דיון האם הייתם נותנים לילדיכם לקרוא ספרים שיש בהם שגיאות?

  • הוסף לסימניות
  • #1
אני מעלה את התהייה הזאת גם בכובע הכותבת שבי וגם בכובע עורכת הלשון שאני. ובעיקר - בכובע הגדול מכולם, האמא שאני.

לצערי אין לי זמן (וגם חשק...) לקרוא כל ספר שילדיי קוראים. מסתפקת בהצצה כללית ובידיעה שהכותב הוא שומר תורה ומצוות כמו שצריך.
לאחרונה הבנים שלי התחילו לקרוא סדרה כלשהי, סדרה של חבורה כפי האהוב על הגילאים האלה, ופעמיים הם באו אליי והצביעו על טעויות כתיב חמורות בספר. (מוטש במקום מותש, אידק במקום הידק...)
ואני שואלת את עצמי: מי יודע אילו עוד שגיאות כתיב מופיעות בספרים האלה, שילדיי עוד לא מנוסים מספיק כדי לזהות אותן?
ואני ממשיכה לשאול את עצמי: אם הספר לא עבר אפילו הגהה בסיסית, מי אמר שהוא עבר ביקורת תוכנית כלשהי? (מלשון תוכן) מי אמר שלא מושרשות שם עוד טעויות, לא בכתיב אלא במציאות?
וזה עוד לפני שאני מדברת על סגנון הספרים האלה, שבהם הילדים הם חכמים כמו איינשטיין וחזקים כמו איש אגרוף וזריזים כמו נמלה - וכך "מצליחים" להתגבר בשנייה על כל האויבים שבספר...

"אבל אמא, הספר עדיין מעניין!" טען בפניי בני.
ואני שואלת את עצמי - זה מספיק? העיקר שהספר יעניין (ושלא יהיו בו בעיות של אלימות וחוסר צניעות...)?

אשמח לשמוע את דעתכם, כי אני קצת מבולבלת כרגע...
ואם גם יש לכם המלצות לספרים בסגנון, שיהיו אהובים על בנים צעירים אבל גם יהיו ברמה נאותה של דיוק לשוני ותוכני - אשמח גם לשמוע...
 
  • הוסף לסימניות
  • #2
בעולם אוטופי יתכן שהיה טעם לזה.
בעולמנו המציאותי אין טעם ואין היתכנות לעבור על כל ספר קריאה של הילדים - במיוחד אם הם תולעי ספרים מהסוג שגומר ספר ביום - ולדעתי חוש הביקורת לא נחלש כשהוא קורא פה ושם טעויות.
יש כאן אשכול ארוך ארוך על 'טעויות ושגיאות בעיתונים ומגזינים'. אני לא חושב שהתחלתי לכתוב עם שגיאות, למרות שאני קורא כל יום עיתון פלוני ואתר אלמוני.
 
  • הוסף לסימניות
  • #3
אצל ילדים חשוב מאוד להקפיד על זה, מכיון שזה משריש אצלם את הרגלי הקריאה ואת הכתיבה הנכונה. כתיב משובש וחמור מכך מילים משובשות עלולות לגרום נזק לקריאה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #5
  • הוסף לסימניות
  • #6
על הבעיה הלשונית: כמובן שישנה עדיפות שילדים שהם רק מתחילים ללמוד את השפה, ילמדו אותה בצורה נכונה. אבל מכיון שבסופו של דבר, ההיכרות שלהם עם השפה היא לא רק דרך ספרי קריאה אלו, ובפרט בהמשך השנים, שככל שיגדלו ויקראו יותר כך יכירו יותר. לכן ראשית, אני חושב שצריך לראות אם המאמץ במציאת ספרים עם שפה תקינה הינו שווה אל מול החסרון שבקריאה זו. שנית, כל מקרה צריך להיות נידון לגופו. לדוגמה, באיזה גיל הילדים, עד כמה הטעויות חמורות וכדו'. כי אולי בנוגע לילדים קטנים שלהם הקריאה היא היכרות ראשונית, יש צורך גדול יותר בזה שלא יהיו טעויות. ואולי דווקא אצל ילדים קטנים הבעיה היא פחותה כי ככל שהם יוסיפו לקרוא הם ילמדו ויכירו, והקריאות הראשונות אינם משפיעות כל כך לרעה. אבל אצל ילדים גדולים שיש בהם יותר הבנה ושימת לב לפרטים הלשוניים הבעיה חמורה יותר..
ועוד פרט חשוב לדעתי, שההקפדה על כתיב תקין לא צריכה לבוא על חשבון העניין של הילדים בתוכן של הספר. כי אז הרווח בידיעת השפה גורע מההנאה שבקריאה.
לסיכום, לדעתי על אף העדיפות בכך שהילדים יכירו את השפה בצורה נכונה, הבעיה היא לא כל כך חמורה, כי אין אלו הספרים היחידים שהם קוראים ויקראו בחייהם. ולכן אין סיבה להילחץ ולצאת מהגדרים במאמץ לטפל בענין זה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #7
אם הספר לא עבר אפילו הגהה בסיסית, מי אמר שהוא עבר ביקורת תוכנית כלשהי? (מלשון תוכן) מי אמר שלא מושרשות שם עוד טעויות, לא בכתיב אלא במציאות?
לדעתי, אין סיבה לקשר בין שגיאות בכתיב לשגיאות בתוכן. ישנם אנשים שמבחינת התוכן הם ברמה טובה, אבל השפה שלהם מלאת שגיאות.
 
  • הוסף לסימניות
  • #8
וזה עוד לפני שאני מדברת על סגנון הספרים האלה, שבהם הילדים הם חכמים כמו איינשטיין וחזקים כמו איש אגרוף וזריזים כמו נמלה - וכך "מצליחים" להתגבר בשנייה על כל האויבים שבספר.
נקודה זו דורשת דיון לעצמה...
 
  • הוסף לסימניות
  • #9
לא הייתי נותנת לילדיי,
אבל אני מאמינה שהם ייקחו לבד...
באיזה ספר ילדים פשוט (ועוד של חבורות למיניהן...)
הכל הכל תקני כולל התוכן, המבנה התחבירי, הלשון והדקדוק?
בודדים.
הרמתי ידיים.

אבל אני זוכרת את עצמי בתור ילדה בת 11-12,
יושבת עם ספרי ילדים (לא קומיקס),
מחברת פשוטה (עם כריכה חומה ועליה איור של שתי ידיים יוצרות לב... מכירים?)
ועט,
ופשוט מעתיקה למחברת את תוכן הספר עם תיקונים.
כבר אז היה לי חלום להוציא כל ספר שיש לנו בבית במהדורה מתוקנת,
הרבה לפני שידעתי מה זו הגהה...
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #10
אבל אני זוכרת את עצמי בתור ילדה בת 11-12,
יושבת עם ספרי ילדים (לא קומיקס),
מחברת פשוטה (עם כריכה חומה ועליה איור של שתי ידיים יוצרות לב... מכירים?)
ועט,
ופשוט מעתיקה למחברת את תוכן הספר עם תיקונים.
כבר אז היה לי חלום להוציא כל ספר שיש לנו בבית במהדורה מתוקנת,
הרבה לפני שידעתי מה זו הגהה...
ילדה רצינית את היית!
אולי אציע משהו דומה לילדיי...
 
  • הוסף לסימניות
  • #11
אני מעלה את התהייה הזאת גם בכובע הכותבת שבי וגם בכובע עורכת הלשון שאני. ובעיקר - בכובע הגדול מכולם, האמא שאני.

לצערי אין לי זמן (וגם חשק...) לקרוא כל ספר שילדיי קוראים. מסתפקת בהצצה כללית ובידיעה שהכותב הוא שומר תורה ומצוות כמו שצריך.
לאחרונה הבנים שלי התחילו לקרוא סדרה כלשהי, סדרה של חבורה כפי האהוב על הגילאים האלה, ופעמיים הם באו אליי והצביעו על טעויות כתיב חמורות בספר. (מוטש במקום מותש, אידק במקום הידק...)
ואני שואלת את עצמי: מי יודע אילו עוד שגיאות כתיב מופיעות בספרים האלה, שילדיי עוד לא מנוסים מספיק כדי לזהות אותן?
ואני ממשיכה לשאול את עצמי: אם הספר לא עבר אפילו הגהה בסיסית, מי אמר שהוא עבר ביקורת תוכנית כלשהי? (מלשון תוכן) מי אמר שלא מושרשות שם עוד טעויות, לא בכתיב אלא במציאות?
וזה עוד לפני שאני מדברת על סגנון הספרים האלה, שבהם הילדים הם חכמים כמו איינשטיין וחזקים כמו איש אגרוף וזריזים כמו נמלה - וכך "מצליחים" להתגבר בשנייה על כל האויבים שבספר...

"אבל אמא, הספר עדיין מעניין!" טען בפניי בני.
ואני שואלת את עצמי - זה מספיק? העיקר שהספר יעניין (ושלא יהיו בו בעיות של אלימות וחוסר צניעות...)?

אשמח לשמוע את דעתכם, כי אני קצת מבולבלת כרגע...
ואם גם יש לכם המלצות לספרים בסגנון, שיהיו אהובים על בנים צעירים אבל גם יהיו ברמה נאותה של דיוק לשוני ותוכני - אשמח גם לשמוע...

בדרך כלל יש קשר בין זלזול בכתיב ברמה כזו, לבין בעיות נוספות בתוכן.
אמנם שגיאות כתיב לא סותרות רמה גבוהה של כתיבה, כמובן וכמובן, אבל אם ההתייחסות לקוראים הצעירים היא רצינית, סופר שיש לו בעיה של כתיב ידאג לעריכה ולהגהה. (וגם סופר שאין לו בעיה כזו, כמובן)
אני חושבת שיש ספרים רבים לילדים שנכתבים מתוך זלזול כלשהו, מתוך גישה שהקוראים הם ממילא ילדים, ולא כל כך משנה מה מספרים להם, העיקר כמובן שגם יהיה מסר חינוכי מוצהר.
הגישה הזו גורמת לכך שיש ספרים רבים שהם רדודים.
ורדידות מחשבתית או רגשית היא בעיה חינוכית. לחלוטין.
בשורה התחתונה - לא הייתי נותנת ספרים כאלו, אם כי גם לא ממהרת לאסור. אני כן משתדלת להיות מעורבת מידי פעם בבחירה של מה לוקחים מהספריה, ולערוך לילדים היכרות עם ספרים/סופרים טובים. (במקביל יש גם כמה סופרים שהם מחוץ לתחום מבחינת להביא הביתה, אפשר רק לקרוא בספריה. וזה גם בגלל רדידות שחוצה את הגבול מבחינתי)

על איזה גיל מדובר?
'עשר ימים בחנות של קובה' של חיה הרצברג, הוא דוגמה לספר מתח לילדים צעירים שיש בו גם טעם, ושתורם לילדים הרבה מעבר לכיף (הגדול) שבקריאה.
'בנצי' סדרה נהדרת של שפרה גליק (מי שכתבה את שיקופיצקי) - הילד שלי בן שבע, אוהב מאד.
'נר מהבהב בחצות' - של שושי ברוידא. סיפור מתח לגיל בוגר קצת יותר. בלי ניקוד. מתח נהדר, ונהדר מבחינה ערכית.
אם אפשר גם להמליץ על ספרים שלי - 'החוקרים' היא סדרה עלילתית לילדים, שנכתבת גם במטרה לעזור לילדים שרגילים רק לקומיקס לעבור לקריאה של ספר רגיל. כך שהקצב העלילתי מהיר, ועם זאת יש תוכן ברמה גבוהה. בעיני זה ממש חשוב.
 
  • הוסף לסימניות
  • #12
עשר ימים בחנות של קובה' של חיה הרצברג, הוא דוגמה לספר מתח לילדים צעירים שיש בו גם טעם, ושתורם לילדים הרבה מעבר לכיף (הגדול) שבקריאה.
'בנצי' סדרה נהדרת של שפרה גליק (מי שכתבה את שיקופיצקי) - הילד שלי בן שבע, אוהב מאד.
'נר מהבהב בחצות' - של שושי ברוידא. סיפור מתח לגיל בוגר קצת יותר. בלי ניקוד. מתח נהדר, ונהדר מבחינה ערכית.
אם אפשר גם להמליץ על ספרים שלי - 'החוקרים' היא סדרה עלילתית לילדים, שנכתבת גם במטרה לעזור לילדים שרגילים רק לקומיקס לעבור לקריאה של ספר רגיל. כך שהקצב העלילתי מהיר, ועם זאת יש תוכן ברמה גבוהה. בעיני זה ממש חשוב.
תודה רבה על כל ההמלצות!
את חלקן אני מכירה (כולל את סדרת החוקרים הנהדרת, שאפילו אני נהנית ממנה :) ), ואת מה שלא - נזדרז לחפש בספרייה...
על איזה גיל מדובר?
הגילאים העיקריים הם 12-9. יש גם בת מעליהם - אבל היא כבר קוראת ספרי נוער של ממש, שב"ה בד"כ איכותיים יותר, ויש גם בת מתחתיהם, שעוד לא ממש קוראת - אז גם ככה כל ספר שהיא שומעת עובר ביקורת שלי... (ויש עוד קטנים יותר, שכנ"ל).
 
  • הוסף לסימניות
  • #13
עוד ספרים טובים לגילאים האלה לבנים:
הסדרה של מאיר ברעם, למי שאוהב את הסגנון. סדרה נהדרת. מבצע אלול, שעון הקסמים, וכו'.
בוגר קצת יותר - הסדרה של אבנר גולד, ספרים איכותיים ומרתקים על רקע הסטורי, קצב עלילה מהיר.
אשמח גם אני להמלצות נוספות.
ושמחה לשמוע שאהבתם את החוקרים.
יש לי סדרה נוספת, שונה מאד בסגנון - סמטה וחצר: ילד בסמטה, ילד חדש בסמטה, לבד בסמטה, שתי חצרות, מסתורין בחצר ופחד בהרים. שניים האחרונים עלילתיים מאד, אלו שלפניהם בסגנון קצת אחר. הראשונים בשם עט - יהודית ילין.
 
  • הוסף לסימניות
  • #14
אחים שלי מאוד אהבו את הספר "משקפופר" ואת הבא אחריו "חבר מביא חבר" (ברח לי שם הסופרת). בקריאה ראשונה וגם בשנייה - לא מצאתי שגיאות.
אהבו את זה מגיל 7 ועד 15. אבל אולי זה לא אומר לגבי אחרים, כי אצלנו אוהבים כל מה שכתוב טוב.

גם סדרת "פוצולופופום" של תמר מור זכתה פה לעדנה, בעיקר בידי בן ה8, וזו סדרה מושקעת מאוד גם מן הבחינה הלשונית.
 
  • הוסף לסימניות
  • #15
יש לי סדרה נוספת, שונה מאד בסגנון - סמטה וחצר: ילד בסמטה, ילד חדש בסמטה, לבד בסמטה, שתי חצרות, מסתורין בחצר ופחד בהרים.
גם את הספרים האלה הם קראו ונהנו מאוד :) תודה עליהם, וגם על שאר ההמלצות.
אחים שלי מאוד אהבו את הספר "משקפופר" ואת הבא אחריו "חבר מביא חבר" (ברח לי שם הסופרת). בקריאה ראשונה וגם בשנייה - לא מצאתי שגיאות.
אהבו את זה מגיל 7 ועד 15. אבל אולי זה לא אומר לגבי אחרים, כי אצלנו אוהבים כל מה שכתוב טוב.

גם סדרת "פוצולופופום" של תמר מור זכתה פה לעדנה, בעיקר בידי בן ה8, וזו סדרה מושקעת מאוד גם מן הבחינה הלשונית.
אכן, באמת ספרים מוצלחים מאוד!
 
  • הוסף לסימניות
  • #16
טוב
לתחושתי יש בזה טהרנות וצדקנות מוגזמת
ה"נזק" שיכול להיווצר לילדים בקריאה של כמה טעויות בספר
שווה בהחלט את הערך המוסף שנותנת הקריאה על כל מרכיביה
אני מנסה לתאר לעצמי איזה טעויות בלתי הפיכות ישתרשו בילדינו ע"י קריאה בספרים כאלו
לא התרגשתי
אפשר לתקן בקלות מאוד שגיאות כתיב אצל ילדים אם עוקבים אחרי התפתחות הכתיבה שלהם בהתעניינות ושימת לב
אז זה לא שווה את העבודה של סינון ספרים
דווקא עצם תיקון הטעויות או האתגר שבלהשים לב אל טעויות בספר נותן יתרון לספרים כאלה...
 
  • הוסף לסימניות
  • #18
ובכן, אלו ערכים נוספים יש לקריאה בספר רווי שגיאות ודל בתוכן?

ובכן
אם המטרה היא לגדל סופר או דייקן אז אכן יהיה קשה לחפש תועלת
אך אם המטרה היא להעשרת ידע, להעסקת הילד, וכדו'
הדקדוק של חוט השערה בטעויות הוא מיותר לדעתי
 
  • הוסף לסימניות
  • #20
השאלה אם ספר דל בתוכן ורווי שגיאות תוכן מעשיר את הידע...

כמדומה שידע אינו כולל רק את המקצוע דקדוק.....
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה