איך לסתום את האוטובוס?

נכתב ע"י Tperkal;n4972938:
עיזבו נשים בהריון.
אבל מה עם זקנים?? ואני מדברת על אנשים מבוגרים ממש - לא אישה בת 40.
לא פעם אני עולה לאוטובוסים, ויושבים בחורים ולידם עומד אדם מבוגר ממש!!!! אותי אישית זה מפוצץ ברמות.
ואני טיפוס די ביישן, לעולם לא אעיר לאחרים. ואני גם לא רוצה לעשות אי נעימות למבוגר/ת שעומדים.

סליחה על השאלה-
מי אמר שלילד בן עשר קל יותר או בטיחותי לעמוד
מאשר לאדם בן שישים (גם אם הוא עם זקן לבן ארוך)?
 
נכתב ע"י אמא ומתכנתת;n4972922:
אני לא נוהגת ליילל, וב"ה שמעולם לא נפלתי. אבל לא תמיד אפשר לבקש...
לא אשכח שנסעתי פעם לירושלים באטובוס מלא בגברים, ב3 הספסלים האחוריים היו כמה נשים עם ילדים.
אני הייתי בסוף הריון, וזה היה יום חם.... היה לי ממש קשה לעמוד, אבל מהנשים והילדים לא היה מה לבקש, והגברים - כאילו לא ראו אותי.... ולי לא היה נעים לבקש...
אז עמדתי כל הנסיעה.. האמת? יותר הקשה עלי שאין מזגן מאשר לעמוד.... אבל בכל מקרה, מאז אני ממש מקפידה לקום כשאני יכולה למי שצריך (גם קודם עשיתי את זה אבל עכשיו ביתר שאת) וגם בעלי קם כשיש צורך.
.

אז בגלל שלא היה לך נעים לבקש, עכשיו אוטובוס שלם של גברים "אשם" בזה שעמדת
אני מקצינה, אבל אני חושבת שעדיף להתגבר על אי הנעימות לרגע,ולבקש. אנשים בד"כ שמחים לעזור. זה רק קשה כל הזמן לבלוש "מי צריך עכשיו את העזרה שלי"
 
נכתב ע"י מנוחהלה;n4972949:
סליחה על השאלה-
מי אמר שלילד בן עשר קל יותר או בטיחותי לעמוד
מאשר לאדם בן שישים (גם אם הוא עם זקן לבן ארוך)?

לא דובר על ילדים אלא על בחורים...
 
וכן מבחינה הלכתית - צריך לברר יותר לעומק,
אבל שמעתי שמישהי שיודעת שאין מקומות באוטובוס, ואם היא עולה אז מישהו יהיה חייב לקום לה,
לא בטוח בכלל שמותר לה לעלות. במיוחד בנסיעה בינעירונית.
החיוב של לקום באוטובוס למישהו שזקוק לזה, זה חיוב שכל אחד יכול לחייב את עצמו,
ואין לאף אחד זכות לחייב מישהו אחר לקום בשבילו, ובוודאי לא לבוא אליו בטענות אם הוא לא מסכים.
אבל חשבתי שהנושא זה עגלות שחוסמות את המעבר...
 
נכתב ע"י rachelgreen;n4972967:
אז בגלל שלא היה לך נעים לבקש, עכשיו אוטובוס שלם של גברים "אשם" בזה שעמדת
אני מקצינה, אבל אני חושבת שעדיף להתגבר על אי הנעימות לרגע,ולבקש. אנשים בד"כ שמחים לעזור. זה רק קשה כל הזמן לבלוש "מי צריך עכשיו את העזרה שלי"


אף אחד לא אשם בשום דבר, ואף אחד לא חייב לי כלום. אבל לי לא נעים לפנות לגברים (בפרט שהם היו ממגזר מאד מסוים, לא נכנסת לפרטים), ובפרט כשברור לי שהם ראו אותי ובכל זאת לא קמו. כן, זה היה המצב...
 
נכתב ע"י Tperkal;n4972938:
לא פעם אני עולה לאוטובוסים, ויושבים בחורים ולידם עומד אדם מבוגר ממש!!!! אותי אישית זה מפוצץ ברמות.
ולא פעם קורה, שהבחור הציע לקשיש את מקומו, אך הלה סירב בתוקף. למה להתפוצץ?
 
נכתב ע"י מנוחהלה;n4972949:
סליחה על השאלה-
מי אמר שלילד בן עשר קל יותר או בטיחותי לעמוד
מאשר לאדם בן שישים (גם אם הוא עם זקן לבן ארוך)?

לא ילד בן עשר ולא גבר בן שישים
בחור בן 15 וקשיש בן 75!!
משום מה יוצא לי לראות הרבה.
נשים בהריון זה נושא לדיון נפרד...

אני חושבת שכל המהות של כל הדיון הזה מתחילתו-
זה שאנשים חושבים על עצמם. ורק על עצמם.
לשני לא נוח? למי אכפת??
ההוא לא יכול לעבור בגלל שהעגלה שלי פתוחה? אז מה?? זה החוק...
אישה בהריון מתקדם עומדת? בעיה שלה שהיא בכלל עלתה לאוטובוס. גם לבת שלי קצת לא נוח לעמוד.
וקשישים שיקחו רק מוניות.
מאז ומתמיד חינכו אותי לשים לב לשני, להתחשב, לוותר קצת על הנוחות שלי אם לשני קשה יותר.
וזה מה שאני משתדלת לחנך את ילדיי.

אני טועה?
 
נכתב ע"י Tperkal;n4972994:
לא ילד בן עשר ולא גבר בן שישים
בחור בן 15 וקשיש בן 75!!
משום מה יוצא לי לראות הרבה.
נשים בהריון זה נושא לדיון נפרד...

אני חושבת שכל המהות של כל הדיון הזה מתחילתו-
זה שאנשים חושבים על עצמם. ורק על עצמם.
לשני לא נוח? למי אכפת??
ההוא לא יכול לעבור בגלל שהעגלה שלי פתוחה? אז מה?? זה החוק...
אישה בהריון מתקדם עומדת? בעיה שלה שהיא בכלל עלתה לאוטובוס. גם לבת שלי קצת לא נוח לעמוד.
וקשישים שיקחו רק מוניות.
מאז ומתמיד חינכו אותי לשים לב לשני, להתחשב, לוותר קצת על הנוחות שלי אם לשני קשה יותר.
וזה מה שאני משתדלת לחנך את ילדיי.

אני טועה?

את צודקת
יש ווארט על המילים "וירעו אותנו המצרים" שהמצרים עשו אותנו רעים
נראה לי שההגה בידיים של אגד עשה לנו אותו דבר...
ככל שתנאי התחבורה גרועים יותר, גם ההתנהגות בציבור יותר אגואיסטית ופחות מתחשבת.
עצוב.
 
חייבים ללמוד לבקש! ויפה!!!
חייבים! חייבים!

תמיד לא הבנתי את הבחורות, ילדות, בחורים וכו' וכו' וכו' שיושבים כש... וכש...
לא מקטרת ומתלוננת, אבל לא מבינה.

עד ש-
עליתי לאוטובוס אחר הצהרים עמוס, ביחד עם ביתי בת התשע.
ראשי כואב, מקושי משלמת, בקושי מפלסת את דרכי בין השקיות, עגלות, אנשים.
מוצאת ספסל ומתיישבת ולידי ביתי.
לאחר מספר תחנות, פונה אלי אשה מובגרת, האם ביתי יכולה לשבת עלי.

הרמתי את העיניים והתביישתי.:eek:
סביבי נשים מבוגרות. ולידי ביתי יושבת בשקט. (דווקא לא מתאים לה, ילדה ערנית ואיכפתית)

באמת!!
לא ראיתי כלום כלום כלום.

מאז, למדתי לבקש, בשביל אנשים שסביבי.
אף אחד לא מתכוון, חושב, או לא מתחשב.
אנשים שקועים, עייפים, טרודים ולא שמים לב.

ותמיד - אנשים נענים בהתעוררות.
וקמים בשמחה.
 
נכתב ע"י בית היין;n4973087:
באמת!!
לא ראיתי כלום כלום כלום.

מאז, למדתי לבקש, בשביל אנשים שסביבי.
אף אחד לא מתכוון, חושב, או לא מתחשב.
אנשים שקועים, עייפים, טרודים ולא שמים לב.

ותמיד - אנשים נענים בהתעוררות.
וקמים בשמחה.

מסכימה מאוד, מי שצריכה ולא קמו לה תאלץ ללמוד לבקש. ואם לא נעים לה, שתעמוד.
לא תמיד רואים!
לפעמים את בטוחה שהגברים ראו אותך ובטוחה ששמו לב שאת בהריון. לא זה בטוח ולא זה בטוח.
בעלי סיפר לי שבתור בחור ישב באוטובוס ובאה אישה לצעוק עליו שיקום לאישה בהריון.
ולא, הוא לא ראה שהיא בהריון.
למה א"א לבקש יפה?
אנשים לא תמיד רואים ובפרט בחורים - שגם משתדלים לא להסתכל וגם אין להם שיא המודעות לעניין.

וגם בעיני אין ברירת מחדל כזאת לקום לאשה נשואה.
מי שיכולה ולא אכפת לה, זו הנהגה יפה.
אבל לא תמיד לבחורה קל לעמוד. ולא תמיד לאישה קשה.
 


אני חושבת שכל המהות של כל הדיון הזה מתחילתו-
זה שאנשים חושבים על עצמם. ורק על עצמם.
לשני לא נוח? למי אכפת??
ההוא לא יכול לעבור בגלל שהעגלה שלי פתוחה? אז מה?? זה החוק...
ההוא צריך לקפל עגלה באמצע נסיעה עם כמה ילדים? אז מה? אני רוצה לעבור

מאז ומתמיד חינכו אותי לשים לב לשני, להתחשב, לוותר קצת על הנוחות שלי אם לשני קשה יותר.
וזה מה שאני משתדלת לחנך את ילדיי.

אני טועה?
[/QUOTE]

 
הבוקר נסעתי באוטובוס, לאחר שעות העומס
היו רק 2 עגלות
אך הן חסמו את כל האוטובוס.
ולמה?
כי אחת מהן היתה עסוקה בשיחה בנייד, עלתה לאוטובוס ונעצרה.
השניה היתה עם עגלת כרכרה כל כך גדולה

 
נכתב ע"י שריתיש;n4973294:
הבוקר נסעתי באוטובוס, לאחר שעות העומס
היו רק 2 עגלות
אך הן חסמו את כל האוטובוס.
ולמה?
כי אחת מהן היתה עסוקה בשיחה בנייד, עלתה לאוטובוס ונעצרה.
השניה היתה עם עגלת כרכרה כל כך גדולה

על זה דיבר המשורר....
 
נכתב ע"י Tperkal;n4972994:
לא ילד בן עשר ולא גבר בן שישים
בחור בן 15 וקשיש בן 75!!
משום מה יוצא לי לראות הרבה.
נשים בהריון זה נושא לדיון נפרד...

אני חושבת שכל המהות של כל הדיון הזה מתחילתו-
זה שאנשים חושבים על עצמם. ורק על עצמם.
לשני לא נוח? למי אכפת??
ההוא לא יכול לעבור בגלל שהעגלה שלי פתוחה? אז מה?? זה החוק...
אישה בהריון מתקדם עומדת? בעיה שלה שהיא בכלל עלתה לאוטובוס. גם לבת שלי קצת לא נוח לעמוד.
וקשישים שיקחו רק מוניות.
מאז ומתמיד חינכו אותי לשים לב לשני, להתחשב, לוותר קצת על הנוחות שלי אם לשני קשה יותר.
וזה מה שאני משתדלת לחנך את ילדיי.

אני טועה?

לא בדיוק. לפעמים אשה במצב מיוחד לא מבקשת, ויש הרבה גברים ששומרים את העיניים ולא מודעים לכך. בהחלט.
ולפעמים אפילו שרואים אי אפשר לקום, כי אז זה מחייב אוטומטית של שאר היושבים בריבוע (או השני בספסל) לקום. ואיך גבר אחד יכול להחליט מראש לזכות את כולם במצווה?

ולפעמים האשה השניה שעולה עם עגלה לא שמה לב שהיא חוסמת את הדרך, או שהיא חושבת (ודי בצדק): מה אני שונה מההיא שעלתה שניה לפניי עם העגלה?...

ולפעמים הבחור שלא קם הוא נכה.

ולפעמים האיש המבוגר בן 50 בריא כשור.

ולפעמים הוא גם מתבייש שקמים לו והוא בכלל בן 37 אבל עם שערות שיבה.

הכלל- צריך להיות מודעים. זה הכל. בלי כעס, בלי טינה, בלי זעם יוקד.

אפילו לגבי עגלות הכרכרה- בזכות האשכול הזה נראה שיש לכך סיבות מוצדקות רבות (קשה לקפל וכו'), וקשה לכעוס באופן גורף על חומת סין שצצה לה באמצע האוטובוס ו'סותמת' אותו.
 
לא הצלחתי לקרוא את כל הדיון הארוך והקצת מפוזר הנ"ל. נדמה לי שאין מי שיקרא את תגובתי זו מעומק ליבי, אבל ננסה, אולי יחוס עלי מישהו ויקרא...
כאב לשלושה בעגלות [שלוש מתחת גיל שלוש] התחברתי עם תלונות האמהות, וכנוסע לפעמים לבד התחברתי עם התלונות על האימהות..
אכן כן, גם עם שלשה ילדים יש לחשוב בכל רגע איך אגיע בזריזות לביתי עם מינימום הפרעה לשני, אבל לא תמיד זה שייך.
 
נכתב ע"י חיים הקטן;n4973431:
לא הצלחתי לקרוא את כל הדיון הארוך והקצת מפוזר הנ"ל. נדמה לי שאין מי שיקרא את תגובתי זו מעומק ליבי, אבל ננסה, אולי יחוס עלי מישהו ויקרא...
כאב לשלושה בעגלות [שלוש מתחת גיל שלוש] התחברתי עם תלונות האמהות, וכנוסע לפעמים לבד התחברתי עם התלונות על האימהות..
אכן כן, גם עם שלשה ילדים יש לחשוב בכל רגע איך אגיע בזריזות לביתי עם מינימום הפרעה לשני, אבל לא תמיד זה שייך.

אל תדאג... קוראים את ההודעה האחרונה....

לעצם העניין צריך לפחות להראות נכונות, במקרה שהעגלות חוסמות את המעבר, ורואים אנשים שעלו לאוטובוס ורוצים להתקדם הלאה לבפנים כדי לשבת, והם מסתכליפ עליכם ועל העגלה שחוסמת אותם, צריך להגיע ממכם הצעה, רוצים לעבור?? וקצת להצטוףף עם העגלה ולתת לאנשים לעבור, זה כמו שאדם ביום חם כמו היום מגיע אליכם הבייתה והוא מאוד צמא, אם לא תציע לו לשתות הוא לא ישתה, אבל אם תציע לו הוא יקח. אנשים בדרך כלל רוצים לשבת!
 
נכתב ע"י פנס בערפל;n4973348:
לא בדיוק. לפעמים אשה במצב מיוחד לא מבקשת, ויש הרבה גברים ששומרים את העיניים ולא מודעים לכך. בהחלט.
ולפעמים אפילו שרואים אי אפשר לקום, כי אז זה מחייב אוטומטית של שאר היושבים בריבוע (או השני בספסל) לקום. ואיך גבר אחד יכול להחליט מראש לזכות את כולם במצווה?

ולפעמים האשה השניה שעולה עם עגלה לא שמה לב שהיא חוסמת את הדרך, או שהיא חושבת (ודי בצדק): מה אני שונה מההיא שעלתה שניה לפניי עם העגלה?...

ולפעמים הבחור שלא קם הוא נכה.

ולפעמים האיש המבוגר בן 50 בריא כשור.

ולפעמים הוא גם מתבייש שקמים לו והוא בכלל בן 37 אבל עם שערות שיבה.

הכלל- צריך להיות מודעים. זה הכל. בלי כעס, בלי טינה, בלי זעם יוקד.

אפילו לגבי עגלות הכרכרה- בזכות האשכול הזה נראה שיש לכך סיבות מוצדקות רבות (קשה לקפל וכו'), וקשה לכעוס באופן גורף על חומת סין שצצה לה באמצע האוטובוס ו'סותמת' אותו.


@פנס בערפל ????

אוההא, ברוך ה' זמירות חדשות.
רק לפני כמה הודעות כתב מישו שהוא קם ומזכה גם את זה שלידו.
ברוך ה'.
 
נכתב ע"י תאורת חרום;n4973439:
@פנס בערפל ????

אוההא, ברוך ה' זמירות חדשות.
רק לפני כמה הודעות כתב מישו שהוא קם ומזכה גם את זה שלידו.
ברוך ה'.
2017
2017
2017
 
קרו לי שני מקרים, בעצם שלושה שהעלו לי את הנושא לתשומת ליבי.
הייתי אישה צעירה, המתנתי לבכור שלי, אבל לא בדיוק ראו עלי, למרות שהייתי ממש לקראת הסוף. עלתה אישה בת 30 לאוטובוס, ידידה של אימי, כבדת גוף,
ואחת "מתקנת עולם" היא גערה באמא שלי "תגידי, לא חינכת את הבת שלך לקום למבוגרים ממנה?" ממש הסמקתי, זה היה באוטובוס בינעירוני בקולי קולות ובאמת שלא ידעתי מה אני אמורה לעשות, גם התקופה הזו היתה קשה במיוחד, בקושי הייתי מסוגלת לצאת מהמיטה כדי לקנות בגדים.

אימא שלי אז ממש גערה בה, היא לא ציינה לה במפורש מה המצב שלי, בגלל רצוני, אבל אחרי מס' שבועות, כשילדתי, היא ממש התנצלה, שהיא לא ידעה וזה, אימא שלי אמרה לה שזה לא משנה למה, אישה נשואה לא אמורה לפנות את מקומה, או "לעבור לספסל האחורי" כי אישה שמבוגרת ממנה במס' שנים דורשת.

מקרה שני, שבועיים (!!) אחרי לידת הקטן שלי חזרתי הביתה בתחבורה ציבורית, עליתי במוצ"ש לאוטובוס, עם סלקל ועם הקטנטן, כל הנשים שישבו מכירות אותי ואמרו לי מזל-טוב נרגש, אבל אף אחת לא חלמה לבקש מהנערה שלה לעבור לספסל האחורי, היו מס' בחורות ש"תפסו" מקום לחברה שתעלה בתחנה מאוחרת, היתה אימא שהושיבה שני ילדים על ספסל אחד והם לא היו בו, כל הנסיעה הם עברו ממנה לבעלה והיא לא הסכימה שאשב בו!!! ישבתי מאחורה, על כיסא שהמושב שלו לא היה, שבועיים אחרי לידה, עם תינוק קטנטן.

מקרה שלישי, לפני שלושה שבועות נסענו עם אותו קטנטן לסדרת בדיקות, כשעלינו לאוטובוס לת"א אוטובוס חילוני לחלוטין, מייד קם גבר מבוגר ופינה לי 2 מקומות, לי ולסלקל, הרגשתי מאוד לא נעים, בקושי עליתי, עוד לא בדקתי אם יש לי מקום, וכבר הוא מציע לי, מאוד הודיתי לו, הוא אמר לי שהוא יכול גם לשבת מאחורה בלי בעיה ושלא אדאג, זה בסדר גמור.

כמובן שלא מכלילה.
 
סליחה מראש על הסטת הדיון
אגיב שלא כדרכי בדיונים מעין אלה

קורה ויש מצב בו בחורים השומרים על עיניהם (דבר שאני אישית מאוד מעריכה!)
מחליטים לשבת מאחורה

אמממה
עולות נשים לאוטובוס (ולא משנה באיזה מצב הן גם בני אדם ורוצות לשבת- זכותן המלאה!)
אז הם מצאו פטנט ושמים את הכובע על הספסל שלפניהם ומרימים רק כשמגיע גבר

שומרים על עיניכם??
כל הכבוד!! (באמת!)

אבל אף אחד לא אמור לסבול מכך

גברים מקדימה נשים מאחורה
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

אשכולות דומים

אז-
ברחוב חזון איש בבני ברק מתבצעות כבר חודשים עבודות חיוניות וחשובות מאין כמותם - תשתיות ביוב בשעה טובה.

כמובן שהצרות כבישים גורמות לפקקים קשים לאורך זמן.
והגיעו מים עד נפש של אי אילו בעלי מרצדסים משובחים
אז התקבלה החלטה
במקום שאוטובוס אחד יסע ברחוב חזון איש ויסיע 60-80 איש בפעם אחת
נוציא את כלל האוטובוסים הבינעירוניים + כמה עירוניים
והמרצדס תוכל שוב להפליג בשלווה בלי טירחה וסיבוב.

משך הזמן?? לא ידוע... מתישהו נסיים נודיע לכם אז.

כסף ליחסי ציבור כמובן חייבים. הוציאו מודעה עם פרטי הקווים המוסטים
כולל כמה קווים שאיבדו רלוונטיות בהצמדם למסלול אחר באופן מדויק .

אבל -
כנראה שכחו לעדכן את הנהגים בתוכן המודעה. או שכן או שלא.
כי אין לתושבים שום דרך לנחש האם האוטובוס הנוכחי נכנס לחזון איש או לא. הנהג יחליט. איך שבא לו.
נגיד קו 3 ו-4 חלק מהנהגים החליטו לדלג על חזון איש - לא כתוב במודעה? ככה זה אדון.
כנ"ל קו 280 כתוב שמסלולו הוסט לדסלר - אז כתוב. הנהג של 8 בבוקר החליט לנסוע דרך דסלר ההוא של 9 עובר רק ברבי עקיבא.
כתוב במודעה שהוא יעצור בתחנות חילופיות ברבי עקיבא והשומר - מה פתאום?! זה כתוב על הקווים האחרים. הוא לא כתוב שם שהוא יעצור בהם כי כתוב שהוא יעצור בדסלר.

גם קן 292 הנהגים הכריזו על שביתה משלהם - אין חזון איש. כמובן לא כולם . יש כאלו שחשבת שימשיכו לך להשומר והם דווקא הסתובבו לחזון איש. אחרי שבועיים סוף כל סוף גם יצאה על זה הודעה באתר הרשמי של דן.
אממה? זה הקו היחיד שהוביל מרחוב חזון אי"ש למפגש עם כל הקווים שהוסטו לרחוב השומר. ולהיפך.

קו 416/402 ? כתוב במודעה שהם ממשיכים ישר ברבי עקיבא
אבל לפעמים ממש מתחשק להם בלי שום הודעה להכנס לחזון איש. למשל ביום שישי בשיא הלחץ כשכבר הלכתם ברגל לתחנה ברבי עקיבא שהם עכשיו לא עוצרים בה.

ניסינו לברר למי פונים. לעשות סדר.
שלא יהיו אוטובוסים בכלל ברחוב חזון איש.
העיקר שיהיה ברור איפה הם.
אף אחד לא יודע מי האחראי לענין.

לא ייתכן שנלך לרבי עקיבא/אליהו הנביא
ונגלה שדווקא הפעם התחשק לנהג להכנס לחזון איש או לא לעצור בתחנות שאינן במסלולו.
לא ייתכן שזה נמשך ככה כבר עוד מעט חודש
ואין פוצה פה ומצפצף.
אני לא יודעת אם זה המקום לשחרר כאן, אבל נמאס, פשוט נמאס מהצורה שבה (לא) עובדים.
כמויות האוטובוסים שלא יוצאים, יוצאים לא בזמן, משנים מהמסלול, לא עוצרים עולה כל הזמן!
כבר אין אפשרות להסתמך על לוחות זמנים כשרוצים לתכנן מסלול, זה נהיה לא הגיוני בעליל!!!

כמה אנקדוטות מהתקופה האחרונה:
ערש"ק פרשת חיי שרה.
הוזמנתי לאח שלי שגר בצפת.
לקווים אלו יש צורך בהזמנת מקום מראש. הזמנתי מקום מראש, כמו שצריך. עכשיו אני רגועה.
יום שישי בבוקר התארגנו מוקדם (יום שישי קצר, נסיעה ארוכה)
אנחנו יוצאים לכיוון האוטובוס (אנחנו עולים בתחנה אחרונה). כשאנחנו בדלת, ה"קל-קו" טוען שהוא עוד שלוש דקות בתחנה.
(מה שהיה לא הגיוני בעליל, כי זה היה 3 דקות לאחר שעת היציאה, לרוב זה משהו כמו 20 דקות נסיעה בתוך העיר)
מרוב ריצה, לא הספקנו לקחת כיסוי גשם לעגלה, לא מטריות ולא כלום. רצנו כמות שאנחנו, התעטפנו איך שהוא במעיל והגענו לתחנה.
פתאום - מהפך. עוד עשרים דקות האוטובוס מגיע. אנחנו מחכים מחכים מחכים.
אחרי 40(!) דקות משעת היציאה - האוטובוס מגיע. השעה 11:55. ואז - הוא מנופף לנו לשלום---------------------------- ושועט בדרכו לכיון היציאה מהעיר.

אני שבת (אמורה להיות) בצפת. איך אני מגיעה? טלפון מהיר ל8787 מבהיר לי שהאוטובוס האחרון מבני ברק יוצא ב12:05. הצצה קטנה בשעון מגלה שהשעה כבר 12:00, ואם אין לי רשיון טיס (ואין לי) - אין לי דרך להגיע לבני ברק בפרק הזמן הזה.

טלפון (עצבני למדי, חייבת לציין) לחברת המפעילה. הנציגה אומרת שתבדוק ותחזור אלי (כאילו שזה יעזור לי...)
לאחר כמה דקות היא חוזרת אלי וטוענת "האוטובוס היה מלא, ולכן הנהג לא עצר"
אז דבר ראשון, מסקנה, אנשים, פליזזזזזזזזזזזזזזזזזז תזמינו מקום. עקרונית צריך להזמין מקום, אבל אף אחד לא אוכף את זה בעליה לאוטובוס. מה קורה? האנשים שעולים בתחנות הראשונות - מסודרים, גם אם הם לא הזמינו מקום, והאלו בתחנות האחרונות - גם אם הזמינו מקום לא תמיד הוא מובטח להם. הנציגה אמרה לי שהם מוציאים כמות אוטובוסים לפני כמות האנשים שהזמינו.
לטענתה רק 20 איש הזמינו מקום, ולכן הוציאו רק אוטובוס אחד.
בבקשה, קצת מחשבה על האחר, תזמינו מקום! זה לא כזה מסובך. זה מסקנה לקוראים.
למעשה התחלתי להתווכח איתה, והיא חוזרת על טענתה שהחברה לא אשמה שאנשים לא הזמינו מקום (כמובן, היא לא מאשימה אותי, תודה רבה לה באמת...).
ביקשתי פיצוי, אין עם מי לדבר.
ביקשתי כמה וכמה פעמים מנהל, והוא "לא נמצא". משום מה, מעולם הוא לא נמצא במקום, וגם אין דרך להשיג אותו.
(שאלתי אותה מה הם יעשו אם פתאום יוודע להם שיש פצצה בבניין, האם גם אז הם לא ישיגו אותו...)
כשהיא שאלה אותי מה אני רוצה מהמנהל אמרתי לה שאני רוצה פתרון איך אני מגיעה לשבת לצפת
(אמרתי לה בצחוק ,מצידי שהמנהל יבוא על קורקינט לקחת אותי לצפת, היא קיבלה את הדברים כמות שהם, ועונה לי בשיא הרצינות. "לא, המנהל לא יבוא על קורקינט, הוא עכשיו בבית"... מה את אומרתתתתתתתתתתתתתתתתת...)
מפה לשם, הבנתי שאם אני לא מזמינה מונית, אין לי דרך להגיע לשבת לצפת.
שינינו כיון ונסענו להורים שלי לשבת
(אה, ושכחתי לספר שכל פעם שנמאס לנציגה התורנית לדבר איתי, היא פשוט מעבירה אותי להמתנה. לפי הפרוטוקול אסור להם לנתק לי, אז הם מעבירים אותי להמתנה שלא מובילה לשום מקום, ואז ברישומים מופיע שאני ניתקתי ולא הם. מעניין למה)
עד כאן הקפה א'...;)

סיפור נוסף, לפני כחודש.
יש לי תור עם הבן שלי לבדיקת BERA (בדיקת שמיעה) בביה"ח רמב"ם.
תכננתי לקחת אוטובוס לתחנת סבידור מרכז בתל-אביב, ומשם להמשיך ברכבת.
רק מה שלא הבאתי בחשבון - שאומנם 379 יוכל להביא אותי למחוז חפצי, אבל זה יקרה רק אם הוא יעצור לי...
ושוב, המחזה חוזר על עצמו, הנהג מנופף לי לשלום (יפה שיש להם דרך ארץ, והם מקיימים את "והווי מקדים בשלום כל אדם")
הערכת מצב פשוטה ומהירה מבהירה לי שעם האוטובוס הבא אני לא אספיק את הרכבת. מה אני עושה?
זו בדיקה עם המתנה יחסית ארוכה, ואני לא הולכת לפספס אותה.
פשוט וקל. מונית. רק 180 ש"ח לתחנת רכבת...


סיפורים ג', ד',ה' עד ש' סופית בערך מספרים על קווים פנימיים שלא יצאו,
אחד אחרי השני, קו 4, קו 6 וכו'
כשאני בלחץ להגיע לתורים, ובסוף, מחוסר ברירה מזמינה מונית.
זה כבר מצב לא הגיוני!!!
למה (לפחות) 5 פעמים בחודש אני אמורה לשלם על מונית???
שדדתי בנק ולא ידעתי? ירשתי את רוטשילד? נהייתי שותפה של איילון מאסק?


והנה סיפור טוב לקינוח.
ערש"ק פרשת וארא. ממש עכשיו.
אנחנו מתארחים בשבת אצל חמותי - בגני הדר.
יש שתי דרכים להגיע לשם. קו 180 לבני ברק - ואנחנו יורדים בצומת שערייה או קו 179 ישירות לפ"ת
החיסרון בקו 179 שאנחנו עולים עליו די בתחילת המסלול, מה שאומר נסיעה ארוכה בתוך העיר, כמו כן, התדירות שלו די נמוכה.
היתרון שזה אוטובוס עירוני, ולא צריך לקפל עגלות, לדחוף לתא-מטען מזוודות וכו'
ב180 זה בדיוק הפוך. זה אוטובוס בינעירוני, בתדירות יחסית גבוהה במיוחד בשעות המאוחרות של יום שישי, וזו תחנה אחרונה
יצאנו מהבית בשעה 12:55, אנחנו שומעים שיש לנו 180 עוד רבע שעה (יחסית הרבה זמן לחכות בשעות האלו)
קו 179 יוצא ב13:10. בחישוב פשוט נגיע הרבה יותר מהר עם 180. אנחנו הולכים לתחנה של 180 (שכחתי לציין שזה תחנות אחרות)
מחכים. מחכים, מחכים. וה"קל קו" ממשיך ודבק במשנתו שהאוטובוס יגיע בעוד 15 דקות.
בשעה 13:08, כשאנחנו מבינים שבזמן הקרוב לא יגיע 180, אנחנו רצים בחזרה לתחנה של קו 179. שיוצא עוד רגע.
או, ב"ה, אנחנו שומעים שהוא יצא ואפילו מתקרב לעברינו. אחרי כמה דקות שהוא לא מגיע, אנחנו מתקשרים שוב לקל קו, ומגלים שכמה נחמד, האוטובוס נעלם מהמסלול. חיכינו עוד כמה דקות ליתר בטחון, ואין זכר לאוטובוס.
רצים שוב בחזרה לתחנה של 180, שלא עבר עדין. (יש לנו נקודת תצפית על התחנה ההיא, זה ממול)
מקפלים עגלה, מתכוננים, ורק ב13:35 הגיע קו 180.
(במשך 35 דקות לא עבר הקו הזה!!! , בשעות האלו של יום שישי אמור להיות קו כל מקסימום 12 דקות)
במהלך הנסיעה הקצרה מאלעד למחלף שערייה הספקתי להתקשר לחברה.
הנציגה שענתה לי "בדקה" ואמרה שהיא רואה שהאוטובוס סטה ממסלולו. שאלתי למה, וקיבלתי תשובה שהנהג על דעת עצמו סטה מהמסלול. וכמובן שהוא יקבל על זה קנס וכו' וכו'.
כשממש התעצבנתי על ההתנהלות, אז היא אומרת לי, אני ממש מצטערת שהאוטובוס לא עצר לך (מה זה לא עצר? גם לא עבר בתחנה!)
הטחתי בה, את לא באמת מצטערת, זה לא מעניין אותך, אז היא עונה לי, נכון, אבל אני נציגה של החברה ואני מתנצלת בשמה...
כששוב ביקשתי מנהל, אז היא אומרת שהוא לא נמצא, וגם ממנו אני אשמע את אותן התשובות, והוא לא יפרט לי את הדרכים בהם הם מטפלים בדברים האלו. הסברתי לה שברור שהוא לא יפרט. אין מה לפרט, כי הם לא מטפלים!
היא המשיכה להגיד שבוודאי, וכל מקרה כזה מטופל, והנהג מוזמן לשיחת בירור וכו'. אני רק אמרתי לה שאני ממש מרחמת עליהם אם זה המצב שלהם אחרי שהם מנסים לטפל ולייעל...

זהו. קצת שפכתי...
ועכשיו ברצינות. תגידו, יש מה לעשות????
יש עם מי לדבר???
יש דרך כל שהיא לשפר את המצב?
תלונות לחברה, כפי שהבנתי שוות לכפרות
(המקסימום זה שהם שמרו את השם שלי בתור "נוסע נודניק - לא לענות...)
יש מישהו שהתלונן במשרד התחבורה או בכל מקום אחר וראה מזה תועלת?

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה