דרוש מידע דממה שצועקת

  • פותח הנושא YG&K
  • פורסם בתאריך
  • הוסף לסימניות
  • #41
זה נכון שלא תמיד צריך שנושא מעיק יהיה בבחינת "הפיל שבחדר"
יש לי מכרה שעוברת התמודדות עם בנה.
אני דווקא כן גיששתי אם נוח לה לדבר היא כן הראתה נכונות לפתוח מעט את הנושא.
שוחחנ על כך, השתדלתי לעודד עד כמה שניתן כשאת עצמך לא נמצאת שם.
ככה כשזה כבר פתוח לא צריך ללכת סחור סחורכשנפגשים וזה כבר לא מביך. כי כשאני שותפה ויודעת, זה כבר יותר טבעי.
אבל לא אצל כל אחד זה שייך, עדיף להכיר את מי שמולך ולרחרח לבד אם כדאי או לא כדאי לפתוח.
 
  • הוסף לסימניות
  • #42
והכי חשוב להבין שאתם לא יכולים להבין

בדיוק בגלל שלא מבינים אז הרבה פעמים אנשים אומרים כל מיני אמירות שלא במקום, ובמקום לנחם ולעודד הם עושים את ההיפך,
מה לעשות, זה בגלל שהם לא התנסו באותו דבר, והלוואי שלא יתנסו....
מסכימה איתך שזה אובדן לכל דבר, תאמיני לי שאפילו בשבועות מוקדמים יותר של ההריון זה אובדן עם כאב שלא ניתן לתאר...
אל תצפי ממשהו שלא עבר את אותו דבר שיזדהה עם הרגש, לכל מצב יש את הרגשות הצפציפיים, את התקופה שאחרי, ועוד ועוד,
ד' יעזור שיהיו לך בשורות טובות בקרוב ובקלות!!!
 
  • הוסף לסימניות
  • #44
קחו בחשבון שלפעמים לסביבה קשה נפשית להגיב לכזה דבר.
כי יש תמיד את החרדה הזו שמהפכת את הלב מבתוכו,
ולא כל הנשים מסוגלות לשמוע על כאלו מקרים בלי להיכנס לחרדה מוגברת.

כשאשה מגיבה, היא מגיבה מתוך הרקע שלה.
ואין בזה כללים.

יש לי חברה שעברה כזה דבר, והייתי באיזה מפגש עם הרבה חברות, ולא נתקלתי בה ישירות. לא מצאתי טעם ללכת אליה כדי 'לא להתעלם'.
אז יתכן שהיא אמרה לעצמה שאני חסרת רגישות ולא מתעניינת.
יתכן שהיא שמחה שלא ניגשתי ופתחתי לה שוב את הנושא.
יכול להיות שאם כן הייתי ניגשת זה היה במקום,
ויכול גם להיות שהיא היתה כועסת על חוסר הרגישות שלי.

אני מרגישה שאם אין לי קשר יומיומי איתה,לא בטוח שהיא תרצה שאתחיל לגשת כדי 'לנחם' אותה.
לכן זה גם תלוי בסוג הקשר ובגורמים נוספים.
ובאמת, צריך להיזהר מאד, ולהתפלל כמו שמישהי כאן אמרה: "ה' שפתי תפתח".
כי אף פעם אי אפשר לדעת אם זה יהיה במקום או לא.
וסה"כ כולנו עם כוונות טובות ולא רוצות לפגוע.
 
  • הוסף לסימניות
  • #46
אני גם לא בטוחה שהכלל הזה נכון...

כשהחבר'ה שהיו אמורות ללדת איתי את בכורי, הסבירו לי כמה הן נלחצו לשמוע מה קרה לי, כי זה ממש הפחיד אותן שזה יקרה גם להן, וממש קשה להן לחשוב על זה (על עצמן כמובן. לא עליי), זה היה מעצבן בעליל.

לדעתי, אם לא מדובר בחברה טובה מאד - החברות שהיו איתה באותו שלב, אמורות לעוף מהשטח ומהעיניים שלה. ובטח שלא להתקשר אליה עם גרגורים של תינוק רך ברקע.
אם זו כן חברה קרובה, שיבררו דרך מישהו שלישי, מה היא מעדיפה.
צודקת
לא התכוונתי לכאלו דברים שיוצאים מן הלב, שהם בעצם מכוונים כלפי הדוברת עצמה ומספקים לה פורקן.

ולגבי הפיסקה השניה - זה משתנה מאוד מאחת לשנייה. נשים שילדו יחד איתי והיו איתי בבית החלמה - הכי בעולם לא רציתי שיחביאו את עצמם או את התינוקות שלהן.
 
  • הוסף לסימניות
  • #47
אני חושבת שלהתנהג טבעי ומשוחרר זה הכי טוב.
אם זו חברה קרובה- רק לשמוע ולשמוע. אמפתיה. זה מה שהיא צריכה. לבכות איתה ביחד ולא לנחם.
אין מילים שיכולות להחזיר לה את האבידה.
צריך פה הרבה טקט. לא לשאול שאלות. רק להשתתף.
הכלה. זה מה שצריך במקרה כזה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #49
הייתי אומרת מה שאני באמת מרגישה
מילים היוצאות מן הלב נכנסות אל הלב
מה שאני באמת מרגישה לא כדאי שאני אגיד:
יוואו..מסכנה...לי יש תינוקת מתוקה ואת איבדת את התינוק שלך....
אולי התכוונת שאגיד רק את החלק הראשון של המשפט ובצורה דיסקרטית יותר...
 
  • הוסף לסימניות
  • #50
נפגשתי בבית חולים עם מישהי שעברה לידה שקטה
היא קפצה רק לביקורת כי היה נדמה לה שהיא לא מרגישה תנועות...
והטכנאית אולטרסאונד פשוט אמרה לה בצורה יבשה "אין דופק"
והאישה האומללה שאפילו בעלה לא היה איתה ראתה שחור בעיניים, מסכנה.
אח"כ במחלקה היא לא הפסיקה לבכות, היא ספרה לי שכל הזמן מהדהדות לה המילים
אין דופק..בראש והיא לא מצליחה להשתחרר מהסיוט הזה, אפילו שהיה לה תינוק בן שנה וחצי בבית
ואפילו שיש לה כבר עשרה ילדים נוספים.. שום דבר לא ריפא את הכאב
אני הייתי ממש מזועזעת מאיך שבישרו לה את הבשורה, מה זה החוסר רגישות הזו
ככה? בשתי מילים? הייתי מצפה שיקראו לבעלה והרופא יסביר להם את המצב בעדינות
התמונה שלה לא יוצאת לי מהעיניים...
 
  • הוסף לסימניות
  • #51
גם לי יש סיפור על חוסר רגישות של הודעה כזו.
מפאת כבוד המקום לא אכתוב את זה למען לא תתחילו להתעצבן על שרותי הרפואה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #52
חברה שלי יצאה מהבית שבועיים אחרי לידה שקטה
(עד שסוף סוף הצליחו לשכנע אותה לצאת)
פגשה אותה שכנה ואמרה-
"כל כך מהר את יוצאת.."
חזרה הביתה לעוד שבועיים....

כשיש לנו נקודה רגישה, כל משפט עלול להשפיע מאוד קשה. חשוב שהסביבה תהיה זהירה.
חשוב עוד יותר, שהאדם יהיה מודע למה שעובר עליו, ואז לא יהיה מצב, שמשפט לא חכם של מישהי - ישנה עד כדי כך את החיים.

אנחנו תמיד יכולים להתנהל כך או אחרת לפי מילה של ההוא או של ההיא. אנחנו תמיד יכולים לחיות בהרגשה ממורמרת, שכולם לא יודעים איך להגיב. השאלה אם זה כדאי לנו.
 
  • הוסף לסימניות
  • #53
אני גם לא בטוחה שהכלל הזה נכון...

כשהחבר'ה שהיו אמורות ללדת איתי את בכורי, הסבירו לי כמה הן נלחצו לשמוע מה קרה לי, כי זה ממש הפחיד אותן שזה יקרה גם להן, וממש קשה להן לחשוב על זה (על עצמן כמובן. לא עליי), זה היה מעצבן בעליל.

לדעתי, אם לא מדובר בחברה טובה מאד - החברות שהיו איתה באותו שלב, אמורות לעוף מהשטח ומהעיניים שלה. ובטח שלא להתקשר אליה עם גרגורים של תינוק רך ברקע.
אם זו כן חברה קרובה, שיבררו דרך מישהו שלישי, מה היא מעדיפה.

* * *

ו... בבקשה, אל תשוו.
הפלה מאוחרת היא לא כמו לידה שקטה,
והפלה מוקדמת היא לא כמו הפלה מאוחרת.
וכשיש כבר ילדים בבית, זה מצב אחר מאד מאשר שאין.

כך שאם יש לך חמישה ילדים רצופים והשישי נאבד איפשהו בתחילת התהליך, אין שום טעם בעולם שתבואי ליולדת בלידה שקטה שאיבדה ילד ראשון, ותסבירי לה כמה את מבינה אותה כי קרה לך משהו ממש דומה.

לא דומה, לא כמעט, לא מתקרב.
צר לי שגם את במועדון
לא ניתן למדוד עוצמת כאב בס"מ ולשקול את גודל הנסיון במשקל!!!
נכון שלא דומה ולא כמעט אחת בלידה ראשונה מאשר אחת שיש לה כמה ילדים
מצד שני כשיש ילדים מלבד ההתמודדות של ההורים יש להם להרגיע כמה ילדים שהרבה פעמים מפתחים יכולים לפתח חרדות ועוד ונזקקים לטיפולים רגשיים
שלא נדע ולא נתנסה - אל תביאנו לא לידי נסיון ולא לידי בזיון
גם לי יש סיפור על חוסר רגישות של הודעה כזו.
מפאת כבוד המקום לא אכתוב את זה למען לא תתחילו להתעצבן על שרותי הרפואה.
גם לי
אמרתי לרופא שאם כל הנשים היו מקשיבות לרופאים חצי מילדי ישראל לא היו כאן
הוא ענה לי בהרבה מקרים את צודקת...
 
  • הוסף לסימניות
  • #54
מה שאני באמת מרגישה לא כדאי שאני אגיד:
יוואו..מסכנה...לי יש תינוקת מתוקה ואת איבדת את התינוק שלך....
אולי התכוונת שאגיד רק את החלק הראשון של המשפט ובצורה דיסקרטית יותר...
את גם בטח מרגישה שאת מצטערת בצערה, וכאב לך מאוד לשמוע.
כוונתי הייתה להעביר מסרים של השתתפות, שאין לי ספק שקיימים.
ואולי באמת יש כאלו שזה יוצא להן יותר בטבעיות ויש כאלה שפחות.
 
  • הוסף לסימניות
  • #56
גיטי!
מחזיקה לך אצבעות...
במשך כל התקופה אין לי מושג איך להגיב לך...

אין לי מושג אפילו כיצד את נראת.

הדבר היחיד שהכרתי בו אותך זה- מהפורום ומהמייל.

אבל...
כשזה קרה, וששמעתי זאת, כאבתי את כאבך מרחוק, וכל הזמן חשבתי עליך.
ניסיתי לדעת מה התגובה שתרצי.
ולא היה מי שיספר לי מה מתאים לך ומה רצונך...

תנחומי.
מעל גבי המקלדת.
תמשיכי. לעשות חיל בהכל.
לזרום
ולהוציא מהלב את הכאב.

טוב מאד שהבאת זאת מעל גבי הפורום.
רק רציתי שתדעי שיש עוד רבות שמעוניינות לשמור את הצער הפרטי שלהם עם המשפחה הקרובה.
לכן לא כולם ידעו מה לומר לך.
 
  • הוסף לסימניות
  • #57
יש לי שאלה לכל הנשים שעברו את זה
איך מתמודדים בהריונות הבאים?
אני מרגישה שיש לי חששות לא הגיוניים,
אשמח לשמע עצות/ רעיונות/המלצות!
כל אחת מתמודדת אחרת
מישהי כאן כתבה שמאוד ניחם אותה המחשבה שזאת היתה נשמה גבוהה
אותי זה עצבן נורא.
ואחרת כתבה לברך שתצאי בידיים מלאות, והמשפט הזה הוא אחד הצלקות הכי מדממות שיש לי מהתקופה הזאת. (ועד היום אני מצטמררת מהברכה הזאת)

לגבי התמודדות עם הפחד-
אחרי שעברה תקופת האבל הראשונה שבה בכיתי הרבה, ועכלתי את הרעיון שתינוק לא יהיה. וזהו.
התחלתי לחשוב על העתיד, ועיתו ב"ה בא הריון חדש.
אולי מצחיק לומר שלא פחדתי בכלל, אלא פשוט הייתי בהריון בלי לחלום על תינוק
סוג של התעלמות.
לא כל הריון מביא תינוק. נקודה.
אם בסוף ההריון הזה יהיה תינוק- מה טוב.
מה שה' יחליט זה מה שיהיה לי.

הרי אין לי שליטה על מה שיקרה, ואני לא אשמה במה שקרה
(לא קל להגיד את זה כי גם רגשי אשמה נכנסים לתמונה...)
וזה קרה, כי ככה ה' רצה.
ואני מקבלת מה שיהיה, כמו שהוא.

אני לא יכולה לתאר לכם את גודל ההפתעה כשנולדה ביתי אח"כ בריאה ושלימה.
זה היה סוג של דבר שלא האמנתי שיקרה,
ומאז, בכל לידה, אני הולכת לביקורות ולבדיקות מה שצריך, ויודעת שהכל בידיו.
ואני דוחה את ההתקשרות לתינוק ללידה עצמה, ולא דקה קודם.

בשורות טובות לכולן
 
  • הוסף לסימניות
  • #58
היא קפצה רק לביקורת כי היה נדמה לה שהיא לא מרגישה תנועות...
והטכנאית אולטרסאונד פשוט אמרה לה בצורה יבשה "אין דופק"

גם בזה כל אחת מרגישה אחרת....
אני הייתי אצל רופא מאוד רגיש, הוא נבוך מאוד, הגיש לי טישיו, ניסה להכיל אותי,
ולא יכולתי לשאת את זה. תהיה עניני, תביע אמפטיה כלשהי ותתן הנחיות הלאה. כתפיים לבכות עליהן אמצא מחוץ לדלת החדר שלך.
 
  • הוסף לסימניות
  • #59
אני גם לא בטוחה שהכלל הזה נכון...

כשהחבר'ה שהיו אמורות ללדת איתי את בכורי, הסבירו לי כמה הן נלחצו לשמוע מה קרה לי, כי זה ממש הפחיד אותן שזה יקרה גם להן, וממש קשה להן לחשוב על זה (על עצמן כמובן. לא עליי), זה היה מעצבן בעליל.

לדעתי, אם לא מדובר בחברה טובה מאד - החברות שהיו איתה באותו שלב, אמורות לעוף מהשטח ומהעיניים שלה. ובטח שלא להתקשר אליה עם גרגורים של תינוק רך ברקע.
אם זו כן חברה קרובה, שיבררו דרך מישהו שלישי, מה היא מעדיפה.

* * *

ו... בבקשה, אל תשוו.
הפלה מאוחרת היא לא כמו לידה שקטה,
והפלה מוקדמת היא לא כמו הפלה מאוחרת.
וכשיש כבר ילדים בבית, זה מצב אחר מאד מאשר שאין.

כך שאם יש לך חמישה ילדים רצופים והשישי נאבד איפשהו בתחילת התהליך, אין שום טעם בעולם שתבואי ליולדת בלידה שקטה שאיבדה ילד ראשון, ותסבירי לה כמה את מבינה אותה כי קרה לך משהו ממש דומה.

לא דומה, לא כמעט, לא מתקרב.
רותי יקרה
ממה שלמדתי ממה שקרה לי שאסור לדון את השני
יש כאלו שעברו הפלה די מוקדמת ומרגישות שנשבר להם העולם
אנחנו לא יכולות לאמר שהכאב שלהם לא מספיק כי אנחנו לא יכולות לדעת איפה הן נמצאות
כל אחת לוקחת כאב בצורה שונה

עכשיו הייתה לי שכנה בבנין שעברנו יחד את ההריון והיא ילדה בת יום אחרי הלידה שלי...
שמעתי את זה שבוע אחרי ונשבר לי הלב אבל הרגשתי שאני חייבת להתמודד עם הכאב הזה והתקשרתי אליה מיותר לציין שהיא הייתה בהלם ואמרה שלא ידעה אם להתקשר או לא ברור שהבנתי את המקום שלה
שבוע אחרי ''' שלחה לי מארז מפנק עם מכתב יפה

בת דודה קרובה מאד שלי ילדה חודש לפני היא הגיעה לבקר אותי חודש אחר אמרה לי שהיא הייתה צריכה לעוד על עצצה שזה לא אשמתה. שלה יש תינוקת ולי אין היא ממש הרגישה כאלו היא לקחה לי משהו
אבל למרות הכל היא הגיעה לבקר והתנהגה הכי טבעי

בנות אם אתן לא יודעות.אחך להגיב או מה לאמר תמיד יש אופציה של שליחת מייל או תא הקולי או מארז מפנק עם מכתב לא חייבים לדבר לא תמיד העידוד שלכם זה מה שנצרך

אבל העיקר העיקר אל תתעלמו
ההתעלמות הזו כואבת ככ מייל זה לא .פחחד לשלוח אם אני ארצה אני אקרא אותו ואם לא אז לא.

חברות קרובות יכולות להתקשר אם החברה תרצה לדבר היא תענה ואם לא אז לא

אני בהתחלה לא היה לי כח לטלפונים אז הודעתי לאחת מכל קבוצת חברות והיא הודיעה הלאה וגם אני אעדפתי שזה יתפרסם לבד

חייבת לספר לכם סיפור שמלמד לדון לכך זכות
שכנה שהייתה די קרובה בניין ליידי

לא התקשרה לא שלחה שום דבר וממש התפלאתי חודש וחצי אחרי אני פוגשת.אותה במעון והיא אומרת לי מזל טוב! מה ילדת? עוד בת יפיפה? לא שמעתי ממך כלום! ואני ממש במתח ורוצה לפנק אותך

שאלתי אותה את לא יודעת מה קרה לי? והיא---- לא! והייתה בהלם! שבת אחרי זה שלחה לי מגשים מפנקים של עוגות גבינה:)
 
  • הוסף לסימניות
  • #60
אני גם לא בטוחה שהכלל הזה נכון...

כשהחבר'ה שהיו אמורות ללדת איתי את בכורי, הסבירו לי כמה הן נלחצו לשמוע מה קרה לי, כי זה ממש הפחיד אותן שזה יקרה גם להן, וממש קשה להן לחשוב על זה (על עצמן כמובן. לא עליי), זה היה מעצבן בעליל.

לדעתי, אם לא מדובר בחברה טובה מאד - החברות שהיו איתה באותו שלב, אמורות לעוף מהשטח ומהעיניים שלה. ובטח שלא להתקשר אליה עם גרגורים של תינוק רך ברקע.
אם זו כן חברה קרובה, שיבררו דרך מישהו שלישי, מה היא מעדיפה.

* * *

ו... בבקשה, אל תשוו.
הפלה מאוחרת היא לא כמו לידה שקטה,
והפלה מוקדמת היא לא כמו הפלה מאוחרת.
וכשיש כבר ילדים בבית, זה מצב אחר מאד מאשר שאין.

כך שאם יש לך חמישה ילדים רצופים והשישי נאבד איפשהו בתחילת התהליך, אין שום טעם בעולם שתבואי ליולדת בלידה שקטה שאיבדה ילד ראשון, ותסבירי לה כמה את מבינה אותה כי קרה לך משהו ממש דומה.

לא דומה, לא כמעט, לא מתקרב.
רותי יקרה
ממה שלמדתי ממה שקרה לי שאסור לדון את השני
יש כאלו שעברו הפלה די מוקדמת ומרגישות שנשבר להם העולם
אנחנו לא יכולות לאמר שהכאב שלהם לא מספיק כי אנחנו לא יכולות לדעת איפה הן נמצאות
כל אחת לוקחת כאב בצורה שונה

עכשיו הייתה לי שכנה בבנין שעברנו יחד את ההריון והיא ילדה בת יום אחרי הלידה שלי...
שמעתי את זה שבוע אחרי ונשבר לי הלב אבל הרגשתי שאני חייבת להתמודד עם הכאב הזה והתקשרתי אליה מיותר לציין שהיא הייתה בהלם ואמרה שלא ידעה אם להתקשר או לא ברור שהבנתי את המקום שלה
שבוע אחרי ''' שלחה לי מארז מפנק עם מכתב יפה

בת דודה קרובה מאד שלי ילדה חודש לפני היא הגיעה לבקר אותי חודש אחר אמרה לי שהיא הייתה צריכה לעוד על עצצה שזה לא אשמתה. שלה יש תינוקת ולי אין היא ממש הרגישה כאלו היא לקחה לי משהו
אבל למרות הכל היא הגיעה לבקר והתנהגה הכי טבעי

בנות אם אתן לא יודעות.אחך להגיב או מה לאמר תמיד יש אופציה של שליחת מייל או תא הקולי או מארז מפנק עם מכתב לא חייבים לדבר לא תמיד העידוד שלכם זה מה שנצרך

אבל העיקר העיקר אל תתעלמו
ההתעלמות הזו כואבת ככ מייל זה לא .פחחד לשלוח אם אני ארצה אני אקרא אותו ואם לא אז לא.

חברות קרובות יכולות להתקשר אם החברה תרצה לדבר היא תענה ואם לא אז לא

אני בהתחלה לא היה לי כח לטלפונים אז הודעתי לאחת מכל קבוצת חברות והיא הודיעה הלאה וגם אני אעדפתי שזה יתפרסם לבד

חייבת לספר לכם סיפור שמלמד לדון לכך זכות
שכנה שהייתה די קרובה בניין ליידי

לא התקשרה לא שלחה שום דבר וממש התפלאתי חודש וחצי אחרי אני פוגשת.אותה במעון והיא אומרת לי מזל טוב! מה ילדת? עוד בת יפיפה? לא שמעתי ממך כלום! ואני ממש במתח ורוצה לפנק אותך

שאלתי אותה את לא יודעת מה קרה לי? והיא---- לא! והייתה בהלם! שבת אחרי זה שלחה לי מגשים מפנקים של עוגות גבינה:)
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

אולי מעניין אותך גם...

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה