מידע שימושי בעניין השידוכים

  • פותח הנושא mat
  • פורסם בתאריך
זה מה שאני שואל, אולי לא נוצרה בעיה מיוחדת ממה שהיה לפני שנים, הגיל רק עלה.
המחקר שהובא מביא שגיל הנישואים עלה, לא שיש יותר קשיים בחיפוש שידוך מפעם, יתכן שהדבר נובע מבחירה.
על שאלה כזאת לא אוכל לענות באופן מדעי
ובכל אופן, יש בתוכנו רצון טבעי להתחתן, גם אם הגיל עלה הוא היה עובר ל22, לא להרבה מעבר לכך
ואני עונה מתוך היכרות של הרבה מאוד בנות שמצויות בקושי הזה
הרצון חזק בהיסטריה. ואין פתרון.
 
אני חושבת שכוחות השוק יעשו את שלהם

כוחות השוק יכולים לעשות את שלהם רק כאשר רמת ההתחייבויות מתחשבת עם המציאות
ואם זה היה כך, כוחות השוק היו עושים את שלהם מזמן מזמן.


אחוז המקבלים "סידור מלא" ממש ירד יחסית
רק בגלל שמחירי הדירות עלו פלאים. ההתחייבויות עצמן לא פחתו, להפך

ומי אמר בכלל שחייבים לקנות דירה?
שאלה טובה
 
נערך לאחרונה ב:
מענין מאוד
אין לי הרבה ידע
אבל חשבתי שאצל הליטאים & ספרדים יותר עושים לבד את העבודה.
אולי נכון יותר לומר שהם עושים הרבה יותר פגישות, וההורים משתדלים לתת לזוג את ההרגשה שההחלטה בידיהם, אבל את עבודת הבירורים ואת המשא ומתן הכספי עושים ההורים.
 
כאמא שהשיאה בס"ד את רוב ילדיה ומרביתם לא בצ' יק צ'ק אני שוללת את תלית העובדה של מעוכבי השידוך הרבים בבעיה כספית. אולי זו עוד סיבה אבל בהחלט לא ה סיבה. מה כן? שאלה טובה. ייתכן שיש פער באיכות לטובת הבנות. אל תתטרפו אותי הורי בנים יקרים אצלי דווקא הבנים התעכבו.
אין , מיותר לומר, פתרונות קסם לבעיה קשה וסבוכה כזו, אבל כן כדאי להגדיל ראש וללא להיות מידי סקטוריאלים.
 
הנושא הזה של להסתדר לבד מבחינה כלכלית,
בלי להכניס את ההורים למעגל חובות,
הוא ממש קריטי וחיוני.

@נדוניה כהלכה @mat @saritt
אשמח לקבל פירוט של מודל שמאפשר זאת.

בנוסף, אשמח לעזור ולהיות חלק מהובלת שינוי.
אם זה מבחינת תמיכה מקצועית כמו UX, קריאייטיב, ייעוץ ועוד,
ואם זה מבחינת הירתמות קהילתית / הסברה וכדו' לצד הנשי.
 
זה מה שאני שואל, אולי לא נוצרה בעיה מיוחדת ממה שהיה לפני שנים, הגיל רק עלה.
המחקר שהובא מביא שגיל הנישואים עלה, לא שיש יותר קשיים בחיפוש שידוך מפעם, יתכן שהדבר נובע מבחירה.
זה אחלה פתרון, אגב.
בגיל המבוגר לבחורים יש פחות דרישות כספיות, והבחורות מספיקות לחסוך כסף לדיור.
אולי הפתרון הוא פשוט המשך עליה בגיל הנישואים:rolleyes:
 
הנושא הזה של להסתדר לבד מבחינה כלכלית,
בלי להכניס את ההורים למעגל חובות,
הוא ממש קריטי וחיוני.

@נדוניה כהלכה @mat @saritt
אשמח לקבל פירוט של מודל שמאפשר זאת.

בנוסף, אשמח לעזור ולהיות חלק מהובלת שינוי.
אם זה מבחינת תמיכה מקצועית כמו UX, קריאייטיב, ייעוץ ועוד,
ואם זה מבחינת הירתמות קהילתית / הסברה וכדו' לצד הנשי.
מצטרפת אם צריך עזרה טכנית או מה שלא יהיה
 
נערך לאחרונה ב:
הנושא הזה של להסתדר לבד מבחינה כלכלית,
בלי להכניס את ההורים למעגל חובות,
הוא ממש קריטי וחיוני.

@נדוניה כהלכה @mat @saritt
אשמח לקבל פירוט של מודל שמאפשר זאת.

בנוסף, אשמח לעזור ולהיות חלק מהובלת שינוי.
אם זה מבחינת תמיכה מקצועית כמו UX, קריאייטיב, ייעוץ ועוד,
ואם זה מבחינת הירתמות קהילתית / הסברה וכדו' לצד הנשי.

בעיקרון האשכול לא נפתח על העניין הכלכלי, ועל דרכים לפיתרון. נכון ש @נדוניה כהלכה עשה פה הרבה קמפיין על זה.
אבל זה לא קשור. ולמיטב ידעתי אין לו קשר לארגון לב אחד.

אני לא נראה לי אדם שיכול להגיד דעת תורה.
אבל חשבתי על מה שכתוב במשנה במסכת אבות.
כַּךְ הִיא דַּרְכָּהּ שֶׁל תּוֹרָה, פַּת בַּמֶּלַח תֹּאכֵל וּמַיִם בַּמְּשׂוּרָה תִּשְׁתֶּה וְעַל הָאָרֶץ תִּישָׁן וְחַיֵּי צַעַר תִּחְיֶה וּבַתּוֹרָה אַתָּה עָמֵל אִם אַתָּה עֹשֶׂה כֵּן אַשְׁרֶיךָ וְטוֹב לָךְ אַשְׁרֶיךָ בָּעוֹלָם הַזֶּה וְטוֹב לָךְ לָעוֹלָם הַבָּא

נראה לי שזה המודל שמציעה המשנה. ואני חושב שאם נתרגם את זה לדור המפונק שלנו. אז נראה לי לגור בפירפריה זה כמו לישון על הארץ.
 
נערך לאחרונה ב:
ואולי את לא מכירה מבוגרות כאלה, כי זה אורח חיים שלא יכול להמשך הרבה זמן.
לא יודעת מה הגיל שלך, רואה את בנות גילי. ואין ביניהן אף אחת שגם ילדה 4-5 ומעלה, גם עבדה, גם מימנה לבדה דירה ופרנסה שוטפת, גם גידלה את ילדיה וגם נותרה שפויה בריאה ותקינה עד גיל 30-35.



חוששתני שההבדל בינינו הוא לא ברמת האמונה או אהבת התורה, אלא ברמת הכרת המציאות.

ח"ו לרגע לא התימרתי להציג את עצמי כאוהבת תורה או בעלת אמונה יותר מאחרת כאן
אני ממש ממש לא במקום הזה (אמנם שואפת מאד להיות)
דווקא מכירה מאוד את המציאות (אני חשבת שכר בכמה מקומות רובם מורות ) ויודעת כמה היא בלתי אפשרית
רק מיחלת ומאמינה שהשינוי יכול להיות במקום אחר לאו דוקא בנושא לימוד התורה
 
רק מניחה את זה כאן,
לא חייבים לקנות דירות.
בדיוק כמו שבציבור החרדי יש נורמות חיים מסוימות,
אפשר להוסיף נורמת מגורים בשכירות, בדיוק כמו בחו"ל.
שכל אחד ישכור לעצמו את דירתו עד שיתבסס מעט כלכלית ואז יקנה לעצמו דירה, מבחינתי בגיל 60.
ההוצאות הנדרשות:
שכירות חודשית- לבחירת הזוג במקום יקר/זול
חיתון ילדים- הוצאות חתונה (נניח ב-50 אל"ש)+עזרה בשכירות לשנה (כ-40 אל"ש), פחות מ-100 אל"ש לחתן ילד.
דרך הגיונית להמון העם.
ומי שיש לו? מקסים. שיעזור לילדיו בשכירותם לאורך שנים או יקנה להם דירה להשקעה, וואטאבר.
גישת קניית הדירות לא מתאימה לציבור שחוסך בדברים יסודיים בהרבה.
 
מספרת לך על בנות ליטאיות מוצלחות, חכמות , מסודרות בעבודה, נתונים חיצוניים מעולים ועם מוכנות לשלם
גם במקרים האלו לפעמים הכסף מהווה בעיה נסתרת.
אצטט לך מתוך מכתב שכתבה לנו פעם בחורה:

אני מודאגת מהסיפור הזה של חתונות הילדים שלי שיהיו בעז"ה
וברמה מסויימת זה גם משפיע על העיכוב שלי.
איך אני מתחתנת בחברה שכדי לשדך את הילדים בשידוכים הגונים אני צריכה להיות מליונרית??
(ציטטתי מילה במילה.)

או במילים אחרות: ברור שבמקרים רבים ההיסוסים והקושי להחליט נובעים מחשש כללי מהקמת משפחה, כשהענין הכלכלי הוא מרכיב חשוב בחששות האלו. ככל שכשרואים בחוש איך ההורים נקרעים, והתחושה היא שכשמקימים משפחה צועדים לקראת כאוס כלכלי בלתי אפשרי בצורה הגיונית, זה בודאי לא תורם לבטחון הדרוש כדי להרגיע את ההיסוסים

ויש גם מקרים שההיסוס להתארס נובע מרצון פנימי לא להטיל על ההורים עול שלא יוכלו לעמוד בו, למרות שהם אומרים שמוכנים (באמת ראיתי דבר כזה והשתאתי. לא אומר שכך צריך לעשות).

והאמת שאת נושא ההתחייבויות צריך לפתור לא רק בגלל עיכוב השידוכים אלא גם מסיבות אחרות, כמו מהסיבה של פיקוח נפש למשל
 
נערך לאחרונה ב:
הוצאות חתונה, נניח ב-50 אל"ש.
זה דבר נפלא בפני עצמו אם יצלחו לעשות את זה, אם כי אני לא רואה איך

שכל אחד ישכור לעצמו את דירתו עד שיתבסס מעט כלכלית ואז יקנה לעצמו דירה, מבחינתי בגיל 60.
אפשר להוסיף נורמת מגורים בשכירות, בדיוק כמו בחו"ל.
דיברתי פעם עם 2 יועצים כלכליים בענין הזה, כל אחד אמר אחרת. לעניות דעתי עדיף להתאמץ ולרכוש במקום זול.
שוק השכירות כאן קשה יותר ובמיוחד למשפחות עם ילדים, כי המציאות כאן היא של חוזים לשנה אחת ולא כמו בחו"ל שכירות לטווח ארוך.
אם כי זה נכון שלא חייבים לקנות מייד ואפשר לחכות 4-5 שנים עד שהזוג יתבסס ואז יהיה להם הרבה יותר קל להוציא משכנתא, בתנאים טובים יותר ובלי צורך להטיל על ההורים
 
לעניות דעתי עדיף להתאמץ ולרכוש במקום זול.
כעקרון ברור שגם אני בעד קניית דירה. הבעיה היא שזה דורש מאמץ גדול הרבה יותר. ולחץ נפשי עצום של משכנתא וחובות מהון ראשוני, שאין דרך "לשחק איתם"- לעבור לשכירות זולה יותר וכו'. משכנתא זה משכנתא.
כמה זוגות צעירים שקיבלו בסיס לדירה, שהתאמצו בשבילם, מרגישים חנק תחת עול המשכנתא?
ברור שבפריפריה אפשר למצוא. השאלה אם יש מסוגלות לזה כרגע.
ואגב, כשאני כותבת "פריפריה", אני מתכוונת לפריפריה אמתית.
ה"פריפריה החרדית"- כמו: מודיעין עילית או חריש או חיפה- לא מספקות מענה למי שאין לו מאיפה להתחיל דירה.
המציאות כאן היא של חוזים לשנה אחת ולא כמו בחו"ל שכירות לטווח ארוך.
זאת מציאות שתשתנה. בדיוק כמו שנולדה מציאות של מגורים ביחידות שלא ראויות למגורי אדם, ולא ברור מי הכשיר את הדבר הזה, ככה אפשר בכוח הציבור החרדי ונורמותיו לשנות את המציאות למגורים בשכירות נוסח ארה"ב.
לא חושבת שלמשכירים תהיה בעיה עם זה...
לחכות 4-5 שנים עד שהזוג יתבסס
שוב, השאלה אם בשטח זה הגיוני.
כששנתיים ראשונות האישה מחפשת עבודה, כשבשנים ה-3,4,5, היא עדיין מתחילה בעבודה שלה, עם 2-3 קטנטנים ורצף לידות ב"ה, האם אפשר להטיל עליה את מלוא האחריות לתשלומי משכנתא?
 
ה"פריפריה החרדית"- כמו: מודיעין עילית או חריש או חיפה- לא מספקות מענה למי שאין לו מאיפה להתחיל דירה.
איך אפשר לכלול במשפט אחד את מודיעין עילית, שדירת 3 חדרים ישנה עולה בה 1.3 מיליון, עם חיפה ועם חריש?
בדיוק כמו שבציבור החרדי יש נורמות חיים מסוימות,
אפשר להוסיף נורמת מגורים בשכירות, בדיוק כמו בחו"ל.
שכל אחד ישכור לעצמו את דירתו עד שיתבסס מעט כלכלית ואז יקנה לעצמו דירה, מבחינתי בגיל 60.
בציבור החרדי בחו"ל גם יש נורמות מאד מסוימות, לפיהן כמה שנים אחרי החתונה הבעל יוצא לעבוד. אי אפשר לקחת רק צד אחד.
 
ברור שבפריפריה אפשר למצוא. השאלה אם יש מסוגלות לזה כרגע.
אולי על הנקודה הזו בעיקר צריך לעבוד

ואגב, כשאני כותבת "פריפריה", אני מתכוונת לפריפריה אמתית.
אכן יש גם פריפריה חרדית אמיתית כמו בעפולה לדוגמא

אפשר בכוח הציבור החרדי ונורמותיו לשנות את המציאות למגורים בשכירות נוסח ארה"ב.
אני חושב שהיום כשלוקחים משכנתא מתחייבים לא להשכיר את הדירה ליותר משנתיים בחוזה אחד (כמדומני שהבנק חושש שזה יהיה "שכירות מוגנת" ואז הוא לא יוכל לממש את הנכס במקרה הצורך) וכיון שרוב הדירות בישראל ממושכנות יש בעיה עם שכירות לטווח ארוך. ואולי זה נובע מבעיות אחרות.
בכל אופן נראה לי שבשביל ליצור כאן מודל כזה צריך התגייסות של הממסד (החרדי לפחות), ולא נראה שזה הכוון שלהם
 
בעוד שלציבור החסידי יש חלופות רבות למרכז, ערים בהן הוקמה התיישבות חסידית הכוללת מוסדות ואוכלוסיה טובה.
בציבור הליטאי זה פחות קיים.
ממש לא נכון.
בעוד שהציבור החסידי מצומצם מאד בבחירת דירה, וחייב ללכת לגור דווקא במקום שיש מוסדות ספציפיים לחסידות שלו, ודווקא בתנאים שקובעים עסקני החסידות, הרי שזוג צעיר בציבור הליטאי עומד בפני הרבה יותר אפשרויות בחירה: חיפה, עפולה, כרמיאל, צפת, טבריה, קרית אתא, נתיבות, אופקים, חריש, תפרח, ועוד.
 
בדיוק כמו שבציבור החרדי יש נורמות חיים מסוימות,
אפשר להוסיף נורמת מגורים בשכירות, בדיוק כמו בחו"ל.
שכל אחד ישכור לעצמו את דירתו עד שיתבסס מעט כלכלית ואז יקנה לעצמו דירה, מבחינתי בגיל 60.
מסכימה. וזה אפילו לא ליצור נורמה חדשה.
המגזר החרדי הוא המגזר היחיד בישראל שבו מקובל לקנות דירה מיד כשמתחתנים.
בציבור הכללי בד"כ קונים אחרי כמה שנים, רק אחרי שהזוג הצליח לחסוך את ההון העצמי הדרוש.
אז נכון שבציבור הכללי גם שני בני הזוג עובדים, ולכאורה יש יותר אפשרות לחסוך, אבל בסופו של דבר רמת החיים במגזר החרדי נמוכה הרבה יותר, כך שיתכן שעם סיוע מההורים בהוצאות השכירות בשנים הראשונות גם זוג חרדי שהבעל אברך יוכל לחסוך הון עצמי (כנראה שלא בשביל לקנות דירה בירושלים או בבני ברק, אבל בפריפריה אולי כן)

יכול להיות שכלכלית זה "לזרוק כסף לפח" בינתיים (לא בטוח, יש על זה דיונים בין כלכלנים, אבל אני לא באמת מבינה בזה מספיק), אבל להיות אברך זה לא כלכלי. ובעיני זה מחיר סביר יותר מאשר המחיר של לגרום להורים להתחייב הרבה מעבר ליכולתם.
 
נערך לאחרונה ב:
שעם סיוע מההורים בהוצאות השכירות בשנים הראשונות גם זוג חרדי שהבעל אברך יוכל לחסוך הון עצמי
במיוחד אם גרים בשכירות בפריפריה. לפני שנים שמעתי ששכירות בעפולה היא בסביבות אלף ש"ח. לא יודע מה עכשיו
אם באמת חושבים לקנות שם אז זה רעיון לא רע לגור שם בהתחלה בשכירות.
 
במיוחד אם גרים בשכירות בפריפריה. לפני שנים שמעתי ששכירות בעפולה היא בסביבות אלף ש"ח. לא יודע מה עכשיו
אם באמת חושבים לקנות שם אז זה רעיון לא רע לגור שם בהתחלה בשכירות.
עפולה היא מקום נחמד מאד, אבל אי אפשר להביא אותה כפתרון לכלל הציבור.
אין הרבה אנשים שמוכנים למכור את דירותיהם במחיר שהקהילה מסכימה לשלם, ורשימת ההמתנה היא ארוכה ודורשת ועדת קבלה, וזוגות רבים קונים בפריפריה על סמך שבינתיים ישכירו את הדירה ויצליחו להשלים לשכירות יחידה במרכז, מה שאי אפשר לעשות עם אלף שקל בחודש.
 
זוגות רבים קונים בפריפריה על סמך שבינתיים ישכירו את הדירה ויצליחו להשלים לשכירות יחידה במרכז, מה שאי אפשר לעשות עם אלף שקל בחודש.
לא מכירה את עפולה ספציפית, אבל באמת כשקונים דירה להשקעה בפריפריה כדאי מאד שזה יהיה במקום שמוכנים לגור בו, גם אם זה לא התכנון הראשוני, כי בחלק מהמקומות קשה להשכיר את הדירה במחיר שיאפשר מגורים במרכז.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

אולי מעניין אותך גם...

אשכולות דומים

מהי אמונה ואיך היא בונה או הורסת חיים

רוב בני האדם חיים חיים קטנים הרבה יותר מהאפשרויות האמיתיות שלהם. לא בגלל שהם עצלנים. לא כי חסר להם רצון. אלא בגלל דבר אחד עמוק ושקט: הם לא באמת מאמינים שהם מסוגלים ליותר. הם אולי חושבים שכן, לפעמים אפילו חולמים על זה, אבל עמוק בפנים – כשהם יושבים עם עצמם – הם מרגישים שזה לא שייך להם.

"זה בשביל אנשים אחרים", הם אומרים לעצמם. "הם בנויים לזה. אני... פשוט סוג אחר".

והאמונה הזאת – לא תמיד נאמרת בקול. לפעמים היא רק תחושת בטן עמומה, חוט מחשבה שנשזר מבלי לשים לב. וזה מה שהופך אותה למסוכנת כל כך. כי היא לא נשמעת כמו אמונה. היא נשמעת כמו עובדה. כשאדם אומר לעצמו שוב ושוב: "אני לא מהחרוצים", "אני לא טיפוס של שיטות", "אני כזה – אני מפוזר", "אני פשוט לא מצליח להתמיד"... הוא כבר לא חושב שהוא מפרש את עצמו – הוא בטוח שהוא מתאר את עצמו.

וזה ההבדל בין מחשבה לאמונה: מחשבה אתה יכול לשקול. אמונה – אתה כבר לא שואל עליה שאלות. היא הפכה למשקפיים דרכן אתה רואה את כל החיים. וזה מה שמסוכן בה. כי אם המשקפיים כהים – כל המציאות שלך תיראה חשוכה.

אמונה, במובנה הפסיכולוגי, היא בסך הכול פירוש שחוזר על עצמו כל כך הרבה פעמים – עד שנראה לנו שהוא אמת. אבל זה לא אומר שהוא באמת כזה. זה רק אומר שלא עצרנו לרגע לשאול: "מי בכלל קבע שזה נכון?"

תחשוב על זה:

כמה פעמים ראית בחור בישיבה שאומר על עצמו שהוא "לא מהרציניים", רק כי מישהו פעם אמר לו את זה, או כי הוא לא קלט שיעור אחד טוב, או כי הוא השווה את עצמו למישהו אחר, ובמקום ללמוד מזה – הוא התחיל להתכווץ. ומאז? כל פעם שקשה לו, הוא שומע בתוכו קול פנימי שאומר: "נו, ברור. אני לא מהרציניים ".

וזהו. האמונה נסגרה. הסיפור נגמר. הגורל נחתם – לא על־ידי הקב"ה, אלא על־ידי ההגדרה שהאדם הדביק לעצמו.וכל עוד אתה מאמין שזה מי שאתה – אין לך שום סיבה להשתנות. למה שתשקיע, למה שתילחם, למה שתנסה דרך אחרת – אם אתה בטוח מראש שזה לא אתה?

והבעיה הכי גדולה – שזה מרגיש אמיתי. ((אבל אל תתפתה ליפול למקום שהרבה נופלים כששומעים את המשפטים האלה, לדחף לחפש אשמים, מי הוא זה שאמר לו. למי שמעדיף להסביר את המצב שלו דרך מה שאחרים עשו לו – לא חסר על מה לדבר. זה פשוט. זה נוח. אבל זה לא מקדם לשום מקום.
המטרה של המאמר הזה היא לא לחפש אשמים. אנחנו כאן בשביל מי שבוחר לא להיות קורבן. הקונטרס הזה נכתב בשביל מי שמבין שיותר חשוב מ"מי אשם" זה "מה עושים עכשיו". הוא נכתב בשבילך – אם אתה מהאנשים שלא מוכנים יותר להרגיש קורבן של הנסיבות. אם אתה מאלה ששואלים: מה אני יכול לעשות עכשיו כדי לחולל שינוי?, בלי לחפש תירוצים.
שמי שרוצה לזוז קדימה – לא מחכה שיתנצלו בפניו, אלא מתחיל לעבוד. שינוי מתחיל ברגע שאנחנו מפסיקים לאשים אחרים, ולוקחים אחריות – ומתחייבים לשנות).

האמונה לא באה כמו שקר גלוי. היא מתגנבת כמו אמת שקטה, עטופה בניסיון חיים, עטופה באכזבות, עטופה בחוויות של כישלון. אז אתה קונה אותה. ואז אתה בונה עליה. ואז אתה חי איתה. ואז אתה מתיישב לתמיד במקום שאף פעם לא נועדת אליו.

אבל תעצור רגע. מי אמר לך שאתה באמת לא מהמסוגלים?, מי אמר שאין לך כוח רצון?, מי אמר שאתה כזה?

אתה באמת נולדת כזה – או שפשוט חזרת על זה כל כך הרבה פעמים, שזה כבר הפך למנגינה קבועה בתוך הראש? אדם שיש לו אמונה מעצימה – בונה את עצמו עליה . אדם שיש לו אמונה מגבילה – קובר את עצמו חי.

וזה לא משנה אם אתה מדבר על סדר לימוד, על התמדה, על תיקון מידה מסוימת, על גמילה מהתמכרות, על שינוי סדר יום, או על פתיחה של פרויקט חדש.

הדבר שיקבע האם תצא לדרך בכלל – זו לא היכולת שלך האמיתית. זו האמונה שלך על היכולת שלך.

ההבדל בין כישלון זמני לבין ויתור קבוע – הוא תמיד האמונה. אדם שנכשל ואומר לעצמו "נפלתי" – יקום. אבל מי שאומר לעצמו "אני כזה" – יישאר.

אנשים מדמיינים שהם צריכים ביטחון עצמי, או דחיפה חיצונית, או עוד זמן. אבל מה שהם באמת צריכים – זה לשבור את האמונות שבתוך הראש. לשים עליהן זרקור, לזהות אותן, לאתגר אותן, ולשאול: "מי קבע שזה נכון? מתי החלטתי את זה? ולמה אני ממשיך להאמין בזה, אם זה לא מקדם אותי לשום מקום?"

השלב הראשון בשינוי – הוא לא עשייה. השלב הראשון הוא לעצור, להסתכל לעצמך בעיניים, ולומר: "אני לא חייב להאמין לכל דבר שאני מספר לעצמי". כשתבין את זה – תוכל להתחיל ליצור חיים אחרים. ולא משנה כמה זמן האמנת אחרת – זה לעולם לא מאוחר מדי לשבור את התקרה.




  • תודה
Reactions: CynicalExplorer1 //
0 תגובות
מידע שימושי תשלום לשדכנית
אני רשומה כשדכנית במאגר שידוכים ובזמני הפנוי מנסה להיות שליחה לעזור לעוד מישהו לבנות בית וגם לעזור לבית שלנו בתוספת הכנסה
יש במאגר אשכנזים וספרדים וחצי חצי שהם נכנסים לשתי הרשימות
בכללים של המאגר כתוב שהתשלום לפי מה שהשדכן קבע, מה שקורה שהרבה פעמים לא קוראים את כל הכללים...

בקיצור עשיתי שידוך ב"ה, 2 משפחות עם סיפורים משפחתיים מורכבים, בנוסף שתיהם שנה שנתיים מעל הגיל כבר ובנוסף אחד חצי חצי ואחד שלושת רבעי ספרדי ורבע אשכנזי... אבל הם רשומים ברשימה האשכנזית ומצהירים שהם חצי חצי,

עכשיו אחרי המזל טוב האמא שואלת כמה היא חייבת אמרתי לה 4000 אמרה אבל זה לאשכנזים אנחנו ספרדים ונותנים 1500 שקל אמרתי לה תשאלי רב והצד השני כשביקשתי 4000 אמרה אז כל צד 2000.... פתאום הם ספרדים. חוץ מהאי נעימות שצריך לבקש את הכסף אני מרגישה עכשיו שהם כאילו עושים את הטובה הכי גדולה שהם נותנים לי את מה שמגיע לי על העבודה... [עדין לא נתנו, בתקווה גדולה שיתנו]

זהו, זה הסיפור ואני מספרת אותו כי כל הטלפונים הדיבורים הפגישות לוקחות הרבה זמן, הרבה פעמים בזמנים לא נוחים וצריך שוב ושוב ועדכן ולהתקשר הלוך חזור, מעבר לזה התשלום הוא כזה כדי שימשיכו להציע גם אם לא הולך, זה תשלום על כל ההצעות שעבדו עליהם הרבה ובסוף לא הלכו. כמה שדכניות יש שמוכנות להשקיע ככ הרבה מזמנן ללא תשלום? נכון זה חסד אבל זה חסד שלוקח המון המון זמן ובזמן הזה הן צריכות להביא פרנסה ואז אם אין לספרדים מספיק הצעות שיבינו למה

זה לא תמיד כך כי עשיתי שידוך לספרדים ששילמו מיד בעצמם ובשמחה ותודה. אבל עכשיו, לעת עתה יצא לי החשק לגמרי ואני פונה לרשימה האשכנזית... מי שרוצה שילמד ויפיק את הלקח המתבקש

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה