דיון גיבור לא חרדי בספר אקשן

  • הוסף לסימניות
  • #21
מבלי להאריך, נראה לי שההגדרה להלן ממצה, ונותנת מבט על הדיון:

ע"פ רוח החינוך שקיבלתי, ברור לי כי הגדרתו של 'שומר תורה ומצוות' הינה: מחויבות רצינית לערכי התורה, וציות להוראות מחייבות.

ושוב אדגיש, הדבר בעייתי כגיבור ראשי שצריך לכתוב עליו לעומק כולל מעשי שיגרה מעבר להיותו בעל תפקיד כלשהו.
מה דעתך על הענקת אבירות בעקיפין לאדם שסולם ערכיו שונה מזה שספר אמור להנחיל לילד חרדי?
 
  • הוסף לסימניות
  • #22
  • הוסף לסימניות
  • #23
לא כל כך הבנתי, אפשר לפרט יותר?
לא רוצה להביע דעה חד משמעית על תחום שלא למדתי, אך כמענה לשאלה:

המטרה בספר, היא להעשיר את הקורא.
כיהודים החיים חיים יהודיים, שאיפתנו בכל תחום ועניין היא - להרחיב, להעמיק ולרומם את חיי היהדות שלנו.
לכן, כשנקנה ספר לילדינו, נוודא שהוא מעשיר את חיי היהדות שלהם בצורה חווייתית ומהנה, במישרין או בעקיפין.
יתכן גם, שלא נחפש דווקא לחנך אותם בספר, והמטרה תהיה רק לתת להם הנאה, אך ודאי שלא נסכים להעביר להם תוך כדי כך מסרים מנוגדים לחינוך שאנו מעניקים להם.

לכן, מכיון שאנו מחנכים אותם להעריך את הצדיקים ועובדי ה', לראות ברוחניות 'הצלחה בחיים' ולהחדיר שאיפה להיות תלמיד חכם או צדיק, לכאורה לא נרצה לתת להם ספר המאדיר אדם חילוני שערכיו אינם תואמים את דרך חיינו - גם אם הספר אינו נכנס לתיאורים על מעשים מנוגדים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #24
ואם זה ספר בשביל מבוגרים? נכון שאנחנו לא חסינים, אבל מותר לקרוא קצת ולהרחיב אופקים מעבר לחיים שלנו (כמובן מבלי להזכיר דברים בעייתיים). מסובך להעריך אדם שהוא לא דתי?
 
  • הוסף לסימניות
  • #25
ואם זה ספר בשביל מבוגרים? נכון שאנחנו לא חסינים, אבל מותר לקרוא קצת ולהרחיב אופקים מעבר לחיים שלנו (כמובן מבלי להזכיר דברים בעייתיים). מסובך להעריך אדם שהוא לא דתי?
אינני רב או כדומה, אוכל רק לומר את דעתי האישית -
אין מי שלא מושפע, השאלה היא רק עד כמה זה משפיע עליו, ועד כמה חשוב לו להימנע מקבלת ההשפעה הזו.

כעת, כל השאלה היא עד כמה חשובה לו האיכות הפנימית של היהדות שלו, עד כמה חשוב לו לחיות יותר ויותר חיי יהדות בנפשו פנימה.
ככל שזה יקר לו יותר, כך הוא יסכים לוותר על הנאות כאלו ואחרות, לטובת ההימנעות מקבלת השפעה מנוגדת. מי שבנפשו הדבר, לעולם לא יציץ בעיתון החרדי השמרן ביותר - ואני מכיר גם כאלו. מי שזה לא אכפת לו, יקרא כל מה שמותר גם לשם הנאה קלושה ביותר. השטח האפור ביניהם - משתנה מאדם לאדם.
 
  • הוסף לסימניות
  • #26
ואם זה ספר בשביל מבוגרים? נכון שאנחנו לא חסינים, אבל מותר לקרוא קצת ולהרחיב אופקים מעבר לחיים שלנו
השפעות העולם משפיעות פחות על מבוגר חרדי מאשר על ילד או נער, כי המבוגר כבר עבר את תהליך העיצוב הגס של העולם שלו. אבל בצורה דקה יותר זה עדיין משפיע עליו, בהחלט.

ובאופן עמוק יותר, השאלה הזאת גם נוגעת לשאלה האם יש שטח אפור בחיים. סתם דברים שמותר לנו לעשות ולא מקדמים אותנו בעבודת השם.
זו שאלה מהותית. על פי חסידות מוסבר שלא, שכל מה שלא מקדם אותך בעבודת השם בהכרח יוריד אותך.
וזה נכון בכל גיל.
 
  • הוסף לסימניות
  • #27
אני לא רוצה להיכנס חזרה לכל הדיון הסוער שנערך פה, רק הערה קטנה שחשובה לי:
בעיני, יותר גרוע לקרוא סיפור שמביא גיבור חרדי בתוך זירה לוחמנית, אלימה וכו', מאשר לקרוא סיפור שהגיבורים בו לא חרדיים.
ולא שאני בעד קריאת סיפורת לא חרדית. לחלוטין לא.
מה שאני רק רוצה להגיד זה שדווקא הסיפורים שמסופרים כביכול מתוך נקודת המבט שלנו, הם אלו שנכנסים הכי חזק ומשפיעים עלינו (ועל ילדים עוד הרבה יותר). ולכן, ספר חרדי שמתאר אנשים רשעים (עד כדי כניסה לתוך המחשבות והמניעים שלהם וכו'), אלימות, דם וכיוצא בזה - ההשפעה שלו גרועה יותר. כי מלכתחילה המסננים שלנו פחות עובדים כשאנחנו קוראים ספר "משלנו".
מקווה שהובנתי...
 
  • הוסף לסימניות
  • #28
גלשתם כאן לדיונים מעמיקים שכבודם- במקום אחר מונח. אני רוצה לברר מה כדאי לי לעשות. נטו כדאיות, אולי גם קצת מבחינת ערכים- מה מתאים.
אני אוהבת ונוטה לכתוב מתח. לא מעוניינת לכתוב בז'אנר אחר. סופו של דבר, כל אחד כותב את מי שהוא. אני אוהבת מתח, לא בגלל הרובים והאקדחים אלא בגלל שסיפורים כאלה מביאים את הגיבור לקצה- לבחירה חדה ואמיתית בין טוב לרע- אני אוהבת לכתוב על זה.
השאלה טכנית מאד. יש לי תקציר טוב לספר מתח, לא יעבוד עם חרדי מבית מבחינה עניינית לגמרי. מה עדיף- להחזיר אותו בתשובה באמצע הסיפור (לא רוצה!) או לכתוב על גיבור ראשי חילוני על כל המשתמע מכך?
 
  • הוסף לסימניות
  • #29
בעז"ה

אם זה איש שבכ ומוסד, למה לא אדם שהיה בארגונים האלו וחזר בתשובה לפני הסיפור? זה קלאסי. כמו להבדיל, בסיפורים רבים, על האיש שהיה פעם איש ביון או FBI ועכשיו נכנס לתסבוכת שלימה שמאלצת אותו להשתמש בכישוריו, או שהFBI רוצים להחזיר אותו בשביל הפרוייקט הספציפי הזה וכו'.
אולי יותר מורכב וכיף- אדם שיש לו ידע על שימוש בנשק בגלל שהיה לו נסיון ממקום לא טוב, מאפייה וכולי, וחזר בתשובה לפני הסיפור, וכעת נאלץ להשתמש בכישוריו למטרה טובה. זה מזמן הרבה יותר התמודדויות רגשיות במהלך הסיפור.

אם זה לא דווקא שבכ ומוסד וכדומה, אז כמו שאמרו פה, יש עוד דרכים לצאת מהקופסא ובכל זאת להעניק לגיבור ידע על שימוש בנשק. למשל, ארגון "שמירה" בחו"ל (ובכלל באמריקה יש יותר גישה אזרחית לנשק, במדינות מסויימות) והמקבילה לה כאן בארץ- היתר לנשק אזרחי לתושבי יישובים בשטחים.

אגב, הדיון שהתפתח כאן משקף את העובדה שככל הנראה לא כדאי מבחינה מסחרית לעבוד על ספר שמיועד לציבור החרדי, שהגיבור שלו הוא לא דתי.
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #30
אינני רב או כדומה, אוכל רק לומר את דעתי האישית -
אין מי שלא מושפע, השאלה היא רק עד כמה זה משפיע עליו, ועד כמה חשוב לו להימנע מקבלת ההשפעה הזו.

כעת, כל השאלה היא עד כמה חשובה לו האיכות הפנימית של היהדות שלו, עד כמה חשוב לו לחיות יותר ויותר חיי יהדות בנפשו פנימה.
ככל שזה יקר לו יותר, כך הוא יסכים לוותר על הנאות כאלו ואחרות, לטובת ההימנעות מקבלת השפעה מנוגדת. מי שבנפשו הדבר, לעולם לא יציץ בעיתון החרדי השמרן ביותר - ואני מכיר גם כאלו. מי שזה לא אכפת לו, יקרא כל מה שמותר גם לשם הנאה קלושה ביותר. השטח האפור ביניהם - משתנה מאדם לאדם.
רק עוד מילה לתוספת - כמובן שבנושא זה יש הבדל בין מושגים חדשים שמבוגר מכיר, לבין ייקור ערכים אחרים והתייחסות לגשמיות כהצלחה בחיים.
גלשתם כאן לדיונים מעמיקים שכבודם- במקום אחר מונח. אני רוצה לברר מה כדאי לי לעשות. נטו כדאיות, אולי גם קצת מבחינת ערכים- מה מתאים.
לכאורה הדיונים מוכיחים, שככל שניתן יהיה לגייר את הסיפור, יתרחב הקונצנזוס על הספר.
 
  • הוסף לסימניות
  • #31
אגב, הדיון שהתפתח כאן משקף את העובדה שככל הנראה לא כדאי מבחינה מסחרית לעבוד על ספר שמיועד לציבור החרדי, שהגיבור שלו הוא לא דתי.
אא"כ מדובר בספר איכותי מספיק, כמו אלו של יונה ספיר, שהם אכן משתלמים כלכלית (לא מדברת על תחומים אחרים).
היא כתבה 3 ספרים שבהם הגיבור איננו דתי כלל (אויב באדמת ידיד, מבוקש, המצולע) והם הצליחו לא פחות מהבאים אחריהם.
ליתר דיוק, הם אלו שהביאו את הפרסום והתהילה לאייל הדתי.
השאלה טכנית מאד. יש לי תקציר טוב לספר מתח, לא יעבוד עם חרדי מבית מבחינה עניינית לגמרי. מה עדיף- להחזיר אותו בתשובה באמצע הסיפור (לא רוצה!) או לכתוב על גיבור ראשי חילוני על כל המשתמע מכך?
בעיניי, משתלם לכתוב ספר איכותי.
ככל שהספר איכותי יותר, יש לו יותר סיכוי בשוק.
ואם כדי ליצור ספר איכותי, הגיבור לא יכול להיות דתי - אז...
 
  • הוסף לסימניות
  • #32
ואם כדי ליצור ספר איכותי, הגיבור לא יכול להיות דתי - אז...
אוקיי, זה צד אחד.
אבל השאלה שעלתה לדיון היא:
האם כדי ליצור ספר איכותי- הגיבור יכול להיות לא דתי?
יש הרבה פרמטרים לאיכות... ובהתאם אליהם כמובן הסיכויים בשוק. צריך לקחת בחשבון את כל הצדדים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #33
אוקיי, זה צד אחד.
אבל השאלה שעלתה לדיון היא:
האם כדי ליצור ספר איכותי- הגיבור יכול להיות לא דתי?
יש הרבה פרמטרים לאיכות... ובהתאם אליהם כמובן הסיכויים בשוק. צריך לקחת בחשבון את כל הצדדים.
ולכך ירמזו 3 הנקודות שהנחתי בסוף הודעתי.
לכל דבר יש צדדים רבים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #34
חשוב לתת הבדל בין קריאת הקטע לבין המסר שהקורא מוציא מזה,
כלומר, אתה יכול לכתוב קטע שלם של אקשן ונשק וריגול והקורא יאהב את הריגוש והחוויה הרגעית של הקריאה ובזה לכאורה אין בעיה, ומאידך להיזהר לא להאדיר יותר מידי ולא להעצים ולתת דגש עד כמה האיש מוצלח רק בגלל ההופעה/הגבורה וכדו', כי אז המסר השגוי יחלחל, אלא לשדר מסר של הערכה לערכים אמיתיים.
כך לענ"ד.
 
  • הוסף לסימניות
  • #35
לכן, כאשר אני רואה חייל שחוזר סחוט מהבסיס, אני מתמלאת יראת כבוד. כלפי האדם הזה, שמקיים יום יום מצווה שלי (כנראה) לא תהיה הזדמנות לקיים.
משפט מקומם.
אנחנו כיהודים חרדים אמורים לרחם על אותם חיילים שדעתם מעוותת.
אנחנו צריכים להתמלא ביראת כבוד כלפי בחורי ישיבה שהורגים עצמם יום יום בלימוד התורה וכל יום נלחמים מלחמות של חיים ומוות.
 
  • הוסף לסימניות
  • #36
אנחנו צריכים להתמלא ביראת כבוד כלפי בחורי ישיבה שהורגים עצמם יום יום בלימוד התורה וכל יום נלחמים מלחמות של חיים ומוות.
נכון, גם כלפיהם צריך להתמלא ביראת כבוד. אבל זה לא סותר לכך שהחיילים נותנים מעצמם למען עם ישראל.
 
  • הוסף לסימניות
  • #37
אבל זה לא סותר לכך שהחיילים נותנים מעצמם למען עם ישראל.
אף אחד לא אמר את זה. ברור שהם נותנים.
אבל בגלל זה יראת כבוד??? על מה ולמה?
איזה מצווה בדיוק הם מקיימים??
 
  • הוסף לסימניות
  • #38
אף אחד לא אמר את זה. ברור שהם נותנים.
אבל בגלל זה יראת כבוד??? על מה ולמה?
איזה מצווה בדיוק הם מקיימים??
מה עם "כל המציל נפש אחת מישראל..."?
אבל נראה לי שהדיון הזה כבר חרג מהמקום ומתחיל להשתייך לאא"ר.
 
  • הוסף לסימניות
  • #39
אבל בגלל זה יראת כבוד??? על מה ולמה?
איזה מצווה בדיוק הם מקיימים??
לא קשור כבר לנושא האשכול - ובכל זאת כותבת את הדברים, כואב לקרוא כזה משפט

הצלת ישראל
: נצטווינו שאם נראה אחד מבני עמנו בסכנה שנחלץ לעזרתו, שנאמר (ויקרא יט, טז"לֹא תַעֲמֹד עַל דַּם רֵעֶךָ", ולשם כך צריך אדם להיות מוכן להיכנס לסיכון מסוים. קל וחומר כאשר כלל ישראל נמצא בסכנה, שחובה להיחלץ להצלת ישראל. וכבר אמרו חכמים במשנה (סנהדרין ד, ה"כל המקיים נפש אחת מישראל מעלה עליו הכתוב כאילו קיים עולם מלא", ואם כן השותף בקיומו של העם כולו על אחת כמה וכמה שהוא ממש מקיים עולם מלא.

וזוהי מלחמת מצווה מובהקת, וכפי שכתב הרמב"ם (הל' מלכים ה, א "ואי זוהי מלחמת מצווה? זו מלחמת שבעה עממים (בכיבוש הארץ), ומלחמת עמלק, ועזרת ישראל מיד צר שבא עליהם". ומצוות המלחמה מחייבת כל יחיד להסתכן הרבה מעבר למה שנצטווינו להסתכן לצורך הצלת יחידים מישראל. לצורך הצלת יחיד או יחידים, לכל הדעות, אין מצווה להיכנס לסכנה שרוב הסיכויים שהבא להציל ייהרג בה. אולם בעת מלחמה, כשיש הכרח לסכן יחידים כדי להציל את המערכה, צריך היחיד להיות מוכן להיכנס אף למצב שסכנתו מרובה מהצלתו. וכפי שכתב מרן הרב קוק (משפט כהן קמג) שהכלל של "וחי בהם", ממנו למדנו שפיקוח נפש דוחה את כל המצוות שבתורה אינו חל בעת מלחמה, מפני שהלכות הציבור שונות מהלכות היחיד, ולצורך קיום הציבור צריכים היחידים להיות מוכנים להיכנס לסכנה. וכן כתב על פי זה בשו"ת 'ציץ אליעזר' (יג, ק), שגם הכלל של "חייך קודמים לחיי חברך" אינו חל במלחמה, "אלא כל אנשי המלחמה כאיש אחד מחויבים למסור כל אחד ואחד את נפשו בעד הצלת חייו של משנהו. וגם זה נכלל בכללי הלכות ציבור, ובגדר הנהגת המדינה ותקנתה" (הצבא כהלכה פרק טו)
 
  • הוסף לסימניות
  • #40
משפט מקומם.
אנחנו כיהודים חרדים אמורים לרחם על אותם חיילים שדעתם מעוותת.
אנחנו צריכים להתמלא ביראת כבוד כלפי בחורי ישיבה שהורגים עצמם יום יום בלימוד התורה וכל יום נלחמים מלחמות של חיים ומוות.
אני מלאת רחמים והערכה בו בזמן לאחינו שאינם שומרי תומ"צ לעת עתה. כיוון שאין בעיוות די כוח כדי למחוק את החלקים הטובים בהם, אותם פירטו כבר מעליי.
אין בכך כדי להוריד חלילה וחס מערכם של לומדי התורה, ולא באתי להשוות ביניהם משום כיוון. הם פשוט לא הנושא.
אף אחד לא אמר את זה. ברור שהם נותנים.
אבל בגלל זה יראת כבוד??? על מה ולמה?
איזה מצווה בדיוק הם מקיימים??
אישית, מעולם לא זכיתי לקיים בשלמות את המצוות: "ואהבת לרעך כמוך", "לא תעמוד על דם רעך", "מסירות נפש", שמירה על שלימות הארץ הקדושה ועוד כמה וכמה. חיילים בשדה הקרב מקיימים אותן יום יום.
כיוון שאינני חוקרת כליות ולב, אני יכולה רק להשוות בין הקיום בפועל - הם זכו, אני לא.
ולכן יש בי יראת כבוד מול יהודי שהקב"ה זיכה אותו לקיים כזו מצווה עצומה.

@BEYOND, תודה על הבאת המקורות!
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה