אלקסתימיה ולאהוב...

ש. צ. וינמן · 13/6/19

נכתב ע"י כנפיים:
אבל גם להרבה כבוד.

!!!

אשר שרבר · 13/6/19

נכתב ע"י Ruty Kepler:
אז למה 'במדבר'?!
אם השה מרגיש קירבה ואור, למה הוא בוחר שיר שמדבר על ימי קושי, חול וצריבה? על חסד נעורים שניתן למרות הכל?

מתפלא אני עליכם, שכחתם כל כך מהר את התום של הגיל?
שכחתם מי המדוברת?
לכתך אחרי במדבר בארץ לא זרועה זה לא החתן. זה היא ו'הריבונו של עולם' שלא עזב אותה כל שנות הבחרות, על כל הסכנות. וזיכה אותה להגיע אל הארץ המובטחת...

קייקס · 14/6/19

בלי (או עם) קשר לאשכול

הגמרא בשבת (נג, ב) מביאה:

"תנו רבנן: מעשה באדם אחד שנשא אשה גידמת ולא הכיר בה עד יום מותה.
אמר רב: בוא וראה כמה צנועה אשה זו, שלא הכיר בה בעלה.
אמר לו רבי חייא, זו דרכה בכך, אלא כמה צנוע אדם זה שלא הכיר באשתו".

[אין לנו מושג בדורות קודמים ושרפי עליון, בפרט בדור כמו האמוראים הקדושים.
אבל צריך לדעת שהיו דברים מעולם, ועוד הרבה יותר מכך
והגמרא איננה שוללת הנהגה זו, אלא אף מציינת אותה לשבח.]

ח.נוי · 14/6/19

במילה אחת- וואו!!!
אני לא יודעת איפה הייתי עד היום... אני קוראת את רוב ההודעות בפורום. אבל את האשכול הזה לא קראתי כי בהתחלה הוא איכשהו נעלם לי מתחת לרדאר... ובהמשך ראיתי שיש בו מלא דפים שלא קראתי מההתחלה והתייאשתי מלנסות.
אבל אתמול התחלתי לקרוא, ואני כבר יומיים (לא רצוף...) קוראת ופשוט נהנית מכל רגע.
הפרקים מיוחדים!!!!! והדעות והביקורות פה מוסיפות המון עניין!!! תודה לכל מי שנוטל בזה חלק...!!
@עיתונאות ועריכת תוכן מדהים!!!!!
מהיום הצטרפתי למועדון העוקבים הנלהבים אחרי האשכול הזה....

אורית חזן · 16/6/19

@עיתונאות ועריכת תוכן
איזה פרק מטורף!!!

מאוד היתי רוצה שתתני לנו הצצה קטנה לדו שיח בינהם...

כל הזמן הוא לא עונה ברור או לא עונה בכלל..

היו פעמים שהוא כאן ענה???
אלופה את!!

יעקב1245 · 16/6/19

נכתב ע"י הלל:
הגמרא בשבת (נג, ב) מביאה:

יש בעיה עקרונית עם הבאת גמרות וציטוטים בנושא הזה, כי יש אלף ציטוטים אחרים ושונים, שאותם אי אפשר להביא כי הם לא עוברים צנזורה...
אולי נתחיל בשביל הדוגמא רק בציון מראה מקומות,
כתובות סה.
ב''מ קז:
יש ספר בתנ''ך שקשור לנושא.

וכמובן שהנושא גדול ורחב, אך כמדומה שכאן לא נוכל למצות אותו.

מ"ם · 16/6/19

נכתב ע"י מ"ם:
ובכן...
אשכול משובח כל כך, חבל להרוס.

נא לנסות להתכנס לאזור המקצועי, אודות צורת הכתיבה, חדות המסרים והמסתעף.
עצם הדיון האם הסיפור מופרך או שהוא מציג תופעה קיימת הוא דיון נכון - אך כשהוא מתפתח ל-3 עמודים של חוויות אישיות והוכחות, כדאי לצמצם.
זה גם מפריע לקוראי הפרקים, הזקוקים לדפדף כמה וכמה עמודים בנושא אחר בין פרק לפרק.

להתחשבותכם אודה.

זו כבר פעם שלישית שאני נאלץ (באמת נאלץ) להתריע באשכול הזה, וחבל.

הודעות מקצועיות שעוסקות בסיפור - תביאו כמה שיותר, גם 30 עמודים בין פרק לפרק.
הודעות לא מקצועיות ולא ספרותיות, שעוסקות בויכוחים על חוויות אישיות - תימחקנה, ולא תמיד יש את הזמן להסבר הנצרך בהודעה פרטית.

בכלל, מציע להסתכל במראה לפני שנכנסים לדיונים בסגנון:
הוא: אותנו בישיבות לימדו כך וכך.
היא: אבל אותנו בסמינרים לימדו כך...
האם הייתם משאירים הודעה כזו גם בשמכם המלא?
אם לא, תחסכו.

שוב תודה רבה על האשכול המדהים ועל ההשתתפות הפעילה.
איני רוצה לגדוע את כנפיו האדירות, רק לכוון אותו לכללי המסגרת בה הוא מתפרסם.

בהצלחה רבה.

עיתונאות ועריכת תוכן · 19/6/19

אתם מדהימים, אם עוד לא ידעתם
מאתגרים, בקטע המחמיא חלקית
ומוציאים את הטוב, שזה מה שחשוב

אז קבלו- פרק י"ז

רפ · 19/6/19

תודה על הזמן שהשארת לנו להכין כוס קפה.

אשר שרבר · 19/6/19

נו כבר

עיתונאות ועריכת תוכן · 19/6/19

פרק י"ז

אם הייתי שואלת אותו איזה שיר הוא רצה לחופה, הוא היה מושך בכתף, רק טיפונת ככה, ואומר אחת משלוש תשובות; כלום או שום דבר או לא יודע.

אפשר לבכות. מכל מכלול המילים המדהים, מכל רוחב האפשרויות הבלתי נתפס לגשת לדברים, מכל תשעת הכרכים במילון אבן שושן על כריכתו הכחולה הדהויה, לו- יש רק שלוש אפשרויות. כלום או שום דבר או לא יודע. פעם חשבתי שהוא מתחמק, מתעלם, קצר רוח, פגוע מוח, דל שפה, חסר סבלנות, אנוכי, מה הסיפור שלו, ולא אכפת לו ממני, בכלל. כלום. שום דבר. היום, בחיים אני לא חושבת דבר כזה, כמעט בחיים. וכשאני שוכחת או גולשת לגלי העלבון, אני מזכירה לעצמי שיש אנשים שנולדים עם רק שלוש תשובות ובלי שום שאלה.

אבל לא על עצמי רציתי היום לספר, אלא עליו. כי אם אני כן קיבלתי גישה חופשית לכל הכרכים, אם כל המילים שהוא היה רוצה לעצמו נמצאות אצלי, אז יש לי תפקיד. אז אני צריכה לספר עליו, בשבילו. לספר על ילד מדהים, ממרח כזה במשפחה. ודווקא ממרח, כי מה הקשר לקרוא לילד סנדויץ' אם הוא זה שתקוע באמצע. הסנדויץ' מבחינתי הן הפרוסות והגיס הבכור והאחות הצעירה. והוא- הוא הממרח. לא מתוק, זה לא הסוג שלו. לא חמאה שהיא או קשה מדי או רכה מדי, כי הוא לא. לא קשה בכלל, ואף פעם שום פעם לא נמס. לאחרונה יצא לי לשמוע שאישה כשקר לה היא קשה וכשחם לה היא נמסה, כמו חמאה. אז לא הוא, הוא גבר. מה כן?

אולי חומוס. חומוס צריך סבלנות. צריך מים וכמה שעות של השריה, ואז מסננת. לבדוק בסבלנות, חופן חופן מול האור. להרגיש את הגרעינים החלקים, הם עטופים במן שריון עמום לא אטום. שריון שהסבלנות מפרידה אותו מהתוך. פתאום, הוא מתקלף לי ובין האצבעות מתגלה גרעין מבריק שאפשר אפילו לחצות לשניים, ולבדוק עוד יותר מבפנים. חומוס יכול להיות הכל. הוא מזין, וטוב לשלוח חופן לתוך המרק שאני מעמידה, ולראות איך הוא גולש בנג בנג בין הירקות. שוקע למטה בשקט, ומשתלב נהדר בחבורה החמה העליזה ורוחשת הבריאות, לצהריים.

הוא אחד שנותן את עצמו, חומוס. מוכן להתנגב או להתערבב עם טחינה. לקבל פפריקה על הראש או חריף בפרצוף והוא לא יגיד מילה. הוא מחזיק מעמד שבועות במקרר וחודשים בשימורים, אולי שנים. מתמסר בעדינות לגורל שהוקצב לו, מייחל בלי לדעת, ליד עדינה שתוציא אותו אל האור. שתאמר במילים שלה, את מה שהוא לא יודע, שהוא לא יכול, לומר. אל תסתכלו עליו ככה- סגור, מכווץ, צורה לא ברורה, לא משווק את עצמו.
לא סתם, שטראוס היא חברה מצליחה. הסוד הוא, להבין את המוצרים עד הסוף. והם צדקו. רק סלנג שלא עובר מילון, יכול היה לתאר את החומוס המדהים הזה, אחלה.

אשר שרבר · 19/6/19

לא סתם שטראוס מייצרים היום מילקי עם קצפת למעלה כזו שנימוחה בפה, יאמיי.

פרוגיוזרית · 19/6/19

אני מצטרפת מאוחר לחגיגה המרתקת מאד.
תאורים אותנטיים, ציניים וסוחפים.

לא מסתדרת לי דלות השפה פה:

נכתב ע"י עיתונאות ועריכת תוכן:
פרק י"ז

אם הייתי שואלת אותו איזה שיר הוא רצה לחופה, הוא היה מושך בכתף, רק טיפונת ככה, ואומר אחת משלוש תשובות; כלום או שום דבר או לא יודע.

אפשר לבכות. מכל מכלול המילים המדהים, מכל רוחב האפשרויות הבלתי נתפס לגשת לדברים, מכל תשעת הכרכים במילון אבן שושן על כריכתו הכחולה הדהויה, לו- יש רק שלוש אפשרויות. כלום או שום דבר או לא יודע. פעם חשבתי שהוא מתחמק, מתעלם, קצר רוח, פגוע מוח, דל שפה, חסר סבלנות, אנוכי, מה הסיפור שלו, ולא אכפת לו ממני, בכלל. כלום. שום דבר. היום, בחיים אני לא חושבת דבר כזה, כמעט בחיים. וכשאני שוכחת או גולשת לגלי העלבון, אני מזכירה לעצמי שיש אנשים שנולדים עם רק שלוש תשובות ובלי שום שאלה.

עם המונולוגים שפותחים את האשכול:

נכתב ע"י עיתונאות ועריכת תוכן:
המשיך במונולוג שנקטע קודם בלי להקדיש משפט סלחני לשגיאה מעוררת החלחלה שלי. כבר לא הבנתי כלום, לא את המונולוג בענייני פאות ומטפחות...

נכתב ע"י עיתונאות ועריכת תוכן:
עד היום הוא מפטיר ברצינות תהומית שהיה בסדר גמור. מבחינתו, ומבחינתו גם מבחינתי. לא נתפס אצלו, פשוט אין איפה שייתפס, שבמשך הפגישה השניה החזקתי לעצמי אצבעות מתחת חורי התחרה במפה, בהרגעות מנחמות שהנה הנה זה ייגמר. להלן תיאור המונולוגים;

הוא: בבית כשר לא מכניסים רדיו וכדומה מנתקים את הרדיו בסטריאו ובתחליפיו הטכנולוגיים כפי שידרוש הזמן...

אני: מהנהנת.

הוא: בעניין עיתונים מן הראוי שלא להכניס...

אני: כן כן ברור

הוא: החומרות, ההשקפה החינוך ה....

אני: אמן ואמן

וזה לא נגמר כשיצאנו לכיוון המעלית, כי אנחנו קרי הורי רצינו פגישה בפנים והם קרי החתן רצו פגישה בחוץ. תיווך טלפוני הניב הסכם על חצי חצי וככה יצאנו לכיוון המעלית כדי להמשיך את הפגישה. כשצעדנו על המדרכה הציצו האחראים מלמעלה והתחממו במחזה המלבב שפסע על המדרכה. 'נראיתם נהדר' כפי שעודכנתי חמישים ושלוש דקות מאוחר יותר.

בינתיים מצאנו פינת חמד בדמות גינה ציבורית פרושה מעם, שם בין מגלשה לעמוד ברזל הצלחתי סוף סוף להשחיל את משנתי בנושאי חינוך. הוא הקשיב כנראה ו-לא הגיב בכלל. בצונאמי ההסמקה, מבוכה, חולשת הדעת, שתקפו אותי למול התגובה שאיננה. הודיע הבחור שזהו רגע השיא של הפגישה. הבחורה שהיא אני הייתה מאוד טרודה בתגובה האבודה לדבריה, אלא שהוא לא הבחין בשום התרחשות רגשית חריגה והמשיך מעדנות להצהרה כובשת אודות שאיפתו הכמוסה להקדיש את חיינו לתורה. חיינו כלומר כל זמן משותף בדגש על שעות הסיבוב בערבים וימי בין הזמנים.

אמא ומתכנתת · 19/6/19

נכתב ע"י פרוגיוזרית:
לא מסתדרת לי דלות השפה פה:

גם אני תהיתי על זה.

אבל הפרק הזה משובח, נוגע עמוק עמוק ומצליח להעביר את המצב והרגשות במדויק.

סוף סוף אפשר לחוש שהיא מרגישה כלפיו משהו, עד עכשיו היה נדמה שיש ביניהם חומה של קרח.

רפ · 19/6/19

נכתב ע"י פרוגיוזרית:
אני מצטרפת מאוחר לחגיגה המרתקת מאד.
תאורים אותנטיים, ציניים וסוחפים.

לא מסתדרת לי דלות השפה פה:

עם המונולוגים שפותחים את האשכול:

לפי מה שאני מבינה אפשר להסביר את זה כך:
כל מה שקשור לרצון שלו, למחשבות שהן באמת שלו, לרגשות שלו, הוא כלום או שום דבר או לא יודע.
לצטט עקרונות ורעיונות והצהרות של מישהו אחר - מה הבעיה?
אין לו מחסור באוצר מילים.
יש לו קושי לבטא רגשות.

כנפיים · 19/6/19

יואו.
אני בוכה.

יעקב1245 · 19/6/19

מקסים, כמו כל הפרקים
קצת היה לי אריכות עם החומוס, וגם נשארנו רק עם אליגוריות על הבחור בלי שום דבר להחזיק ביד.

shira bira · 19/6/19

נכתב ע"י יעקב1245:
מקסים, כמו כל הפרקים
קצת היה לי אריכות עם החומוס, וגם נשארנו רק עם אליגוריות על הבחור בלי שום דבר להחזיק ביד.

דווקא נשארנו עם רגש חדש ומפתיע.
חמלה ואמפתיה כלפי אלקס...

יעקב1245 · 19/6/19

נכון
אבל כשפרק נפתח בהכרזה שרוצים לספר עליו, אני מצפה ממנו לתת איזה משהו מעבר לאפיונים ולדבר על איזה סיפור או שנים.
כרגע המצב של הפרק הוא לא פרק סיפורי אלא יותר מין מחשבות שרצות בראש

RACHELIZ · 19/6/19

הדימוי לחומוס ממש מעניין..

שאלה כללית: מה מטרת העלאת הפרקים? ז"א מה את הולכת לעשות עם הסיפור הזה?

ושיהיה ברור שאני מהמולהבים והמחכים לכל פרק (לא מכירה מי שלא מחכה)..

פרוגבוט

פרסומת

אלקסתימיה ולאהוב...

מהמשתמשים המובילים!

משתמש סופר מקצוען

עוגות ויטרינה לכל אירוע

משתמש סופר מקצוען

משתמש סופר מקצוען

משתמש מקצוען

משתמש סופר

משתמש מקצוען

משתמש סופר מקצוען

משתמש סופר מקצוען

משתמש מקצוען

משתמש סופר מקצוען

צוות הנהלה

משתמש סופר מקצוען

משתמש סופר מקצוען

משתמש סופר מקצוען

משתמש מקצוען

משתמש סופר מקצוען

משתמש מקצוען

משתמש סופר מקצוען

פרוגבוט

תוכן שיווקי

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!