דממה לעוד בית יהודי

נכתב ע"י חנהלה1;n5088170:
בית שנהרס בגלל הספר היה נהרס במוקדם או במאוחר בגלל חברה לעבודה או בגלל פטפוט של שכנה או בזכות הרצאה.
או בגלל שלא יכל להתקיים יותר. הוא פשוט חיכה לטריגר.
זה אכזרי ומגמד סבל ורגשות בצורה נוראה לאמר את המשפט המטופש הזה -הבית נהרס בגלל ספר.

אני לא מצליחה להתאפק...
העידה פה פדואלה, שמכירה 3 נשים שנגשו לטיפול אחרי שקראו את הספר.
זה מעיד קודם כל על זה שיש נשים שאף פעם לא הקדישו לזוגיות שלהן מחשבה. בוודאי שלא הרצאה. מי שאין לו מודעות לזה, גם ינפנף את פטפוטי השכנות והחברות כ: מה הילדותיות הזו? וזה קיים לצערי.
אם הספר הצליח לטלטל אותן ברמה כזו שפתאום קלטו שמשהוא פה לא תקין. וכנראה שהן לא חוו מקרים קיצוניים כמתואר בספר, למה שהספר הזה לא יטלטל נשים אחרות שמכל מיני סיבות בעולם לא יגיעו לטיפול הנכון? ואל תגדו יתייעצו וזה יעבור להם. לא, זה דורש ליווי לטווח לא קצר.
א"א לשחרר לעולם ספר שיכול להרוס ואז לאמר, שהקורא יקח אחריות ויטפל, ואם אין לו כסף, זמן, או אפשרות מכל סיבה אחרת??? האחריות עליו... נו באמת!

ז לא רק כסף וזמן. תבינו דבר בסיסי- כדי להגיע לטיפול זוגי צריך רצון משני הצדדים. וגם אם צד אחד הזדעזע, הצד השני לא מצליח להבין מה קרה פתאום.

נחשפתי לאחרונה למישהיא בת 40+ שהזוגיות שלה היתה ירודה מאוד. היא השלימה עם זה במשך השנים, יצרה קשר קרוב מאוד עם חברה, וחיה כך במשך יותר מ20 שנה! משיבות שונות היא הגיעה לטיפול רגשי ואז הבינה שטעתה בדרכה. עכשיו תגידו לה לשנות... ):
בעלה לא שיתף פעולה, לא הבין מה קרה אחרי 20 שנות "שלום" הרי הם לא רבים... לכו תסבירו לו מה הוא מפסיד.
זה לא רק הבעל. גם הילדים הבוגרים שכבר פוקחים זוג עיני עגל למול כל שינוי. והם רואים הכל (כמעט). גם זה מאוד מאוד מרפה את ידיה.
אישה כזו אם היא גילתה את הטעות בדרך החיובית של : תנסי לשפר כי את מפסידה המון. היא תנסה לשפר, אבל אם לא ילך, אחרי תקופה היא תחזור לעצמה ותשלים שוב עם המצב.
אבל איך אפשר לקחת אחריות על טלטלות הרבה יותר עמוקות כשלא תמיד אופצית הטיפול כ"כ זמינה??
 
נכתב ע"י אחת מאלף;n5088301:
אישית אוהבת מאד את הסיפור בבתוך המשפחה של דבורי רנד, אדום לבן. היא כותבת על בעל שתלטן ואישה קורבנית. מי שעוברת, יכולה להזדהות ולנסות לצאת. ואין שם כל מיני דברים מיותרים לחלוטין. ואין שם גם שום התימרות לטפל או להציל. היא פשוט -מדברת בשקט ובעדינות, וכל אחת יכולה לקחת אל ליבה את מה שהיא צריכה. בלי פריצות.

דבורי כותבת כמה רמות מעל ספרים כמו זה שנידון כאן.
הכתיבה שלה נקיה, לא מתימרת, ומדויקת.
 
נכתב ע"י אחת מאלף;n5088301:
אישית אוהבת מאד את הסיפור בבתוך המשפחה של דבורי רנד, אדום לבן. היא כותבת על בעל שתלטן ואישה קורבנית. מי שעוברת, יכולה להזדהות ולנסות לצאת. ואין שם כל מיני דברים מיותרים לחלוטין. ואין שם גם שום התימרות לטפל או להציל. היא פשוט -מדברת בשקט ובעדינות, וכל אחת יכולה לקחת אל ליבה את מה שהיא צריכה. בלי פריצות.

הסיפור של דבורי רנד יפה ומאלף, אבל זה ממש כל כך מעורפל, וכזה נוגע ולא נוגע, אולי נתנה מקום למציאות כזו בסיפור.
אבל אישה שסובלת מדבר כזה אין לה שום אפשרות לזהות סימפטומים של ממש משם, וגם כל העזרה של להוציא אותה מהבית בכל דרך ממש יעזור לה??!!, לבינתיים זה רק מראה איך שאנשים לא באמת תופסים את הבעיה אם אלו הפתרונות שהם מוצאים, לזה הייתי קוראת סיפור מהספרים!

יפה שהכניסה אבל הסיפור לא מועיל בכלום לאחת כזו שתראה סיפור כזה , וכל מה שהיא תוכל לעשות זה להסתובב לצד השנית של הכרית ולבכות בשקט. אין לה שום עזרה מהספר להבין ממש מה היא עוברת , ואת הקריאה שהיא צריכה לקרוא לעזרה.
 
נכתב ע"י אחת מאלף;n5088301:
אישית אוהבת מאד את הסיפור בבתוך המשפחה של דבורי רנד, אדום לבן. היא כותבת על בעל שתלטן ואישה קורבנית. מי שעוברת, יכולה להזדהות ולנסות לצאת. ואין שם כל מיני דברים מיותרים לחלוטין. ואין שם גם שום התימרות לטפל או להציל. היא פשוט -מדברת בשקט ובעדינות, וכל אחת יכולה לקחת אל ליבה את מה שהיא צריכה. בלי פריצות.

אן כבר פריצות יש ספר שיצא אחרי לילה ולא דומיה שם יש כמעט רצח.של איש את אשתו. ונגדו אני לא רואה כאן התנגדות כל כך גורפת. משום מה.
 
נכתב ע"י חנהלה1;n5088170:
לא מקבלת גם את עניין המחשבות הטורדניות שעולות לזוגות נשואים בקשר בריא.
אם עלו מחשבות כאלה, אין צורך לעבוד למחוק אותן אלא לעבוד על כך שלא תהיה סיבה להרגיש כך
אולי אין מספיק אמון? אולי יש עודף ריצוי של אחד מהצדדים? אולי מישהו מהם שתלטן מידי? אם עולות מחשבות לא צריך לפחד מהן או להלחם בהן. זה בדיוק הזמן לעשות עבודה עצמית, לדבר בצורה פתוחה, לחשוב מאיפה בא לי ההרהור הזה, ובמקרה הצורך לגשת להתייעץ.

מסכימה ורוצה להוסיף-
עולה כאן באשכול כאילו יש שתי אופציות, או להשלים עם מה שיש, או לגשת לטיפול.
אבל בן אדם הוא לא מכונה שצריכה טכנאי. יש הרבה עבודה שהוא יכול לעשות לבד, אם הוא רוצה.
במילים אחרות - אם משהו נתקע בחיים, קודם כל אנחנו צריכים לחשוב, ולבדוק מה אנחנו מרגישים, ולחשוב שוב. לתת יותר צ'אנס לעצמנו.
ואז גם הטיפול - יש הרבה יותר סיכוי שיצליח.
כי כשאנשים מפקידים את עצמם בידיים של מטפל, הם לפעמים נופלים בענק ענק.
וכשאנשים באים לטיפול מתוך אחריות אישית, ומתוך כוונה להעזר אבל לא להפקיד את האחריות לחיים שלך בידיים של מישהו אחר - הם במצב אחר לגמרי.
 
נכתב ע"י בפוטנציאל;n5088135:
אני חושבת בחסיה מנסה לתאר מציאות של חיים שהם יחסית נורמטיביים.

לגבורת הסיפור , לא זוכרת את שמה .. יש בהחלט קשיים, זה לא נכון לאמר שהאלימות מתפרצת אלא שיש שם משהו ששובר את גב הגמל

זה מזכיר לי את הטרור בארץ , כאילו המדינה מאפשרת עד איזה גבול זה "בסדר" לא משנה שלמשפחה שנהרג אבא/ ילד/ אמא זה חיים שמפרקים,

מבחינתם זה עדיין טרור נסבל.

גבורת הספר סובלת בהחלט כל השנים אבל אף פעם לא עלה על קצה דעתה שזה בעייתי מבחינתו,
ובינינו כמה נשים או גברים חיים כך?

עם התעללות יום יומית על תדר נמוך כשבתודעה שאני האשם העונשים שאני מביא על עצמי?


גם מבחינה ספרותית לדעתי יש כאן כשלון מסוים,
זה לא מועבר בצורה נכונה,
אני הרגשתי שהיות והיא רוצה לתת את כל סוגי ההפרעות ודרכי ההתמודדות נוצר איזה מיקס שלם עם סצנות הזויות ולא מקושרות , לא הגיוניות בעליל.
כך שגם מסרים שלכאורה נכונים לא נכנסים טוב.
ומקבלים הסתייגות,
איאפשא להעביר מסר נכון כשהעלילה נתפסת כלא הגיונית ו/או דמיונית
היועצת מתגלית כהאחות האבודה , נו באמת , רק יועצת אחת יש ?
וכמה מקרי זה אמור להיות.

וכן עוד דברים.


לא עלינו ולא על אף אחד הפרעת אישיות זה דבר קשה מנשוא.

אני יעלה כאן מכתב שכתבה אחת על החיים בצל אמא מופרעת אישיות .
זה גהינם עלי אדמות.
ואף אחד כמעט לא האמין לה!!! האמינו לאמא בעיקר שמכרה תותים לכולם והיתה נחמדה ומענינת .


הסופרת עשתה עוול מסוים בזה שהכניסה אפקטים ספרותיים משוללי הגיון, חבל שקצרה את הדרך ואצה דרכה למהר בהוצאתו , הדברים מספיק חשובים בשביל שיוכלו להתפספס בחוסר אמון של הציבור.

את לא מתוודעת בכלל לקשיים שהיא עוברת עד שלב מסוים בסיפור,
אולי ב'סיפור חייה' זה רגע שהקש שובר את גב הגמל,
אבל אנחנו כקוראים לא שותפים לכל מה שהיה עד היום,
מבחינתי כקוראת זה קורה ברגע אחד - ואני חושבת שזה רק בגלל מטרה ספרותית, (של מתח ושל הפתעה)
ובעיני זו טעות.
בכל מקרה, זה לא ספר מקצועי,
כספר קריאה - הוא מעלה נושא לתודעה, וזה חשוב.

 
נכתב ע"י תקוה;n5088486:
אן כבר פריצות יש ספר שיצא אחרי לילה ולא דומיה שם יש כמעט רצח.של איש את אשתו. ונגדו אני לא רואה כאן התנגדות כל כך גורפת. משום מה.

זה ספר חדש של ליבי קליין...
מה אין שם????
גם כמעט רצח ביו בעל לאישה....
סיפור לא פשוט של בעיות נפשיות....
ופלוס תאור מפורט במיוחד !!! של מחלה קשה פלוס כל התסמינים....
וזה עוד קניתי לחול המועד פסח על מנת להנות מספר טוב בחול המועד !!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
 
נכתב ע"י מקופלת;n5088442:
אני לא מצליחה להתאפק...
העידה פה פדואלה, שמכירה 3 נשים שנגשו לטיפול אחרי שקראו את הספר.
זה מעיד קודם כל על זה שיש נשים שאף פעם לא הקדישו לזוגיות שלהן מחשבה. בוודאי שלא הרצאה. מי שאין לו מודעות לזה, גם ינפנף את פטפוטי השכנות והחברות כ: מה הילדותיות הזו? וזה קיים לצערי.
אם הספר הצליח לטלטל אותן ברמה כזו שפתאום קלטו שמשהוא פה לא תקין. וכנראה שהן לא חוו מקרים קיצוניים כמתואר בספר, למה שהספר הזה לא יטלטל נשים אחרות שמכל מיני סיבות בעולם לא יגיעו לטיפול הנכון? ואל תגדו יתייעצו וזה יעבור להם. לא, זה דורש ליווי לטווח לא קצר.
א"א לשחרר לעולם ספר שיכול להרוס ואז לאמר, שהקורא יקח אחריות ויטפל, ואם אין לו כסף, זמן, או אפשרות מכל סיבה אחרת??? האחריות עליו... נו באמת!

ז לא רק כסף וזמן. תבינו דבר בסיסי- כדי להגיע לטיפול זוגי צריך רצון משני הצדדים. וגם אם צד אחד הזדעזע, הצד השני לא מצליח להבין מה קרה פתאום.

נחשפתי לאחרונה למישהיא בת 40+ שהזוגיות שלה היתה ירודה מאוד. היא השלימה עם זה במשך השנים, יצרה קשר קרוב מאוד עם חברה, וחיה כך במשך יותר מ20 שנה! משיבות שונות היא הגיעה לטיפול רגשי ואז הבינה שטעתה בדרכה. עכשיו תגידו לה לשנות... ):
בעלה לא שיתף פעולה, לא הבין מה קרה אחרי 20 שנות "שלום" הרי הם לא רבים... לכו תסבירו לו מה הוא מפסיד.
זה לא רק הבעל. גם הילדים הבוגרים שכבר פוקחים זוג עיני עגל למול כל שינוי. והם רואים הכל (כמעט). גם זה מאוד מאוד מרפה את ידיה.
אישה כזו אם היא גילתה את הטעות בדרך החיובית של : תנסי לשפר כי את מפסידה המון. היא תנסה לשפר, אבל אם לא ילך, אחרי תקופה היא תחזור לעצמה ותשלים שוב עם המצב.
אבל איך אפשר לקחת אחריות על טלטלות הרבה יותר עמוקות כשלא תמיד אופצית הטיפול כ"כ זמינה??

זו טעות חמורה לחשוב שנשים מסוגלות להתמודד עם זוגיות ירודה כפי שהגדרת, ולהשלים עם זה עד שבא הספר ומטלטל אותן,
ברשותך סיפור קצר שחרט בי רושם-
הגעתי למסיבת סוף שנה בגן של ביתי בת ה3, כל האמהות הגיעו מלבד אמא אחת, לא ארחיב רק אציין בקצרה שנראה שהיא סובלת מדכאון קל.
הגננת חיכתה וחיכתה, התקשרה לאמא, הבעל הרים והיא התחננה שהאמא כבר תגיע. בסוף לא נותרה ברירה והמסיבה התחילה בלי האמא של שרה [סתם שם שהמצאתי השניה] שרה ישבה קפואה על הכיסא בפנים חסרות הבעה, זה היה קשה לראות אותה, הגננת ניסתה להיות במקום אמא שלה תוך כדי ניהול המסיבה, מלאכה קשה ביותר.
פתאום הדלת נפתחה ואמא של שרה נכנסה נבוכה. היא נגשה לשרה וליטפה אותה, ברגע זה פרצה שרה בבכי קורע לב ומזעזע. הסיפור הזה התרחש לפני שנתיים וגם כעת עולות לי דמעות כשאני נזכרת בשרה האומללה.

למה שרה בכתה והתפרקה פתאום כשאמא שלה הגיעה? הרי היתה אמורה לבכות דוקא קודם כשהיתה בודדה ועכשיו להירגע, הנה אמא הגיעה, לא כך?

זוגיות ירודה, היא לא משהו שאפשר לחיות איתו בשלום, ולא יעזרו 50 חברות נפש טובות ויקרות, זוגיות טובה היא צורך בסיסי בנפש.
אישה שלא מקבלת אותה דומה לאדם שלא מקבל תזונה טובה ואפילו לא מודע לכך כי איבד את תחושת הרעב. אבל אין ספק שהוא יפגע ,יחלה ואולי אפילו ימות.
גם אישה כזו, תחלה פיזית או נפשית תסבול מבעיות כרוניות או נפשיות, הנפש לא תבליג על הפגיעה ותתבע את שלה. פתאום היא תסבול מלחץ דם גבוה ממגרנות, מדכאון ועוד
אז למה היא לא מתעוררת וצועקת הצילו רע לי?
כי היא דומה לשרה, היא מנצלת את שארית הכח כדי לשרוד את הדקה הנוכחית, לכן יתכן מאוד שכשקראה את הספר פתאום היא הרגישה שאמא הגיעה שמישהו מבין אותה, לכן היא יכולה פתאום להרשות לעצמה לבכות ולקלוט באיזו גלות היא נמצאת. מתוך כך היא אולי תצליח לעזור לעצמה קצת ולצאת מהמסלול שמוביל אותה לריסוק טוטאלי.

למביטים במחוץ זה נראה כאילו הספר הרס את הבית, חבל שאמא של שרה הגיעה, בגללה היא בכתה עד סוף המסיבה.

 
נכתב ע"י יוספה;n5088594:
זה ספר חדש של ליבי קליין...
מה אין שם????
גם כמעט רצח ביו בעל לאישה....
סיפור לא פשוט של בעיות נפשיות....
ופלוס תאור מפורט במיוחד !!! של מחלה קשה פלוס כל התסמינים....
וזה עוד קניתי לחול המועד פסח על מנת להנות מספר טוב בחול המועד !!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אם היא אכן מתכוונת לספר הזה - לא פלא שאין התנגדות גורפת. הוא פונה מלכתחילה לקהל חרדי שרוצה הכל פתוח.
 
נכתב ע"י חנהלה1;n5088620:
זוגיות ירודה, היא לא משהו שאפשר לחיות איתו בשלום, ולא יעזרו 50 חברות נפש טובות ויקרות, זוגיות טובה היא צורך בסיסי בנפש.
אישה שלא מקבלת אותה דומה לאדם שלא מקבל תזונה טובה ואפילו לא מודע לכך כי איבד את תחושת הרעב. אבל אין ספק שהוא יפגע ,יחלה ואולי אפילו ימות.
גם אישה כזו, תחלה פיזית או נפשית תסבול מבעיות כרוניות או נפשיות, הנפש לא תבליג על הפגיעה ותתבע את שלה. פתאום היא תסבול מלחץ דם גבוה ממגרנות, מדכאון ועוד
אז למה היא לא מתעוררת וצועקת הצילו רע לי?
כי היא דומה לשרה, היא מנצלת את שארית הכח כדי לשרוד את הדקה הנוכחית, לכן יתכן מאוד שכשקראה את הספר פתאום היא הרגישה שאמא הגיעה שמישהו מבין אותה, לכן היא יכולה פתאום להרשות לעצמה לבכות ולקלוט באיזו גלות היא נמצאת. מתוך כך היא אולי תצליח לעזור לעצמה קצת ולצאת מהמסלול שמוביל אותה לריסוק טוטאלי.

למביטים במחוץ זה נראה כאילו הספר הרס את הבית, חבל שאמא של שרה הגיעה, בגללה היא בכתה עד סוף המסיבה.

וואוו תאור יפה!
צודקת, אני תמיד טוענת ואפילו יכולה לזהות נשים עם זוגיות ירודה רק מלהכיר אותה. הן מתוסכלות וברוב המקרים מנסות למצא סיפוק ממשהוא אחר.
אבל יש כן אפשרות להדחיק ולהתעלם. לא שזה טוב. זה רע מאוד. אבל כמו שאמרתי לא תמיד כבר יש אופציה לתקן, או שיש אבל היא קשה מידי.
ולכן אישה כזו עדיף שתמשיך בחיים שהיו לה עד עכשיו, גרועים ככל שיהיו, מאשר לגרום לה טלטלה, בלי אפשרות לתיקון! גם גירושים בגיל הזה זו אופציה גרועה מאוד. אז מה נשאר? להכניס לה מחשבות שלא יצליחו לעזור לה?
 
נכתב ע"י מקופלת;n5088442:
נחשפתי לאחרונה למישהיא בת 40+ שהזוגיות שלה היתה ירודה מאוד. היא השלימה עם זה במשך השנים, יצרה קשר קרוב מאוד עם חברה, וחיה כך במשך יותר מ20 שנה! מסיבות שונות היא הגיעה לטיפול רגשי ואז הבינה שטעתה בדרכה. עכשיו תגידו לה לשנות...

אם היא הגיעה לטיפול רגשי, אז הנה הפיצוץ כתוצאה מהחיים הללו.
ושוב. הנושא כאן הוא לא "זוגיות ירודה" אלא הפרעת אישיות
שגורמת לבן/בת הזוג להגיע למצבים נפשיים קשים עקב רמיסת הערך העצמי
[כמו שם בספר 'לילה ולא דומיה' שהיא גרמה לעצמה תאונה]
ואז הכלל הוא "חייך קודמין".
וגם בזוגיות ירודה. היא צריכה לדעת עם מה היא מתמודדת. לנסות לשפר.
ואם לא - לפחות לחיות עם זה בצורה מודעת
משקרים הכחשות והדחקות לא מרויחים כלום
 
נכתב ע"י עט הדר;n5088716:
אם היא הגיעה לטיפול רגשי, אז הנה הפיצוץ כתוצאה מהחיים הללו.
ושוב. הנושא כאן הוא לא "זוגיות ירודה" אלא הפרעת אישיות
שגורמת לבן/בת הזוג להגיע למצבים נפשיים קשים עקב רמיסת הערך העצמי
[כמו שם בספר 'לילה ולא דומיה' שהיא גרמה לעצמה תאונה]
ואז הכלל הוא "חייך קודמין".
וגם בזוגיות ירודה. היא צריכה לדעת עם מה היא מתמודדת. לנסות לשפר.
ואם לא - לפחות לחיות עם זה בצורה מודעת
משקרים הכחשות והדחקות לא מרויחים כלום

אני חוזרת על עצמי שוב ושוב... :)
לא אמרתי שהחיים האלה אידיאלים. וברור שיהיה פיצוץ.
אבל בטיפול רגשי היא יכולה לטפל בעצמה.
לשנות את הבית היא לא תמיד יכולה . לחיות עם זה בצורה מודעת זה בד"כ להכניס כעסים הביתה. וזה לא עוזר, להפך.
משקרים והכחשות היא מפסידה, אבל היא בכל מקרה שלא יהיה תפסיד עוד יותר.
זה לא לבחור בין טוב לרע. זה לבחור בין רע ליותר גרוע.
החיים שלה עד עכשיו הם רעים. אבל לטלטל אותם יעשה אותם גרועים יותר.
 
בלי לסתור שום דבר ממה שכתבו כאן.

קחו תרחיש של זוג. צעיר או פחות צעיר.
לצורך התרחיש, לבעל אין הפרעה.
יש לו מעלות וחסרונות כמו לכל אדם, מידות טובות יותר או פחות, וכמה הרגלים שלאשתו קשה להתמודד איתם. לא משהו שלא רואים.
יום אחד האשה קוראת ספר שמסביר לה, שלעיתים יש בעיות בין בני זוג שנובעות מבעיה אמיתית אצל הבעל.
לא שהיא מיד מאמצת, אבל היא מעניקה לאפשרות הזאת סבירות של כמה (עשרות) אחוזים. ומתחילה לבחון את הענין.
מה קרה כאן? במודע או בתת מודע, הבעל מואשם/נחשד בהפרעת אישיות, או בכל בעיה אחרת.
ובעל, הוא בן אדם. לא פחות ממה שהאישה בן אדם.
ובן אדם (בעיקר גבר) שמרגיש נאשם, נבחן, צורך להוכיח את חפותו/בריאות נפשו/ מסירותו/כנותו, הוא לא ממש פנוי רגשית להיות בעל טוב כפי שהוא יכול להיות. זה פוגע ומרחיק. זה הכי בעולם מפריע לנתינה הטבעית. כי כמו כל אדם, הבעל נותן ואוהב יותר כשטוב לו, ומתקפד כשחושדים בו ו"מחפשים" אותו.
(אצל גברים יותר מאצל נשים, הם מסרבים להיות מופעלים ע"י האישה ולבוא לקראתה משום שהיא דורשת/מצפה לכך, או שהם חייבים להוכיח שהם בסדר. הם רוצים לתת מבחירתם ומרצונם הטוב. גם כי הכבוד העצמי שלהם חשוב להם. וגם בלי זה, כי הם אנושיים).
כאשר מדובר במערכת יחסים, מחשבות-"סרטים"-חשדות יוצרים מציאות.
כולנו נקלעים מידי פעם לאתגרים כאלה, סוג של תסבוכת שבה גרמנו לבן הזוג להתקפד בגלל האופן שבו התנסחנו או הבענו או האשמנו, ואז הוא מגיב לא בשיתוף פעולה שציפינו. במערכת יציבה, נותנים לזה להרגע ומתקנים כשמתאפשר. נדרשים גם קצת שכל והבנה ללבו של השני, וכמובן ערך גבוה לשלום הבית. לרובנו יש את הנתונים האלה ב"ה ולכן רוב המקרים הללו חולפים מבלי להותיר עקבות.
אך כשחושבים על הבתים הצעירים שעדיין לא התיצבו. שהערך לשלום הבית עוד לא העמיק. על הנשים הפחות חכמות, או החכמות שכרגע לא במיטבן מאלף ואחת סיבות, או סתם לא קלטו נכון את הסיטואציה וטעו. כל אלה הם בסיכון קצת מוגבר לכך שתסבוכת תתפתח.
וזה נכון שדברים קורים כל הזמן. ונקלעים למצבים האלה בשוטף. אבל זה בלתי נמנע, והקב"ה יעזור לכל אחד ויתן לו כלים לעבור את מה שמזדמן לו.
אבל ספר שמכניס את זה באופן יזום. זה מעבר לאתגרים שנתקלים בהם ביומיום. זה בהחלט מפר איזון.
תחשבו על הדוגמאות שנתתי. הבתים האלה ינזקו כמעט בודאות.
להפיץ ספר כזה זה חוסר אחריות.

אני חוזרת ואומרת שאני לא מתוכחת לגבי נשים במצבים שחייבות עזרה להמלט. נכון בהחלט שהן במצב מצוקתי וחייבות עזרה מבחוץ ואני מבינה שלספר כזה יש תפקיד חשוב בשבילן. לא סותר, לא סותר, לא סותר.
תחשבו על מה שאמרתי. יכול לקרות, או לא? ואם יכול, באילו היקפים? רק אני חושבת שהסכנה היא בהיקפים ענקיים?


(ואם זה משנה למישהו, לא קראתי את הספר. ואני לא מעונינת לקרוא. ולא כי אני חוששת על הזוגיות שלי. פשוט לא חסר לי הדביקיות הזאת, וגם קשה לי טכנית לקרוא את הסגנון הזה, לא זורם. ואני כן אדם מעמיק שמתעניין בפסיכולוגיה)
 
מנגנת יקרה- קודם תקראי אח"כ תחליטי...

וסתם לידיעה - כשאני קראתי את הספר חיפשתי דבר ראשון הפרעה נפשית אצלי ולא אצל בעלי.
 
נכתב ע"י progitm;n5088470:
הסיפור של דבורי רנד יפה ומאלף, אבל זה ממש כל כך מעורפל, וכזה נוגע ולא נוגע, אולי נתנה מקום למציאות כזו בסיפור.
אבל אישה שסובלת מדבר כזה אין לה שום אפשרות לזהות סימפטומים של ממש משם, וגם כל העזרה של להוציא אותה מהבית בכל דרך ממש יעזור לה??!!, לבינתיים זה רק מראה איך שאנשים לא באמת תופסים את הבעיה אם אלו הפתרונות שהם מוצאים, לזה הייתי קוראת סיפור מהספרים!

יפה שהכניסה אבל הסיפור לא מועיל בכלום לאחת כזו שתראה סיפור כזה , וכל מה שהיא תוכל לעשות זה להסתובב לצד השנית של הכרית ולבכות בשקט. אין לה שום עזרה מהספר להבין ממש מה היא עוברת , ואת הקריאה שהיא צריכה לקרוא לעזרה.

אני מנסה לנסח פה תגובה שלא תשחרר ספוילרים אסורים, ולא מצליחה. מצטערת, פרוגית.
לעת עתה יכולה רק להגיד ש... שזה שאנשים מציעים פתרונות מסוימים, לא אומר שזה הפתרון הנכון.
ו... בבקשה, תמשיכי לקרוא. זהו, זה מה שמותר לי להגיד לעת עתה על אדום-לבן :)
עוד משהו לגבי הערפל והנוגע ולא נוגע, זה בעיקר קשור כמובן לסגנון כתיבה. אבל גם לאיזון עדין שחייב להתקיים בין הצורך לפתח מודעות לבין הצורך שהיא תתפתח במקום הנכון.
לפני שנה וחצי התפרסם סיפור קצר שלי על אישה שסובלת מהתעללות. אני מעלה אותו כאן לטובת המעוניינות. היו עליו הרבה דיונים במערכת. הוועדה הרוחנית חששה לפרסם אותו, אבל ר' אשר וייס אישר והמליץ לפרסם. אחרי שהוא התפרסם, הגיעו המון תגובות בקשר אליו. חלק השתמשו במילים שלך וטענו, שהוא היה מעורפל ונוגע ולא נוגע. חלק אמרו אחרת. שמונה תגובות הגיעו מנשים סובלות, שהבינו גם הבינו. וכל אחת מהן שפנתה לעזרה גרמה לי לדמוע מהתרגשות במשך כמה שעות טובות.
אני לא יודעת מה לומר לגבי הסוגיה הזאת של סיפורים על זוגיות. מאמינה (ויש מצב שאני טועה. בסך הכל אני לא מאד אובייקטיבית...), שכל סופרת, שבוחרת לכתוב על הזירה הזאת, רוקדת את אותו ריקוד שאני רוקדת, מנסה ללהטט בין חובתנו לדעת לבין זכותנו למוגנות רגשית ורוחנית.
ובשורה התחתונה: כולנו רוצות לעשות טוב ומקוות שזה מה שאנחנו עושות באמת...
 
נערך לאחרונה ב:
מנגנת.

קראתי את הספר , יותר מפעם אחת. אני גם יודעת שהצלחתי לעזור ל2 נשים שהיו במצב הזה, בדרך עקיפה לאחר ששלחתי למשפחתם את הספר.

למרות זאת, מסכימה עם מה שכתבת.
 
נכתב ע"י dvory;n5088781:
אני מנסה לנסח פה תגובה שלא תשחרר ספוילרים אסורים, ולא מצליחה. מצטערת, פרוגית.
לעת עתה יכולה רק להגיד ש... שזה שאנשים מציעים פתרונות מסוימים, לא אומר שזה הפתרון הנכון.
ו... בבקשה, תמשיכי לקרוא. זהו, זה מה שמותר לי להגיד לעת עתה על אדום-לבן :)
עוד משהו לגבי הערפל והנוגע ולא נוגע, זה בעיקר קשור כמובן לסגנון כתיבה. אבל גם לאיזון עדין שחייב להתקיים בין הצורך לפתח מודעות לבין הצורך שהיא תתפתח במקום הנכון.
לפני שנה וחצי התפרסם סיפור קצר שלי על אישה שסובלת מהתעללות. אני מעלה אותו כאן לטובת המעוניינות. היו עליו הרבה דיונים במערכת. הוועדה הרוחנית חששה לפרסם אותו, אבל ר' אשר וייס אישר והמליץ לפרסם. אחרי שהוא התפרסם, הגיעו המון תגובות בקשר אליו. חלק השתמשו במילים שלך וטענו, שהוא היה מעורפל ונוגע ולא נוגע. חלק אמרו אחרת. שמונה תגובות הגיעו מנשים סובלות, שהבינו גם הבינו. וכל אחת מהן שפנתה לעזרה גרמה לי לדמוע מהתרגשות במשך כמה שעות טובות.
אני לא יודעת מה לומר לגבי הסוגיה הזאת של סיפורים על זוגיות. מאמינה (ויש מצב שאני טועה. בסך הכל אני לא מאד אובייקטיבית...), שכל סופרת, שבוחרת לכתוב על הזירה הזאת, רוקדת את אותו ריקוד שאני רוקדת, מנסה ללהטט בין חובתנו לדעת לבין זכותנו למוגנות רגשית ורוחנית.
ובשורה התחתונה: כולנו רוצות לעשות טוב ומקוות שזה מה שאנחנו עושות באמת...

בדיוק אתמול קראתי כמה פרקים שהצטברו אצלי,
וחשבתי לעצמי: "הנה דוגמא להעלת הנושא בזהירות וברגישות בלי לגרום לטלטלות רגשיות קשות, ועם זאת להכניס למודעות"
כל הכבוד!
 
נכתב ע"י בפוטנציאל;n5088821:
ואולי הטלטול יגרום לחייה להיות יותר טובים?

עוד פעם?
אולי. ואולי לא?
אם היינו יכולים לשחרר את הספר רק למי שיש לה את הכלי לשנות לטובה. זה היה מעולה.
אבל ברגע שהספר יכול להגיע גם לכאלה שלהן הוא יהרוס (ואני לא מסתכל על כל גרושים כהרס. תלוי) בלי יכולת לשפר, מי אמר שזה בסדר?
 
בפוטנציאל.

אצל אנשים נורמטיבים, הכלל שאין אשם אחד נכון מאוד.

אבל, כשלאחד מבני הזוג יש בעיות רציניות, והוא לא מטופל, לבוא ולומר לצד הסובל,גם אתה אשם, זה סוג של פשע.

הספר לא מדבר על אנשים נורמטיבים, מדבר על בעיות רציניות שדורשות טיפול, ולא משנה כמה טעויות האישה עשתה בדרך, עדיין היא לא אשימה, כי הבעיות שיש לבעל לא יעברו גם אם האישה תיהיה מלאך ומושלמת.

(וכן להיפך)
 
"לא החלטתי כלום...
נערך על ידי מנגנת; היום, 11:46. סיבה: משהו לא נכון בתרחיש שתיארתי?"

איך התרחיש יכול להיות מדויק, כשלא קראת על מה שאת כותבת?

הספר לא מסביר שלעיתים יש בעיות בין בני זוג שנובעות מבעיה אמיתית.
הספר מתאר בעיות קשות שלא דומות ולא מזכירות בעיות רגילות בין בני זוג.
לא כל כך בקלות אפשר להעניק לאפשרות הזאת סבירות של כמה (עשרות) אחוזים.






 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה