שיתוף - לביקורת אולי היום?

[חנה ש.]

ב"ה

כל יום עולה המחשבה: היום הוא היום הכי מתאים שהוא יבוא.

רוצים לשמוע למה?

אז ככה, בכ"ה תשרי הלא זהו יום בריאת העולם, ומה מתאים יותר מלברוא עולם חדש וטהור?

בר"ה יום הרת עולם, יום הדין על כל הברואים יום בוא נזכרים כל המעשים, והלא זיכרוננו לטובה הוא עולה.

ביום ב' דראש השנה, יום בו שולט דינא רפיא, מידת הרחמים וכוח התשובה, הלא בורא עולמים יתמלא כולו במידת הרחמים ויתקע בשופר גדול?

בצום גדליה הלא הוא יום בו נהרג גדליה, שארית הפליטה וראש לחכמי ישראל יום המסמל חורבן יבוא ויסמל בנין מחדש.

יום הכיפורים יום נורא בשנה יום מחילת עוונות, יום בו הופך חוט שני ללבן, בו עם ישראל טהור כמו בריאה חדשה.

ומה עם סוכות?

חג שכל כולו ב"צילא דמהימנותא", עם ישראל נמצאים בתוך ענני כבוד, ומנענעים לולב לכל כיווני העולם.

וכשמגיע שמיני עצרת, או אז נוצר ייחוד גדול, הלא זהו היום בו הבורא מראה את אהבתו לבניו, אולי עכשיו.

בכל פרשה עולה השאלה, האין פרשה זו מיוחדת במינה, פרשת בראשית, בשביל תורה ובשביל ישראל נברא העולם, ואולי ישוב ויתחדש לו?

בפרשת בוא הנפש מייחלת, הלא תבוא?

ימי טבת אף הם מלאים בציפייה לגאולה ברחמים בהתבסס על המדרש: "עתיד טבת שה' יחזיר לו", שמא התשובה תהיה בנין הבית?

ובט"ו בשבט, עת נראו הניצנים בארץ, הרי מזל ישראל הוא חודש שבט, שסימנו דלי ואין דלי אלא תורה, עשה ריבונו של עולם למען תורתך.

וכשמגיע אדר או אז ביום הפורים שיום כיפור כפורים יום נשגב ונעלה בכוח יינה של תורה ובכוח ישועות שלמעלה מההשגה, יום שקיימו וקיבלו מאהבה, הרי אנחנו מוכנים לקבל שוב, ולא עוד אלא שכתוב שכל המועדים יתבטלו לעתיד מלבד יום הפורים, אז אולי, זהו זה המועד?

כל ימי חודש ניסן בו עליו נאמר בניסן נגאלו ובניסן עתידין להיגאל" הוא חודש של צפיה ועל כולן עולה ליל הסדר הקדוש בו אנו זוכים לאכול מצה ולקרוא את ההגדה, וכשם שזכינו אז להיגאל ממצרים גם היום זהו זמן המסוגל לגאולה.

בימי הספירה בה אנו מתקנים מידה אחר מידה ומגיעים לספירת הכתר ליום מתן תורה, "יום שימחת ליבו", הלא נצא ונחזה במלך שלמה?

המשך בצפייה ביום ט' באב שבאותו יום של חורבן מתעורר גם ענין התיקון, ובט"ו באב יום שמחה לישראל בו יצאו בנות ישראל למצוא את זיווגן בכרמים, ואולי כבר נתקן ענין הזיווג של כנסת ישראל עם בורא עולמים?

וכך כל יום ויום יש סיבה מדוע דווקא היום ממש יום מתאים שיבוא בורא עולמים ויאמר לנו, שובי שובי, שיתקע לנו בשופר גדול בפתע פתאום, שיבוא האדון אותו אנו מבקשים בכל לבנו ובכל נימי נפשנו.

אבל קיצין אסור לחשב.

ומי יודע איזה יום ובאיזו שעה הוא יבוא.

ריבונו של עולם כלו כל הקיצין, כפשוטו, וכל רגע וכל שעה היא כשרה לגאולה, וראויים הם בניך, "לריח שמניך טובים", הלא הן נשמותיך נשמות עם ישראל.

קיים, ריבונו של עולם, את הפסוק: "אני ה' בעיתה אחישנה", קיים מצוות פדיון שבויים, אל תשכח צעקת ענווים.

זכור לנו את הברית, זכור את העקידה, זכור את אשר הבטחת לאמא רחל ואם לא למעננו עשה למענך.

ריבונו של עולם, לישועתך קיוונו כל היום, אתה ידעת כי לא פעם אחת בבוקר בלבד, עולה התפילה "לישועתך קיוויתי", ואף לא שלוש פעמים ביום, אלא בכל רגע ורגע, בצפייה עזה לעלות השחר.

אחרי שכבר תתגלה מלכותך בעולם, כל הזמנים יתאחדו, ונוכל להכיר את השעה המיוחדת שבחרת בנו שוב, ועד אז, אנחנו ממשיכים לחכות ולצפות ולקוות לך בכל יום שתבוא.

ואף על פי שתתמהמה.