א-ירושלמית יקרה,
אמת נכון ויציב שעלינו להזהר משנה זהירות בצורה ובאופן בו אנחנו מלמדים נושאים רגישים כל כך.
אולם, מתשובה שכזו (ולא, אני ממש לא מצדיקה את התשובה. לא כך צריך להגיב! ויותר מכך בתור בת סמינר ולא תלמידת בי"ס יסודי אכן היה מגיע לה הסבר מפורט יותר
לא מגיעים להתדרדרות!!! היסודות, כנראה, היו מעורערים עוד קודם ואולי היה זה הקש ששבר את גב הגמל אך בפרוש לא מה שגרם לכל זה!
לא, זה לא מוריד מאיתנו את האחריות בכהוא זה.
אבל גם אנחנו לא נהיה אלו שנטיל את התדרדרותה של אותה תלמידה על כתפיה של אותה מורה.
מקווה שהובנתי כראוי.
ולגופו של דיון. יצא לי תקופות ארוכות ללמד פ"ש בכיתות א'- ב'. גיל שבו מתעצמת השאלה הנ"ל פי כמה וכמה.
באחת מכיתות א' כשהקדמתי קצת על חטאי גדולים לפני מכירת יוסף כנראה הזכרתי את אדה"ר וכמה בנות בבת אחת: המורה, אדה"ר לא היה צדיק הוא חטא! כרגע לא זכור לי מדוייק מה עניתי להן אבל בזמנו שאלתי אישיות חינוכית אם עניתי בסדר והיא הרגיעה אותי שעניתי בסדר.
ואז חשבתי לעצמי: הרי אותה מורה (התחלתי ללמד אותן באמצע השנה פ"ש. לפני הייתה מורה אחרת
ממש לא חשבה שח"ו ח"ו אדה"ר לא צדיק. ומאמינה שהשתדלה להעביר להם את שידעה וחשבה. ובכל זאת קרה מה שקרה.שגיאות מי יבין!
יצא לי גם ללמד על מכירת יוסף ולאורך כל הלימוד הדגשתי שוב ושוב כמה צדיקים היו השבטים ותוך כדי הלמידה ניסיתי להדגיש זאת בכל מיני דוגמאות (הדגשתי את דמותו של ראובן שרצה לחזור להציל את יוסף ויהודה שהציע למוכרו
כדי שלא ימות. וגם שלקח אחריות על בנימין
גם אמרתי להן שמדובר בצדיקים של ממש והם עשו הכל ע"פ ההלכה.
השתדלתי גם אחרי כל אמירה שהציבה את האחים באור אחר להסתייג ולהזכיר: אתן זוכרות ילדות שמדובר באנשים צדיקים וכו'...
אכן. זה היה בהחלט ללכת בין הטיפות. זה היה קשה.
וכולי תקווה שלא נעשו טעויות בדרך.
בתפילה שיעזרנו ה' שלא נבוא לידי טעות.
הנושאים החמים
