התייעצות גן עם ילד אלרגי לחלב מה מביאים לאכול בבוקר

  • הוסף לסימניות
  • #41
יש לי חברה אלרגית לגלוטן ואני יודעת מה היא עוברת אבל עכשיו אני רואה שאלרגייה יכולה להביא השלכות גדולות יותר.

רק רוצה לחדד:
אין קשר ולו קלוש בין צליאק שגורם לאי נוחות מעטה לבין אלרגיה מסכנת חיים שגורמת לאי יכולת להשתתף באירועים צבוריים או במרחב הציבורי בכלל ולצורך בסייעת צמודה בגילאין הגן ובמזרק אפיפן מוכן לפעולה.

אפשר לראות באיזה בית גדל ילד שחונך לאמפתיה, לבין אטימות לסבל של הזולת וגישה של "זו בעיה שלו". ולשמוע סיפור על ילד שרודף עם שקית שוקו אחרי חבר אלרגי מבועת במטרה להשפריץ עליו, זה מקומם ועצוב מאד.
 
  • הוסף לסימניות
  • #42
אצלינו בישוב יש שלטים בכל מוסדות החינוך לא להכניס בוטנים.
זה נראה לי לגמרי ראלי וסביר. גם חמאת בוטנים וגם במבה לא אמורים להיות מרכיב חשוב בתפריט של ילד ואפשר להמנע מהם באופן גורף במוסדות ציבור.
אבל בחלב ומוצריו אני חולקת. נראה לי שבדיוק בגלל אלרגיות מסכנות חיים המציאו את הסיעות הרפואיות לא?
הן אמורות לבדוק את הסביבה הקרובה שהילד נמצא בה. ולשמור על הסטריליות שלה. אני גם מקבלת פתרון של סיעת+ המנעות של ילדי כיתתו
אי אפשר וגם לא נראה לי נכון לבודד מבנים שלמים ממאכלים שכל כך מקובלים בתרבות שלנו.
לשים פתק ובהחלטה שנראית לא שקולה ולא הגיונית למנוע מילדה שלומדת שתי קומות מתחת ילד אלרגי כל כך הרבה מאכלים במשך שנים. טיפה מוגזם גם בעיני.
אבל היי, גם לא ללכת לגינה כי היו שם ילדים עם אלרגן זה מוגזם.
ההורים האלה לא הולכים לגינה. ככה שלהתחשב בהם ברמה שלפחות מבנה בית הספר יהיה בטוח, זה בסיסי לגמרי.
 
  • הוסף לסימניות
  • #44
זה באמת אכזרי. אני לא מסוגלת לחשוב על סיטואציה כזו.
היא מתרחשת (הסיפור הזה ממקור ראשון).
ואם הייתה אמפתיה ציבורית וטיפת הבנה מצד הצוות וההורים מה זה אלרגיות מסכנות חיים, זה לא היה קורה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #45
אבל היי, גם לא ללכת לגינה כי היו שם ילדים עם אלרגן זה מוגזם.
ההורים האלה לא הולכים לגינה. ככה שלהתחשב בהם ברמה שלפחות מבנה בית הספר יהיה בטוח, זה בסיסי לגמרי.
אני חושבת שמבנה בית הספר אמור להיות בטוח. לא חולקת על זה.
חולקת על השיטה.
שאלתי איפה הסיעות הרפואיות (בגיל הצעיר). והאם מגיל מסוים הילד לא אמור לקחת על זה אחריות כהכנה לחייו הבוגרים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #46
היא מתרחשת (הסיפור הזה ממקור ראשון).
ואם הייתה אמפתיה ציבורית וטיפת הבנה מצד הצוות וההורים מה זה אלרגיות מסכנות חיים, זה לא היה קורה.
אי אפשר לקחת מקרי קיצון של חוסר אמפתיה ולקחת אותם כגורם מיצג.
לכולנו יש אמפתיה לנכים ואיפשהו אבדנו אותה מתישהו בפקקים.
הצורך והחשיבות באמפתיה חשובה וברורה לכולנו, ועדיין נדרשת לפעמים מידתיות גם בהתחשבות בזולת.
השאלה איפה עובר הגבול וזה בהחלט משהו דק שאפשר להתדין עליו. זה לא שחור ולבן.
 
  • הוסף לסימניות
  • #47
אני חושבת שמבנה בית הספר אמור להיות בטוח. לא חולקת על זה.
חולקת על השיטה.
שאלתי איפה הסיעות הרפואיות (בגיל הצעיר). והאם מגיל מסוים הילד לא אמור לקחת על זה אחריות כהכנה לחייו הבוגרים.
הילד רגיש לריח! איך יכול לקחת אחריות?

ומה הסייעת תעזור?
 
  • הוסף לסימניות
  • #48
אני חושבת שמבנה בית הספר אמור להיות בטוח. לא חולקת על זה.
חולקת על השיטה.
שאלתי איפה הסיעות הרפואיות (בגיל הצעיר). והאם מגיל מסוים הילד לא אמור לקחת על זה אחריות כהכנה לחייו הבוגרים.
סייעת לא יכולה לשלוט על שאיפה או על טיפוס על מתקן חצר שמשתמשים בו ילדים שאוכלים במבה.
לילדים בכיתות הנמוכות של בית הספר א-ה, אין עדיין שום יכולת לשליטה על מה שקורה בשטח וגם לא יכולת להזריק לעצמם ובכוחות עצמם והם מאבדים עשתונות ולא מסוגלים אפילו לדווח לצוות במצב שהם מתחילים לחוש קוצר נשימה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #49
הילד רגיש לריח! איך יכול לקחת אחריות?

ומה הסייעת תעזור?
לחלב אין ריח ברדיוס רחוק ואם הוא קרוב הוא אמור ללמוד לזהות. לא כדי להתחשב באוכלוסיה הלא אלרגנית. אלא כהכנה לחיים בעולם החופשי שלא נקי מהאלרגן הזה.
גם עוור לומד להסתדר בעולם וחרש וכו', אז אין לי בכלל ספק שילד אלרגני אמור ללמוד להסתדר.
 
  • הוסף לסימניות
  • #50
סייעת לא יכולה לשלוט על שאיפה או על טיפוס על מתקן חצר שמשתמשים בו ילדים שאוכלים במבה.
לילדים בכיתות הנמוכות של בית הספר א-ה, אין עדיין שום יכולת לשליטה על מה שקורה בשטח וגם לא יכולת להזריק לעצמם ובכוחות עצמם והם מאבדים עשתונות ולא מסוגלים אפילו לדווח לצוות במצב שהם מתחילים לחוש קוצר נשימה.
בטח שהיא יכולה. היא אמורה לבדוק על כל מתקן שהילד הולך לטפס עליו שהוא נקי.
אחרת בשביל מה היא שם? לשמור עליו בסביבה נקיה?
אגב אפשר במקביל בהחלט גם לחנך את ילדי בית הספר ולהסביר להם שאסורה הסתובבות עם מאכלי חלב וכו'. והסיעת שם למקרי חרום שילדים עברו על הכללים. אני בעד כמה טבעות של הגנה.
אבל למנוע במוסדות שלמים זה נראה פתרון קל אבל בהחלט לא מידתי.
 
  • הוסף לסימניות
  • #51
לחלב אין ריח ברדיוס רחוק ואם הוא קרוב הוא אמור ללמוד לזהות. לא כדי להתחשב באוכלוסיה הלא אלרגנית. אלא כהכנה לחיים בעולם החופשי שלא נקי מהאלרגן הזה.
גם עוור לומד להסתדר בעולם וחרש וכו', אז אין לי בכלל ספק שילד אלרגני אמור ללמוד להסתדר.
זה מטורף להגיב על דברים כאלה.
רגישות לריח זה לא דווקא לריח שמריחים פיסית אלא לחלקיקים.

בטח שהיא יכולה. היא אמורה לבדוק על כל מתקן שהילד הולך לטפס עליו שהוא נקי.
אחרת בשביל מה היא שם? לשמור עליו בסביבה נקיה?

לא, כי אם טפס על המתקן ילד בידיים שנגעו בבמבה והוא מטפס אחריו, לא סביר שהיא יכולה לראות את זה, אבל הגוף שלו כן מסוגל להגיב לזה.
היא שם כדי להזריק אפיפן בכל רגע נתון וכדי למנוע מצבי חשיפה חמורים.
אבל הילד כל רגע מחייו
בסכנת מוות.
לכן ההורים שלו לא לוקחים אותו לגינה, כי גם אם יבדקו את המתקן, זה לא מחייב שהוא נקי.
 
  • הוסף לסימניות
  • #52
בלי לעבור על האשכול.
כשהייתי בסמינר (!) היתה אצלינו בחורה מדהימה באמת שהיתה אלרגית ברמה של סכנת חיים להיות קרובה לחלב ולהריח חלב (שלא לדבר על לגעת...)
פעם קרה מקרה ומשהי נכנסה עם כוס קפה בטעות, הבחורה היתה מאושפזת בסכנת חיים עד שב״ה יצאה מזה.
מכירה סיפור מקרוב על ילד שהתקרב(!) לחלב בבי״ס ונפטר מזה. (ואפילו שהיה אזהרות לא להביא חלב למוסד)
מי אח״כ לוקח את האחריות אם משהו קורה?

לאלרגנים הסיפור הרבה הרבה פחות נעים והם חיים עם זה כל רגע. בכל זמן ושניה
אז לא יקרה כלום אם טיפהלה נתחשב בהם, ו5 שעות ביום לא נאכל משהו חלבי...
 
  • הוסף לסימניות
  • #53
זה מטורף להגיב על דברים כאלה.
רגישות לריח זה לא דווקא לריח שמריחים פיסית אלא לחלקיקים.



לא, כי אם טפס על המתקן ילד בידיים שנגעו בבמבה והוא מטפס אחריו, לא סביר שהיא יכולה לראות את זה, אבל הגוף שלו כן מסוגל להגיב לזה.
היא שם כדי להזריק אפיפן בכל רגע נתון וכדי למנוע מצבי חשיפה חמורים.
אבל הילד כל רגע מחייו
בסכנת מוות.
לכן ההורים שלו לא לוקחים אותו לגינה, כי גם אם יבדקו את המתקן, זה לא מחייב שהוא נקי.
את לא קראת טוב. מראש אמרתי שאני לא מתיחסת לבמבה. ההמנעות ממנה לא דרמטית. כאמור אצלינו בישוב בכל מוסדות הציבור יש שלט מובנה שאסור להכניס בוטנים ומוצריו.
חלב זה שונה הן כמרכיב בסיסי בתפריט של הרבה ילדים. והן באופן ההתפשטות שלו בשטח.
 
  • הוסף לסימניות
  • #54
חלב זה שונה הן כמרכיב בסיסי בתפריט של הרבה ילדים.
הוא באמת רכיב בסיסי יותר אבל לא מתים מארוחת בוקר שלא כוללת אותו.
מחשיפה לאלרגן לעומת זאת כן יכולים למות.
וכבר היתה נערה חרדית שנפטרה מאכילת בורקס תפו"א שרק נגע בבורקס גבינה.
בגן של אחיין שלי יש ילד צליאקי וילד אלרגי לחלב ברמה מסכנת חיים וההורים מתגייסים ברגישות מופלאה.
הן ביומיום והן באירועים חגיגיים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #55
הוא באמת רכיב בסיסי יותר אבל לא מתים מארוחת בוקר שלא כוללת אותו.
מחשיפה לאלרגן לעומת זאת כן יכולים למות.
וכבר היתה נערה חרדית שנפטרה מאכילת בורקס תפו"א שרק נגע בבורקס גבינה.
בגן של אחיין שלי יש ילד צליאקי וילד אלרגי לחלב ברמה מסכנת חיים וההורים מתגייסים ברגישות מופלאה.
הן ביומיום והן באירועים חגיגיים.
אם היית קוראת מתחילת השרשור היית רואה שגם בגן של בני היה ילד רגיש לחלב.
ונמנענו מחלב במשך כמה שנים. זה היה מתבקש ומובן מאליו והתגייסנו בקלות ובהבנה למשימה.

עדיין מניעה של חלב ומוצריו למוסד בגדל בית הספר נראית לי מוגזמת. והייתי בודקת הגנה באמצעים אחרים.
ואגב באמת למרות שהגן שלנו היה במבנה חיידר רק ילדי הגן התבקשו להמנע מחלב ולא ילדי בית הספר כולו.
 
  • הוסף לסימניות
  • #56
עדיין מניעה של חלב ומוצריו למוסד בגדל בית הספר נראית לי מוגזמת.
אולי לנו היא נראית מוגזמת אבל אי אפשר לשפוט הורים שחרדים על ילדם.
אפשר להתחשב. זה עדיין פחות קשה מלהיות הורה לילד כזה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #57
שבוע אחד תסדרי עם ממרחים שאינם חלביים אבל במשך כל השנה זה פשוט להישבר.
לא קראתי הכל
אבל יש המון אופציות
אם הולכים על מתוק יש חמאת בוטנים (אם אין אלרגיים לבוטנים), שקדיה, ממרח חלבה, ממרח חרובים וכמובן שוקולד
אם על פיקנטי- טחינה, חומוס, טונה, סלט ביצים, מיונז, קטשופ, רוטב פיצה
באמת שאפשר להסתדר מצויין בלי מוצרי חלב (וגם בלי תחליפיהם, לא ציינתי גבינת סויה או משהו בדומה לזה)
רק צריך קצת נכונות ולפתוח את הראש.
 
  • הוסף לסימניות
  • #58
אני חושבת שמבנה בית הספר אמור להיות בטוח. לא חולקת על זה.
חולקת על השיטה.
שאלתי איפה הסיעות הרפואיות (בגיל הצעיר). והאם מגיל מסוים הילד לא אמור לקחת על זה אחריות כהכנה לחייו הבוגרים.
אומרת שוב:
לחלב אין ריח ברדיוס רחוק ואם הוא קרוב הוא אמור ללמוד לזהות. לא כדי להתחשב באוכלוסיה הלא אלרגנית. אלא כהכנה לחיים בעולם החופשי שלא נקי מהאלרגן הזה.
גם עוור לומד להסתדר בעולם וחרש וכו', אז אין לי בכלל ספק שילד אלרגני אמור ללמוד להסתדר.
בדרך כלל בחלב אין אלרגיה לריח.
במקרים נדירים כן, ואם נתלה כזה שלט על הכניסה לבית הספר, אז כנראה שמדובר באחד מאותם מקרים נדירים.
איך היא תסתדר בעולם כבוגרת?
המצב הנוכחי והמעודד הוא שאנשים במצב כזה באמת לא יכולים לעבוד.
הם מתקיימים (בעוני) מקצבת נכות.
(מכירה אישית)
מי אמר שתמיד החיים פשוטים?
 
  • הוסף לסימניות
  • #59
סייעת לא יכולה לשלוט על שאיפה או על טיפוס על מתקן חצר שמשתמשים בו ילדים שאוכלים במבה.
לילדים בכיתות הנמוכות של בית הספר א-ה, אין עדיין שום יכולת לשליטה על מה שקורה בשטח וגם לא יכולת להזריק לעצמם ובכוחות עצמם והם מאבדים עשתונות ולא מסוגלים אפילו לדווח לצוות במצב שהם מתחילים לחוש קוצר נשימה.
אני מכירה ילד אלרגי במיוחד שהסייעת שלו מקדישה 90% מיום העבודה שלה לניקוי כל דבר שהוא עומד לנגוע בו...
 
  • הוסף לסימניות
  • #60
אולי לנו היא נראית מוגזמת אבל אי אפשר לשפוט הורים שחרדים על ילדם.
אם היית אומרת לי אי אפשר לחלוק על אנשי מקצוע שבדקו ומצאו את הפתרון כפתרון יחיד הייתי לחלוטין מסכימה איתך.
אני מבינה הורים שחרדים על ילדם.
אבל מישהו (ולא ההורים) צריך להפעיל שיקול דעת ולפעול במידתיות.
ואני לא אוהבת את הצורה שמבטלים את הקושי בהמנעות מחלב בחצי יממה על פני 8 שנים.
התחשבות בזולת זה גם אם הוא בריא....
יש אסכולה שטוענת שחלב ומוצריו לא בריאים. אבל אם אני מהאסכולה שחושבת שחלב ומוצריו הם מרכיב חיוני לבריאות הילד ואספקה סדירה של סידן וויטמין די אז זה יכול מאד להקשות עלי.
ואם אצלינו אוכלים ארוחת ערב בשרית ולילד אין זמן אחר ללחם עם גבינה או גבינה צהובה אז זה עוד יותר בעיתי.
ואם זה כל כך מסוכן וכל כך קל. אז בואו נפסיק לצרוך חלב. כי גם אם נמנע בגיל סמינר להחליף חלב עדיין ראוי (וזה לא ציני) לשלב אותם גם בשוק העבודה, בקופות החולים וברכבות. אפשר לגמרי לפטר את הפרות.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

אשכולות דומים

שלום לכולם 😊

אשמח לעצתכם בנושא. הבת שלי ילידת חשוון, ומישהי הציעה לי להשאיר אותה עוד שנה בגן פרטי לפני המעבר לגן עירייה בשנה הבאה.
כי לפי החוק החדש, שנה נוספת לפני כיתה א’ אפשרית רק עכשיו, לפני גיל 3. ולדעתה זה עדיף לא להיכנס קטנה מידי לכיתה א'.

פרטים על הילדה:
בת שנתיים ו‑2 חודשים
עדיין יונקת, ויש לה אח קטן שנולד לאחרונה (רצינו שתסתגל לאט לאט קודם אליו ואז למסגרת)
רק עכשיו הכנסנו אותה למעון (באמצע השנה), עד כה הייתה בבית
ומאוד קשה לה עם המעון, במיוחד שרגילה כל היום לאמא להנקה וכו'

השאלות שלי:
1. מי מכם עשה שנה נוספת בגן לילד שלו? האם באמת כדאי?
2. גנים פרטיים באזור פרדס כץ – קריית הרצוג: מה העלויות שלהם?
3. מתי נפתחת ונסגרת ההרשמה לגן פרטי + לגן עירייה?
4. אם נרשמים לגן עירייה – האם אפשר לבטל בסוף אם התחרטנו ורוצים גן פרטי?
5. האם יש איש מקצוע שיכול לראות את הילדה ולהעריך התאמה למסגרת?
6. אם נירשם לגן עירייה רק בגיל 4 - זה לא פספוס?
7. אם כן מחליטים להשאיר שנה - האופצייה היחידה היא רק גן פרטי? או שיש אפשרויות אחרות? כמו מטפלת שלוקחת ילדים הביתה? או שחייב מוסד מוכר?

כל עצה תתקבל בברכה!
תודה רבה

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה