באיזה בית חולים?
אני הייתי בביות בשע"צ, שנקטע באיבו כי התינוקת היתה צהובה. ואז ההליכות לתינוקיה היו יותר מתישות, כי חדרי הביות רחוקים מהתינוקייה.... משהו התחדש שם אולי מהלידה האחרונה שלי לפני שנתיים? אבל גם כשהם באור צהוב אני מניקה אותם. מוציאה ל10 דק, ומחזירה. אני כבר אלופה בעיטוף בחיתולי בד ענקיים.
אגב, לא עושה לי רושם שהם סובלים שם דווקא. לרוב הם מאוד רגועים. חם ונעים שם. ויכולתי לעמוד וללטף אותם כאוות נפשי. יש לי חברה שהשתחררה והשאירה תינוק באור, הגעתי להאכיל אותו יום אחד, ובכיף נתנו להוציא אותו, להאכיל, וללטף.
ועוד כמה מילים על ביות (לא שחסרות פה מילים באשכול, אבל מילא)
אחרי 3 לידות עם ילדים בתינוקיה, העזתי ביות. היה מדהים. התינוקת לידי, לא צריך ללכת הלוך חזור להניק, הפחד הגדול שלי - מקלחת לתינוקת לבד, נפתר כי ביקשתי מהאחות שתראה לי איך עושים את זה אז היא עשתה בעצמה
אבל---
הייתי לבד בחדר, והיתה לי בעיה עם השירותים והמקלחות שלי. בהחלט. לא רציתי להכניס אותה איתי למקלחת כי לא אוהבת את הרעיון, והנס שלי היה שאמא שלי עובדת בבית חולים וכשהיא הגיעה נכנסתי להתקלח. כשהגיעה שותפה לחדר היה יותר קל.
כמו כן - כמעט לא נרדמתי, כי באמת הלחיץ אותי שהיא לידי ואולי לא אשמע שהיא בוכה...
אבל מצד שני, בפעם הראשונה בחיי לא היו לי התפרצויות בכי אחרי הלידה. הפעם הראשונה שבכיתי היתה כשהגעתי לבית החלמה והסתכלו עלי מוזר כי רציתי את התינוקת איתי. אז פרצתי בבכי וברחתי משם למחרת (לא היה חדר פרטי פנוי)