כנ"ל. איזושהי תזוזה חייבת להיות, ואם לא תהיה- מה כן היה? תיאור של מציאות קיימת?לדעתי, כל סיפור שיש בו תהליך, והגיבור/ה זזים מנקודה אחת לנקודה אחרת, יש בו טעם ובשר.
לאו דווקא שבסוף הסיפור הדמות הראשית מגיעה לחיים טובים ולשלום, אלא מבחינתי מספיק ואולי אפילו יותר יפה- שהיא עוברת שיניו תודעתי. שמשהו השתנה. בחשיבה, במודעות, בהלך הרוח.
זה סיפור.
אם כך, אז לא חייבים תזוזהכנ"ל. איזושהי תזוזה חייבת להיות, ואם לא תהיה- מה כן היה? תיאור של מציאות קיימת?
זה נהדר לכמה משפטים, לקטע,
סיפור- זה לא.
(למרות שעם הכתיבה הנדירה שלכם, גם משפט בודד מענג.)
איך זאת המסקנה שיצאתם מההודעה שלי?אם כך, אז לא חייבים תזוזה
בסוף אם אתה מחפש עונג, אז מה איכפת לך
אני אומר זאת כי קיבלתי בעבר הערות על חלק מהכתיבה שלי שהיא חסרת פואנטה לחלוטין
כי אני אישית לא דוגל בפואנטה
זו הזדמנות נאה להודות לרב @בואו חשבון. יוסי לוי שנתן לי מקום להתגדר בו להניח את כתבי כפרחים באדניתפואנטה? לא, לא חייבים פואנטה (אני מתענג על הקטעים חסרי המסקנות שלך, אבל אכמ"ל)
אבל, בדרך כלל אני ירצה לצאת עם משהו, זה יכול להיות הנאה מהתיאור, או תדהמה מהמקוריות.
אבל לקרוא סיפור (קראתי פעם) של כמה עמודים שמתאר לך שני אנשים באים להיכנס לבית מרזח, ולא להמשיך לשום מקום- זה עוול
לדעתי יש לחלק בין סיפור לבין קטע קצר שאינו סיפור.האם המטרה בכתיבת סיפור היא הדרך או סוף הדרך בה הקורא מקבל תשובה לשאלתו
רק לפי שני המשפטים הראשונים אפשר להבין מי הסופר.יש סופר מסוים שמרבה לכתוב ספרים בלי פואנטה.
עלילה ארוכה (לא מדי) שמתחילה בתעלומה, חוקרים אותה, מסתבכים בסכנות חיים ומה לא, ובסוף מה מתברר? שלא היה כלום כי אין כלום.
לדוגמא: אדם נעלם ומצאו טיפות דם שלו על המשקוף? גילו קצה חוט של מאפיה שניסתה ללכוד מישהו מסוים, והוא היה קשור אליו, בלה-בלה-בלה, בסוף האדם הנעלם הלך לטייל בצפון, מבחירה, כי המאפיה הסבירו לו את הצדק במעשה שלהם אז הוא העדיף לפנות להם בינתיים את השטח, משהו כזה.
להימשך על פני יותר מ200 עמודים כשאתה חרד לסופו של האדם ובסוף לצנוח אל סוף כזה, ועוד כשאתה משלם על הספר, זה... אין לי מילים.
rhon.co.il
מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!
חלה שגיאה בשליחה. נסו שוב!
לוח לימודים
מסלולי לימוד שאפשר להצטרף
אליהם ממש עכשיו:
תהילים פרק כה
אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
הנושאים החמים