מידע שימושי אספרגר, חוסר טקט ומה שביניהם

[לדLed]

היא יותר קרובה לאוטיזם מלאספרגר, לא?

בסרט זכור לי שאבחנו כאוטיסטית (למרות שבאמת מסתבר שאבחנו אותה בילדותה כ'סובלת מפגם מוחי לא ידוע') אבל היו לה סימפטומים מאד דומים לאספרגר יותר מלאוטיזם וגם נראה לי שהמילה הוזכרה פעם או פעמיים... אם אני לא טועה

 

[שםמשתמש]

האשכול הזה מצער אותי מאד מאד.
הבורות המתנשאת של אנשים, זו תופעה בלתי נסבלת.

למה שלא תחכימי את כולנו?

 

[nechamizak]

מה ההבדל בין אספרגר לחוסר טקט? האם אספרגר הוא סוג של אוטיזם? מה הגבול בין אספרגר לחוסר טקט? האם אספרגר יכול להיות רגיל אחרי הטיפול? האם הטיפול לחוסר טקט הוא הטיפול לאספרגר?

דברנו על זה בחג, ולא הגענו לתשובה, אשמח לקבל תשובות וכמה שיותר.
תודה!

חלק מהדברים כבר נאמרו, אבל חלקם לא מספיק מדויקים:

האם אספרגר הוא סוג של אוטיזם? אין כיום אבחנה של אספרגר. יש אבחנה על הרצף של ה- ASD שכוללת עוד תסמינים מלבד קשיים בתקשורת (למשל התנהגויות או עיסוקים מצומצמים וחזרתיים), וכן ישנה אבחנה שאיננה על הרצף, בשם הפרעת תקשורת חברתית (SCD) שכוללת רק קשיים בתקשורת מילולית ולא מילולית. מי שהיה עשוי להיות מאובחן בעבר כאספרגר, מאובחן כיום או על הרצף של ה- ASD בתפקוד גבוה או כלוקה ב- SCD.

מה ההבדל בין אספרגר לחוסר טקט? מה הגבול בין אספרגר לחוסר טקט?חוסר טקט בלבד לא מספיק כדי להצביע על אף הפרעה תקשורתית (כמו במקרה בו האדם חסר הטקט מבין מצוין את הסיטואציה, אך למרות זאת מגיב בחוסר טקט). יש קריטריונים לאבחון ASD, ו- SCD, ורק אנשי מקצוע כפסיכיאטרים, נוירולוגים ורופאים התפתחותיים מורשים לאבחן זאת.

האם אספרגר יכול להיות רגיל אחרי הטיפול? קביעה נחרצת שאספרגר (או כל גלגול מאוחר יותר של הפרעה) איננו ניתן לטיפול, ואילו סתם חוסר טקט - כן, היא לא מדוייקת. לעיתים בעלי לקויות התפתחותיות יכולים להתקדם באופן נפלא, ואילו בעלי "חוסר טקט" או כל תכונה אחרת - עלולים להמשיך בהתנהגותם ללא שיפור ניכר. כל מקרה - לגופו. עם זאת, כשיש לקות נוירולוגית / פיזיולגית, ישנה שונות. הטיפול לא נועד להפוך את בעל הקושי ל - "רגיל" (ומיהו באמת רגיל?) , אלא לתת לו כלים לתפקוד מקסימאלי. ככל שהטיפול יהיה מוצלח יותר והיכולת של בעל הקושי גבוהה יותר, כך בד"כ תהיה הצלחה גדולה יותר לטיפול.

האם הטיפול לחוסר טקט הוא הטיפול לאספרגר? הטיפול מותאם אישית לקושי ולנסיבות, אם כי ייתכן שימוש בשיטות דומות, לדוג', בשיטה ההתנהגותית (ABA).

 

[שונמית]

עזבי, חבל להצטער.
זה כמו הבלוגים של "התינוקת קמה הבוקר עם צרחות ופריחה" - וכול אחת מאיתנו נרתמת להסביר את הדיאגנוזה הנכונה והיחידה שלה....(לפעמים גם אני, אבל תמיד בהסתייגות של "לכי לרופא"),
ולצערינו, בנושא הזה יודע ומבין רק מי שהתנסה מקרוב.

וגם מי שהתנסה מקרוב לא יודע, ולמה?
כי כל אדם הוא עולם שלם ושונה. וכל ילד מיוחד או חולה הוא שונה.
הלקות איננה הומוגנית.
לא כל ילדי האספרגר מתעניינים באותם תחומי עניין, אצל כל אחד הלקות פגעה בצורה מעט שונה, האחד רוצה ליצור קשר עם הסביבה ורעהו לא, לאחד דיבור חדגוני ולשני לא, האחד גאון במתמטיקה והאחר יודע את מפת העיר בע"פ, אחד מבין שהוא שונה ואחר לא, יש שגם הקואורדינציה נפגעה אצלם ויש שלא, יש ילד שהוא גם אימפולסיבי או אלים ואחר עדין ושקט, ואגב לאספרגר לא חייבת להתלוות אינטליגנציה גבוהה, יש ילדים שהאינטליגנציה שלהם תקינה ולא מעבר. וכו' וכו'
בדיוק כמו שלא כמו כל הילדים הלוקים באוטיסטים הם אותו דבר, האחד מדבר והשני לא ולשלישי יש רק כמה הברות, יש ילד שמסוגל להראות בתמונות מה הוא רוצה, ויש ילד שיודע לסמן רק עוד וגם זה אחרי עבודה של שנים רבות, אחד יודע לקרוא ואחר לא מזהה אותיות, אחד גמול ומתלבש לבד ואחר עושה שרירים כשמלבישים לו שרוול ולא רק שאיננו מכניס יד לשרוול אלא עוד מתנגד, אחד אלים ואחר לא. וכו' וכו'
נראה לי שהעיקרון מובן.

רק מאבחן מוסמך- פסיכיאטר או פסיכולוג יכול לאבחן את הלקויות הללו, וגם אצלו צריך הרבה ס"ד להגיע לאדם הנכון שיראה את מה שצריך ויקלע לדיאגנוזה המתאימה.
מי שהתנסה ומכיר את הילד שלו או אפילו כיתה של ילדים בעלי הלקות הנ"ל עדיין מכיר טווח מאוד מצומצם של לקות נרחבת. אז אפשר לכתבו כיוונים ולנסות לעזור למי ששואל, אבל צריך לדעת לסייג את הדברים ולהפנות לאבחון אצל איש מקצוע.

 

[דורהלה]

חלק מהדברים כבר נאמרו, אבל חלקם לא מספיק מדויקים:

האם אספרגר הוא סוג של אוטיזם? אין כיום אבחנה של אספרגר. יש אבחנה על הרצף של ה- ASD שכוללת עוד תסמינים מלבד קשיים בתקשורת (למשל התנהגויות או עיסוקים מצומצמים וחזרתיים), וכן ישנה אבחנה שאיננה על הרצף, בשם הפרעת תקשורת חברתית (SCD) שכוללת רק קשיים בתקשורת מילולית ולא מילולית. מי שהיה עשוי להיות מאובחן בעבר כאספרגר, מאובחן כיום או על הרצף של ה- ASD בתפקוד גבוה או כלוקה ב- SCD.

מה ההבדל בין אספרגר לחוסר טקט? מה הגבול בין אספרגר לחוסר טקט?חוסר טקט בלבד לא מספיק כדי להצביע על אף הפרעה תקשורתית (כמו במקרה בו האדם חסר הטקט מבין מצוין את הסיטואציה, אך למרות זאת מגיב בחוסר טקט). יש קריטריונים לאבחון ASD, ו- SCD, ורק אנשי מקצוע כפסיכיאטרים, נוירולוגים ורופאים התפתחותיים מורשים לאבחן זאת.

האם אספרגר יכול להיות רגיל אחרי הטיפול? קביעה נחרצת שאספרגר (או כל גלגול מאוחר יותר של הפרעה) איננו ניתן לטיפול, ואילו סתם חוסר טקט - כן, היא לא מדוייקת. לעיתים בעלי לקויות התפתחותיות יכולים להתקדם באופן נפלא, ואילו בעלי "חוסר טקט" או כל תכונה אחרת - עלולים להמשיך בהתנהגותם ללא שיפור ניכר. כל מקרה - לגופו. עם זאת, כשיש לקות נוירולוגית / פיזיולגית, ישנה שונות. הטיפול לא נועד להפוך את בעל הקושי ל - "רגיל" (ומיהו באמת רגיל?) , אלא לתת לו כלים לתפקוד מקסימאלי. ככל שהטיפול יהיה מוצלח יותר והיכולת של בעל הקושי גבוהה יותר, כך בד"כ תהיה הצלחה גדולה יותר לטיפול.

האם הטיפול לחוסר טקט הוא הטיפול לאספרגר? הטיפול מותאם אישית לקושי ולנסיבות, אם כי ייתכן שימוש בשיטות דומות, לדוג', בשיטה ההתנהגותית (ABA).

תודה לך, תבורכי.
לא היה לי זמן להגיב שוב, מעלעול באשכול מאות איי דיוקים שרפו לי בעינים ולא ידעתי מאיפה להתחיל לעשות סדר....
עשית את זה
ומשהו קטן: לכל אלה שענייני התחושה היו מוזרים להם בסיפור/סרט כזה או אחר, חשוב להבין שלעתים קרובות מאד יש קו-מורבידיות: תחלואה נלווית לאוטיזם של: היפוטוניה, אפליפסיה, קשיים בויסות חושי, שכיחות גבוהה של הפרעות נפשיות: מחרדות ועד פסיכוזה.
אבל זה לא מחייב, יתכן אוטיזם ללא כל הנ"ל. וכן: קשיים בויסות החושי יכולים לנוע מתת תחושה ליתר תחושה, או לתנועה בין השניים (לעתים יתר ולעתים תת).
וכל זה: מכיוון שבמח האוטיסטי קורים דברים שונים. הגורם להם עדיין לא ידוע (שימו לב...)
אבל כן ברור שהפעילות שם שונה: יש פעילות חשמלית מוגברת ועוד.
יש אמירה שמנחה אותנו כאנשי מקצוע: "אם פגשת ילד עם אוטיזם, פגשת ילד אחד עם אוטיזם": לכל ילד/מבוגר עם הלקות ביטוים שונים שלה, ומה שמשותף: זו השונות.

חוסר טקט בעיני זו הגדרה רחבה ועממית שצריך לפרק, נשמע שמשהו עומד מאחוריה ובהתאם לכך הטיפול.

 

[שונמית]

לי הפריע משהו אחר בסיפור.
תיארו איך ההורים מנסים לעזור לילד לקוי התקשורת, וההצלחה הכבירה בסוף - היא שהוא משתתף באירוע משפחתי וגם מדבר שם בפני כולם.

במציאות, ילד אספרגרי שיושב לו בצד באירוע, וחושב לעצמו או עסוק בענייניו - אינו בהכרח סובל מזה. יש מצב שהוא אפילו נהנה.
אין סיבה 'לעזור' לו ו'לשלב אותו בכוח' באירוע.
לפעמים בדיוק ההיפך: כשמכריחים אותו לקיים אינטראקציות עם אנשים, במיוחד באירוע המוני ורועש ופטפטני, זה גורם לו לסבל.
אולי ההורים יראו זאת כהצלחה: 'הנה הילד שלנו משתתף כמו כולם', אבל לא בטוח שבשביל הילד, זו הייתה עזרה.
חשוב להבדיל בין מה שחשוב להורים - למה שמיטיב עם הילד.

לא קראתי את הסיפור הנ"ל, ובגדול אני מסכימה מאוד עם דבריה של רותי קפלר המצוטטים בזאת, אבל כדרכי בקודש אני טורחת לסייג אותם מאחר ויש בעלי אספרגר הכמהים לקשר ולעזרה ליצור אותו.

אני מכירה נער עם אספרגר המשתתף בקורס חווייתי מסויים שהתקשר למורה לומר לו שהוא מתלבט אם לצאת מן הקורס והסביר שמפריע לו שאף אחד שם לא אומר לו שלום(!)
הנער הזה נראה כמי שאיננו מעוניין ביצירת קשר, יושב הרחק מכולם מבלי ליצור קשר עין, עונה בתשובות קצרות לשאלות מהנערים האחרים, לא יוזם שיחה כלל מעצמו ולא שואל שאלות בחזרה כשפותחים עימו בשיח כדרך בנ"א כאשר הם מעוניינים ביצירת דיאלוג חברתי.
והפריע לו שלא אומרים לו שלום, וכשפתחו עימו מעט יותר את הנושא הבנתי כמה הוא כמה בתוכו לקשר עם חברים, כמה הוא שמח כשיוצרים איתו קשר וכשעוזרים לו להשתלב.

 

[שירו]

וגם מי שהתנסה מקרוב לא יודע, ולמה?

.......

רק מאבחן מוסמך- פסיכיאטר או פסיכולוג יכול לאבחן את הלקויות הללו, וגם אצלו צריך הרבה ס"ד להגיע לאדם הנכון שיראה את מה שצריך ויקלע לדיאגנוזה המתאימה.
מי שהתנסה ומכיר את הילד שלו או אפילו כיתה של ילדים בעלי הלקות הנ"ל עדיין מכיר טווח מאוד מצומצם של לקות נרחבת. אז אפשר לכתבו כיוונים ולנסות לעזור למי ששואל, אבל צריך לדעת לסייג את הדברים ולהפנות לאבחון אצל איש מקצוע.

יקירתי, מי שהתנסה מקרוב, וצריך לטפל בבן משפחה שאובחן ע"י פסיכיאטרים ורופאים ככזה, והילד נמצא בגן / כיתת תיקשורת לסוגיה (ששם יש קשת די רחבה של המאפיינים של הלקות הזו), ובטיפול מתמשך של פסיכולוג וקלינאית ומרפאה בדיבור ופיזיוטרפיסטית וצוות מיוחד ללקות הזו, - קשה עד מאד לומר עליו שהוא לא יודע.....
ולכן -טרחתי והגבתי לזו שכתבה שמצערת אותה הבורות שמפגינים פה, ואני בהחלט יכולה להבין אותה. ולפי מה שאת כותבת - אז אולי גם את. זה הכל.

 

[Ruti Kepler]

חלק מהדברים כבר נאמרו, אבל חלקם לא מספיק מדויקים:

האם אספרגר הוא סוג של אוטיזם? אין כיום אבחנה של אספרגר. יש אבחנה על הרצף של ה- ASD שכוללת עוד תסמינים מלבד קשיים בתקשורת (למשל התנהגויות או עיסוקים מצומצמים וחזרתיים), וכן ישנה אבחנה שאיננה על הרצף, בשם הפרעת תקשורת חברתית (SCD) שכוללת רק קשיים בתקשורת מילולית ולא מילולית. מי שהיה עשוי להיות מאובחן בעבר כאספרגר, מאובחן כיום או על הרצף של ה- ASD בתפקוד גבוה או כלוקה ב- SCD.
(ABA).

תודה!
לא ידעתי שלקויי התקשורת החברתית נחשבים בכלל מחוץ לרצף. חשבתי שהם יושבים בקצה הכי ימני שלו.

 

[דורהלה]

עוד משהו חשוב: האמונה העממית שכל האוטיסטים גאונים היא לא נכונה, באחוזים גבוהים האוטיזם מלווה במוגבלות שכלית.

תודה!
לא ידעתי שלקויי התקשורת החברתית נחשבים בכלל מחוץ לרצף. חשבתי שהם יושבים בקצה הכי ימני שלו.

תלוי אם יש להם גם התנהגות חזרתית וסטראוטיפית.
זה המרכיב השני והמחייב על מנת לקבל אבחנה של ASD, ייתכן שהכשירות התקשורתית שלהם תהיה דומה מאד אבל האבחנה שונה בגלל הנתון הזה.

 

[y&m]

מה ההבדל בין אספרגר לחוסר טקט? מה הגבול בין אספרגר לחוסר טקט?חוסר טקט בלבד לא מספיק כדי להצביע על אף הפרעה תקשורתית (כמו במקרה בו האדם חסר הטקט מבין מצוין את הסיטואציה, אך למרות זאת מגיב בחוסר טקט).

בדיוק.

כאילו שחסר חסרי טקט שאין להם בעיה תקשורתית.
הם לא על הרצף האוטיסטי.
הם גם לא אימפולסיביים או מופרעי קש"ר.

הם פשוט חייבים לדעת כמה את מרוויחה לחודש.
הם חייבים לדעת למה אחותך עזבה את הסמינר.
למה אמא שלך הולכת עם סוודר בצהרי תמוז.
והם גם חייבים להביע את דעתם על צורת הדיבור של הבן שלך למרות שלא התבקשו...

 

[הפתעה]

מתוך התעניינות רבת שנים בתחום, ומתוך עבודתי בתקופה האחרונה עם ילדים שמאובחנים על הרצף, רציתי רק לדייק: "אוטיזם, אספרגר ו- PDD" נכנסים כיום תחת השם "ASD" שזו- הפרעה על הרצף האוטיסטי.
צורם לי לדבר על בני אדם עם רגשות, שאיפות ורצונות אישיים באמצעות הגדרת הלקות שלהם, אך יש לי תחושה שמפרידים כאן בין אספרגר לבין אוטיזם.
ולמה חשוב לדייק בהגדרות ?? כי זו השפה היחידה אותה מבינים שם למעלה בגופים הממשלתיים, ובאמצעותן יוחלט האם הילד זכאי לסל תמיכה או לא.
נתקלתי לצערי במקרה של ילד על הספקטרום, אך משום מה בתהליך האבחון סבר איש מקצוע מסוים שקשיי התקשורת, תחומי העניין המצומצמים וההתנהגויות החזרתיות שלו אינן מצדיקות מתן אבחנה של ASD.
הילד משובץ במסגרת שאינה מתאימה לו, המשאבים שם מאוד מוגבלים ומשכך נפגעת מאוד ההתקדמות שלו (אם בכלל).
ומה שעצוב כאן- זה שהוריו הגדירו אותו כ"אוטיסט" אך כלל לא היו מודעים לזכויות המגיעות לו ולהשלכות הרות הגורל של אי מתן האבחנה. ברגע שיידעו אותם בכך הוא נכנס לתהליך של אבחון חוזר וכעת נותר רק לקוות שיקבל את הזכויות המגיעות לו.

 

[הפתעה]

יש למישהי את הסרט הזה?

סרט מעולה !
לי יש.

 

[מעצב פנימיות]

יש ספר חדש ומצויין של גנענדל קאהן (שכחתי את שמו) לעזור לילדים חסרי הטקט

 

[רובייט]

לכל מי שממהר לחרוץ דינו של ילד הסובל מנכות כזו או אחרת.
אני מציעה לכם לקורא בעיון רב את מה שכתוב פה בבלוג.
פשוט מאלף-
הגישה האנושיות, התקווה.
.http://iguleytagliyot.blogspot.co.il/

 

[מעצב פנימיות]

מה שנאמר פה מעניין מאד, אם מישהו יודע להבהיר לי כמה נקודות יעזור לי מאד,

• יש אנשים מתוכינו שיכולים להיות גאונים בתורה, ולצד זה בורים בתחום התקשורת בין אישית בגלל אספרגר?או שאין דבר כזה אספרגר שמסוגל ללמוד גמרא?
• ועוד משהו, אספרגר זאת הפרעה שנולדים איתה? איך נגרם הדפקט הנ"ל?
• איזה טיפול יכול לעזור לאספרגרים?

תודה מראש לכל העונים!
לחץ כדי להרחיב...

* * *
מהיכן יצאה ההודעה הזאת? ראיתי רק ... (3 נקודות) ???

גם גמרא ככל הנראה אדם הלוקה בקשיים רגשיים מסוג זה לומד בצורה קצת שונה.
כלומר, את החלקים העוסקים בחישוב של הסוגיה על כל פרטיה הוא יעשה ללא מאמץ, בשל העובדה שאכן לחלקם הגדול של האנשים הללו היכולת המתמטית גבוהה, והתפיסה הצורנית של הנוסחאות היא משימה פשוטה ומהנה עבורם.
ישנו קושי בחיבור התורה למציאות ובהשוואה בין הנושאים הנידונים לבין ה'עולם הזה', משום שלחלקם אין באמת הבנה עמוקה של המציאות בעולם שהיא תוצאה של הבדלים מנטליים ותרבותיים. סוגיות העוסקות במנהג המדינה, במערכות יחסים. כמו היכולת להגדיר מקרה לא סביר, דעת בני אדם, אומדנא, וכדומה.
מעבר לזה ישנו קושי מובנה בנושאים הקשורים בדברי אגדה ומוסר שבגמרא. זה מדהים איך הם יחפשו בנושאי אגדה למצוא נוסחה כדי לחוש הבנה למרות שההקשר הוא תלוש.

 

[userit]

אז אדרבה, בואי תסבירי להם לאט ובסבלנות, שיבינו.

בבורות מתנשאת אני לא מתכוונת לבורות הפשוטה, הנסבלת והנתנת לטיפול באמצעות ידע נוסף. אלא לחוסר הידע העמוק של אנשים, שמאפשר להם לשחרר אמירות בוטות ומזלזלות אודות אנשים הסובלים מבעיות, על ההפרעות עצמן (הם בכלל יכולים ללמוד משהו?), על הגורמים (שמענו על בעיה חדשה, בואו מהר נבדוק איך מונעים אותה... משל מדובר בדלקת ריאות), על המנגנונים (מה דפוק שם בפנים?), על דרכי הטיפול (נו, באמת, מחר יספרו שנוירופידבק מרפא תסמונת דאון. זה כמו להגיד שוטמין סי מחליף צבע עיניים) ועל ההשוואה המגוחכת בין בעיות עמוקות, נוכחות, המוגדרות כהפרעות רשמיות- ובין התנהגויות יומיומיות פשוטות.

ואחר כך אני כועסת כשאני שומעת ילדים צועקים אחד על השני ׳יא אוטיסט׳, מסתבר שגם אמא שלהם לא יודעת שאוטיזם איננו פיגור.

האמת היא שכשראיתי את הכותרת אמרתי לעצמי- לשם את לא נכנסת. יהיה שם בדיוק את מה שאת שונאת. בסוף לא התאפקתי. חבל.

ו... ויקיפדיה רחוקה מלספק ידע בטוח, לצערי.

 

[בודקת תוכנה]

בכלל אם מישהו ימצא לי הגדרה או אדם נורמלי הוא יקבל הרבה פרסים ממני

גם ממני

 

[יוסייוסייוס]

מה שחשוב מאוד לדעת שהמשפחה של ילדים כאלו סובלים סבל רב מהתנהגותם המאוד קשה.
לא סתם ביטוח לאומי נותן קצבה להורים....
זהו מום נסתר שכמעט ולא מובן אבל אבל הוא מאוד משמעותי.
להתעסק עם ילד שיש לו התפרצויות זעם קשות ואינו מתחשב כלל בצרכי ההורים והסביבה זה לא קל.
קשה להבין לאדם שאינו מתמצא בתחום את גודל ההתמודדות ואת כמות הכוחות שהיא לוקחת.
זה נראה על פניו ילד שרק 'לא מבין סיטואציות', אבל זה לא !!!
מדובר בהתנהגויות קשות ואלימות.
זאת אגדה על ילד גאון אוטיסט.
במציאות העצובה זאת משימה מאתגרת הדורשת סבלנות אין סופית.
ישנם גם עלויות רבות של טיפול.
ישנם בעיות למידה רבות היות וישנם בעיות רבות בהבנת הנקרא.
וזה בASD גבוה, בילד עם תקשורת נמוכה יותר זאת משימה מעייפת יותר ויותר, לדוגמא ילד כזה מסוגל להכות תינוק קטן סתם כך מתוך שיעמום. ואם משהו מרגיז אותו זה כבר ממש מסוכן.
וקיימות גם ה'בושות' מהסביבה שטוענת כל הזמן על הילד ה'מפונק' שהוריו לא עוצרים אותו, וכולם בטוחים שהם וודאי היו מצליחים.
אם משהו מהתוכניות משתבש הילד לא מקבל זאת, ומתמלא תסכול וזעם רב.
אם יש לכם מישהו עם ילד כזה בסביבה תדעו שבדרך כלל מדובר בהתמודדות מורכבת ואנא עזרו כמיטב יכולתכם.
הכותב הוא אבא עייף לילד אספגר או ASD גבוה (איך שתקראו לזה).

 

[גיטי ל.]

טמפל גרדן סרט מעולה
וטלי אברהמי הוציאה את "עלה קטן" מתאר אחד על אחד ילדה עם ASD
ראיתי ונדהמתי. היא לא פיספסה פרט ונתנה לכולנו אפשרות להבין מה עובר עליהםואיך אנחנו כחברה תקינה(?) נוכל לקבל לעזור ולהתמודד.

 

[מריומה~]

טמפל גרדן סרט מעולה
וטלי אברהמי הוציאה את "עלה קטן" מתאר אחד על אחד ילדה עם ASD
ראיתי ונדהמתי. היא לא פיספסה פרט ונתנה לכולנו אפשרות להבין מה עובר עליהםואיך אנחנו כחברה תקינה(?) נוכל לקבל לעזור ולהתמודד.

עלה קטן זה בעצם על כוכבים על פני האדמה.