם מחפשים את ה'אני' שלכם בתוך הכתיבה.
או שאתם מנתקים בזה הרגע את ה'זום'. ומלמלים לעצמכם עוד ערב הלך לאיבוד על דיון מטופש. חבל שהתאפרתי.
רגע לאן אתם הולכים?!
היי! הלו!
הנושאים החמים