בושם בעבודה

  • הוסף לסימניות
  • #1
שלום וכולן.
מעניין אותי לשמוע את דעתכן
הבוקר, חברה לעבודה נכנסת לחדר המשותף שלנו
לפני הבוקר טוב...
"אוי, איזה ריח נורא של בושם.. "

אני אוהבת לשים בושם עדין
היא כנראה לא אוהבת...

מה נראה לכן, אני צריכה לשנות?
 
  • הוסף לסימניות
  • #3

בטוחה שהכותבת פועלת בתום לב אך דיווחתי תוכן שלילי
 
  • הוסף לסימניות
  • #4
אז לפני שימחקו:
התשובה היא כן.
יש נשים שחוש הריח שלהן חזק מאד.
ואם זה מפריע לה, מה הקטע להמשיך?
תחליפי וזהו.

חוץ מזה שאישה עצמה מתרגלת לריח של הבושם ולא מריחה כמה הוא יכול להיות חזק בחוץ.
ואם זה מגעיל מישהי, אפשר פשוט להימנע או לעשות חצי שפריץ לחלל החדר ואז למרוח טיפה על הצואר.
 
  • הוסף לסימניות
  • #5
נכתב ע"י לילי 1;n5105900:
בטוחה שהכותבת פועלת בתום לב אך דיווחתי תוכן שלילי

מה?!?!?!!?
מה למען ד' היא כתבה לא בסדר?????
אני קוראת את ההודעה ישר והפוך ואל מוצאת פה שום דבר מעבר לשאלה תמימה....
תחכימי אותי בבקשה...
 
  • הוסף לסימניות
  • #6
נכתב ע"י אפי88;n5105924:
מה?!?!?!!?
מה למען ד' היא כתבה לא בסדר?????
אני קוראת את ההודעה ישר והפוך ואל מוצאת פה שום דבר מעבר לשאלה תמימה....
תחכימי אותי בבקשה...

כנראה שאת צודקת
הנושא נמחק
וחזר
 
  • הוסף לסימניות
  • #7
לפעמים הריח יכול להיות טוב אבל הכמות ששמים היא משנה-אני לפעמים כמעט מקיאה מריח חזק של בושם -יכול להיות שהפריע הריח החזק
 
  • הוסף לסימניות
  • #8
כן.
אם היא הגיבה כך כנראה שהיא ממש סובלת מהריח.
ומי שסובל מריח יודע שזה פשוט מוציא מהדעת, מהריכוז, מכל דבר בערך....
 
  • הוסף לסימניות
  • #9
בתקופות מסוימות גם הריחות הכי חלשים ועדינים הופכים לנוראיים...
אז כדאי להתחשב כי היא לא אמורה לספר לך שהיא בשבוע 6...
 
  • הוסף לסימניות
  • #10
נכתב ע"י אפי88;n5105924:
מה?!?!?!!?
מה למען ד' היא כתבה לא בסדר?????
אני קוראת את ההודעה ישר והפוך ואל מוצאת פה שום דבר מעבר לשאלה תמימה....
תחכימי אותי בבקשה...

אני גם לא הבנתי מה הבעיה,
תודה שאת מגוננת עלי.... :)
 
  • הוסף לסימניות
  • #11
לא נכנסת לדיוני הלכה אם זה בסדר או לא
רק מעניין אותי לשמוע תגובות שונות האם עלי לשנות/להוריד את הבושם
או שאין מה לעשות, זה מקום ציבורי
ואם מחר יפריע לה הריח של המלפפון שאני אוכלת?
 
  • הוסף לסימניות
  • #12
נכתב ע"י מירי סלומון;n5106817:
לא נכנסת לדיוני הלכה אם זה בסדר או לא
רק מעניין אותי לשמוע תגובות שונות האם עלי לשנות/להוריד את הבושם
או שאין מה לעשות, זה מקום ציבורי
ואם מחר יפריע לה הריח של המלפפון שאני אוכלת?

זה לא משהו ש"עליך לשנות/להוריד". זו לא נראית לי חובה, כי כמו שאמרת זה מקום ציבורי.
כן יהיה יפה אם תתחשבי, (מבחינתי גם אם זה לאכול במטבח, או לאכול עגבניה במקום מלפפון) כמובן בגבולות האפשר.
 
  • הוסף לסימניות
  • #13
זה מזכיר לי את האנשים שמקלפים קלמנטינה באוטובוס.
אם היא סתם לא אוהבת את הריח- לדעתי זה בעיה שלה- כמובן שאפשר להתחשב.
אבל אם המצב לא רגיל- רחמיי עליה!! יש כאלו שאפילו דאורדורנט לא מסוגלות להריח.
 
  • הוסף לסימניות
  • #14
לדעתי בעייה שמשתתפים גברים(גם אם הם לא מגיבים).
ועוד משהו לגבי הריח. כמו שכולם אמרו כדאי לך להתחשב
כי רק מי שססובל מחוש ריח חזק יכול להבין את גודל העוצמה.
זה באמת יכול להוציא מהדעת
מניסיון. אני מתמודדת עם זה בעבודה כל יום.
וכל רגע נתון בחיים. בבית באוטובוס ובכל מקום.
תשני בשבילה ובעזרת ה' שבזכות זה יהיה לך גמר חתימה טובה!!!
 
  • הוסף לסימניות
  • #15
לגבי מלפפון-
בכיתה שלי היו בנות שאוכלות מלפפון בחורף על לחם עם גבינה.
זה עשה כזה ריח בכיתה, עד שלא הייתי מסוגלת לאכול את הלחם שלי.
החזרתי אותו הביתה בלי לאכול, כי זה פשוט עורר לי בחילה עזה.
עד היום אני לא מרשה לאכול לידי מלפפון על לחם.
ובבית החלמה- לא בא לי להיות עם אישה נוספת בחדר כי אני רועדת שהיא תאכל לידי לבן.
ואני אוהבת גם מלפפון וגם לבן!
אבל יש כאלו שחוש הריח שלהן חזק גם במצב רגיל.
קשה לי לעבור בשוק בגלל ריח הדגים, ומי שמקלף לידי קלמנטינה לא יודע כמה אני מריחה גם בלי לטעום..
אז נכון, לא ביקשו ממך לא לאכול ליד אנשים מאכלים עם ריחות חזקים,
אבל אם מבקשים, בד"כ זה לא נובע מרצון להעיר, אלא כי זה מאד מציק.

רק כשגדלתי קלטתי שחוש הריח שלי מפותח מאד, ולרוב האנשים אין כזה חוש חזק.
כי עד אז לא הבנתי איך אנשים לא מריחים כל מיני ריחות שאני מריחה בעוצמה.
לכן אני אומרת לך שלא משנה באיזה מצב היא, אם זה מפריע לה, זה פשוט מפריע.

הבחירה שלך היא אם להמשיך להוות לה מטרד (לא באשמתך ולא באשמתה),
או להפוך את הנוכחות שלך לנעימה לה.

 
  • הוסף לסימניות
  • #16
מחקתי את ההודעות הבעייתיות בעיני
לדעתי אין שום קשר בין זה לצניעות
יש קשר לזה שיש נשים בהריון שסובלות מרגישות לריחות ויש סתם אנשים רגישים לריחות
לדעתי יש להתחשב בהם במיוחד במרחב כמו חלל עבודה משותף.
נא לא להמשיך להסיט את הדיון למקומות שלא צריכים להסיט אותו.
 
  • הוסף לסימניות
  • #17
אני רוצה להמשיך את הנושא בכוון קצת שונה.
מכירה אנשים (ואני בתוכם) שסובלים מאד מרעשי לעיסה של אוכל....
סובלים זו הגדרה עדינה מאד מאד מאד!!!!
במקומות בהם ניתן לזוז/ לשים אוזניות/ או כל רעיון אחד- בסדר, נסתדר....
אבל לדוג' בבית כנסת, תקיעת שופר.... רעש נוראי של ביסלי ושות' מתפצפץ באוזניים....
סרט /הופעה ובנות שסביבך אוכלות להנאתן ובקולי קולות....
ועוד הרבה מקרים שניתן למנוע או להתחשב

האם אנחנו אנשים בודדים בעולם?
הייתם מעירים ע''כ? איך???
 
  • הוסף לסימניות
  • #18
לשים דורדורנט זה סור מרע, ובושם אמור להיות "עשה טוב"
ולכן אם זה לא בא לה בטוב
אל תהיי רעה.
זה יכול להיות סבל מתמשך עבור החברה שלך,
ובטח לא את רוצה לגרום לסבל עבורה.

אישית אם הייתי בצד הסובל ייתכן והייתי מגישה פיטורין,
מהחדר או מהעבודה בכלל.
 
  • הוסף לסימניות
  • #19
אני לא חושבת שזה ענין של צריכה/ חייבת. אין פה שחור לבן.
את עושה את הבחירה שלך אם להיות מתחשבת בסביבתך או לא.
ואם זה מפריע לה, לדעתי תפסיקי עם זה וזהו.
זו דעתי. לא מבינה מה ההתלבטות בכלל...
(אם כי אני במקומה הייתי פונה ביתר עדינות ומעירה שזה מפריע לי... ויכול להיות שזה מה שגורם לך לשאול בכלל...)
 
  • הוסף לסימניות
  • #20
נכתב ע"י זה אני;n5107808:
אני רוצה להמשיך את הנושא בכוון קצת שונה.
מכירה אנשים (ואני בתוכם) שסובלים מאד מרעשי לעיסה של אוכל....
סובלים זו הגדרה עדינה מאד מאד מאד!!!!
במקומות בהם ניתן לזוז/ לשים אוזניות/ או כל רעיון אחד- בסדר, נסתדר....
אבל לדוג' בבית כנסת, תקיעת שופר.... רעש נוראי של ביסלי ושות' מתפצפץ באוזניים....
סרט /הופעה ובנות שסביבך אוכלות להנאתן ובקולי קולות....
ועוד הרבה מקרים שניתן למנוע או להתחשב

האם אנחנו אנשים בודדים בעולם?
הייתם מעירים ע''כ? איך???
לא.
אתם לא יחידים.
זה רגישות שמיעתית ואף יש דרכים לטפל בזה.

 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

אולי מעניין אותך גם...

אשכולות דומים

שלום לכולם,
לאחרונה יוצא לי לשמוע המון על המושג "תודעת שפע".
זה נשמע מושג מאוד מבטיח, אבל ככל שאני מנסה להבין אותו לעומק עולות לי שאלות שמעסיקות אותי מאוד, ואשמח לשמוע את דעתכם ומניסיונכם.

אני מנסה להבין את הקשר בין זה לבין האמונה והחינוך שקיבלנו.
רובנו גדלנו על מסרים של "השלמה עם המציאות" – הגישה שאומרת שמה שמגיע לנו - נקבל, ואם לא קיבלנו , כנראה שזה לא הזמן או שזה לא בשבילנו.
למרות שיש בזה המון אמת ואמונה, אני תוהה האם לפעמים המסרים הללו הופכים אצלנו ל"אמונות מגבילות"?
הרי אם אני אומרת לעצמי "זה מה שיש ועם זה נסתדר", האם אני לא חוסמת בטעות את היכולת שלי לבקש ולצפות ליותר מהקב"ה?
אם הכל ממנו והוא כל יכול, למה כל כך קשה לנו לשחרר את התפיסה המצמצמת הזו ולפתוח את הלב לשפע גדול יותר?
האם ההשלמה שלנו היא באמת אמונה וענווה, או שהוא סוג של חוסר אמונה ביכולת האינסופית של ה'?

וכמובן, השאלה המתבקשת-- אם זו אכן דרך התורה, מדוע רובינו חונכנו אחרת?? חוסר מודעות? איך יתכן?

אני מאוד רוצה לעשות שינוי בתחום הזה, אבל אני מתלבטת:
האם מספיק לקרוא ספרים ולשמוע הרצאות כדי שהתפיסה הזו תשתנה, או שזה מחייב תהליך אישי צמוד?

כאן אני צריכה את עזרתכם:
מי שכבר נמצא בדרך הזו או עבר שינוי בתודעה –
* האם זה באמת עובד?
* מה באמת עזר לכם ליישם את הגישה הזו בחיי היומיום?
* איך הופכים את הידע היבש על "שפע" להרגשה פנימית חיה?
* אם זה לא רק קריאה, מה היו הכלים המעשיים שעזרו לכם לשנות את המחשבה ביום-יום?

*** אשמח מאוד להמלצות על ספרים (בפרט ברוח יהודית), / שיתוף קבצים מעניינים שאפשר ללמוד מהם,
או כל פיסת מידע שתוכל לעזור לי להבין איך מתקדמים.

תודה רבה לכל המשיבים!
ביום בהיר אחד וצח, ככה לפני כמה שבועות
(טוב, מסתבר שזה מן הסתם היה יום רותח וחמסין)
פנתה אליי חברתנו קולגתנו המוכשרת רעיה אליאס -
המוכרת גם בשמה העממי
@סטודיו מנטה,
בבשורה נרגשת:

“יאמי, הכרתי מישהי זהב.
קוראים אותה עטרת, והיא יוצרת טקסטיל לתינוקות בעבודת יד אישית”.

עכשיו אני, עזבו אותי.
ברגע ששמעתי שקוראים אותה עטרת,
כבר לא מעניין אותי זהב,
לא מעניין אותי מה בדיוק היא עושה,
אני - אותה - אוהבת.

למעשה, בסוף גיליתי שכן מעניין אותי מה בדיוק עטרת עושה.
היא אשכרה תופרת,
בעבודת יד,
חדרי תינוקות בהתאמה אישית!
שזה אומר שידות החתלה, ארגוניות, שמיכות, נחשושים, ואפילו דובונים מתוקים כאלה.
בהתאמה אישית לכל לקוח.
האחחחח.

עד היום עטרת הסתדרה היטב עם קטלוג בווצאפ,
אבל העסק גדל, וכשעסק גדל - הוא צריך אתר.
אז יצרנו לה אתר, חת, שתיים.
ככה, בקליל כזה. צ’ק צ’ק.

הקליל הזה כלל שלושה שלבים:
אפיון, עיצוב, ובנייה.

1.
זה התחיל בשלב הראשון באפיון.
על השלב הזה הייתי אחראית אני.
זה אומר לשבת, להבין מה בדיוק האתר צריך, איך הוא יתפקד, מה יהיה בו, מה לא יהיה בו.
כיף חיים.

כשסיימנו,
ככה האפיון היה נראה:
1750584263810.png

2.
בשלב השני היה העיצוב ביחד עם התוכן -
על זה רעיה האלופה הייתה המאסטרית הבלעדית.
היא אשכרה ישבה ויצרה אלמנטים בAi שיתאימו למיתוג,
ושילבה אותם בתוך עיצוב יפהפה, עדין, מושלם.
על עט הזהב שלה אני לא צריכה לספר לכם - הניסוח שלה הורס,
ויהיה לנו אתר מעוצב וכתוב לעילא.

כשסיימנו,
ככה העיצוב היה נראה:
1750584210607.png

3.
השלב השלישי היה הבנייה -
וגם הוא היה עליי.
זה היה החלק הכי ארוך ומורכב: לבנות אתר חנות, כשלכל מוצר יש התאמה אישית ואינספור בחירות, זה מבצע ארוך ומדויק.
נכון שזה לא כמו עם כלביא או דברים כאלה,
אבל עדיין,
תנו כבוד.

וזהו.
כשסיימנו,
ככה האתר היה נראה:
אם תלחצו על הלינק הזה חזק חזק, אולי תהיו מיחידי הסגולה שיזכו לראות את האתר הנכסף.

זהו.
האתר עלה היום לאוויר,
עטרת, רעיה ואנוכי יושבות כל הבוקר הלומות ונרגשות,
לא מתפקדות ולא עושות כלום,
ורק יושבות וצופות כמה אנשים נכנסים אליו.

אה, וכמובן איך שכחתי!
(חחח לא באמת שכחתי, אבל זה נורא שיווקי לכתוב את זה ככה):
עטרת פנקה את כולנו,
ככה לכבוד ההשקה,
בקוד קופון הנחה:
תקלידו באזור של הקופון baby10
ותראו ניסים.

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה