בקשה "אתה בכל מקרה נוסע" - "אתם - בכל מקרה יש לכם רכב"

מצב
הנושא נעול.
אנשים פה מדברים על כל נושא החסד כאילו זה דבר שמישהו יכול לתבוע אותו מהאחר .
אין שום זכות לאף אחד לכפות על השני לעשות איתו חסד אפילו שבעיניו זה נראה הכי ברור בעולם ושאין מצב שהוא לא היה עושה את זה .
א"א לתבוע מהאחר אבל יעויין בספר אהבת חסד מהחפץ חיים כדאי ללמוד בספר להלן לינק לספר http://www.toratemetfreeware.com/online/f_01815.html
וכאן טעימה קטנה
א. כל ישראל חיבין במצוה זו של גמילות חסד: בין איש, בין אשה, בין עשיר, בין עני [עם מי שלמטה ממנו], כל אחד לפי כחו. דלא נתנה התורה שעור להלואה, והרי היא כמצות צדקה שכל ישראל חיבין בה, כדאיתא בגמרא (גיטין ז': וביורה דעה סימן רמ''ח סעיף א'.
חובה לעבור על הספר
 
נערך לאחרונה ב:
אין לנו רכב, וגם לא יהיה
ולפעמים מבקשת טרמפים,
משתדלת להציע תשלום.

אבל לכל אלו שמצדדים בעד חסד.

האם כשמבקשים מכם את הדירה לשבת,
לרגל שמחה/ארוע אצל שכנים
אתם מוכנים לפנות אותה כי השני צריך?
ואפילו אם אתם בכל מקרה יוצאים לשבת
האם תמיד אתם נותנים בחפץ לב ובחינם את הדירה
או שלפעמים אתם מעדיפים להשכיר בכסף?
בפרט אם אתם גרים באזור מרכזי שמקובל לקבל סכומים משמעותיים.

יהיו כאלה שיתרצו לעצמם שהמזגן עולה כסף,
או לחילופין לא מתאים לכם כרגע להכניס אנשים זרים למבצרכם
אין לכם כח לארגן בית לאנשים זרים,
או להחלפת מצעים וכדו'

בדיוק זה מה שבעל הרכב מסביר:
הרכב עולה לי כסף, ואני משלם בגלל הצורך
יש לי צורך בפרטיות,
יש לי צורך בקיצור זמנים
ובכלל לא מעונין לפרט ולהתנצל על משהו שיש לי.

מבינה את זה מאד מאד!!!

אה, ובאופן אישי יש לנו יחידת חסד צמודה לבית
שאנחנו נותנים חינם אין כסף לבעלי שמחה ואורחיהם
ומיותר לציין כמה אנשים מרגישים בנח לנצל,
ולעזור לנו לעשות את החסד בצורה יותר מהודרת
לאנשים זרים לגמרי שמארחים אותם.

אפילו שלא קיבלנו שקל וגם ככה עובדים קשה
לנקות לאורר להחליף מצעים להניח שתיה קרה וכיבוד..
 
אין לנו רכב, וגם לא יהיה
ולפעמים מבקשת טרמפים,
משתדלת להציע תשלום.

אבל לכל אלו שמצדדים בעד חסד.

האם כשמבקשים מכם את הדירה לשבת,
לרגל שמחה/ארוע אצל שכנים
אתם מוכנים לפנות אותה כי השני צריך?
ואפילו אם אתם בכל מקרה יוצאים לשבת
האם תמיד אתם נותנים בחפץ לב ובחינם את הדירה
או שלפעמים אתם מעדיפים להשכיר בכסף?
בפרט אם אתם גרים באזור מרכזי שמקובל לקבל סכומים משמעותיים.

יהיו כאלה שיתרצו לעצמם שהמזגן עולה כסף,
או לחילופין לא מתאים לכם כרגע להכניס אנשים זרים למבצרכם
אין לכם כח לארגן בית לאנשים זרים,
או להחלפת מצעים וכדו'

בדיוק זה מה שבעל הרכב מסביר:
הרכב עולה לי כסף, ואני משלם בגלל הצורך
יש לי צורך בפרטיות,
יש לי צורך בקיצור זמנים
ובכלל לא מעונין לפרט ולהתנצל על משהו שיש לי.

מבינה את זה מאד מאד!!!

אה, ובאופן אישי יש לנו יחידת חסד צמודה לבית
שאנחנו נותנים חינם אין כסף לבעלי שמחה ואורחיהם
ומיותר לציין כמה אנשים מרגישים בנח לנצל,
ולעזור לנו לעשות את החסד בצורה יותר מהודרת
לאנשים זרים לגמרי שמארחים אותם.

אפילו שלא קיבלנו שקל וגם ככה עובדים קשה
לנקות לאורר להחליף מצעים להניח שתיה קרה וכיבוד..
ירבו כמותך בישראל.....
 
פעם עליתי לטרמפ עם עוד כמה, הטרמפיסט שליד הנהג התחיל 'לדבר בלימוד' עם הטרמפיסט הנוסף שישב מאחורי הנהג....
פשוט לא הייתי מסוגל לראות את זה, עד שהערתי להם בצורה די חדה.
ה'חכם' שישב מקדימה פונה לנהג ושואל 'זה מפריע לך?'.....

אז בעיני אלו הם האשמים שאנשים נשארים להתייבש בהמתנה מייגעת לאוטובוס.

וישראל גומלי חסדים למרות תופעות כאלו בשולים, יש כאלו שיום יום עוצרים וממלאים את הרכב.
בכנות - לא מאמין שכבעל רכב היית מצליח לעשות את זה יום יום.
סליחה על השאלה אם הם היו מדברים פוליטיקה הם גם היו אשמים
 
כעיקרון אני משתדל לעצור לכל טרמפיסט, (לַמָּס מֵרֵעֵהוּ חָסֶד...), אבל מאד מטריד שיש טרמפיסטים שלא אומרים כלום בגמר הנסיעה, פשוט טורקים את הדלת והולכים... כשהערתי לאחד כזה שמקובל לומר 'שכוייח', ענה לי 'אמרתי בשקט לא שמעת', לך תסביר לו שלומר תודה בשקט כמוה כאי אמירת תודה...
ואולי הוא בישן?
 
אפשר להדפיס ולחלק לטרמפיסטים שעולים...
המדריך מבוסס על מודעה שנכתבה בכולל של בעלי

המדריך לטרמפיסט המנומס

1) אל תשאל "לאן אתה מגיע" (את זה שואל השומר במחסום), שאל "האם הנך בכיוון של...".

2) חגור חגורת בטיחות גם מאחור. אם הנהג ייקנס בגללך – אין לך דרך לפצות אותו על ה'נקודות'!

3) הקשבה לשיחות האישיות שלך בטלפון הנייד, היא אף פעם לא תענוג החביב על הנהג... אם הוא נוטה לשוחח אתך – נעים מאוד, אם לא כנראה דרוש לו שקט.

4) "אכפת לך לעבור דרך..." זה משפט שאומרים לנהג מונית... לעולם אינך יכול לדעת כמה יקרה לנהג 'דקה' זו.

5) זוכר מתי השתמשת בשמפו בפעם אחרונה? אם זה לא כל כך חשוב... תועיל נא להתיישב מאחור.

6) יש אתך ילדים? תתנהג בדיוק כמו בביקור אצל הדודה... לא עם נעליים על הספה, לדבר בשקט, את ה'פעקאלאך' תאכלו בבית.

7 רוצה לרדת? עדכן את הנהג מבעוד מועד "עצור לי באיזור זה", בטרם תרד, סגור חלון שפתחת וכדומה, רד אך ורק מהדלת הסמוכה למדרכה!

8 כשאתה מתקשר לידיד לברר "מתי אתה נוסע לחתונה?" נסה לחשוב על כך שהסיבה העיקרית להחזקת רכב פרטי יקר, היא כדי שלא יהיה צורך לתכנן את הנסיעה חצי יום מראש!,

9 אם בכל זאת הצטרפת לחתונה מחוץ לעיר, ראוי ומתבקש כי תשתתף עם בעל הרכב לפחות מדמי הנסיעה באוטובוס שחסכת במלואם, לכיסוי ההוצאות שהם בדרך כלל הרבה יותר מזה, מה תאמר: "הוא בכל מקרה היה נוסע" – גם אתה "בכל מקרה היית משלם"!

10 נסעתם יחד לאירוע? ממש לא נעים להוריד את הטרמפיסטים בפתח האולם, לחפש חניה, ולהכנס לאולם כשהטרמפיסט שלך כבר באמצע המנה הראשונה (או אולי כבר עומד לחזור עם טרמפ אחר) ...

11 כשאדם נכנס לאירוע, השאלה האחרונה שהוא רוצה לשמוע היא "מתי אתה נוסע מפה?"...

12 ולבסוף... אם הנהג לא עצר לך ! תחשוב עליו כמי שאמור להכניס אורח למטבח הפרטי ! לפעמים בלאגן ולא נעים, לפעמים הוא באמצע שיחה פרטית, לפעמים הוא עוד לא החליט על כיון הנסיעה, לפעמים הטרמפיסט הקודם 'הוציא אותו מהכלים', ולפעמים פשוט דרוש לו להיות לבד...

מצות חסד יקרה עד מאוד! אך זכותו של הנהג להחליט איזה זמן הוא מקדיש לחסד, ומתי הוא עסוק במצוות אחרות...


אם תתנהג בהתאם, יש להניח שרבים אחרים יזכו בגללך לחסד נוסף...
 
נערך לאחרונה ב:
הייתי מתחיל אשכול חדש
אבל אם כבר אז אני פה
יש את הענין הזה גם כן
אתה נוסע ממילא לירושלים כן עם אוטובוס
אז קח לי את השקית הזאת
משהו יחכה בתחנה יקח את זה ממך
בסוף הוא לא בא
מה אני עושה כעת עם השקית
תן לי מספר
לא אין לי מספר הוא בחור ישיבה הוא יבוא בתחנה
בסוף הוא לא בא
כו' כו'
חמש שנים נסעתי יום יום עם אוטובוס וכל יום כמעט הבאתי לאנשים
חבילות
ציקים, מזומן, תפילין, מזוזות, ארוחות של השויגר וכו'
הכל היה טוב עד שבאו בטענות
מה אתה לא יכול לשים לב שזה אוכל אין לך אחריות השקית נרטבה בושות לשויגר וכו'

השבוע זה היה הפוך
אני הייתי צריך מאוד לציק שיגיע מירושלים לבית שמש
שעות לקח לי עד שמצאתי שליח
גם בכסף כי זה קשה להשיג משהו שילך בדיוק בשעה זו ויאסוף
ויביא וכו'
הבנתי כמה חסד עשיתי כל יום ויום

(בסוגריים עד היום יש במשרד שעזבתי בירושלים כמה חבילות שאנשים הביאו
ולא באו לקחת ויהיו שם עד שיבוא אליהו
או עד שהדייר החדש יביא אותם לאשפה המצויה)
 
אפשר להדפיס ולחלק לטרמפיסטים שעולים...
המדריך מבוסס על מודעה שנכתבה בכולל של בעלי

המדריך לטרמפיסט המנומס

1) אל תשאל "לאן אתה מגיע" (את זה שואל השומר במחסום), שאל "האם הנך בכיוון של...".

2) חגור חגורת בטיחות גם מאחור. אם הנהג ייקנס בגללך – אין לך דרך לפצות אותו על ה'נקודות'!

3) הקשבה לשיחות האישיות שלך בטלפון הנייד, היא אף פעם לא תענוג החביב על הנהג... אם הוא נוטה לשוחח אתך – נעים מאוד, אם לא כנראה דרוש לו שקט.

4) "אכפת לך לעבור דרך..." זה משפט שאומרים לנהג מונית... לעולם אינך יכול לדעת כמה יקרה לנהג 'דקה' זו.

5) זוכר מתי השתמשת בשמפו בפעם אחרונה? אם זה לא כל כך חשוב... תועיל נא להתיישב מאחור.

6) יש אתך ילדים? תתנהג בדיוק כמו בביקור אצל הדודה... לא עם נעליים על הספה, לדבר בשקט, את ה'פעקאלאך' תאכלו בבית.

7 רוצה לרדת? עדכן את הנהג מבעוד מועד "עצור לי באיזור זה", בטרם תרד, סגור חלון שפתחת וכדומה, רד אך ורק מהדלת הסמוכה למדרכה!

8 כשאתה מתקשר לידיד לברר "מתי אתה נוסע לחתונה?" נסה לחשוב על כך שהסיבה העיקרית להחזקת רכב פרטי יקר, היא כדי שלא יהיה צורך לתכנן את הנסיעה חצי יום מראש!,

9 אם בכל זאת הצטרפת לחתונה מחוץ לעיר, ראוי ומתבקש כי תשתתף עם בעל הרכב לפחות מדמי הנסיעה באוטובוס שחסכת במלואם, לכיסוי ההוצאות שהם בדרך כלל הרבה יותר מזה, מה תאמר: "הוא בכל מקרה היה נוסע" – גם אתה "בכל מקרה היית משלם"!

10 נסעתם יחד לאירוע? ממש לא נעים להוריד את הטרמפיסטים בפתח האולם, לחפש חניה, ולהכנס לאולם כשהטרמפיסט שלך כבר באמצע המנה הראשונה (או אולי כבר עומד לחזור עם טרמפ אחר) ...

11 כשאדם נכנס לאירוע, השאלה האחרונה שהוא רוצה לשמוע היא "מתי אתה נוסע מפה?"...

12 ולבסוף... אם הנהג לא עצר לך ! תחשוב עליו כמי שאמור להכניס אורח למטבח הפרטי ! לפעמים בלאגן ולא נעים, לפעמים הוא באמצע שיחה פרטית, לפעמים הוא עוד לא החליט על כיון הנסיעה, לפעמים הטרמפיסט הקודם 'הוציא אותו מהכלים', ולפעמים פשוט דרוש לו להיות לבד...

מצות חסד יקרה עד מאוד! אך זכותו של הנהג להחליט איזה זמן הוא מקדיש לחסד, ומתי הוא עסוק במצוות אחרות...


אם תתנהג בהתאם, יש להניח שרבים אחרים יזכו בגללך לחסד נוסף...
10. אז כיון שאני סובל למצוא מקום חניה - מן הראוי שגם הטרמפיסט יסבול אתי ויסתובב אתי בכל האיזור כדי שיראה כמה קשה לי למצוא חניה.

7. צריך להוסיף: אל תפתח חלון בלי רשות. ובכלל אל תיגע בשום דבר ברכב.

11. אבל אם אני בכל זאת רוצה לחזור אתו, איך לשאול נכון? או שאי אפשר לשאול נכון.
 
אפשר להדפיס ולחלק לטרמפיסטים שעולים...
המדריך מבוסס על מודעה שנכתבה בכולל של בעלי

המדריך לטרמפיסט המנומס

1) אל תשאל "לאן אתה מגיע" (את זה שואל השומר במחסום), שאל "האם הנך בכיוון של...".

2) חגור חגורת בטיחות גם מאחור. אם הנהג ייקנס בגללך – אין לך דרך לפצות אותו על ה'נקודות'!

3) הקשבה לשיחות האישיות שלך בטלפון הנייד, היא אף פעם לא תענוג החביב על הנהג... אם הוא נוטה לשוחח אתך – נעים מאוד, אם לא כנראה דרוש לו שקט.

4) "אכפת לך לעבור דרך..." זה משפט שאומרים לנהג מונית... לעולם אינך יכול לדעת כמה יקרה לנהג 'דקה' זו.

5) זוכר מתי השתמשת בשמפו בפעם אחרונה? אם זה לא כל כך חשוב... תועיל נא להתיישב מאחור.

6) יש אתך ילדים? תתנהג בדיוק כמו בביקור אצל הדודה... לא עם נעליים על הספה, לדבר בשקט, את ה'פעקאלאך' תאכלו בבית.

7 רוצה לרדת? עדכן את הנהג מבעוד מועד "עצור לי באיזור זה", בטרם תרד, סגור חלון שפתחת וכדומה, רד אך ורק מהדלת הסמוכה למדרכה!

8 כשאתה מתקשר לידיד לברר "מתי אתה נוסע לחתונה?" נסה לחשוב על כך שהסיבה העיקרית להחזקת רכב פרטי יקר, היא כדי שלא יהיה צורך לתכנן את הנסיעה חצי יום מראש!,

9 אם בכל זאת הצטרפת לחתונה מחוץ לעיר, ראוי ומתבקש כי תשתתף עם בעל הרכב לפחות מדמי הנסיעה באוטובוס שחסכת במלואם, לכיסוי ההוצאות שהם בדרך כלל הרבה יותר מזה, מה תאמר: "הוא בכל מקרה היה נוסע" – גם אתה "בכל מקרה היית משלם"!

10 נסעתם יחד לאירוע? ממש לא נעים להוריד את הטרמפיסטים בפתח האולם, לחפש חניה, ולהכנס לאולם כשהטרמפיסט שלך כבר באמצע המנה הראשונה (או אולי כבר עומד לחזור עם טרמפ אחר) ...

11 כשאדם נכנס לאירוע, השאלה האחרונה שהוא רוצה לשמוע היא "מתי אתה נוסע מפה?"...

12 ולבסוף... אם הנהג לא עצר לך ! תחשוב עליו כמי שאמור להכניס אורח למטבח הפרטי ! לפעמים בלאגן ולא נעים, לפעמים הוא באמצע שיחה פרטית, לפעמים הוא עוד לא החליט על כיון הנסיעה, לפעמים הטרמפיסט הקודם 'הוציא אותו מהכלים', ולפעמים פשוט דרוש לו להיות לבד...

מצות חסד יקרה עד מאוד! אך זכותו של הנהג להחליט איזה זמן הוא מקדיש לחסד, ומתי הוא עסוק במצוות אחרות...


אם תתנהג בהתאם, יש להניח שרבים אחרים יזכו בגללך לחסד נוסף...
והעיקר שכל!!!
 
זכותו המלאה של כל בעל רכב לראות שורה ארוכה של טרמפיסטים מחכים בטרמפיאדה ולא לעצור להם, גם אם אין לו שום תירוץ קביל בבית משפט.
מצות החסד היא עניין פרטי שלו עם אלוקיו, ואין לאף אחד זכות לתבוע אותה ממנו.
הוא משלם אלפי שקלים בחודש בשביל נסיעה פרטית ושקטה, בלי שאף אחד ישב לו על הראש.
לדרוש ממנו שיעלה אותך רק בגלל שיש לו מקום פנוי, זה כמו לדרוש מאדם שיש לו חדר פנוי בדירה שיארח אותך.
ואני אומר את זה בתור אדם שאין לו רכב, ומשתדל מאד שלא להזדקק לטרמפים.
לא באתי בדרישה שיעשו חסד.
רק התפלאתי שכולם כאן אומרים שהם תמיד מעלים, אבל בכביש לא רואים אותם. בפועל בכביש כמעט אף אחד לא עוצר.

חוץ מזה יש גם קצת תביעה כאן.

נניח שאני שנורר ומגיע לאיזור מסויים ומקבל המון, ובאיזור מסויים לא מקבל כלום, אני יכול להעריך שבאיזור זה האנשים לא נדיבים במיוחד. וזה בהחלט כתם על המקום שיש בו ריכוז כה גבוה של צייקנים.
 
רק התפלאתי שכולם כאן אומרים שהם תמיד מעלים, אבל בכביש לא רואים אותם. בפועל בכביש כמעט אף אחד לא עוצר.

רוב האנשים שמעלים טרמפים לא יעצרו ליד טרמפיאדה כי העצירה עצמה וכל החקירה לוקח יותר מדי זמן.
מעדיפים לעצור לאנשים שעומדים לבד או שמכירים.
השבוע הייתי בדרך הביתה וראיתי מישהו שהולך כל יום לכולל מהלך של כמה ק"מ בין שכונה לשכונה לא הספקתי לעצור לו ובכיכר הבאה עשיתי פרסה וחזרתי אליו לקחת אותו שלא ילך בחום הזה, כי אני מכיר אותו ויודע לאן פניו מועדות וממילא הייתי בכיון שלו.
אז זה שאני לא עוצר בטרמפיאדה זה לא אומר שפעם אחרת אני לא יעשה משהו לפנים משורת הדין כדי לזכות במצווה.
 
לא באתי בדרישה שיעשו חסד.
רק התפלאתי שכולם כאן אומרים שהם תמיד מעלים, אבל בכביש לא רואים אותם. בפועל בכביש כמעט אף אחד לא עוצר.
ננסה לתווך
אולי במקום הזה יש כמה טרמפיסים לא חמודים ונחמדים
ובכן הם קובעים שכל השאר כבר לא יקבלו טרמפ כי קשה באמת לקבוע מראש איך יהיה הטרמפיסט
ולכן הקריאה לאותם בודדים שיתנהגו קצת בכבוד ואז לא יגרום נזק לכל השאר
 
הייתי מתחיל אשכול חדש
אבל אם כבר אז אני פה
יש את הענין הזה גם כן
אתה נוסע ממילא לירושלים כן עם אוטובוס
אז קח לי את השקית הזאת
משהו יחכה בתחנה יקח את זה ממך
בסוף הוא לא בא
מה אני עושה כעת עם השקית
תן לי מספר
לא אין לי מספר הוא בחור ישיבה הוא יבוא בתחנה
בסוף הוא לא בא
כו' כו'
חמש שנים נסעתי יום יום עם אוטובוס וכל יום כמעט הבאתי לאנשים
חבילות
ציקים, מזומן, תפילין, מזוזות, ארוחות של השויגר וכו'
הכל היה טוב עד שבאו בטענות
מה אתה לא יכול לשים לב שזה אוכל אין לך אחריות השקית נרטבה בושות לשויגר וכו'

השבוע זה היה הפוך
אני הייתי צריך מאוד לציק שיגיע מירושלים לבית שמש
שעות לקח לי עד שמצאתי שליח
גם בכסף כי זה קשה להשיג משהו שילך בדיוק בשעה זו ויאסוף
ויביא וכו'
הבנתי כמה חסד עשיתי כל יום ויום

(בסוגריים עד היום יש במשרד שעזבתי בירושלים כמה חבילות שאנשים הביאו
ולא באו לקחת ויהיו שם עד שיבוא אליהו
או עד שהדייר החדש יביא אותם לאשפה המצויה)
מזדהה מאוד
גם אני כבר במשך כמה שנים אין כמעט יום שאיני מעביר חבילות מביתי למקום שבו אני מלמד,

אבל למדתי
אחרי שכל הזמן ביקשו אני יביא לך את החבילה במקום פלוני או שתוריד לי את החבילה בתחנה החמישית אחרי הכניסה לעיר, ולא פעם זה גרר מריבות עם נהגים שלא אהבו את שירות המשלוחים שלי,
אז למדתי שכל מי שמעביר חבילה מביא את זה לביתי או למקום עבודתי ולוקחים את החבילה גם מביתי או ממקום עבודתי,
וכך אין לי לחץ איפה מחכים לי והאם מחכים לי, ותמיד יש את המספר שלי אצל השולחים ואפשר לבוא לקחת מתי שרוצים,
וכמובן שעדיין לא פסקו המשלוחים אלא התרבו והכח נעשה בנחת וללא לחץ,
ובא לציון גואל.
 
כאחד שהשתמש הרבה בטרמפים בתור בחור, אני משתדל מאוד להעלות טרמפיסטים בכל הזדמנות (ולא, ממש לא אכפת לי לקדם אותם עד הרמזור הבא בתוך העיר, אם זה עושה להם טוב, אז בשמחה), בשעות שהכבישים פתוחים אני מתכנן את המסלול בהתאם לטרמפיסטים ומשתדל להוריד כל אחד ליד מחוז חפצו, את ההוצאות של הרכב אני משלם בכל מקרה, אז למה שלא ייהנו מזה עוד אנשים.

מעולם לא נתקלתי בהתנהגות קיצונית כמו שתואר כאן, ברור שיש טיפוסים נימוסיים יותר ויש פחות, אבל בס"ה רוב החוויות שלי היו חיוביות.
פעם עליתי לטרמפ עם עוד כמה, הטרמפיסט שליד הנהג התחיל 'לדבר בלימוד' עם הטרמפיסט הנוסף שישב מאחורי הנהג....
פשוט לא הייתי מסוגל לראות את זה, עד שהערתי להם בצורה די חדה.
ה'חכם' שישב מקדימה פונה לנהג ושואל 'זה מפריע לך?'.....

אז בעיני אלו הם האשמים שאנשים נשארים להתייבש בהמתנה מייגעת לאוטובוס.

וישראל גומלי חסדים למרות תופעות כאלו בשולים, יש כאלו שיום יום עוצרים וממלאים את הרכב.
בכנות - לא מאמין שכבעל רכב היית מצליח לעשות את זה יום יום.
לא הצלחתי להבין מה הבעיה.
 
לא באתי בדרישה שיעשו חסד.
רק התפלאתי שכולם כאן אומרים שהם תמיד מעלים, אבל בכביש לא רואים אותם. בפועל בכביש כמעט אף אחד לא עוצר.

חוץ מזה יש גם קצת תביעה כאן.

נניח שאני שנורר ומגיע לאיזור מסויים ומקבל המון, ובאיזור מסויים לא מקבל כלום, אני יכול להעריך שבאיזור זה האנשים לא נדיבים במיוחד. וזה בהחלט כתם על המקום שיש בו ריכוז כה גבוה של צייקנים.
גם אני הייתי אומר כמוך, עד שעבר עלי איזה שנה של נהיגה יום יום, אז היום אני מהצד השני.
 
ננסה לתווך
אולי במקום הזה יש כמה טרמפיסים לא חמודים ונחמדים
ובכן הם קובעים שכל השאר כבר לא יקבלו טרמפ כי קשה באמת לקבוע מראש איך יהיה הטרמפיסט
ולכן הקריאה לאותם בודדים שיתנהגו קצת בכבוד ואז לא יגרום נזק לכל השאר
זה נראה לי הסיבה העיקרית.
אין מקום לקריאה כי הם לא ישמעו.
אבל יש מקום לקריאה לנהגים: כבר כתבו פה באשכול שחסרי הטקט הם מיעוט דמיעוט. חבל שאתם מענישים את כל הציבור בגלל כמה חסרי טאקט שאולי קיימים.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
מצב
הנושא נעול.

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

אשכולות דומים

כהמשך לדיון הזה
בכל מקרה גם אם אתם נזהרים מאוד לא להשפריץ על אף אחד

יש עוד אנקדוטה קטנה
אני יודע שלא תמיד זה מתאפשר וקל ונוח
אבל תחשבו שניה על הבחור ישיבה המסכן שעומד מולך בטראמפיאדה איפה שזה לא יהיה
השעה 00:30 ואתה והוא עייףים ואין לךם כוח להאריך את הדרך אפילו בדקה
ובחוץ יורד גשם שוטף, ברקים ורעמים מחרידים את היקום והכביש מוצף כולו.
אתה מפעיל מזגן, מכוונן טוב את המעלות, אולי אפילו מפעיל את החימום בכסא במקרה שהרכב שלך ממש משוכלל.
ולעומת זאת כל מה שיש לו לעשות זה להתכרבל עוד קצת במעיל ולהדק עוד טיפה את הצעיף הסחוט מגשם ולהתפלל שאולי תרחם עליו ותעזור לו

אפילו אם אתה נוסע למקום הכי נידח שיש, כן אפילו לנצר סרני.
תעצור, תשאל, אולי הוא בדיוק צריך להגיע לחור נידח אחר שנמצא בדרך לחור הנידח שלך

הרי אם היית רואה את אחיך הצעיר עומד שם וודאי היית עוצר ואפילו מאריך את הדרך בעוד כמה דקות

ומה אנחנו מבקשים
תעצור אפילו רק על הדרך

היה ושיניתי משהו אפילו למישהו
תגיד לו אחרי שעצרת לו
עצרתי לך בגלל שקראתי מאמא מטרמפיסט בפרוג
ומי יודע אולי אני אגיד לך - וואלה זה אני😜

ובנימה רצינית
תחשבו קצת על אחיכם היהודים ותקדמו אותם למחוז חפצם לשלום

עוד רעיון קטן לסיום
ליצור קובץ שיטס שכל אחד יכתוב יעד כלשהו שהוא צריך ואת כל היעדים האחרים שהוא לוקח כדי להגיע למחוז חפצו
ואז פתאום אנשים יבינו שנכון שהם נוסעים למקום אחד אבל יש עוד אלף ואחד מקומות שהם יכולים לקדם לשם בדרך

חנוכה שמח




ודגש חשוב
לא התכוונתי שרק בחורף צריך לעצור טרמפים
ובעז"ה בקיץ אכתוב מגילה שלמה לצד השני
נסעתי באוטובוס
תקפתי את הרב קו כשעליתי
באמצע הנסיעה עלו שלושה פקחים לאוטובוס
הערתי להם שמותר רק שני פקחים כי יש רק שני דלתות
אז אחד מהם אומר לי "אני ראש צוות" ומותר לי להיות איתם
בספסל ליד ישבה אישה חרדית שראיתי שהיא לא תיקפה
ראיתי שהיא נלחצת מהפקחים
אז עם הרב קו שלי לא יכולתי לתקף כי יש לי פרופיל
אז תיקפתי באשראי שלי
הוא קלט את זה
אז הוא ניגש אלי ושואל "עם מה תיקפת עכשיו?
אמרתי לו עם האשראי בשביל האישה הזאת
וזה הרב קו שלי שגם בו תיקפתי
אז הוא קורא לאחת הפקחיות ואומר לה תתני לו דוח
היא התחילה לרשום לי דוח
כשהגעתי לתחנה שלי אמרתי לה שאני רוצה לרדת כאן אז הם ירדו איתי
ואז בתגובת הנוסע הכתבתי לה את כל הסיפור
תכלס הם קלטו שהם נותנים לי דוח על אף שתיקפתי בזמן
אז הוא התחיל להגיד לי אני נותן לך את הדוח כי תיקפת באשראי שלך כשעלינו ולא בתחילת נסיעה
לא היה לי כוח להתווכח
אני לא יודע מה לשון החוק אם אפשר לתת דוח אם תיקפתי אחרי שהפקח עלה
בכל מקרה מה אתם ממליצים לי
קודם כל להגיש ערעור על הדוח ?
אני יכול לתבוע את אגד על עוגמת נפש ועיכוב למשך 20 דקות?
מה אני יכול לעשות כאן?
מעולם לא העלתי בפרוג אשכול ואולי אפילו הודעה על נושאים כאלה אבל הנושא הזה די מעניין אותי ואני ממש מקווה שאני לא נוגד את החוקים של האתר באם כן אני מתנצל מראש על הטירחה במחיקה של האשכול...
בחודשים האחרונים מעניין אותי לראות מהלכי חשיבה "ואני ממש מנסה לכתוב על זה כעל תהליך שאני מסתכל עליו מבחוץ ולא שייך לו" ראיתי כמה אשכולות על נושאים קשורים והיו בו הבלחות של התהליך הזה

והנושא הוא אייך לא "נושא הגיוס" עד היום היה חלוקה לשתי קבוצות שאחת קידשה כל אחד שנעצר גם אם הוא היה עבריין (לא באמת) שבמקרה לא התייצב והשניה זילזלה בכל אחד שנעצר גם אם הוא היה אברך ששקוע בלימוד 24/7 (והיו גם הרבה כאלה באמצע אז אני לא בא להכליל)
ועכשיו זה קצת קונפליקט פנימי כי הנתונים השתנו והמצב הוא שיש סיכוי טוב שיעצרו גם בחורים ארדקור מישיבות ארדקור שיתפסו אותם באיזה חציית כביש שלא במעבר חציה או של אברכים יקרים שיש להם רישיון (לענ"ד מי שחושב שזה לא יקרה טומן את ראשו בחול כי כיום לאף אחד כבר אין אינטרס למנוע בלאגן ונראה שלהפך כל "הפקידים" מנסים רק ללבות את האש) ועל כן שאלתי היא מה עכשיו הציבור חושב על חוק הגיוס כאילו עד היום להיות עריק היתה מילת גנאי ומעכשיו..?

עוד נקודה מעניינת זה הקו של הפלג שמזעיק אברכים/ בחורים נראה שזה עוזר (במידה כזאת או אחרת) למנוע מעצרים מה דעתכם עליו מצד אחד זה של הפלג ואין שום רב (ארדקור) שעומד מאחורי זה ויש מצב שיש הרבה אנשים שעד לפני שנתיים אם הם היו רואים את החברה האלה מגיעים למנוע מעצר הם היו מבליחים כזה... חילול השם.. מה עכשיו? זה כבר לא חילול השם? אם חס וחלילה יבואו לעצור אחד מהאחים /הבעל/ שכן.. אתם תתקשרו אליהם שיבואו?

ואחרון שזה ממש הכי מעניין אותי הפלג גדלו על זה שנמות ולא נתגייס וגזירת הגיוס גזירת שמד ונלך בגאווה לכלא וכו וכו (יש לי אחיין כזה בן 18 והוא מפריח סיסמאות מכאן ועד ל.. ואני בטוח שאם הוא יעצר הוא יהיה מבסוט ממש) מה ההורים כיום שחלקם היו אברכים צעירים מתי שכל הסיפור הזה התחיל אומרים לילדים שלהם יש כאן פרדוקס שהמסרים קצת סותרים ואני מדבר על אלה שראו בפלג קבוצה פחות מיינסטרים (ועדיין חושבים ככה) הם גם יחדירו בבנים שלהם תשב בכלא ולא תתגייס...? תלך בגאווה אתה מחזיק את העולם...?

למעשה יש כאן איזה שינוי בכיוון החשיבה ומרוב ההתבצרות והחידוד של העמדה הציבורית משתי הצדדים כרגע נראה שיש כאן שוקת שבורה (ביננו אני מאמין שאם לא היה מחלוקת של יותר מ 10 שנים סביב הנושא הזה היה היום הפגנות ומהלכים הרבה יותר קיצוניים ממה שיש כרגע)

מה אתם חושבים על זה
ובבקשה בבקשה אני לא נכנס כאן לויכוח של מי צודק ומי צדק בעבר כי זה לא רלוונטי ולא מעניין מה שכן מעניין זה שינוי פרספקטיבה והשינוי בתודעה

נקודה אחרונה (גם ככה זה ארוך אז סליחה ממעלתכם) חבר זרק לי באיזה שיחה "הם יפגיעו בלומדי התורה אז המדינה תלך לעזזל כי כל מה שהחזיק אותם עד היום היה זכות לימוד התורה" (נראה לי זה ציטוט של אחד מגדולי הדור מהדורות הקודמים) וזה קצת הציק לי הרי מי ידפק מזה? אנחנו וגם האחים האחרים שלנו שאינן שומרי תורה ומצוות וגם אלו ששונאים אותנו אבל שלא באשמתם... מה דעתכם אכפת לכם מזה שאין להם עכשיו את כוח השמירה הזאת?

נ.ב. זה נושא כ"כ נפיץ שחשבתי אולי לתת לGPT לשכתב את זה כדי שאף אחד לא יחשוב כאילו פגעו באיזה שהוא צד ירדתי מזה כי אף אחד לא היה קורא את זה אז בבקשה גם מכם תכתבו כאילו אתם מסתכלים על זה מהצד ולא חלק מזה

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה