אלקסתימיה ולאהוב...

אכן, מבחינה ספרותית יש יופי בכתיבה ברמיזות על רגשות, ולפעמים גם על התרחשויות.
אבל כאן ההרגשה שלי היתה שהרמיזה הובאה בגלל ש'זה לא נושא שמדברים עליו'.
ולכן כתבתי מה שכתבתי.
ובהחלט יש סוג כתיבה שבו יש דברים ש'כתובים בין השורות', אבל זה רק בתנאי שמי שלא מבין בין השורות, יבין לפחות את מה שכתוב בשורות עצמן. כשהכתיבה היא כזו ש'מי שלא מבין רמזים' נתקע, המטרה הוחטאה.
 
אבל כאן ההרגשה שלי היתה שהרמיזה הובאה בגלל ש'זה לא נושא שמדברים עליו'.
לגמרי מסכימה עם זה, אך אני רוצה להוסיף, שלדעתי - הכותבת מתארת את ההתרחשויות מתוך נקודת מבטה באותו זמן, ואז זו בדיוק היתה גם ההרגשה שלה, ולכן היא כותבת את זה בצורה הזאת.
זאת אומרת: אין כאן שיקוף של נקודת המבט של הסופרת שכתבה את הסיפור, אלא גם ואולי בעיקר, שיקוף של נקודת המבט של הבחורה בזמן שהדברים התרחשו.
כמובן שניתן לדון על כך.
 
ובקשר לכתבה הנ"ל - לא זכור לי שקראתי אותה, אבל עד כמה שזכור לי היא של רותי קפלר, וקצת מוזר לי שהיא כתבה בצורה כל כך מעורפלת ולא ברורה. לא מתאים לה.

הכתבה הזו חטפה אינספור צנזורים קיצוצים ומחיקות.
ולא התווכחתי.
כי היה כל כך חשוב לפרסם אותה, שהיה שווה לי כל מחיר. אפילו שיחשבו שאני כותבת גרוע.

ואגב, לטעמי לא היה קורה שום דבר רע, אם בחור סקרן בן 16 היה קורא את הכתבה הלא-מצונזרת, מבין שיש נשים שמקיאות בתקופה לפני שנולד להן תינוק, ומפנים שחשוב לעזור לאמו, לאחותו או לאשתו העתידית במצב הזה.
אין בכך שום פגיעה ביהדות, בדת, בקדושה או בצניעות.
 
הרמיזות מוסיפות הרבה יופי לקטע כתוב.
זה נותן הרגשה טובה כזו, אני במועדון של הסופרת, הבנתי את הסוד שהיא לחשה לי...

חסיה ברטלר משתמשת בספרים שלה באפקט הזה בלי סוף.
ותמיד אני מנסה לדמיין את עצמי קצת יותר תמימה מנסה לראות ומופתעת שזה לא פוגע בהתרחשות.

(ואגב, במקרה שמתואר כאן, לא חושבת שיש פה בעיה לדבר על זה. זה משהו פומבי. לא משהו שנעשה בהצנע...)
 
נערך לאחרונה ב:
יש לי שאלה שלא כל כך קשורה לעצם הדיון הזה באופן פרטי.
אחרי שכל אחד מביע את דעתו באופן כל כך יפה וברור בכל צד אפשרי,
יש מישהו מהצד השני שהשתכנע ועבר צד?

התשובה היא חד משמעית לדעתי.
 
יש לי שאלה שלא כל כך קשורה לעצם הדיון הזה באופן פרטי.
אחרי שכל אחד מביע את דעתו באופן כל כך יפה וברור בכל צד אפשרי,
יש מישהו מהצד השני שהשתכנע ועבר צד?

התשובה היא חד משמעית לדעתי.
גם אני תמיד שואלת את עצמי מה המטרה והאם אי פעם קרה שמישהו השתכנע מויכוח או דיון שכזה.
והתשובה לעצמי, שזה עוזר לכל אחד לחדד ולהבין טוב יותר את עמדותיו שלו עצמו :)
גם שווה.
 
נערך לאחרונה ב:
יש לי שאלה שלא כל כך קשורה לעצם הדיון הזה באופן פרטי.
אחרי שכל אחד מביע את דעתו באופן כל כך יפה וברור בכל צד אפשרי,
יש מישהו מהצד השני שהשתכנע ועבר צד?

התשובה היא חד משמעית לדעתי.
ומה האלטרנטיבה?
לא להידיין יותר ולא להביע דעה?
שכל אחד ימות עם משנתו מגיל 3?
מותר לא להיות מקובעים ולשמוע כמה צדדים, לא תמיד צריך להיות מעשיים ו'לעבור צד'.
 
ומה האלטרנטיבה?
לא להידיין יותר ולא להביע דעה?
שכל אחד ימות עם משנתו מגיל 3?
מותר לא להיות מקובעים ולשמוע כמה צדדים, לא תמיד צריך להיות מעשיים ו'לעבור צד'.
לא להידיין כשאתה מקובע בדעותיך מבחינה רגשית.
כן להידיין כשאתה בריא בנפשך ומחפש וחוקר אחר האמת - מה שמורה על מעלה רוחנית גבוהה.

[אף פעם לא ראיתי כאן מי שמפרש היטב את דעתו, ואחר שרואה דעה שונה מנומקת, חוזר בו על גבי הפורום. <שלא לדבר ביום יום שאין זה מן הנמצא כמעט בכלל>].
 
קורה לי לפעמים שאני חושבת משהו מסוים פתאום מאירים את עיני בזווית נוספת ואני בהחלט יכולה לעבור צד.. או לפחות לדון שוב מחדש..
 
ומה האלטרנטיבה?
לא להידיין יותר ולא להביע דעה?
שכל אחד ימות עם משנתו מגיל 3?
מותר לא להיות מקובעים ולשמוע כמה צדדים, לא תמיד צריך להיות מעשיים ו'לעבור צד'.

צודקת לגמרי.
ועם זאת, לא כל אשכול מלא תגובות פה, הוא אכן דיון.

רבים מהם רק משמשים במה לכל אחד להבעת דעה נחרצת, טוטאלית, ומהר מאד עוברים לדיון על זוטות צדדיות או דוגמאות או נקודות קיצון, ולא באמת מובילים מישהו לאנשהוא.

בעיניי דיון טוב מתפתח, כשאתה מביע את דעתך, וקורא את הדעות השונות ממך לא רק כדי "לדעת מה שתשיב" אלא גם מתוך פתיחות ומנקודת מוצא שאומרת- אולי אני לא צודק. יש מצב שמישהו פה הולך לשנות את דעתי בנושא הזה.
 
לא להידיין כשאתה מקובע בדעותיך מבחינה רגשית.
כן להידיין כשאתה בריא בנפשך ומחפש וחוקר אחר האמת - מה שמורה על מעלה רוחנית גבוהה.

[אף פעם לא ראיתי כאן מי שמפרש היטב את דעתו, ואחר שרואה דעה שונה מנומקת, חוזר בו על גבי הפורום. <שלא לדבר ביום יום שאין זה מן הנמצא כמעט בכלל>].
לשנות דעה זה דבר אחד. לחזור בך על גבי הפורום זה דבר אחר.
יכול בהחלט לקרוא שאחרי 6 עמודים של דיון אתה הרבה פחות נחרץ בדעותיך (לא אני, אתה...) ובשלב כלשהו מתחיל לקצר בתגובות עד שהן נעלמות לגמרי...
להגיד טעיתי? זו כבר דרגה.
 
להגיד טעיתי? זו כבר דרגה.

זה לא חייב להיות נכון-לאנכון, צודק-טועה, שחור-לבן, לנו-לצרינו.
דיון אמור להעלות נקודות למחשבה. הוא אמור לפתח את הנושא ולהביא צדדים נוספים שאולי לא חשבנו עליהם, הוא אמור להביא תועלת למשתתפים בו, ולו רק במישור הזה של- לא רק ככה אפשר לראות את זה.

לכן לא מהר יגיעו למצב של צודק, טעיתי, כי בדרך כלל לא אני ולא אתה צודקים לחלוטין.

ואגב, להגיד טעיתי, ולא רק בדיונים, לא נראה דרגה בעיניי. זה פשוט הבנה ותפיסה שאומרות שהטענה המוטעית, המעשה השגוי, הטעות הפאטאלית, הם אמנם היו כולם שלי, אבל הם לא אני.

אני נשאר אני. קיים, טוב, רצוי אהוב ומקובל, גם אחריהם, ואפילו יותר.

כי רק כשנופלים לומדים לקום וללכת טוב יותר.
 
ואגב, להגיד טעיתי, ולא רק בדיונים, לא נראה דרגה בעיניי. זה פשוט הבנה ותפיסה שאומרות שהטענה המוטעית, המעשה השגוי, הטעות הפאטאלית, הם אמנם היו כולם שלי, אבל הם לא אני.

אני נשאר אני. קיים, טוב, רצוי אהוב ומקובל, גם אחריהם, ואפילו יותר.

כי רק כשנופלים לומדים לקום וללכת טוב יותר.
אחלה ציטוט.
במציאות? נו נו...
 
היי, אתם שנותנים לי לייק עכשיו על הודעות שכתבתי בתקופה הפרה - היסטורית אי אז בתחילת האשכול, אתם ב א מ ת רק עכשיו קוראים את הסיפור לראשונה????:eek:
על זה בדיוק דיברתי כאן.
על החשש - איזו מחשבה בדיוק מעלה הלייק שלי, בראשו של המלויק.
 
יש לי שאלה שלא כל כך קשורה לעצם הדיון הזה באופן פרטי.
אחרי שכל אחד מביע את דעתו באופן כל כך יפה וברור בכל צד אפשרי,
יש מישהו מהצד השני שהשתכנע ועבר צד?

התשובה היא חד משמעית לדעתי.
לעבור צד לחלוטין - לחשוב כמו שהשני חשב מתחילה ולא כמו שחשבתי אני - זה דבר לא מצוי.
בעיקר משום שכשמדובר על שני בני אדם שמדברים מהשכל ולא מהרגש, בכל דעה יש נקודה של אמת. אלא שכל אחד מהצד שלו עלול לנפח את האמת הזו, ולהחיל אותה גם על דברים דומים אבל שונים, וכן האחד עלול להבין את השני בצורה שאינה מדויקת.
כשדנים בעניין בצורה מכובדת, אפשר להגיע למסקנה שיש מקום לשני הצדדים, כל אחד דיבר לגבי נקודה אחרת, ואין ויכוח ביניהם.
כך בנושא האחרון, היה מי שטען שעדיף לומר בפירוש מאשר לרמוז, היה מי שהבין שהכוונה היא שרמזים הם דבר לא נחוץ באופן גורף, ואמר את דבריו. לבסוף התברר ששני הצדדים מודים שיש יופי ספרותי בכתיבת דברים לא בצורה מפורשת, והטענה נאמרה רק לגבי סוג מסוים של רמזים.
 
יש לי שאלה שלא כל כך קשורה לעצם הדיון הזה באופן פרטי.
אחרי שכל אחד מביע את דעתו באופן כל כך יפה וברור בכל צד אפשרי,
יש מישהו מהצד השני שהשתכנע ועבר צד?

התשובה היא חד משמעית לדעתי.

אנחנו לא מביעים דעה בשביל לקחת שבויים לצד שלנו.

מביעים דעה כדי להביע אותה. לתת לה מקום. כי יש כאן, חוץ מהנודניק שמתווכח איתי ישירות ;) , עוד מאות ואלפי קוראים דוממים.
הדעה מחלחלת לאט לאט. אנשים נפתחים לשמוע אותה. מכירים אותה. וכמו שכתבו כאן - גם אם לא עוברים צד, לומדים לכבד את הצד השני, להבין שגם לו יש הגיון משלו.
 
ועוד נקודה, שמשום מה לפעמים סבורים בכל מיני מקומות ששלום פירושו שכולם יסכימו לדעה אחת, וההיפך הוא הנכון השלום נמדד כאשר ישנם חילוקי דעות.
והפתרון הוא לא לפתוח שני בתי מדרשות (שבזה יש לאו דלא תתגודדו) אלא שבתוך בית המדרש/פורום/בית כנסת/סמינר תשמענה כל הדעות, תכובדנה, ותיוקרנה.
ויבוא השלום
 
הבעת עמדה שונה יכולה לנבוע מהרבה מקומות.
כאנשים חברותיים, אנו מקבלים ונותנים. שומעים ומשמיעים.
רצון פשוט לשתף בנקודת מבט נוספת לאותה תמונה. לעיתים יש רצון לשכנע ולהשפיע. ולפעמים צורך בגיבוי.

החזון איש באחת מאיגרותיו מציין שוויכוחים מחדדים ומקצינים את דעות הצדדים. ולכן, אם יש רצון כן להשפיע, כדאי להיזהר שהבעת עמדה נוספת, לא תשמע או תהפוך לויכוח.

המעניין הוא, שלעיתים ניתן להבחין לאחר זמן, כיצד דיבורים חילחלו והשפיעו והדעה השתנתה. של אחרים, ושלנו.
(כמה דיונים בפרטי היו לי שנגמרו בחוסר הסכמה. ולאחר תקופה ראיתי את הדעה שהבעתי מוכרזת בהודעה גלויה. ולהפך)

משהו קטן שכתבתי לעצמי לא מזמן,
כשהשאלה אם להביע דעה או לא הרגישה לי כצורך לקבלת גיבוי:

מי שסגור עם עצמו,
מי שנהיר לו עולמו,
לא מחפש גיבוי,
או חברה לעיבוי,
השלימות היא לו לדינמו.
 
נערך לאחרונה ב:

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה