בהמשך לשרשור הביות, יש לי שאלה

  • הוסף לסימניות
  • #21
ועוד משהו.
איך מאכילים?
האחות תומכת בתינוק ביד אחת. משעינה אותו על הצד, תוקעת בקבוק, וביד השנייה גולשת בסמארטפון או מתעדת נתונים במחשב. ראיתי בעיניי.
לא בכל מקום.

ויש אחיות מאד מסורות שמחזיקות תינוקות ומאכילות במסירות.
הייתי גם בשעות רחצה שהפשיטו תינוק אחרי השני ולא כפי שתיארת.
בלניאדו לדעתי היחס טוב יותר לתינוקות.

חבל שתינוקות לא יכולים לפתוח פה שרשור בפרוג עם שאלה איפה כדאי להיוולד:)
 
  • הוסף לסימניות
  • #22
אני לא יודעת איך אתן, אבל אני ממש לא יכולה להירדם כשהתינוק לידי, כל תזוזה קטנה שלו מעירה אותי ואני ממש לא רגועה, זאת בנוסף למה שכבר הזכירו כאן שלפעמים הכאבים כה חזקים (התכווציוות וכו') שאת אפילו לא מסוגלת להרים את עצמך מהמיטה ולקחת את התינוק, ואז ממש לא נעים מהסכנות לחדר שהתינוק שלך צורח ואת לא נגשת אליו.
אני משתדלת מתי שאני מרגישה שאני מסוגלת להשאיר את התינוק לידי ומתי שלא, להחזיר אותו לתינוקיה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #23
גם זה חייב להיות כמו "כולם"????? אני ממש לא מבינה את ההשוואות.
כל אחת עושה מה שהיא חושבת לנכון ולמתאים לה .
אין פה עיניין רוחני וזו לא מצוות עשה / לא תעשה
ולנגן לנשים על המצפון על ההחלטה שהן קיבלו, בגלל שאת חושבת אחרת זה סתם מטופש ולא אחראי.
 
  • הוסף לסימניות
  • #24
אני ילדתי תמיד באותו בית חולים גדול והומה,
והייתי מסוג האימהות ההיסטריות, שבהלוך לדלפק אחיות עוברות דרך התינוקיה "להציץ", ובחזור מהדלפק לחדר שוב עוברות בתינוקיה להציץ...
בכל שעות היום והלילה.
התינוקיה הייתה תמיד שקטה למעט אחד או שניים שבכו, מלבד בזמני הארוחות (כשקוראים לאמהות) שאז היה בכי ברוב עם...
אני לא מביעה דעה לגבי ביות, רק מביאה את מה שראו עיני.
 
  • הוסף לסימניות
  • #25
@שירו , אני מהאגודה למען תינוקות בני יומם.
את לא חייבת לתרום לי..

אבל זו גישה שלי לאורך כל החיים.
חושבת שילד חסר אונים קודם לאמא כואבת כמה שתוכל.
לכן אנחנו המבוגרות האחראיות בשטח..

לי קשה מאד להזדקף לעריסה, ויש התכווצויות מאד חזקות.
אבל אני גדולה ויודעת שזה יעבור,
והתינוק לא יודע.

יצא לכן לשהות בתינוקיה לחמש דקות, או רק הגעתם לקחת את התינוק וללכת?
אני מגיעה ומבקשת אמבטיה, עומדת שם, ורואה 5 דקות את ההתנהלות.

לדעתי אין מספיק כח אדם בתינוקיה!!
כך שזו אפילו לא תמיד אשמת אדישות שך אחיות.
 
  • הוסף לסימניות
  • #26
אני חושבת שבשלב ראשון אמהות שלא לוקחות ביות- פשוט אין להן שום מודעות לנושא. כלומר, ברור להן שבתינוקיה התינוק ישן וכשהוא בוכה קוראים להן או שמחזיקים אותו. הן לא משערות לעצמן שהתינוק יכול לצרוח רבע שעה ואפילו הרבה יותר את נשמתו כשהן יושבות ומפטפטות בחדר אוכל. (ואני לא כותבת סתם, אני מהאמהות השרוטות שכששומעות תינוק צורח, הולכות לבדוק מי זה ולקרוא לאמא שלו.)
גם בנוגע לתמ"ל, התינוק יכול לבכות הרבה זמן בתינוקיה עד שמגיע התמ"ל או הטיטול. לא חבל?
מכירה אמהות שבכלל לא חושבות שהתינוק צריך אותן ב12 שעות הראשונות אחרי הלידה, הן בכלל לא יודעות מה הוא עובר אז ומה אפשר למנוע ממנו. וזה לא מאטימות. פשוט חוסר מודעות בציבור שלנו. (לא בחינם במעייני הישועה אומרים שאין להם ביקוש לביות).

אני (הייתי) בדיוק מאלה....
בלידת בני הבכור ביקשתי שיעירו אותי להנקה.
על העריסה היה פתק גדול "הנקה בלבד". קמתי בבוקר וגיליתי שנתנו לו פעמיים מי סוכר.
פה כבר הבנתי שזה בחינת "אם אין אני לי מי לי" ובלילה השני נשארתי כל הלילה בחדר הנקה איתו (שע"צ טרום תקופת הביות... אז לא הייתה אופציה לקחת אותו אלי) ואז גם ראיתי מה קורה בתינוקיה (שקיבלה את שם התואר "צרחניה"). עד היום אני מזועזעת כשנזכרת.
אחראית משמרת עצבנית שמדברת בצעקות.
רדיו דלוק על פול ווליום (כדי להתגבר על הצרחות של 20 תינוקות יחד)
אי אפשר להאכיל יותר מתינוק אחד בזמן נתון, וכל האחרים צורחים.......
אני יודעת שיש מקומות (לפעמים אפילו מחלקות שונות באותו מקום) שזה שונה. אבל זו הייתה החוויה האישית שלי, והיא הספיקה לכל החיים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #27
יצא לי עם אחד הילדים להיות מאושפזים בפגיה.
ראיתם פעם איך הולך שם?
חדרים ענקיים, עריסות במרחק 2 מטר כמעט אחת מהשניה,
כורסת- הנקה לאמא ליד עריסת התינוק
והעיקר! 6 תינוקות בחדר (ביחידת- ביניים. בטיפול נמרץ- 4 לחדר), אחות אחת, שמטפלת בכל ה-6 בשיא הנחת, מאכילה ומלבישה ורוחצת בתשומת לב...

איפה ההיא מהאגודה למען בני- יומם?
רוצים ככה גם בתינוקיה הרגילה!!!
 
  • הוסף לסימניות
  • #28
עם כל סיפורי הזוועה של התינוקיה- יש כאן הגזמה.
שהיתי מספיק זמן בתינוקיה (תינוקות עם צהבת יילודים) זה לא מדוייק בכלל.
תינוקות צרחנים הם צרחנים בכל מקרה (עד שהולכים לד"ר רייז או מתירים לשון קשורה וכיוצ"ב)
רוב היילודים עסוקים בלישון מרבית שעות היממה.
המנוחה בימים הראשונים לאמא- היא קריטית. תינוק צריך- אמא.
כשאמא חלשה נורא ויש אופציה שמישהו יטפל בתינוק- זה יציל את חייו.
עדיף קצת צרחות מאשר ה' ישמור, לא רוצה להזכיר מקרים לא נעימים עד טראגיים.
אמא רגועה וחזקה מספיק שתטפל בכיף בעוללה הטרי- מה יותר טוב מזה?
אבל אל תעשו לי מזה דת כמו הנקה. אפשר- נפלא! אי אפשר? תודה לה' שיש מי שמטפל בקטן.
 
  • הוסף לסימניות
  • #29
אם לא הייתי בחדר פרטי בטלזסטון - הייתי בורחת עוד בליל הראשון.
התינוקות שלי ישנים אך ורק על הבטן, שינה על הגב שורדת מקסימום 10 דקות, וגם זה רק עם עיטוף, נידנוד וכו'.
בטלזסטון זה נוגד את הנהלים לשים על הבטן, ובתינוקיה לא הסכימו לשמוע על זה, ובגלל שאני מניקה בלבד, ולא נותנת בקבוקים שאובים או תמ''ל בגיל הזה - 'זכיתי' לקבל טלפון כל 10 דקות שכנראה התינוקת שלי רעבה רעבה למרות שרק עכשיו סיימה ארוחה, ואולי לא ינקה מספיק, וכו'
אחרי 2 טלפונים כאלה, ב-2 בלילה לקחתי אותה אלי, הייתי בחדר פרטי, הפכתי אותה על הבטן,
ושתינו ישנו ברוגע עד 8 בבוקר, שקמתי בבהלה להאכיל ולהספיק את ארוחת הבוקר...
אם לא היתה לי אפשרות להיות איתה בחדר, הייתי ממש סובלת ולא ישנה בכלל.
 
  • הוסף לסימניות
  • #30
אני אימא מניקה ותמיד שמה בלילה את התינוק בתינוקיה ולא, לא אכפת לי שיקראו לי כי בזמן שאני ישנה אני רוצה לדעת שמבחינה בטיחותית הילד שלי בידיים טובות אפילו אם הוא קצת יבכה אהל אף אחד לא יכול לבוא ולגעת/ לקחת וכו וכו וכו כל הפחדים של היולדות.....;):eek:
 
  • הוסף לסימניות
  • #31
נוי,
אני מסכימה מאד.
בהמשך לסיפור על הפגיה... אז כשהשתחררתי והשארתי את הפצפון לחסדי הפגיה,
יצא לי לראשונה לישון לילות שלמים בתור יולדת...
"אין לתאר ואין לשער" את ההבדל...
הייתי כמו- חדשה תוך זמן קצר להדהים, אף שהייתה זו הלידה הקשה מכולן.
ותאמינו לי... התינוק היה המרוויח הראשי מזה.

אז ברור שפגיה זה רק בשעת- הדחק, וברור שהנקה מלאה גם בלילה זה ערך חשוב,
אבל לא לזלזל במנוחה ליולדת! זה קריטי לא פחות.
 
  • הוסף לסימניות
  • #32
היתה תינוקיה אחת שמחולקת לכמה מחלקות.
על כל מחךקה אחראית אחות אחת.
במחלקות עם תינוקות צהובים או קטנים יותר- היתה אחות על 6 תינוקות.
בתינוקיה הרגילה- אחות אחת על איזה 15 תינוקות!!!
שיקפצו בזיגזג שהתנוק שלי יהיה אחד מ15.

בלניאדו היו יותר אחיות על פחות תינוקות, וזה כבר יותר טוב.

אני חושבת שצריך אחות אחת על כל 3 תינוקות מקסימום.
לפני איזה 5 שנים היה סרטון ויראלי איך רוחצים תינוקות.
\מי שתראה את זה, מובטח לה לא לשים לעולם ילד בתינוקיה.

ולמי שכתבה שהיא לא יכולה להירדם,
אשריה שהיא כן יכולה להירדם..
אני לא ישנה בבית החולים יומיים.
רק מצליחה לנמנם מתשישות.
איך אפשר עם כל הרעש הזה וההמולה??

ובפעם האחרונה הייתי רחוקה בלניאדו.
אף אחד לא הגיע לבקר, והיה סבבה.
כל הלילה לא ישנתי אפילו לא לדקה, וב10 בבוקר התינוק היה רגוע,
ישן לו לידי, ונרדמתי! למרבה הפלא.

ובדיוק שתי דקות לאחר מכן דודה שלי הגיעה לבקר עם עוגה טעימה מהקונדיטוריה.
השקיעה עליי נסיעה ארוכה, עוגה, +עוד כמה פינוקים בשקית.
יותר לא הצלחתי לישון...
 
  • הוסף לסימניות
  • #33
את צודקת שלא קל ליולדת,
אבל תחשבי שהתינוק חסר אונים בדיוק כמוך!!!
בעצם יותר.

הוא הגיע לעולם ורעב לו, מציק לו והוא צורח כולו חסר אונים.
ואמא שלו קשה לה לזוז, אז מי ידאג לו??

אולי אני לא בסדר כי אני מעןררת מצפונים, אבל אני מהאגודה למען תינוקות בני יומם,
ולא למען יולדות בנות יום..

כן גם אני הייתי בדעתך. ממש דגלתי באפס הפרדה ,שחלילה להעולל הקטן לא יצרח בתינוקייה ושזה טראומה לכל חייו.
בלעתי ספרים בנושא,האמנתי בזה באמת.
עד שלמדתי שיש מציאות ויש אידאל. וזה לא תמיד מתחבר מי יודע מה.
ומלידה ללידה מנסים לעשות יותר טוב. לפעמים הולך לפעמים פחות. כל אחת ומצבה ההרומונאלי,הפיזי,הנפשי וכו'..
לכן טוב שיש תינוקייה,גם אם לא מושלמת.
חשוב לעורר מודעות,אבל לא בדרך הטפות של "את מפקירה אותו לגור האריות".
 
  • הוסף לסימניות
  • #35
כאחת שהתינוקים שלה צורחים 48 שעות ראשונות ברצף, ואח"כ נרגעים,
רוב הזמן הם לידי!
אבל לפעמים אני חייבת לנוח,
ואז אני שולחת קצת לתינוקיה כשהם נרדמים! (וגם אז קוראים לי אחרי רבע שעה ....)
אם הם ישנים את לא יכולה לנוח כשהם לידך?

אפרופו בית החלמה, יש מצב לביות מלא בבית החלמה?
או שזה מרוקן את בית ההחלמה מכל תוכן?
יש בטח! יש אפשרות להדסה בייב בחדר נפרד
או בטלזסטון חדר נפרד
 
  • הוסף לסימניות
  • #36
עם כל סיפורי הזוועה של התינוקיה- יש כאן הגזמה.
שהיתי מספיק זמן בתינוקיה (תינוקות עם צהבת יילודים) זה לא מדוייק בכלל.
תינוקות צרחנים הם צרחנים בכל מקרה (עד שהולכים לד"ר רייז או מתירים לשון קשורה וכיוצ"ב)
רוב היילודים עסוקים בלישון מרבית שעות היממה.
המנוחה בימים הראשונים לאמא- היא קריטית. תינוק צריך- אמא.
כשאמא חלשה נורא ויש אופציה שמישהו יטפל בתינוק- זה יציל את חייו.
עדיף קצת צרחות מאשר ה' ישמור, לא רוצה להזכיר מקרים לא נעימים עד טראגיים.
אמא רגועה וחזקה מספיק שתטפל בכיף בעוללה הטרי- מה יותר טוב מזה?
אבל אל תעשו לי מזה דת כמו הנקה. אפשר- נפלא! אי אפשר? תודה לה' שיש מי שמטפל בקטן.
הבעיה היא שאין מי שמטפל.

אני קיצונית בזה.
יאללה. אל תקשיבו לי.


ואני מאד בעד שאמא תנוח ותצבור כוחות ולא תעשה שטויות.
אצלנו בבית לא נתנו לאמא שלי להזיז אצבע עד חודש וחצי הלידה.
אם אני יוצאת שבועיים אחרי לידה, אבא שלי מזהיר אותי לשמור על עצמי.
אישה צריכה להתחשב בעצמה ולשמור על הכוחות שלה.
לא להשתגע כי עלולות להיות השלכות.
אבל מבחינתי להשתגע זה גם לשים ילד בתינוקיה ולחטוף עצבים..
 
  • הוסף לסימניות
  • #37
כן גם אני הייתי בדעתך. ממש דגלתי באפס הפרדה ,שחלילה להעולל הקטן לא יצרח בתינוקייה ושזה טראומה לכל חייו.
בלעתי ספרים בנושא,האמנתי בזה באמת.
עד שלמדתי שיש מציאות ויש אידאל. וזה לא תמיד מתחבר מי יודע מה.
ומלידה ללידה מנסים לעשות יותר טוב. לפעמים הולך לפעמים פחות. כל אחת ומצבה ההרומונאלי,הפיזי,הנפשי וכו'..
לכן טוב שיש תינוקייה,גם אם לא מושלמת.
חשוב לעורר מודעות,אבל לא בדרך הטפות של "את מפקירה אותו לגור האריות".
ברור שאמא הנמצאת באמצע להתעלף, מוטב שהילד לא ישהה בידיים שלה ויפול איתה ארצה.
אבל אם מדובר רק במאמץ, ובסבל שניתן לנשום איתו,
מוטב לא להפקיד ילד בידיים אחרות ועמוסות.
 
  • הוסף לסימניות
  • #38
כן גם אני הייתי בדעתך. ממש דגלתי באפס הפרדה ,שחלילה להעולל הקטן לא יצרח בתינוקייה ושזה טראומה לכל חייו.
בלעתי ספרים בנושא,האמנתי בזה באמת.
עד שלמדתי שיש מציאות ויש אידאל. וזה לא תמיד מתחבר מי יודע מה.
ומלידה ללידה מנסים לעשות יותר טוב. לפעמים הולך לפעמים פחות. כל אחת ומצבה ההרומונאלי,הפיזי,הנפשי וכו'..
לכן טוב שיש תינוקייה,גם אם לא מושלמת.
חשוב לעורר מודעות,אבל לא בדרך הטפות של "את מפקירה אותו לגור האריות".
מסכימה איתך מאד.
אבל אני חושבת שבנוסף יש גם חוסר מודעות ענק.
חוסר מודעות לכך שתינוק צריך את אמא שלו, חוסר מודעות למה שהוא עובר בסדרת החיול, חוסר מודעות לכך שאפשר לדחות את זה ולפעמים ביות הרבה יותר קל.

לדעתי היה צריך להיות הפוך.
כל יולדת באופן נורמלי מקבלת את התינוק לידה, נמצאת לידו בזמן של הרחצה והחיסונים
ויש מחלקת "תינוקיה " לאמהות שקשה להן, שכאובות או מפחדות.
כשאני ביקשתי ביות מלא בלידה הראשונה - האחיות שאלו אותי :"את בטוחה??"
בכזה טון , שנסוגותי וביקשתי ביות חלקי.
לא היה לי מושג מה קורה בשעות הראשונות, והייתי כל כך רעננה אז!
מהרגע שהפרידו אותנו הרגשתי מוזר, עם כל ההורמונים של הלידה ובלי תינוק.
סוג של חסר, לא הצלחתי לישון.

אני לא אומרת שכולן ככה, אבל אם זה היה המצב הטבעי והנורמלי (כמו במדינות מערביות שפויות)
והאחיות של התינוקיה היו מתפזרות בין החדרים כדי לסייע לאמהות,
אמהות היו מאמינות יותר בעצמך וביכולת שלהן להיות לצד התינוק שלהן כשהוא צריך אותן.
הן היו רואות שאפשר לישון כשהתינוק ליד.
הן היו מתנסות בחוויה תקינה ונורמלית לפני חוויה לא טבעית של תינוקיה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #39
ברור שאמא הנמצאת באמצע להתעלף, מוטב שהילד לא ישהה בידיים שלה ויפול איתה ארצה.
אבל אם מדובר רק במאמץ, ובסבל שניתן לנשום איתו,
מוטב לא להפקיד ילד בידיים אחרות ועמוסות.

אני חושבת שסבל זה עניין סובייקטיבי. לכן קצת בעייתי להיות נחרץ בנושא הזה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #40
חייבת לשתף אתכן!!!
ילדתי לפני חצי שנה .אמנם לידה והחלמה לא קלה אבל התעקשתי שהתינוקת תהיה איתי כל הזמן.למה ?ככה.כי זה הכי טבעי בעולם (ומבינה את אלה שלא במיוחד בלידה ראשונה.)
גם אחרי הלידה הלכתי לאם וילד לחדר לבד והיא היתה איתי
כולם הסתכלו עלי כהזויה אבל אני הייתי הכי מאושרת בעולם

ומה שרציתי לשתף זה שיש לי תינוקת הכי רגועה מכל הילדים שלי.שלווה.נסיכה.יכולה לשכב בלול בלי לבכות
ואני בטוחה שזה קשור מאד מאד מאד לשבוע הראשון בחייה!!!

ממליצה בחום!!!!

כמובן רק לאמא שמרגישה מסוגלת נפשית
וצריך לאגור הרבה הרבה כח ללידה
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה