דרוש מידע בעולם חרש

  • הוסף לסימניות
  • #21
והחרשים הטיפשים האלה, במקום להבין שיש לה חוש נוסף, שימושי ומדהים, חושבים שהיא מדמיינת, או משוגעת, וממתגים אותה כשונה.

בעקבות תגובות באישי:
חשוב לי להבהיר שהכינוי 'החרשים הטפשים', לא מדבר על אנשים כבדי שמיעה!
אלא על אנשים שכמתואר בספר, רואים מישהו קצת שונה מהם, ומיד מתייגים אותו כלקוי.
 
  • הוסף לסימניות
  • #22
ממליצה לכולם לראות את הסרט "הקולות שבראשי", צפינו בו בלימודי הפסיכופתולוגיה.

זו הרצאה של מרצה כריזמטית, בעלת תארים גבוהים ומטפלת קלינית כיום שהיא בעצמה סכיזופרנית מטופלת.

מאד מטלטל, וממחיש ומביא לעולם של אלו שלא מבינים במה חטאו ולמה הם מנודים, ומבחינתם הם תקינים לחלוטין, והדחיה שהם מקבלים נחווית ונחרטת לנצח כדחיה פשוטו. ללא שום סיבה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #23
בעיני זו האלגוריה לעולם הזה, בו פעמים רבות מדי קורה שילד מבריק קצת יותר, או עם חושים מעניינים, הופך למתוייג כשונה.
במקום להבין שיש לו יכולות אדירות, שפשוט לא תואמות למערכת המקובעת והסנילית שלנו.
אחד המשפטים!
הלוואי וכולנו היינו מבינים ככה את הילדים שלנו עם כל הקשיים שלהם. היינו עוזרים להם לצאת מהסטיגמא שהחברה שמה עליהם (קש"ר, היפראקטיביות וכו') ולמצות את היכולות שלהם, למרות הקושי שקיבלו.
 
  • הוסף לסימניות
  • #24
  • הוסף לסימניות
  • #25
נכון ולא נכון.
נכון שבמודעות שלנו חולה נפש הוא לא האדם השלם והרגיל.
אבל אין ספק שהמבט עליהם כיום מהול בהרבה פחות חרדה, התנשאות וסלידה.
כשאת קוראת על חולה סכיזופרניה את חושבת אוטומטית על אברך משי כמו אלימלך (זכור שהייתי- @רותי רפפורט )
ואישה בדיכאון אחרי לידה מצטיירת לך כאשה חיננית כמו מינה (זה לא יכול להיות- נעמה) עם ירידה זמנית בתיפקוד.
בחורה עם OCD ממש דומה ל...
והבחור החרדתי מזכיר לנו מאד את...
האנשים הללו פשטו את צורת ה'משוגע' כמו שהיה מקובל מאז ומתמיד, ולבשו צורה של אדם עם רצונות, מחשבות ותחושות כמו כל אחד אחר.
ויש להם גם הפרעה נפשית.
וזה גם מה שניסיתי לעשות בדמות של שאולי מ'אל תסתר' ואילך.
להציג אברך יקר ועדין, בעל משפחה למופת, אבא ובעל,
שהסכיזופרניה בולעת אותו חיים. אותו ואת כל משפחתו.
אבל במעט צלם האנוש שנשאר מתחת למעטה הטירוף הוא נלחם בציפורניים כדי להמשיך להיות אדם. יהודי ירא שמיים, בעל מידות שבנוסף לכל המעלות הנפלאות שלו יש לו גם הפרעה נפשית.
ושגם העולם יראה אותו ככזה.
וזה לא קל. לא לו, ולא לעולם.
אבל לאט לאט כן רואים שינוי. בעזרת השם.
 
  • הוסף לסימניות
  • #26
תודה לכל מי שהגיב כאן. תודה @תמר ה.

אני חושבת שהייחודיות של עולם חירש, היא לא רק בשיקוף המלא והחיובי של החריג בחברה. זה קורה בהרבה ספרים וסיפורים, חלקם הגדול עושים את זה ברגישות ראויה לציון.

כאן יש לנו אפשרות ראשונה להזדהות באמת עם החריג. אנחנו עומדים באותו צד של אמי, חריגים בדיוק כמוה לו היינו חיים שם, ונכנסים לתוך עולם שלא יודע מה שאנחנו יודעים. רק שבסיפור שלנו גם אמי עצמה לא יודעת שהיא בסדר ומשתכנעת לאט לאט מהסביבה שהיא בעייתית. יש דברים שאף אחד בספר לא הצליח להבין למה הם קרו. ההסבר גם לא כתוב במפורש, אבל הקורא השומע יכול להבין ולזעוק בלב - למה זה מסבך אותה כל כך.

הרצון העז שמגיע פה לידי ביטוי - שהיא תהיה יותר מכולם ולא פחות, גורם לנו לרצות לטלטל אותה במהלך הסיפור. הוא ההבנה שלנו שהיא לא באמת חריגה, הוא ההזדהות איתה ממקום של שוויון ולא ממבט של רחמים. וזה מה שרציתי ליצור - הם לא המסכנים, החריגים, אלה שצריכים טיפול. הם אנשים בדיוק כמונו, וגם אנחנו היינו בדיוק במקום שלהם אם העולם היה משתנה מעט.

את ההבנה הזו לא רציתי להמיר בנתינת כנפיים לאמי ויכולת לנצח את החריגות. זה רק היה מאפשר לשפוט את כל מי שלא הצליח, בעולם שלנו, להתרומם מעל הקושי, ולהחליט שיש לו בעיה אמיתית. לכן כתבתי מראה מדויקת למה שקורה כאן. היא סבלה מהחריגות שלה, ניסתה להילחם על עצמיותה ונכנעה. היא לא היתה מאושרת ולא באשמתה, כי אנחנו מאושרים מאוד עם השמיעה שלנו. הסביבה ששפטה אותה גרמה לה להרגיש רע. אחרי שהסוף המר לדעתנו הגיע, היה לה טוב.

אנשים אומרים לי: "הספר נגמר עצוב". ואני מהנהנת, כי אני מסכימה במידת מה. אבל אם להתייחס לרגע לחריגויות המוכרות לנו - שילוב מלא של החריג בחברה (גם אם הוא סוג ב') זה סוף נהדר ושמח.

אני חושבת שהיכולת הזו להיכנס למחשבות ולרגשות של האדם החריג, כמו שיש בעולם חירש, ובמקביל להבין ולהרגיש מה עוברת אמא שלה (המייצגת את הסביבה שרוצה לעזור וחסרת כלים והבנה), והאחריות שהיא נדרשת להפעיל עם הדאגה והחשש, מעניקה לנו אפשרות נדירה לראות את החריגות משני הצדדים שלה.

תגובה כמו שלך @תמר ה. מרגשת אותי, כי אני מרגישה שקרה בדיוק מה שרציתי. תמיד חמלת עליהן ועזרת להן. אבל אם נוצקה לך הבנה נוספת במה שעובר עליהן ביומיום, זה אומר שעשיתי משהו.

שוב תודה.

@palm אין לי הרשאות כתיבה בפורום שם, אבל לא נראה לי שיש להשיג את הספר בחו"ל.
 
  • הוסף לסימניות
  • #27
כיף להרגע מהנקיונות עם דיון כזה.
לא קראתי את הספר, אך הוא מסקרן אותי מאד ואני מקוה לקרוא בקרוב.
הדיון פה, וכן בתאורים נוספים של הספר באשכולות נוספים העלה אצלי כמה מחשבות-
1. התאור המקוצר של העלילה בספר עולם חירש, הזכיר לי במעט ספר אותו קראתי בילדותי (באנגלית)- the giver "המעניק" שמתאר חברה שביטלה את האפשרות לרגש ולעומק בחיים, וכתוצאה מכך- גם את הכאב. מתואר חברה עם מערכת כללים כביכול אוטופית, המסייעת לאנשים לחיות ללא כאב. גיבור הסיפור מקבל תפקיד ובמסגרתו מסוגל להתחיל לחוות את הרגש והעומק. מתואר הפער בין רגשותיו בעבר (כשלא הרגיש) להווה. והפער בין רגשותיו לעומת תגובת חבריו שאינם מרגישים. והתמודדות עם ההחלטה להמשיך "להרגיש" או לחזור להיות כמו חבריו. בעלילת הספר ניתנת האפשרות להיות כמו כולם, או לא. ואכן יש את חווית המיוחדות (והבדידות) בלהיות שונה מכולם. מסוקרנת לקרוא את הספר שלך@בתיה ענה!
2. לגבי הדיון על סיפורים המתארים מחלות נפשיות- למרות שאני עובדת בתחום בריאות הנפש, אני מתוסכלת מאד מקריאה על מחלות נפש מכמה סיבות: התיאור בסיפור לרוב הינו חי מאד, יורד לפרטים ו"מדמם". עם זאת, בסיפור עצמו יש תמיד רבדים נוספים שלא מתוארים, והרבדים האחרים באמת נותנים תמונה אחרת מהסיפור. אך הקורא שלא חשוף לכל זאת, נותר בעצם עם הכאב וה"דם". מנסה לחשוב על דוגמא, אך אני מרגישה שזה יהיה מסובך מידי לתאר- בשעה זו של הלילה.
לעיתים אני קוראת סיטואציה כואבת, ואומרת לעצמי (מתוך הכרות עם סיטואציות דומות) רגע.. ומה עם X YZ.. שאמור להיות מעורב? איפה הם בתמונה?
יש עובדות בתחום בריאות הנפש שמזדהות?
 
  • הוסף לסימניות
  • #28
ממליצה לכולם לראות את הסרט "הקולות שבראשי", צפינו בו בלימודי הפסיכופתולוגיה.

זו הרצאה של מרצה כריזמטית, בעלת תארים גבוהים ומטפלת קלינית כיום שהיא בעצמה סכיזופרנית מטופלת.

מאד מטלטל, וממחיש ומביא לעולם של אלו שלא מבינים במה חטאו ולמה הם מנודים, ומבחינתם הם תקינים לחלוטין, והדחיה שהם מקבלים נחווית ונחרטת לנצח כדחיה פשוטו. ללא שום סיבה.
מעניין אותי מאוד
איך אפשר לצפות בסרט?
 
  • הוסף לסימניות
  • #29
עולם חירש.

אבל לדעתי, גם מבחינה ספרותית, הוא היה אמור להוביל למינוף של הילדה, לא לכיבוי של השמיעה שלה.
הייתי לוקחת אותה והופכת אותה לקוסמת אמיתית, נותנת לה מקצוע שתואם את היכולות שלה, מחתנת אותה עם בעל 'שומע' (בעולם החירש, לשמוע זו לקות, אבל שניהם יגלו יחד את הכיף שבדיבור ויחגגו להם בעולם משלהם).

חבל שהסופרת לא התייעצה איתי.
(כלומר, התייעצה, אבל לא הקשיבה! @בתיה ענה)
גם אני קראתי את הספר בנשימה עצורה, וכל כך קיוויתי שהיא תמצא את היתרון שב''לקות'' שלה ותינשא לאדם שומע כמוה.
הספר מדהים ומלא בתובנות מדהימות ופותח צוהר להבין את כל אלו שלא שפר מזלם להיוולד בצד של הרוב.
היה לי כיף לקרוא אותו ובעיקר ללמוד ממנו...
 
  • הוסף לסימניות
  • #31
לא קראתי את הספר, וההערה שלי לא נוגעת ישירות אליו אלא לדיון שנוצר פה.

פעם חשבתי שבדורנו כותבים וקוראים ונחשפים ולומדים לקבל את השונה מאיתנו, וזה דבר נכון ומדהים.
אבל להרגשתי (וזו רק הרגשתי כך שאפשר לחלוק) ככל שאנחנו יותר מקבלים את מי ששונה מאיתנו בצורה יחסית קיצונית, קשה לנו לקבל אנשים שהשונות שלהם היא מזערית לעומתנו.
לדוגמא: פעם היו קוברים ילדי תסמונת דאון או פיגור קל/קשה או אוטיזם ברמות שונות וכדו' וכמובן מקטלגים קשות מחלות נפש והיום יש יותר מקום לקבלת השונה.
אך הרבה יותר קשה לנו לקבל מישהו שיכול להיות הכי קרוב אלינו כמו: בן זוג, הורה, אחות ושכנה שהיא כמעט לגמרי כמונו אל הדעות שלה קצת שונות או הסגנון שלה קצת שונה או שהיא חושבת אחרת מאיתנו.
חבל, אם כבר עובדים ומחדירים לקבל את השונה קבלו גם אנשים שהשונות שלהם היא טיפהלה ממכם ולא דברים קיצוניים...


מקווה שהובנתי
אין לי כוונה לצאת נגד המודעות וקבלת השונה, רק להאיר ולהזכיר ש'ואהבת לרעך כמוך' רלוונטית לכל האנשים כאחד.
 
  • הוסף לסימניות
  • #33
ככל שאנחנו יותר מקבלים את מי ששונה מאיתנו בצורה יחסית קיצונית, קשה לנו לקבל אנשים שהשונות שלהם היא מזערית לעומתנו.
אני לא חושבת שיש קשר בין הדברים.
נכון שהתקדמנו בתחום אחד, נכון שיש מה להתקדם עוד בשני התחומים.
אבל למה זה קורה ככל ש?

אולי סתם כך יש יותר אנשים שמשתנים או יותר מגוון של סגנונות (או משמעות רבה יותר לסגנון).
הרבה יותר הגיוני שזו הסיבה שאת מרגישה את חוסר ההכלה כלפי הקרובים לנו, ולא זה שאנחנו מכילים ילדים עם תסמונת דאון.
 
  • הוסף לסימניות
  • #34
לא קראתי את הספר, וההערה שלי לא נוגעת ישירות אליו אלא לדיון שנוצר פה.

פעם חשבתי שבדורנו כותבים וקוראים ונחשפים ולומדים לקבל את השונה מאיתנו, וזה דבר נכון ומדהים.
אבל להרגשתי (וזו רק הרגשתי כך שאפשר לחלוק) ככל שאנחנו יותר מקבלים את מי ששונה מאיתנו בצורה יחסית קיצונית, קשה לנו לקבל אנשים שהשונות שלהם היא מזערית לעומתנו.
לדוגמא: פעם היו קוברים ילדי תסמונת דאון או פיגור קל/קשה או אוטיזם ברמות שונות וכדו' וכמובן מקטלגים קשות מחלות נפש והיום יש יותר מקום לקבלת השונה.
אך הרבה יותר קשה לנו לקבל מישהו שיכול להיות הכי קרוב אלינו כמו: בן זוג, הורה, אחות ושכנה שהיא כמעט לגמרי כמונו אל הדעות שלה קצת שונות או הסגנון שלה קצת שונה או שהיא חושבת אחרת מאיתנו.
חבל, אם כבר עובדים ומחדירים לקבל את השונה קבלו גם אנשים שהשונות שלהם היא טיפהלה ממכם ולא דברים קיצוניים...


מקווה שהובנתי
אין לי כוונה לצאת נגד המודעות וקבלת השונה, רק להאיר ולהזכיר ש'ואהבת לרעך כמוך' רלוונטית לכל האנשים כאחד.
אני לא חושבת שיש קשר בין הדברים.
נכון שהתקדמנו בתחום אחד, נכון שיש מה להתקדם עוד בשני התחומים.
אבל למה זה קורה ככל ש?

אולי סתם כך יש יותר אנשים שמשתנים או יותר מגוון של סגנונות (או משמעות רבה יותר לסגנון).
הרבה יותר הגיוני שזו הסיבה שאת מרגישה את חוסר ההכלה כלפי הקרובים לנו, ולא זה שאנחנו מכילים ילדים עם תסמונת דאון.

זה קורה לדעתי בהתאמה די שווה כי כל ההתפתחות שלנו נעה יחד איתנו על אותו ציר זמן...

ויחד עם זה שנפתחנו להכיר חריגויות ושונות מנורמה, במקביל אנחנו גם נהיים יותר ויותר קהילתיים מתבודדים ומסתגרים וסולדים משונות בדעות ומקובלויות.

אין קשר בין שני המעגלים, אבל שניהם מתפתחים כעת ממש ונעים לכיוון הקיצוני והמוחלט כל תחום במסגרת שלו, עם הזמן שאנחנו חיים בו עכשיו.
 
  • הוסף לסימניות
  • #35
זה קורה לדעתי בהתאמה די שווה כי כל ההתפתחות שלנו נעה יחד איתנו על אותו ציר זמן...

ויחד עם זה שנפתחנו להכיר חריגויות ושונות מנורמה, במקביל אנחנו גם נהיים יותר ויותר קהילתיים מתבודדים ומסתגרים וסולדים משונות בדעות ומקובלויות.

אין קשר בין שני המעגלים, אבל שניהם מתפתחים כעת ממש ונעים לכיוון הקיצוני והמוחלט כל תחום במסגרת שלו, עם הזמן שאנחנו חיים בו עכשיו.

לדעתי ולפי מה שאני רואה זה לא בהתאמה שווה אלא בהקצנה לצד השני, אבל זה ענין של הסתכלות...

לפני 50 שנה אמא שלי למדה בבית ספר עם כל הסוגים שיש.
לפני 25 שנה אני למדתי בבית ספר עם קצת יותר סינון של סגנונות.
והיום כל זרם קל בחסידות, וכל זרם טיפה שונה אצל הליטאים כבר צריך מוסד משלו, כי הוא לא יכול להכיל את הסוג הקצת שונה.
כך גם בשידוכים ונישואין פחות ופחות מקבלים ונישאים עם סגנונות שונים מאיתנו...

אולי הדברים לא קשורים אחד בשני אבל בהסתכלות שלי ככל שנתחזק בלקבל את השונה היצר לא ישקוט על שמריו ויגרום שלא נקבל ונכיל את מי שטיפהלה שונה מאיתנו...
 
  • הוסף לסימניות
  • #37
זה שאנחנו מעבירות את החיים במוסדות הלימוד בנבדלות ונפרדות מכל מי שרק שונה מהמפלגה שלנו, ומותאמת בדיוק להשקפות הרוחניות שלנו. לא אומר שאנחנו לא נפגשים אם אנשים שונים באופי ובתכונות נפש.
זה רק מצמצם את היכולת הנפשית והרגשית שלנו לקלוט ולדעת ולהרגיש שיש שונה מאיתו אך הוא מקסים וטוב ומושלם לא פחות מאיתנו, ובלי קשר אלינו.
 
  • הוסף לסימניות
  • #38
מעבירה לכאן את מה שכתבתי בפורום הסמוך (קהילת סופרים מקצועיים ועיתונאים) לפני מס' ימים -
דומה מאד למה ש @bbr כתבה:

בעולם שלנו כיום, יש כבר מודעות חזקה לאלה שממש שונים מאתנו - בשונה מלפני דור או שניים, שאז גם התקשו להכיל תסמונת דאון, פיגור וכו', היום את אלה כבר הצליחו להכניס ל"סל הציבורי" ונדיר למצוא אנשים שלא יכילו את השוני שלהם, רוב האנשים היום יודעים להתייחס אליהם יפה ולתת להם הרגשה טובה.
אבל עדיין, אנחנו מאד מתקשים להכיל את אלה שהם לא לגמרי שונים, אבל גם לא סטנדרטיים....

את הילד החמוד והיצירתי, שהוא ב"ה תודה לקל לא נולד עם פיגור, לא נולד שונה, אבל בעצם... כן נולד שונה, יש לו חשיבה מעניינת, יש לו דימיון פורה והוא לא ממש בנוי לשבת וללמוד 12 שעות ביממה, לנגן ולצייר הוא דווקא יודע מצויין, הוא מרגיש דברים בצורה אחרת וסוערת... הוא פחות בנוי למסגרת מרובעת ונוקשה - כי הוא כולו רגש ולב שאי אפשר לצמצם ולכבות...
ולכן הוא ממש נחשב כ"כוכב" וכ"טיפוס" שלא מהעולם הזה,

ואז הוא מתחיל מסכת של אבחונים, אבחון קש"ר (כי למה הוא קם לבדוק את הציפור בחלון באמצע השיעור?) אבחון תקשורת - (שמתם לב שהוא לא מתקשר בסגנון של ילד רגיל בגילו? - ברור... כי הוא גם ממש לא מרגיש דברים כמו ילד רגיל בגילו)
ומשלא מוצאים שום בעיה להדביק עליו, מנסים בכח לדחוס אותו למסגרת מקבעת כלשהיא, כדי שכבר סוף סוף יהיה "כמו כולם"...

ואעז לומר, שבציבור שלנו, הבעיה הזאת קיימת יותר מאשר במקומות אחרים בגלל המון סיבות שלא כאן המקום לפרטן, ולכן אני כ"כ שמחה שהגיעה אחת וסוף סוף הרימה את הכפפה ואמרה/כתבה:בואו נדבר על המיוחדים האלה שלא ממש מסתדרים אצלינו....
 
  • הוסף לסימניות
  • #39
בעולם שלנו כיום, יש כבר מודעות חזקה לאלה שממש שונים מאתנו - בשונה מלפני דור או שניים, שאז גם התקשו להכיל תסמונת דאון, פיגור וכו', היום את אלה כבר הצליחו להכניס ל"סל הציבורי" ונדיר למצוא אנשים שלא יכילו את השוני שלהם, רוב האנשים היום יודעים להתייחס אליהם יפה ולתת להם הרגשה טובה.

כנראה שאת לא מכירה מקרוב,
ברור שיש התקדמות מאד יפה מפעם,
אבל עדיין-
"נדיר למצוא אנשים שלא מכילים את השני"- רחוק מאד מאד מאד מהמציאות,
ואני אומרת את זה ממה שקורה אצלי, ולא רק,
אני מכירה מאות אמהות לילדי תסמונת דאון בכל הארץ ומכל המגזרים,
והדרך עוד ארוכהההההההההה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #40
כנראה שאת לא מכירה מקרוב,
ברור שיש התקדמות מאד יפה מפעם,
אבל עדיין-
"נדיר למצוא אנשים שלא מכילים את השני"- רחוק מאד מאד מאד מהמציאות,
ואני אומרת את זה ממה שקורה אצלי, ולא רק,
אני מכירה מאות אמהות לילדי תסמונת דאון בכל הארץ ומכל המגזרים,
והדרך עוד ארוכהההההההההה.


עצוב מאד מאד לשמוע:(

ואני כבר חשבתי שיש תחום אחד שכן התקדמנו בו :(:(:(
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

אולי מעניין אותך גם...

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה