אולי הוא המציא את החוק?

[לללי]

האם יש לשון חוק בעניין התרמות בטלמרקטינג?

 

[לללי]

?

 

[שרית ו]

חוק על מה?

 

[גרפולוג]

בתקדין הובא פסק דין בענין שיחות ספאם טלפוניות הנעשות אפילו על ידי גורם אנושי
להלן הכתבה משם

----

בית המשפט לתביעות קטנות: חוק הספאם חל גם על שיחות טלפון מאנשי מכירות

04.05.2015 | ליאור שדמי שפיצר
ביהמ"ש חייב את חברת פלאפון לשלם לתובע 4,000 שקל בשל שיחות חוזרות ונשנות שהתקבלו מנציגיה וממשווקים חיצוניים, המציעים לו לעבור להשתמש בשירותיה, ודחה את טענת החברה כי הוראת סעיף 30א(ב) אינה חלה על שיחות שנעשו באמצעות גורם אנושי

בית המשפט לתביעות קטנות בירושלים חייב את חברת פלאפון בתשלום סך של 4,000 שקל בשל שיחות פרסומת שהתקבלו מנציגיה או ממשווקיה החיצוניים. הרשמת הבכירה סיגל אלבו קבעה כי הוראת סעיף 30א(ב) לחוק התקשורת, האוסר על משלוח דברי פרסומת, חל גם על מסר המועבר לנמען באמצעות שיחת טלפון המתקיימת מול גורם אנושי, ולא רק לגבי מסר מוקלט.


לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן


התובע טען כי חברת פלאפון מטרידה אותו בשיחות טלפון והודעות טקסט חוזרות ונשנות, באמצעות אנשי המכירות והמשווקים השונים, על מנת לנסות ולשכנע אותו להעביר את מנוייו לחברה, וזאת אף שבעבר הוא כבר הגיש תביעה נגדה וקיבל פיצוי במסגרת הסכם פשרה. לטענתו, למרות הסכם הפשרה שהושג בתביעה הקודמת, והפיצוי הגבוה בסך של 15 אלף שקל ששילמה לו החברה, ממשיכה פלאפון להטרידו ולהתקשר אליו. לאחר כל שיחה הוא פנה לבא-כוח הנתבעת וביקש להפסיק את השיחות, אך ללא הועיל.

התובע דרש פיצוי בגין כל אחת מהשיחות בסך של 1,000 שקל, ובסך הכל פיצוי בסך של 27,800 שקל.

חברת פלאפון טענה מנגד כי התובע מנסה לשחזר את הצלחתו להוציא ממנה כספים עוד בטרם יבשה הדיו על הסכם הפשרה שנחתם עמו בתביעה הקודמת שהגיש בגין אותה עילה, שבו צוין מפורשות כי מדובר בסכום חד פעמי שמטרתו לשים קץ להתדיינות מולו.

עוד טענה החברה כי לא מדובר בשיגור דבר פרסומת כמשמעו בחוק התקשורת (בזק ושידורים), שכן מדובר בשיחות טלפון שנעשו מול גורם אנושי. לטענתה, השיחות לא בוצעה על ידה, אלא באמצעות מוקדי שיווק חיצוניים, שעיקר עסקם הוא שיווק באמצעות פניות טלפוניות. משווקים אלה הונחו על ידי החברה להיעתר לבקשת לקוח להימנע מפניות נוספות אליו וליידע אותה על בקשת לקוח כאמור. במקרה זה, טענה פלאפון, היא נקטה את מלוא האמצעים שברשותה על מנת להבטיח כי שמו של התובע יימחק מרשימת הלקוחות שאליהם עשויים להתקשר נציגי המכירות או המשווקים החיצוניים, אולם למרות מאמציה, הצליחו שיחות בודדות לחדור את מעטה ההגנה שפרשה החברה.

הרשמת הבכירה סיגל אלבו קיבלה את התביעה וקבעה כי אין מחלוקת שחלק משיחות הטלפון לתובע אכן כללו דברי פרסומת כהגדרתם בחוק וכי לא התקבלה הסכמת התובע לקבל דברי פרסומת מפלאפון.

הרשמת דחתה את טענת החברה כי הוראת הסעיף אינה חלה על שיחות טלפון שנעשו באמצעות גורם אנושי, תוך שציינה כי הוראת סעיף 30א(ב) לחוק התקשורת אוסרת על משלוח דברי פרסומת, בין היתר, באמצעות "הודעת מסר קצר". הודעה זו מוגדרת בסעיף 30א(א) לחוק גם כ"מסר בזק", הכולל גם "שמע" ומועבר באמצעות רשת בזק ציבורית אל ציוד קצה של נמען. הגדרה זו חלה לכאורה גם על מסר המועבר לנמען באמצעות שיחת טלפון המתקיימת מול גורם אנושי, ולא רק לגבי מסר מוקלט. מכאן, קבעה הרשמת, שלתובע עומדת עילת תביעה בגין השיחות השיווקיות שנעשו מטעם פלאפון או משווקים חיצוניים, ואשר במסגרתן ניסו אלה לשכנע אותו להצטרף לשירותי החברה.

עוד נדחתה טענת פלאפון להיעדר יריבות לאור העובדה כי שיחות הטלפון לא נעשו על ידה וצוין כי החוק מגדיר מפרסם כמי שתוכנו של דבר הפרסומת עשוי לפרסם את עסקיו או לקדם את מטרותיו. העובדה כי עומדת לתובע עילת תביעה ישירה נגד אותם משווקים חיצוניים אינה שוללת את עילת התביעה נגד פלאפון. הרשמת אלבו הוסיפה כי פלאפון לא עמדה בנטל להוכיח כי השיגור לא היה ביודעין ולא הציגה ראיה בדבר המאמצים והאמצעים שנקטה על מנת ליידע את שלוחיה כי התובע ביקש שלא לקבל שיחות נוספות.

יחד עם זאת, הרשמת אלבו ציינה כי התובע קיבל ארבע שיחות בלבד המקימות לו עילה לקבלת פיצוי, העומד על פי החוק על 1,000 שקל לכל דבר פרסומת שנשלח בניגוד לחוק. הרשמת הוסיפה כי במקרה זה זכאי התובע לפיצוי המקסימלי הקבוע בחוק עבור כל אחת מהשיחות, שכן הוא הגיש תביעה בעניין זה בעבר, כך שהחברה היתה מודעת לקיומה של הבעיה, והוא אף פנה לבא כוח החברה לאחר קבלת השיחות וביקש כי יפעל להפסקתן אך הדבר לא נעשה. לפיכך, העמידה הרשמת את סכום הפיצוי לתובע על סך של 4,000 שקל.

הרשמת דחתה את דרישתו של התובע לפיצוי בגין עוגמת הנפש בסך של 27 אלף שקל, וקבעה כי בנסיבות העניין אין מקום לפסוק פיצוי נוסף מעבר לזה הקבוע בחוק.


ת"ק 31140-10-14

--------

אקווה שעזר

 

[גרפולוג]

אמנם קיים פסק דין הפוך המתייחס לשיחה יחידנית על ידי גורם אנושי המוחרגת מחוק הספאם.
מצורפת כתבה ממשפטי zap

-----
האם שיחה טלפונית מקופ"ח מכבי היא ספאם?
ביהמ"ש המחוזי דחה בקשת ערעור על פסק דינו של ביהמ"ש לתביעות קטנות, וקבע כי מכבי לא עברה על הוראות חוק הספאם


מאת עו"ד אורנית אבני-גורטלר

פורסם בתאריך 17.07.2017


חוק הספאם

• בית המשפט לתביעות קטנות

• סקירת פסקי דין חוק הספאם

ביהמ"ש המחוזי בירושלים דן לאחרונה בבקשת רשות ערעור על פסק דינו של ביהמ"ש לתביעות קטנות, בו נדחתה תביעת המבקש נגד קופת החולים מכבי.
העובדות שצוינו בתביעה הן אלו: ב-28.2.2016 נציגה מטעם מכבי התקשרה למבקש, והציעה לו את שירותי הבריאות של הקופה. המבקש שלח למכבי מכתב התראה, בטענה כי על מכבי לפצות אותו בשל דבר פרסומת שנמסר לו, מבלי שהיה מנוי על שירותי מכבי, וללא הסכמתו. המבקש לא קבל תשובה, ולכן הגיש את התביעה.

מכבי טענה מנגד, כי שיחה טלפונית לא מהווה דרכי משלוח אסורות ע"פ סעיף 30 א לחוק התקשורת. עוד היא טענה, כי אינה בגדר "מפרסם", שכן שיחת הטלפון לא בוצעה על ידה


הטענה: השיחה הטלפונית ממכבי מהווה ספאם
ע"פ כתב התביעה, לטענת המבקש, שיחה טלפונית מטעם מכבי להצעת שירותיה מהווה "דבר פרסומת" כהגדרתו ב"חוק התקשורת", ועל כן מדובר בהטרדה המקנה לו זכות לפיצוי כספי לאל הוכחת נזק. עוד טען המבקש, כי השיחה הזו ממכבי מהווה הפרה של חוק הגנת הפרטיות, וגם בשל כך הוא זכאי לפיצוי.

מכבי טענה מנגד, כי שיחה טלפונית לא מהווה דרכי משלוח אסורות ע"פ סעיף 30 א לחוק התקשורת. עוד היא טענה, כי אינה בגדר "מפרסם", שכן שיחת הטלפון לא בוצעה על ידה, אלא ע"י צד ג' שעשה שימוש בשמה ללא ידיעתה. כמו כן, מכבי טענה, כי היא מוסד ללא כוונת רווח, ולכן לא נכנסת בגדר "מפרסם".

"בהיעדר ציון דרך התקשורת מקובלת של שיחת טלפון אנושית, הרי שיש בכך הסדר שלילי ולא חסר פרשני"

בית במשפט לתביעות קטנות: השיחות לא נכנסות בגדר סעיף 30 א
בית המשפט לתביעות קטנות קבל את עמדת מכבי, וקבע כי אין אחידות בפסיקת בתי המשפט לתביעות קטנות ביחס לשאלת תחולת סעיף 30 א לחוק התקשורת על שיחת טלפון שיווקית, אולם במקרה זה ביהמ"ש לא השתכנע כי השיחות הטלפוניות נכנסות בגד הסעיף. "בהיעדר ציון דרך התקשורת מקובלת של שיחת טלפון אנושית, הרי שיש בכך הסדר שלילי ולא חסר פרשני", נכתב בפסק דינו של בית המשפט לתביעות קטנות.

השופט תמר בזק רפפורט קבלה את קביעת ביהמ"ש, וקבעה כי דין הבקשה להידחות.

השופטת קבעה, כי פרשנות ביהמ"ש לתביעות קטנות עולה בקנה אחד הן עם לשון החוק והן עם רוח החוק.

בחוק מפורטות ארבע חלופות אפשריות להעברת דבר פרסום, אשר אסורות לפי החוק, אם נעשו ללא הסכמת הנמען: באמצעות פקסימיליה, מערכת חיוג אוטומטי, הודעה אלקטרונית או הודעת מסר קצר

4 חלופות שהחוק אוסר
השופטת ציינה, כי בחוק מפורטות ארבע חלופות אפשריות להעברת דבר פרסום, אשר אסורות לפי החוק, אם נעשו ללא הסכמת הנמען: באמצעות פקסימיליה, מערכת חיוג אוטומטי, הודעה אלקטרונית או הודעת מסר קצר. מדובר ברשימה סגורה של דרכי שיגור דבר פרסומת באמצעים טכנולוגיים שבה נקב המחוק. לפיכך, המשמעות היא, שהעברת דבר פרסומת באמצעי שלא נופל לאחת הקטגוריות שנמנו בחוק, אינה אסורה.

השופטת הדגישה, כי אילו המחוקק היה סבור, כי אף שיחה טלפונית אנושית אסורה לפי החוק משנעשתה ללא הסכמת הנמען, הוא היה מציין זאת מפורשות בחוק.

ע"פ השופטת תמר בזק רפפורט, סעיף 30 א לחוק נועד למגר את תופעת ההפצה ההמונית של הודעות פרסומת באמצעים טכנולוגיים של העברת דוא"ל או הודעות כתובות או מוקלטות. "הא ותו לא"

תכלית סעיף 30 א לחוק - מיגור תופעת הספאם
זאת ועוד, כתבה השופטת, התכלית של סעיף 30א לחוק התקשורת היא מיגור תופעת דואר הזבל ("ספאם"), כתופעה כלל עולמית. בדברי הסבר להצעת החוק, נכתב, בין היתר, כך: " תופעת ההפצה ההמונית של הודעות פרסומת בלתי רצויות באמצעות רשתות התקשורת (לרבות באמצעות דואר אלקטרוני, הודעת sms ופקסימילה), המכונה "spam", הפכה בשנים האחרונות למטרד ציבורי כלל עולמי, והיקפה מצוי במגמת עליה חדה...".

אם כך, ע"פ השופטת תמר בזק רפפורט, סעיף 30 א לחוק נועד למגר את תופעת ההפצה ההמונית של הודעות פרסומת באמצעים טכנולוגיים של העברת דוא"ל או הודעות כתובות או מוקלטות. "הא ותו לא", הטעימה השופטת, והוסיפה: "לא בכדי מכונה חוק זה "חוק הספאם" או "חוק דואר הזבל", המדובר בשיגור דברי פרסומת באמצעי תקשורת טכנולוגיים אוטמטיים, כתובים או מוקלטים בלבד".

השופטת הוסיפה, כי המחוקק לא התכוון לבטל את תופעת השיווק בעזרת אמצעי תקשורת בכללותה. האפשרות לאיסור שיווק דבר פרסומת באמצעות שיחה טלפונית אנושית לא מוזכרת ואפילו ברמז בדברי ההסבר להצעת החוק

המחוקק לא התכוון לבטל את תופעת השיווק באמצעי התקשורת בכללותה
השופטת הוסיפה, כי המחוקק לא התכוון לבטל את תופעת השיווק בעזרת אמצעי תקשורת בכללותה. האפשרות לאיסור שיווק דבר פרסומת באמצעות שיחה טלפונית אנושית לא מוזכרת ואפילו ברמז בדברי ההסבר להצעת החוק. להפך, בדברי ההסבר נכתב, כי החוק מעוניין למצוא איזון בין ההגנה על הפרטיות לבין שימוש מסחרי לגיטימי במתקן בזק לצורך שיווק ישיר. "המסקנה המתבקשת הינה שהמחוקק נמנע ביודעין מלאסור העברת דבר פרסומת באמצעות שיחה טלפונית אנושית, מתוך השקפה כי המדובר בשימוש מסחרי לגיטימי", כתבה השופטת.

השופטת הוסיפה, כי הצורך למגר את תופעת הספאם נובע מהעובדה, שהעברת דברי פרסומת באמצעות מערכות תקשורת אוטומטיות, כמו: פקסימיליה, דוא"ל וכד' נעשית בקלות, תוך עלות נמוכה שנגבית מהמפרסם, ובשל כך מגיעה למימדים עצומים. זאת, בניגוד לאמצעים אחרים, כמו שיחת טלפון אישית, שמחייבים העסקת עובדים בהיקף נרחב, השקעת זמן רבה והקצאת משאבים, ולכן ההיקף שלהם מצומצם. מעבר לכך, בשיחה טלפונית, הנמען יכול להודיע מייד בתחילת השיחה, כי הוא לא מעוניין בשיווק דבר הפרסומת.

בהתאם לכך, נקבע כי שיחה טלפונית אנושית שנעשתה ע"י גורם משווק, לא נופלת בגדר האיסור שנקבע בסעיף 30 א לחוק.

מסקנת ביהמ"ש לתביעות קטנות, כי השיחה הטלפונית בין המבקש למכבי לא עולה כדי פגיעה בפרטיותו - סבירה

אין פגיעה בפרטיות
לסיום הוסיפה השופטת, כי מסקנת ביהמ"ש לתביעות קטנות, כי השיחה הטלפונית בין המבקש למכבי לא עולה כדי פגיעה בפרטיותו - סבירה.
לפיכך, המבקש לא הוכיח כי נגרם לו נזק המזכה בפיצוי מכח חוק הגנת הפרטיות.
כאמור, בקשת רשות הערעור נדחתה.


(רת"ק 31757-03-17 כהן נ' מכבי שירותי בריאות)

-----

מסקנא הגם כי קיים חוק האוסר על שימוש האסור לפי חוק הספאם, לא כל שיחת התרמה בהכרח מאפשרת לנו לנפנף בחוק...

 

[גרפולוג]

אולי זה הנוסח...

חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס' 40), התשס"ח-2008 ("חוק הספאם") מאת מיטל דובדבני 02/12/2008
" "הביטוי "דואר זבל" מתייחס לדברי פרסומת הנשלחים אל הנמען, ללא הסכמתו, בפלטפורמות תקשורת שונות כגון: דואר אלקטרוני, SMS, פקסימיליה ומערכת חיוג אוטומטי. התיקון לחוק דורש את הסמכתו המפורשת של הנמען, ולא- שליחת תכנים כאמור תהווה עבירה פלילית ועילה לתביעה אזרחית ו/או ייצוגית. על מנת לקבל סעד, אין צורך בהוכחת נזק. ההסכמה עשויה להינתן בכתב מפורש בהודעה אלקטרונית או בהודעה קולית. לחילופין, אם יוכיח בעל עסק כי יידע את הלקוח בדבר שליחת תכנים פרסומיים הקשורים ברכישתו האחרונה, והאחרון הסכים, יהיה פטור מאחריות. בפועל בשל קשיי הוכחה, נדרשים בתי העסק השונים ליצור רשימות תפוצה חדשות. בנוסף, לנמען שמורה הזכות לחזור בו מהסכמתו לקבלת התכנים השיווקיים הללו בכל עת

 

[לללי]

תודה לכולם! איפה מוצאים את הפסיקות הללו?
אני מבינה שאלו הפסקים לעניין טלמרקטינג?

מה שאני מחפשת זה בנוגע לתשלומים לעובדת בחברת טלמרקטינג.
המעביד טוען שאסור לו על פי חוק להעסיק עובדת שלא מכסה לפחות בחמישים אחוזים את המשכורת שלה.

 

[אקורד]

א

תודה לכולם! איפה מוצאים את הפסיקות הללו?
אני מבינה שאלו הפסקים לעניין טלמרקטינג?

מה שאני מחפשת זה בנוגע לתשלומים לעובדת בחברת טלמרקטינג.
המעביד טוען שאסור לו על פי חוק להעסיק עובדת שלא מכסה לפחות בחמישים אחוזים את המשכורת שלה.

אסור חוקית או הילכתית? או פשוט לא כלכלי בשבילו?

 

[לללי]

טען שאסור חוקית
רציתי לברר שאין חוק כזה.
ברור שביחסי עובד מעביד, כל הסכם בעניין יכול להיות קביל
אך לנופף בחוק זה כבר משהו אחר.

 

[A052]

בוודאי שאין חוק כזה,

אולי גם יהיה חוק שכל מזכירה שלא מכינה כוס קפה לבוס אז חובה עליה להתפטר בלי פיצויים?

אכן ייתכן שבחוזה ההעסקה יהיה כתוב שמותר לפטר במיידי עובדת שלא מכסה את עצמה, אבל אין לזה קשר לחוק.

 

[גרפולוג]

אילו היה כזה חוק, רוב ככל תביעות פיטורין היו נדחות בטענה זו.
הזוי.

 

[חיה.]

טען שאסור חוקית
רציתי לברר שאין חוק כזה.
ברור שביחסי עובד מעביד, כל הסכם בעניין יכול להיות קביל
אך לנופף בחוק זה כבר משהו אחר.

הסכם בעניין יהיה חוקי רק אם העובדת מקבלת לפחות שכר מינימום, נסיעות, הבראה חופשה ומחלה.

 

[לללי]

גם לי היה נשמע הזוי
והזוי עוד יותר ש"יועץ" לענייני התרמות מתריע על פיטורין "מחוסר ברירה", פשוט כי החוק מחייב אותו.
לא שלעובדת ההיא יש מה לעשות מול גלגלי ה'חוק והיושר', אבל לפחות שתדע שהיא מפוטרת על בסיס שקרי.