אשכול הסנגוריה הגדול

[יוסניו]

בדיוק היום חשבתי שצריכים לחדש את האשכול לרגל המצב הקשה

 

[פלספלס]

איזה נגמרו הסיפורים. איזה.
אין סוף.

הזמן: יום שישי בצהרים.
המקום: קו 450 בין טבריה לצפת.
המצב: חום אימים. חם מאד. לח והביל.

האטובוס מטבריה היה עמוס במיוחד, כל המקומות מאוכלסים בנוסף לכמה בחורים עומדים עם קיטבגים בגודל של בית (קטן).
נראה לי שאני הייתי הייצוג היחיד באוטובוס לשומרי תורה ומצוות. כל השאר יהודים מתוקים מתוקים מהציבור הכללי.
בערך 2 תחנות אחרי טבריה, האוטובוס עוצר בתחנה כדי להוריד מישהו. אמצע שום מקום. צומת מגדל למי שמכיר.
מי שהיה מעיף מבט על התחנה היה רואה שם משפחה חסידית המונה (בערך) 30 איש. אנשים נשים וטף. היה נראה שחם להם מאד (ואחרי שהסבירו שהאוטובוס הקודם שעבר לפני שעה לא עצר להם, הבנו גם למה).
ברגע שהאוטובוס עצר. כמו לפי קוד מסויים. קמו כולם. (כל ה-30 איש) ופנו לעלות לאוטובוס.
הנהג היה נבוך מאד וניסה להסביר שאין מקום באוטובוס וגם ככה אנשים עומדים.
האישה, שעלתה ראשונה, לא ויתרה: אנחנו מחכים כבר יותר משעה, האוטובוס הקודם לא עצר לנו ואף אחד לא ערב שהאוטובוס הבא יהיה מלא פחות.

סנגוריה א': אין הרמת קול. אין כעס. למרות החום וחוסר האונים: המכובדות נשמרת.

האמת שלה: צודקת.
האמת של הנהג: אין מקום.

אחרי דיון קצר עם עזרת הגברים שבה האישה ופנתה אל הנהג שוב: "אז נעלה רק הנשים, הגברים ימצאו דרך אחרת לחזור"
או, הנה הצעה הגיונית.
"כמה זה רק הנשים?" ברר הנהג
"אה", אחרי הושיעה את עמך וחצי יכלה האישה לחזור עם תשובה מדויקת "15".
גל הצחוק שבא מתוך האוטובוס הגיע רק מתוך הכרה במצב הלא אפשרי הזה: אוטובוס עמוס. לאנשים שעומדים אין מקום לשבת על הרצפה מרוב צפיפות. חם מאד. איך אפשר להוסיף עוד 15 איש?
ומצד שני? בין המחכים היו 2 תינוקות שהיו נראים בני שבועות בודדים.
מה עושים?

תקשיבו.
עם כל הכאב בדבר, אני לא ראיתי פתרון. טכנית. הכי טכנית שאפשר - פשוט אין מקום. מה אפשר לעשות? (פתרונות ניתן לשלוח אלי באישי. אין פרסים לזוכים)

והלא יאומן קרה:
3 בחורים (אלו עם הקיטבגים) ירדו והודיעו שהם יסתדרו. (בחום הזה! והם שילמו כבר!)
עוד כמה אנשים בעלי מידות הצטופפו לשלישיות ופינו מקום או שתיים. אישה זקנה שלא יכלה לא לעמוד ולא להצטופף, החזיקה לאחת הנשים את התינוקת וכן על זו הדרך. לא יאמן. תוך דקה - כל ה15 מסודרים בנוח.

עוד לפחות 15 נקודות סנגוריה

כל הזמן הזה בהיתי במתרחש בלי להאמין ועם המון התרגשות. (למען ההבהרה, כשקלטתי מה קורה וביקשתי לקום, כולם כבר היו מסודרים...)

אבל השיא היה כשהנהג סגר את הדלתות, ופתאום אנחנו רואים את כל החבורה שהשארה למטה. בחורי ישיבות וסבא עם זקן מלבין. בין הגילאים 7-77. מחזיקים ידיים, מתפרסים למעגל לרוחב המדרכה ומתחילים לשיר בקצב: מ"מה, אשיב לך!!!! והכל שלך!!!!!"
כל הנוסעים הלא מאמינים נצמדו לחלונות האוטובוס כדי לראות את הבלתי יאמן:
"ו-א-נ-ח-נ-ו-עמך, עמך וצא-נך!
ה-חפצים
ל-ע-ש-ו-ת- -ר-צ-ו-נ-ך-!!!!!"

רק כעת ראיתי.. אמיתי? מי המקור?
זה ענק!!

 

[hafakot]

אסור שהאשכול הזה יעלם!
הוא תעודת הביטוח של עמ"י.

גיסתי המקסימה באה ל"נופש" לנוח.
ביום הראשון של הנופש שלה היא נרתמה לעזרתי לשמירה על התינוק עד השעות הקטנות של הלילה (הבקר) כאשר הוא צורח והיא מרגיעה ומטפלת כמו אמא ממש.
כשהגענו לפנות בקר קבלתי את האוצר הקטן בחזרה יחד עם חוויות בחיוכים והרגשה נעימה שהיא נתנה לי.

תבורך היא והדומות לה.

 

[השראה]

רציתי לכתוב תגובה באשכול שנפתח פה על השכרת דירות לנופשים אבל החלטתי שאולי זה יותר מתאים לכאן...

השכרנו את הדירה שלוש פעמים לזוג + ילדים.
בפעם הראשונה קיבלנו חזרה דירה מצוחצחת ומבריקה+ מצעים מקופלים בערמה מסודרת.
בפעם השניה קיבלנו דירה מסודרת ומצעים מקופלים כשהשוכרים התקשרנו גם לפני שהגיעו לשאול אם הם יכולים להשתמש בספרי קודש ובצעצועים
וגם בפעם השלישית הבית היה ממש במצב מעולה.

טוב לדעת שיש גם נופשים כאלו!

 

[מילה בסלע]

אחראית המערכת אצלנו, שישבה 5 שעות כדי לסדר לי יום חופשי כרצוני, שנתה והזיזה ושוב שנתה... ובשעה 1:30 בלילה נתנה לי אור ירוק:

"הצלחתי".

תודה! זהו חסד אמיתי.

 

[חיוך]

מוכר בגלידריה בתל אביב, ביקשתי לקנות ממנו שקיות מכולת,
נתן לי כמה שקיות שהייתי צריכה, ובחינם!!

 

[חיוך]

האנשים שנעצרו לומר תהילים מתוך ספרוני תהילים המחולק, לישועת תושבי הדרום.

 

[חיוך]

נהג האוטובוס שראה אותי רצה, ופתח את הדלת שוב למעני...

 

[יוסניו]

מה שראיתי היום האוטבוס שהתמלא היום ליד ביכנ"ס ויזניץ בירושלים
עם קהל שמתנדבים לצאת לחיפוש אחרי הבחור הנעדר אהרן סופר,
ואחרי כמה דקות התמלא עוד קהל של עשרות אנשים מכל החוגים וחיכו על אוטבוס נוסף

 

[מילה בסלע]

כל האנשים כאן בפורום ומחוצה לו, שזוכרים לשאול אחרי תקופה מה שלום "ראובן בן שרה" או שמות מורכבים יותר... וכל מי שמתפלל על החולים האנונימיים הרשומים בעמוד הראשון שבעיתון.

 

[תרצה]

נסענו באוטובוס בינעירוני. בתחנה האחרונה עלתה אישה מבוגרת שאיננה שומרת מצוות עדיין. מיד קמה בחורה היושבת בסמוך לדלת - אבל האישה לא הניחה לה לקום למענה (תיכף אני יורדת... אל תקומי) הבחורה ניסתה להתעקש - אבל האישה התעקשה יותר. לא חולפות כמה דקות ובחורה נוספת מאמצע האוטובוס קמה וניגשת לאישה - את יכולה לשבת. שוב, המבוגרת מסרבת שיקומו למענה.
חולפות עוד כמה דקות - ועוד בחורה קמה וניגשת אל המבוגרת. שוב, המבוגרת לא מוכנה שיקומו בשבילה - והבחורה הזאת נשארת לעמוד לצידה ולפטפט איתה - לתת לה הרגשה טובה (ואולי, כשתראה שהיא בכל אופן לא מתכוונת לחזור לשבת, היא כן תרצה לגשת ולשבת במקומה)

מי כעמך ישראל!

 

[רִפְקִי.]

נסיעה ארוכה באוטובוס בינערוני, השעה מאוחרת, הנוסעים מנומנמים, ובלב כולם שאיפה אחת: הביתה, בבטחה ובמהירות, ולפתע, תקלה, שתוקנה אחרי בערך שעה וחצי...
אז ככה,
סנגוריה אחת אני מקדישה לנהג שאפילו שאפשר להגיד: "טוב, זה העבודה שלו, וברור..." אבל לא, זה לא היה ברור בכלל, הוא הוציא בקבוק קולה קר וחילק לנוסעים שרצו ניסה לעשות אוירה זורמת ולא של תלונות... וגם אחר כך כשכבר נסענו, ועברנו בדרך בכביש מקורצף ראה לנכון לקחת את הרמקול ולומר לנוסעים: "נוסעים יקרים, לפני שתבהלו, זו לא עוד תקלה, רק עברנו בכביש מקורצף..."

אבל את הסנגוריה הגדולה מאד אני רוצה להקדיש לאברך השקט שישב רוב הזמן בסוף האוטובוס ולא התערב בנעשה, אבל לפני שירד (מהדלת האחורית...) קרא בקול גדול: "תודה נהג, ושתדע שכולנו יודעים שזו לא תקלה שלך ושזה משהו שיכול לקרות לכל אחד, לילה טוב!"

וחיוך האיר את פניו של הנהג העייף...


(סליחה על הכתיבה המסורבלת, אבל השעה, השעה...)

 

[Art Studio]

אני נדהמת כל פעם מחדש! כל פעם!

 

[s20000]

חשבתי שמתאים להקפיץ אותו.

 

[Art Studio]

חשבתי שמתאים להקפיץ אותו.

בדיוק היום חשבתי עליו!

 

[תמנתי ווב דיזיין]

בא לי להוסיף משהו שהייתי עדה לו היום.

ישבתי בטרם מחכה לתורי, ובאה אשה צעירה עם תינוקת והתיישבה להניק אותה בזמן שחיכתה גם היא לתורה. היא פנתה אלי ושאלה אם אוכל להתקשר אליה, כי נדמה לה ששכחה את הטלפון באוטובוס. התקשרתי למספר שלה ולא שמענו אותו, כך היא ידעה שהוא באמת נשכח באוטובוס אבל היתה תשובה מהטלפון. מישהו ענה
וזה מה שהיה מרגש.

נהג האוטובוס מצא את הטלפון שלה וענה כשהתקשרתי, ואמר לה שהוא באמצע הסיבוב אבל בעוד כ 45 דקות יגיע שוב לתחנה המרכזית ואם היא תהיה שם הוא ימסור לה את הטלפון ואם לא תספיק, היא נתן לה כתובת מאיפה לאסוף.

חשבתי שיפה מאד מצידו של הנהג לטרוח ככה.

 

[מלי]

ריבוש''ע קח בבקשה את 28 עמודים אלו וראה ''מי כעמך ישראל''
בברכת גח''ט לכולם

 

[קוביה]

שמעתי סיפור
נהג מונית הסיע אברך וסיפר לו שביום כיפור אין לו בעיה לצום, אבל יש לו בעיה עם העישון. מאד קשה לו בקטע הזה.
אבל הוא מסתדר עם זה... איך?
24 שעות לפני יו"כ הוא עובד ללא מנוחה, עובד גם כל הלילה ללא שינה, לפני הצום הוא שותה וודקה חזקה ואז.. נכנס למיטה וישן בייגלה עם שומשום... 25 שעות ...

ר' לוי יצחק מברדיטשוב היה נותן לו להיות הבעל תוקע....

(שמעתי ממישהו ששמע מאח של ר' מיילך בידרמן , לא זכור לי שמו)

 

[s20000]

...

 

[צילה]

לילדים שלי ולכל ילדי עם ישראל שתמיד מושיטים יד לעזרת: ההורים, האחים הקטנים, האחיינים , הגיסים , הגיסות וכו'