קוב"ה אורייתא וישראל
משתמש פעיל
- הוסף לסימניות
- #1
הכל מעלים על נס (ובצדק) את מסירותה של האשה החרדית את גדלותה את התמודדותה עם כמה חזיתות בו זמנית, איך שהיא קמה בבוקר מוקדם, ולאחר שהתפללה תפלה שלימה מלב רותח ועינים דומעות, היא ממשיכה להכין סנדוויצ'ים לילדים תוך כדי שהיא בוחשת קלות את סיר המרק המהביל שישמש לארוחת צהרים ביום חורפי קר, כשבו זמנית היא מעירה קלות ביד מלטפת "עוד" ילד עייף שקשה לו לקום, תוך כדי שהיא מצביעה לו על הבגדים המוכנים שיוכל להתלבש לאחר שיטול את ידיו, ועד שהיא שולחת בחבוק חם את אחרון ילדיה, כשבדרך לפני שהיא רצה לעבודה עם תיק כבד על כתפיה ועבודות לתלמידות בידיה, היא עוד מספיקה לרוץ עם ילדה משתעלת כבד, לתור לרופא (שהיא זכרה עוד אתמול לודא שהוא רלונטי) שהפנה אותה לעשות למשטח גרון+מרשם אנטיביוטי, לאחר שהיא רצה לאחות לבצע את המשטח, היא משאירה אותה לרגע לבד לחכות כשבנתים היא רצה לבית מרקחת לקנות את הארומיטרומיצין, היא רצה הביתה אחרי המשטח עם הילדה, תוך כדי שהיא עוברת דרך המכולת לקנות לה ממתק "לכבוד" שהיא נשארת בבית לבד, בחזרה מהמכולת היא מספיקה לראות שבעוד "פחות מדקה" יש לה אוטובוס, היא מחישה את צעדיה מנופפת לשלום לבת החולה (עם היד הפנויה שלה, זוכרים), ועולה עם הנשמה ביד לאטובוס, כשהיא מגיעה סוף סוף לבית ספר ללמד היא עוד מספיקה לקבל מבט נוזף מהסגנית (שאומר הכל) על האיחור של עשר דקות, וזה היה רק התיאור של השעה ורבע הראשונה של היום, ואפשר להמשיך .... בצבעוניות רבה אך גם אמיתית סדר יומה של האשה החרדית לא סתם אמרו חז"ל שבזכות נשים צדקניות נגאלו ועתידין להגאל, אומר זאת בהצדעה לאשה החרדית ללא שום ציניות חלילה
תפקידו של האברך בדורנו קצת יותר מורכב הוא צריך להיות מלאך וללמוד כל הזמן ולא תמיד כל אחד יכול לפעמים חוסר המטלות שיש בדורנו על הגבר החרדי הם הם בעוכריו הוא עוצר את עצמו ואת כשרונותיו מלעשות הרבה שהוא יכול היה אוי כמה יכול היה לעשות ולא עושה כי הוא מקריב ללימוד, ברחוב גם זה הדתי צועקים לו פרזיט כי הוא לא הולך לצבא ולא הולך לעבוד, בעוד שהוא משאיר את אשתו "כשפחה" שלו, והוא יושב לו אפנדי, ורק ה' יודע כמה המצב בדיוק הפוך כמה הוא מקריב את כשרונו, את יכולותיו , את הרגשת הסיפוק, את ואת ואת..., נכון יאמרו רבים אבל יש לך סיפוק מהלימוד, נכון, אבל זה דורש מלחמה יומיומית להלחם על הכוילל ללכת בשמחה כל יום, ולמרות הכל ללכת לכולל ולא אאריך בתאורים צבעוניים למרות שיש אוהו יש מה (פשוט התעיפתי לכתוב), יש הרבה אברכים שרוצים להשאר בעולמה של תורה במלא מובן המילה אבל קשה להם הם לפעמים מרגישים ריקנות אין להם כיתה שמחכה להם בטח לא משיהו שמעריך בטח לא משכורת לקום כל יום לשם שמים לדעת שלא בטוח שמישהו "פה" יעריך את זה או יעלה את על נס זה עצמו לא ראוי להערכה ענקית????!!!!!
אנא הבו כח לאברך לצמוח
תפקידו של האברך בדורנו קצת יותר מורכב הוא צריך להיות מלאך וללמוד כל הזמן ולא תמיד כל אחד יכול לפעמים חוסר המטלות שיש בדורנו על הגבר החרדי הם הם בעוכריו הוא עוצר את עצמו ואת כשרונותיו מלעשות הרבה שהוא יכול היה אוי כמה יכול היה לעשות ולא עושה כי הוא מקריב ללימוד, ברחוב גם זה הדתי צועקים לו פרזיט כי הוא לא הולך לצבא ולא הולך לעבוד, בעוד שהוא משאיר את אשתו "כשפחה" שלו, והוא יושב לו אפנדי, ורק ה' יודע כמה המצב בדיוק הפוך כמה הוא מקריב את כשרונו, את יכולותיו , את הרגשת הסיפוק, את ואת ואת..., נכון יאמרו רבים אבל יש לך סיפוק מהלימוד, נכון, אבל זה דורש מלחמה יומיומית להלחם על הכוילל ללכת בשמחה כל יום, ולמרות הכל ללכת לכולל ולא אאריך בתאורים צבעוניים למרות שיש אוהו יש מה (פשוט התעיפתי לכתוב), יש הרבה אברכים שרוצים להשאר בעולמה של תורה במלא מובן המילה אבל קשה להם הם לפעמים מרגישים ריקנות אין להם כיתה שמחכה להם בטח לא משיהו שמעריך בטח לא משכורת לקום כל יום לשם שמים לדעת שלא בטוח שמישהו "פה" יעריך את זה או יעלה את על נס זה עצמו לא ראוי להערכה ענקית????!!!!!
אנא הבו כח לאברך לצמוח
הנושאים החמים