סיפור בהמשכים אולדנבורג - שיבת הכתר

קופצת על הביקורת של @סיפורים בע"מ נראה שגם אני מתחילה מהתחלה, מקווה שזה לא מתיש... אם כן - אשמח שתצייני.
קולו של הפטרול עלה מן הקומה השלישית, -אולי כדאי במקום עלה- נשמע? כי הנס אמור להיות במרתף- אבל אני לא בטוחה בזה איך אמור להיות תחבירית.
אם הוא במרתף - הגיוני שקול הפטרול יגיע מקומה שלישית? בהחלט נקודה נכונה ש'עלה' לא תקין פה...
 
ממשיכה קצת עם עוד ביקורת לפרק 1- חלק שני
שוב אומרת- קחי אותי בעירבון מוגבל-כן? יש מצב שיש לך פתרונות להכל או שאני מידי פרנואידית לחיפוש חורים בסיפורים, אבל אני פחות יודעת להבחין בחלק דיקדוקי, יותר עלילתי - אז אני רושמת לך ותעשי עם זה מה שנראה לך נכון, בכל אופן הסיפור רשום בצורה מרתקת והעלילה סוחפת ומעניינת- שאם היה מתברר לי שיוצא ספר בסגנון הזה- ישר הייתי קונה.... (גם אם הדברים שרשמתי לביקורת היו קיימים....)
אשמח אם תוכלי לרשום משהו- פשוט אם הביקורת לא ביקורת סטנדרטית ופחות עוזרת-אני אפסיק...
המשך ביקורת על פרק 1 חלק שני:
  • מהארמון ומהמבצר הצמוד אליו-קצת קשה לי להבין- אם מדובר על ארמון שמבצר מחובר אליו- איך האבטחה כזו רופפת?
  • הנס בחן את הרחובות ללא הרף, דרוך כמו פנתר שפגש צייד לפני דקות מועטות. חומק מצל אל צל, נצמד לקירות הבתים חסרי הברק. דורך בערמות זבל ושברי חפצים.-ההתנהגות שלו יותר מחשודה בעיני- אם יש עוצר או בסגנון אולי כדאי לעדכן את זה- ובמקרה הזה- בפרק הראשון רשום שלעבור את חומות המבצר זה יהיה בקלות- פה נראה שללכת ברחוב החשש יותר גדול
  • מנתב את הנקמה שבערה בקצות האצבעות שלו למקומות מועילים.--יכול להיות שזה משפט תקני- אבל אישית נקמה לא בוערת בקצות האצבעות- אולי בגופו יותר מתאים... (אבל שוב קחי אותי בעירבון מוגבל)
  • עיניו סקרו את האיש מכף רגל ועד ראש, דמו קופא עם כל פרט נוסף שהאור הבוקע מתוך הבית חשף. מגפיים שחורים. מכנסיים שחורים, חולצה שחורה, גלימה שחורה. רכוסה בסיכה שסחררה את מחשבותיו: סמלו של חיל הצללים.--אין שום פירוט ושום כלום בהמשך התייחסות לחייל הזה- איך הוא הגיע לשם? ואיך הוא ידע שמדובר על מחתרת ולא אזרח תמים? ואם הוא היה יודע שמדובר על מישהו בכיר במחתרת-אז לא היה בוחר באסטרטגיה אחרת?- מעקב ועצירה של כל פעילות המחתרת? ואם כן הכל הגיוני ויש סיבה- איך לא עושים חיפוש בכל העיר אחרי סיפור כזה? לאן כולם יכולים להעלם- כולל תינוקות ונשים??? (שוב יכול להיות שיש לך את התשובות או שחסרה לי הקריאה היסודית לפרקים שאחרי...)
 
איך בכלל אריך מחזיק במידע הזה- 5 שנים היא לא ראתה אותו ואני מניחה שלא היו סיכומים קודמים שהיא תלך לעבוד שם, בנוסף הייתי מצפה שהמחתרת היתה מחזיקה במידע כזה ומשתפת אם הוא ביקש- אבל אם המידע בידי מקור אחר- לא כדאי היה לאריך לגרום לו ש2 המקורות יתעדכנו ביחד בלעדיו ואז היה חוסך סיכונים (הקול שלו יכול להגיע בדיוק למשמר חולף באופן אקראי...וכד
דבר ראשון, תודה על המחשבה והעומק של ההערות!
הפרק הזה שונה לחלוטין. צדקת בכל מילה של ההערה...
רק במה שהדגשתי - זה דבר שיתברר בהמשך כהגיוני בעליל.

תודה רבה, אני שמחה שהסיפור נגע ללב של אנשים... זאת המטרה שלי.
עכשיו אני רק צריכה לעצור, ולבנות כמה דמויות מחדש [כי התברר לי שהן לא בנויות מספיק...] התכנון הוא להוציא את הסיפור כספר.
 
קצת קשה לי להבין- אם מדובר על ארמון שמבצר מחובר אליו- איך האבטחה כזו רופפת
הביקורת שלך עוזרת מאוד.
כי אולי לתשעים אחוז יש תשובות, אבל העשר אחוז משמעותיים מספיק... וגם, הם מלמדים לחשוב מראש אחר.
כן, האבטחה לא רופפת. ממש לא. אבל כשיש מישהו בארמון - כמו שיתברר בהמשך הפרקים - שבצד של המחתרת, הכל הרבה יותר קל.
ההתנהגות שלו יותר מחשודה בעיני- אם יש עוצר או בסגנון אולי כדאי לעדכן את זה- ובמקרה הזה- בפרק הראשון רשום שלעבור את חומות המבצר זה יהיה בקלות- פה נראה שללכת ברחוב החשש יותר גדול
את יכולה להסביר? לא הבנתי.
זה כן כתוב בפרק המקורי... וחשוב לי להבין למה התכוונת.
פירוט ושום כלום בהמשך התייחסות לחייל הזה- איך הוא הגיע לשם? ואיך הוא ידע שמדובר על מחתרת ולא אזרח תמים? ואם הוא היה יודע שמדובר על מישהו בכיר במחתרת-אז לא היה בוחר באסטרטגיה אחרת?- מעקב ועצירה של כל פעילות המחתרת? ואם כן הכל הגיוני ויש סיבה- איך לא עושים חיפוש בכל העיר אחרי סיפור כזה? לאן כולם יכולים להעלם- כולל תינוקות ונשים??? (שוב יכול להיות שיש לך את התשובות או שחסרה לי הקריאה היסודית לפרקים שאחרי...)
יש כאן כמה נקודות, ואם את חושבת שהן לא נכונות או עדיף בלעדיהן - אשמח אם תגידי לי.
החייל הזה לא מעניין אותי, ת'אמת. אולף הוא דמות מאוד מוכרת, ולכן לא פלא שזיהה אותו - אולי נפל עליו בטעות, אולי לא. זה פשוט קרה, ואפשר למצוא לזה מליון סיבות ולהמציא סיפור שלם מאחורי זה. אבל זאת רק פתיחה, ולא באמת מעניין אותי החייל הזה.
ומי אמר לך שלא עשו חיפוש בכל העיר אחרי זה?
לאן יכלו להיעלם? אין לי מושג. רק ברור, שכל מי שנשאר שם יוצא להורג. נראה לי שהם היו מוצאים דרך לברוח גם אם זה קצת לא הגיוני...
הרעיון מאחורי זה שאני לא מספרת יותר מידי וממשיכה לתאר מה קורה, זה כדי להבהיר את המצב - התלוי ועומד של אנשי אולדנבורג. אם הייתי ממשיכה לתאר את המשפחות, לא היה את אותו אפקט של הלם. גם הקוראים לא יודעים מה קרה עם המשפחות. אף אחד לא יודע.
אני רוצה את החוויה של אי הידיעה, סלש קצת פחד.
 
הנס בחן את הרחובות ללא הרף, דרוך כמו פנתר שפגש צייד לפני דקות מועטות. חומק מצל אל צל, נצמד לקירות הבתים חסרי הברק. דורך בערמות זבל ושברי חפצים.
הכוונה שלי בהתנהגות חשודה היא- כשאת באיזור אסור אז כל דבר אמור להיות בצורה חשאית- הייתי מצפה להתנהגות כזו באיזור של המבצר ששם ממילא אסור לו להמצא (ודווקא שם הוא פחות חושש ביציאה עד לחומות), אבל ברחובות- כל אדם שיציץ מהחלון ויראה מישהו דרוך ונצמד לקירות יראה לו חשוד... אם יש עניין של עוצר לילי אז זה הגיוני יותר- אבל החוסר פחד מהמעבר ליד החומות והחשש ברחובות קצת נראים לי מוזר- במידה ואין עוצר הוא יכול להעמיד פנים שהוא למטרה מסוימת ולהתנהג בצורה הולמת... אבל מה שהפריע פה זה הניגוד בן זה לקטע הזה:הפעיל נשם לרווחה. הוא מחוץ למבצר המאיים. את החומות שסביב המבצר ייקל עליו לעבור. נשימה לרווחה יותר באיזור של המבצר ודריכות ברחובות

יכול להיות הגיוני שיהיה חייל שיגיע לביקורת פתע- אבל מוזר קצת הקטע הזה- אולף שבר רגל, אז הוא לא נחשף בשוטטות ברחובות, הוא נשמע לי די מקושר שאם יודלף המידע אז הוא ידע על זה קודם וגם עם רגל שבורה הוא יצליח להמלט לפני... אז אמורה להיות סיבה מיוחדת שהגיעו דווקא לבית שלו בסיור אקראי (כמובן בספרים אחרים שקראתי גיליתי גם חורים בסגנון פה ושם והסופרת לא חייבת להסביר הכל ויכולה לתת לדמיון של הקורא להשלים או לדמיין את מה שחסר- ככה שלא חייב להשמיט את החלק הזה)
הרעיון של הרחוב שהתערב לטובת המחתרת יפה מאוד אבל עדיין השאיר אותי בתמיהה- לאן כאילו הרבה אנשים יכלו להימלט- כמובן גם את זה אפשר להשאיר לדמיון של הקורא אבל אולי כדאי לדעת סתם שיש פה סימני שאלה מסוימים....

ואגב יש לי הרגשה שראלף הוא בן משפחה די קרוב של אנה ואריך- אפילו ברמה של אבא-בן אח-אחות, (הפרקים אחרי הראשון עברתי באופן חפיף יותר בשביל ההנאה ואני אעבור אליהם יסודי -כשיהיה לי יותר זמן...-אז יכול להיות שאני טועה) אבל אם אני צודקת זה יכול לעורר עוד תהיות לגבי הסיפור (בטוח לי שהוא לא בוגד-כן? אבל תמיהות כמו- אם הוא ניצל הוא לא יכל להחזיק את המשפחה שלו- הרי אם יש בן משפחה אחד הוא יכול לגרום שיחשבו שהמשפחה איתו ואבא שלו לא.... אבל שוב- זה רק תחושות ומניחה שיש גם לזה תשובות....)

כשאת מוציאה את הספר תרשמי- אני אומר לבעלי מעכשיו שאם הוא יראה ספר בשם הזה לקנות... (סגנון סיפור כזה וכתיבה כזו זה ספר שגם אם קראתי בספריה צריכה שיהיה בבית :)

וממליצה לך אם העלילה בנויה ואין הרבה שכתובים להתחיל עריכה ספרותית- הבנתי ממישהי שהתנסתה שזה דורש המון זמן....
 
אם יש עניין של עוצר לילי אז זה הגיוני יותר
זהו, בול. אין עוצר רשמי, אבל ברור שאסור להימצא ברחובות אחרי רדת לילה - וחיילי צללים מפטרלים.
ותודה על ההמשך. אשקול אותו.
ממליצה לך אם העלילה בנויה ואין הרבה שכתובים להתחיל עריכה ספרותית- הבנתי ממישהי שהתנסתה שזה דורש המון זמן....
אני באמת מנסה לחשוב מאיפה להתחיל... לאן לפנות בשביל זה.
אם את מכירה מישהי שהתנסתה... אשמח אם תוכלי לעזור לי בזה.
הרי אם יש בן משפחה אחד הוא יכול לגרום שיחשבו שהמשפחה איתו ואבא שלו לא....
המממממממ
לא הבנתי. את יכולה להסביר?
 
לגבי החלק שלא הבנת- אני אמרתי דיעה שתלויה בהשערה קלושה שדי הסתדרה לי עם הפרקים שפירסמת גם אם הקריאה היתה מלמעלה-אם ראלף באמת בקרבה כזו לאנה ולאריך- אז אריך לא הסכים להצטרף למלך החדש ולמרוד והבן שלו כן- אבל למה שאר המשפחה אחרי מרדף (האח לא יכול להגן על שאר המשפחה?)... אבל שוב זה בנוי על השערות על גבי השערות...

לגבי העריכה- זה תלוי מאוד דרך איזה הוצאה לאור את הולכת ויש מצב שהם יתנו לך לבחור מרשימה עורכת אחת- כי אם זה ספר ראשון אז הם ירצו לפקח על התוכן שיתאים למגזר-
אישית לגבי הוצאה של יפה נוף- יש לי חברה שקשורה שם ושאלתי בשביל מישהי פעם והיא ענתה לי לגבי איך זה הולך:
אנחנו מקבלים ספר מוכן להדפסה. יש לנו שרותי גרפיקה ואנחנו יכולים להמליץ על עורכת טובה או להמליץ על שרותי הגהה אבל זה לא דרכנו.
שולחים כמובן קודם את הספר ועוברים עליו לראות שבאמת מתאים להוצאה לאור.
מבחינת רווח זה תלוי בהסכמים בדכ העלות של ההדפסה וההפקה היא על המחברת והרווחים בהפצה מתחלקים

אני לא יודעת מבחינת חוקי הפורום אם אפשר לתת מיילים וכו- כי מיפה נוף יש לי מייל של מישהי שאפשר לדבר מולה, אני גם יכולה לתת לך את התהליך שמי שאני מכירה עברה והבדיקות שלה מול הוצאות לאור והבחירה שלה- אבל רק אחרי שאני אבקש והיא תאשר לי (לא יודעת כמה היא עבדה בשביל לאסוף את הידע הזה- מה ששיתפתי זה בירור שערכתי כדי לעזור)

חשוב שתדעי- להוציא ספר זה לא תמיד משתלם כספית - יותר משתלם לרשום טור בעיתון או סיפור בהמשכים בעיתונים-אבל לדעתי אם תחליטי לא להוציא העולם יפסיד - אבל שווה לך לברר הכל לפני כן (אולי יוצא הבדל משמעותי בהתאם להוצאה לאור שאת בוחרת), במידה ואת מוכרת יותר ממהדורה אחת- זה משתלם (למהדורות נוספות את לא משלמת שוב לגרפיקה, עריכה ספרותית...)

וגם מאמינה שבפורום הזה יש כאלו שהתנסו בזה אישית ויכולים לשתף- אם מישהו קורא את זה ויכול לתת יותר רקע- כולם ישמחו....
 
תודה
אני יודעת שלהוציא ספר זה לא משתלם...
ואני מאוד רוצה לפרסם בעיתון.
רק שעם כל היכולות שלי בכתיבה ודמיון, לא ניחנתי במרפקים הדרושים כדי ליצור קשרים עם עיתונים וכו'...
זה בעיקרון מה שאני מחפשת. לפני שאני מוציאה אותו לאור.
זאת גם הסיבה שהפסקתי להעלות פרקים - כשראיתי שהפרקים ברמה לפרסום, ידעתי שאני צריכה להפסיק...
 
אולי הצעדים הראשונים כדי שיכירו אותך זה כן לפרסם ספר- עם כל הריסקיות של זה (לרוב כן מכסים את ההוצאה- אבל הרווח לא משהו)
בכל אופן אם מישהו שקורא את זה ויודע גם לעדכן לגבי דברים הכרוכים להוצאת ספרים או דרך ליצור קשר ולהכנס בתור כותבת לטור בעיתון או סיפור בהמשכים- נשמח מאוד שתשתפו בנסיון
אישית אני אשמח אם תוציאי מאוד ספר או תרשמי קבוע בעיתונים- לצערי בשנתיים האחרונות יוצאים המון ספרים בלי תוכן אמיתי מעניין בפנים (זו דעתי) ואם כבר יש ספר מהמם וסופרת שיודעת לכתוב מהמם- חבל...
 
א
אישית אני אשמח אם תוציאי מאוד ספר או תרשמי קבוע בעיתונים- לצערי בשנתיים האחרונות יוצאים המון ספרים בלי תוכן אמיתי מעניין בפנים (זו דעתי) ואם כבר יש ספר מהמם וסופרת שיודעת לכתוב מהמם- חבל...
את האמת?
זו הסיבה שמניעה אותי לכתוב.
גם עכשיו, אחרי שהספר גמור, אני עוד פעם עוברת על הדמויות, עוד פעם מעמיקה אותם... כי נמאס לי מהרדידות הפושה...
תודה על המילים הטובות, הן נותנות לי כוח...
 
אני באמת מנסה לחשוב מאיפה להתחיל... לאן לפנות בשביל זה.
אם את מכירה מישהי שהתנסתה... אשמח אם תוכלי לעזור לי בזה.
היי, התנסיתי קצת או יותר נכון הרבה.
אם יש משהו שאוכל לעזור - ממש בשמחה!
זאת גם הסיבה שהפסקתי להעלות פרקים - כשראיתי שהפרקים ברמה לפרסום, ידעתי שאני צריכה להפסיק...
בגדול ברגע שכתב היד מוכן וצריך רק שכתובים ועריכות - באמת אין טעם לפרסם (מתנצלת מראש בפני כל העוקבים הלהוטים) חוץ מזה שנותן הרבה מאד תמריץ, אחרת הספר יכול בקלות לשקוע במגירה, כך שתקחי זאת כשיקול נוסף (החזרתי את חובתי לעוקבים).
לגבי במות עיתונאיות - קשה מאד להיכנס לזאנר סיפורים בהמשכים, אישית במקרה שלי החלטתי להתמקד קודם ביציאה לאור ואחר כך לנסות את מזלי שם, כמובן שפחות משתלם כספית, אבל מבחינה עתידית - רואים בהחלט אופק.
כמובן תמיד אפשר לעשות פרסום בקטנה - קבוצת ביקורת אישית שמורכבת מחברות, משפחה ועוד כמה ראשים טובים שיוצא לך להכיר. זה מעודד, זה מכוון ובסופו של דבר מביא אותך לתוצאה - ספר מוגמר.

אם יש לך שאלות נוספות - בשמחה... אגב, יש פה הרבה מדריכים של אופן הוצאת ספר, עריכה ספרותית וכו'.
 
ונקודה חשובה, נוספת. הקוראים לא חייבים כלום, אם הם קמו היום על צד שמאל - הביקורת שלהם עלולה להיות עוקצנית ונושכת. אם הם יקומו מחר על צד ימין - המחמאות ינטפו כמו דבש (בקיץ!). כך שגם ביקורת ומחמאות צריכים לקחת בעירבון מוגבל. עורכת ספרותית לעומת זה מחויבת לך כלקוחה, היא תבחן בפינצטה, תגרום לך לשכתב שוב ושוב ותגרום למוצר שלך לנצוץ. זו עבודה מאסיבית, דורשת הרבה כוחות נפש וגוף וגם זמן לא מבוטל ובעצם קצת מייתר את השכתובים העכשוויים שלך (לא לחלוטין, אבל אם קיבלת ביקורת על משפט בפסקה מפרוג ואחר כך תקבלי ביקורת על כל הפסקה מהעורכת - עבדת פעמיים, כן?)
 
נ
ונקודה חשובה, נוספת. הקוראים לא חייבים כלום, אם הם קמו היום על צד שמאל - הביקורת שלהם עלולה להיות עוקצנית ונושכת. אם הם יקומו מחר על צד ימין - המחמאות ינטפו כמו דבש (בקיץ!). כך שגם ביקורת ומחמאות צריכים לקחת בעירבון מוגבל. עורכת ספרותית לעומת זה מחויבת לך כלקוחה, היא תבחן בפינצטה, תגרום לך לשכתב שוב ושוב ותגרום למוצר שלך לנצוץ. זו עבודה מאסיבית, דורשת הרבה כוחות נפש וגוף וגם זמן לא מבוטל ובעצם קצת מייתר את השכתובים העכשוויים שלך (לא לחלוטין, אבל אם קיבלת ביקורת על משפט בפסקה מפרוג ואחר כך תקבלי ביקורת על כל הפסקה מהעורכת - עבדת פעמיים, כן?)
נכון
אבל האמת - הביקורת כאן הייתה נחמדה, אבל המטרה שלה בכלל לא הייתה לשמה...
חיפשתי את הביקורות היותר איכותיות - שמצאו פה ושם באגים בסיפור עצמו. והמטרה העיקרית - הייתה לשכתב.
וכשיש לי חבר'ה שמדקדקים על כל מילה - אני עצמי הייתי צריכה לדקדק...
מבינה?
 
ונקודה חשובה, נוספת. הקוראים לא חייבים כלום, אם הם קמו היום על צד שמאל - הביקורת שלהם עלולה להיות עוקצנית ונושכת. אם הם יקומו מחר על צד ימין - המחמאות ינטפו כמו דבש (בקיץ!). כך שגם ביקורת ומחמאות צריכים לקחת בעירבון מוגבל. עורכת ספרותית לעומת זה מחויבת לך כלקוחה, היא תבחן בפינצטה, תגרום לך לשכתב שוב ושוב ותגרום למוצר שלך לנצוץ. זו עבודה מאסיבית, דורשת הרבה כוחות נפש וגוף וגם זמן לא מבוטל ובעצם קצת מייתר את השכתובים העכשוויים שלך (לא לחלוטין, אבל אם קיבלת ביקורת על משפט בפסקה מפרוג ואחר כך תקבלי ביקורת על כל הפסקה מהעורכת - עבדת פעמיים, כן?
אני מסכימה- רק לגבי נקודות לא סגורות בעלילה, עורכת לא בטוח תעזור לך פה- אז קודם לראות שהקצוות נסגרות מכל כיוון ואחר כך צריך כנראה הוצאה לאור שרווחית מספיק שתתרשם ותסכים לפרסם את הספר- ושלב הבא זה עורכת עם המלצות שסומכים עליה בהוצאה לאור (אם צריך פיקוח מיוחד על תוכן מבחינתם- אז הם צריכים להכיר את העורכת)
 
נ

נכון
אבל האמת - הביקורת כאן הייתה נחמדה, אבל המטרה שלה בכלל לא הייתה לשמה...
חיפשתי את הביקורות היותר איכותיות - שמצאו פה ושם באגים בסיפור עצמו. והמטרה העיקרית - הייתה לשכתב.
וכשיש לי חבר'ה שמדקדקים על כל מילה - אני עצמי הייתי צריכה לדקדק...
מבינה?
אז צריך להבהיר מראש: אני לא צריכה ביקורת לשונית, אלא יותר מיקוד ספרותי, מציאת באגים, חורים, דברים שלא מסתדרים בהיגיון.
אני מוצאת את עצמי מזדהה עם הנקודה שאת מעלה, כי יש פה הרבה ביקורת מועילה בצד הלשוני, אבל לא בהכרח לגוף הסיפור.
גם בעריכה, אגב, הנושאים הללו באים בנפרד. (יש שמשלבות, אבל ההיתכנות קיימת)
 
אני מסכימה- רק לגבי נקודות לא סגורות בעלילה, עורכת לא בטוח תעזור לך פה- אז קודם לראות שהקצוות נסגרות מכל כיוון ואחר כך צריך כנראה הוצאה לאור שרווחית מספיק שתתרשם ותסכים לפרסם את הספר- ושלב הבא זה עורכת עם המלצות שסומכים עליה בהוצאה לאור (אם צריך פיקוח מיוחד על תוכן מבחינתם- אז הם צריכים להכיר את העורכת)
עורכת אמורה לעזור בנקודות הלא סגורות, זה רוב התפקיד של עריכה ספרותית (בשונה מלשונית שיורדת לתקינות הטקסט). ייתכן כמובן שיתפספסו נקודות, כי אחרי הכול בנאדם לא תמיד שם לב לכל פיפס, אבל אם מדובר במישהי עם ניסיון וותק - אין סיבה שלא תדע למקד.
לגבי הול, מפרטת מהמעט שידוע לי -
אור החיים - נוקשים מבחינת צנזורה, תיאור דמויות נשיות בקושי עובר אצלם, עניינים הלכתיים וכו' אבל מאד נותנים פתח לסופרים החדשים, יש להם את פרויקט הכוכבים, אם מעניין אותך אפרט.
יפה נוף - לא ידוע לי.
קולמוס - ממה שידוע לי מאפשרים לך את רוב המעטפת הנדרשת לספר - כריכה, עימוד על חשבונם כך שהתגמולים מכסים את זה.
לא יודעת יותר מזה, וגם את מה שכתבתי קחי בעירבון מוגבל :)
 
דבר ראשון אני רוצה לומר - סיפור מעולה, כתיבה איכותית, בסגנון וז'אנר שחסרים מאוד אצלנו.

בעניין הוצאה לאור - לאחרונה כתבתי מאמר דיי מפורט על הניסיון האישי שלנו בהוצאת הספר "יחידאי" לאור.
באמת ב"אור החיים" ישנה צנזורה מאוד קשוחה. מצד שני הם מאוד אוהבים לפרוץ לז'אנרים חדשים, ויש להם תעוזה עם סופרים חדשים.
ממליץ מאוד לשלוח, מה כבר יש להפסיד?!
בהצלחה
 
דבר ראשון אני רוצה לומר - סיפור מעולה, כתיבה איכותית, בסגנון וז'אנר שחסרים מאוד אצלנו.

בעניין הוצאה לאור - לאחרונה כתבתי מאמר דיי מפורט על הניסיון האישי שלנו בהוצאת הספר "יחידאי" לאור.
באמת ב"אור החיים" ישנה צנזורה מאוד קשוחה. מצד שני הם מאוד אוהבים לפרוץ לז'אנרים חדשים, ויש להם תעוזה עם סופרים חדשים.
ממליץ מאוד לשלוח, מה כבר יש להפסיד?!
בהצלחה
תודה רבה!
שאלה יש לי [ואשלח אותה, למה אין לי מה להפסיד...;)]
הם יהיו מוכנים לקבל סיפור שאין שם לא יהודים ולא גויים? [פשוט כי יותר קל ללמוד מסרים מאנשים שהם לא קשורים אלינו...]
 
תודה רבה!
שאלה יש לי [ואשלח אותה, למה אין לי מה להפסיד...;)]
הם יהיו מוכנים לקבל סיפור שאין שם לא יהודים ולא גויים? [פשוט כי יותר קל ללמוד מסרים מאנשים שהם לא קשורים אלינו...]
לא זכור לי שהם שואלים על מסר של הסיפור... מקבלים תקציר, כמה פרקים ראשונים, אולי גם קצת מהסוף ואז זה משתנה:
אם המול עף על הספר - הוא יאשר לך מיד.
אם לא - יעביר ללקטור.
ללקטורים מגיעים הרבה כתבי יד, ולא כולם זוכים... רק חמישה אם לדייק. מה גם שהפרויקט של השנה היה אמור לצאת בט"ו בשבט ונדחה לאיזור תמוז, אז יש לפחות שנה עד לפרויקט הבא (אבל זה מעולה אם את רוצה לקחת באיזי, לשכתב ולהעשיר ולא להיות לחוצה מהדדליין שנושף בעורף)
בגדול יש כמה ספרים שהם לא דווקא יהודים-גויים. סלמנדרה, שקיעת החושך. אין הרבה האמת, אבל ברובם הקו האליגורי ברור. פה ספציפית לא יודעת כי לא התקדמנו לעומק הסיפור. בכל אופן שווה לשלוח, אפילו רק כדי לקבל חוות דעת בסיסית.
בהצלחה עם זה!
מוסיפה: מדברת על פרויקט הכוכבים, לא יודעת על אופן הפעולה מחוץ לפרויקט...
 
תודה!
כאן הסיפור ממשיך הלאה.
הוא בכלל לא בקו אליגורי, וזה ההבדל. הוא בקו נורמלי לחלוטין, שכשאנה או ראלף עוברים שינוי - זה לא צועק "וואלה, חבר'ה. מסר!!"
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה