דרושים: כליות (יועצות)

[אז מה]

---

 

[רותי12]

---

 

[מי]

יאלה, בנות, זה לא ממש הנושא...

 

[למען דעת]

לידיעה:
תרומת הכליה נעשית בניתוח לפרוסקופי

 

[גולד]

ריבונו של עולם, אולי פותחים פורום 'לידות' ?
----
עברתי על האשכול, ונראה לי שהחבר'ה נסחפים עמוק עמוק לויכוחים אם כן צריך לתרום לא צריך לתרום, כן לידה לא לידה, ניתוח קיסרי לידה רגילה......מה ?

בס"ה פותח האשכול רוצה לבדוק מודעה זו, ולראות איך היו יכולים למקסם את התוצאה אם היו לוחצים בצורה ובמקומות הנכונים, כולה !
הוא באמת רוצה לדעת מה הפחדים שלכם, בשביל לדעת איפה ללחוץ...
----
ולעניות דעתי, זו מודעה משעממת, אני לא הייתי רואה אותה בכלל וישר מדפדף לדף הבא, אין שום רגש במודעה, הכל נתונים טכניים שלא מידיי משכנעים לתרום אם לא מדמיינים את הסבל הרב של החולים.

 

[רותי12]

יאלה, בנות, זה לא ממש הנושא...

לא נורא ...

 

[אפרתה]

 

[האורות]

א. האם באמת הקב"ה שתל בנו כליה מיותרת?
א"כ, אז מדוע זה לא הולך מבחוץ, שיהיה נוח?

ב. אלי, זה ניתוח. לא לרחוץ ילד ולא לילה בבית חולים. זה ניתוח! נ י ת ו ח !!!
אתה יודע מה זה ניתוח?

 

[לשם שינוי]

זה לא ניתוח.
זה כריתת איבר.
כריתת איבר!
כשמשתמשים במילים האלה ברור יותר מה מרתיע?

 

[האורות]

לכריתת האבר התייחסתי בנקודה הראשונה. וזה נכון

אבל בשביל כריתת האבר צריך ניתוח, לא?
הניתוח כניתוח כשלעצמו - ולא משנה מה מטרתו - צריך זמן זמנים זמניהם כדי להחלים לגמרי ממנו.

 

[לשם שינוי]

לכריתת האבר התייחסתי בנקודה הראשונה. וזה נכון

אבל בשביל כריתת האבר צריך ניתוח, לא?
הניתוח כניתוח כשלעצמו - ולא משנה מה מטרתו - צריך זמן זמנים זמניהם כדי להחלים לגמרי ממנו.

לא.
אם היה צריך ניתוח בכדי לתרום מח עצם- נראה לי עדיין אחוזי התורמים למח עצם היה גדול מתורמי כליות.

כך שנראה לי שיש הרבה שאת חסם הניתוח עוברים יחסית בסדר אלמלא היה מדובר בכריתת איבר.

 

[emet]

זו פרוצדורה הרבה יותר משמעותית מלייזר לעיניים או תרומת מח עצם
ועוד לפני הניתוח יש תהליך ארוך וגם ביורוקרטי של בדיקות התאמה והכנה.

א"א בשום אופן לתת לאנשים רושם שזה כמו תרומה לקופת העיר וגם לא כמו תרומת דם או רחצת ילד לא מתפקד.
מה כן?
הפנייה צריכה להיות לאנשים שמוכנים לעשות יותר בשביל הזולת, לאנשים של שליחות, שרוצים לעשות משהו גדול, זכות רצינית וכו' ולהדגיש את זה ולא את הקלות לכאורה של התרומה.

לדעתי פרסום כתבות מוזמנות וסיפורים יוצרים הרבה יותר חיבור והזדהות מאשר מודעה

 

[האורות]

לשם שינוי, ניכרים דברי EMET.
זו בדיוק הנקודה.

לשם שינוי, כתבת "לא" ואני שואל, אז איך הכליה יוצאת? לא חותכים? לא תופרים?

מה שEMET הציע יש בזה מן האמת, ואולי באמת כדאי להשקיע בקבוצות מיקוד (אולי ע"פ הסקר) ולערוך להם פנאלים בנושא או ערבי הסברה וכדו'.
כלומר להשקיע במי שבאמת מבין ומוכן תיאורתית לדברים כאלו, שהבנתו את מידת החסד גדולה ועצומה ובשבילה הוא מוכן הרבה.
ולא להביא אנשים ע"י שכנוע שזה קופת העיר ובבית חולים אחרי שישימו להם צמיד הם יקרעו אותו ויברחו.... (או שיתרמו כסף לקופת העיר שהבית חולים ייעלם)

 

[photosbyrik]

אני מגיבה כאן בתור דודה ל2 אחיינים שעברו השתלה אחת מהמת ואחד מתרומה (שהאירגון במודעה היה קשור לנושא) ועוד אחד שמחכה בתור להשתלה ואחד קטנטן שביום מן הימים יצתרך גם. (כן קראתם נכון 4 חולי כליות במשפחה אחת)
אני באמת חושבת שאת צודקת שסיפור אחד נוגעה ללב שווה הרבה יותר מהמספרים במודעה.

לאחיין שלי לפני כמה חודשיים תרמה מישהיא שמקירא את המשפחה מהשכונה וראתה כמה אחיינים שלי סובלים וגם כמה גיסתי שצריכה להיות בבית חולים 6 פעמיים בשבוע (כל אחד 3) ופשוט הלכה לבדוק עם יש לה התאמה ותרמה (היא בעצמה אמא לכמה ילדים)

אני יודעת שאין לי התאמה אבל עם היה אני לא בטוחה שכל כך מהר הייתי ניכנסת לחדר ניתוח. אני די פחדנית בדברים האילו.

וכן רוב הזמן עם יש מחלה של הכליות הולכים 2 הכליות אבל כן יש מצבים שהולך כליה אחת. חבר שלנו נידקר על יד ערבי וניכנס לכליה והלכה רק כליה אחת אבל זה די נדיר.

מקווה שכולם ימצאו צדיקים שמוכנים לתרום.
כל הכבוד לארגון ואני מקווה שימצאו דרך להגיעה ללב של הציבור.

 

[לללי]

הפחד הוא הרגש השטחי כאן.
זה לא מבהיל. מה כן?
נסו להיכנס לסיטואציה הזו ולחפור לעומק ברגשות.

'לא יודע, זה מפחיד' - זה לא רגש ממוקד.

זו הסיבה שקבוצות מיקוד לא ממש יעזרו,
וסיפור להמחשה:
יהודי חולה כליות היה מועמד להשתלה. קרובי משפחתו עברו בדיקות התאמה, וכל אחד שנשלל- נשם לרווחה.
מדובר במשפחה קשורה ותומכת במיוחד!!!
גם כאשר התמקדו התוצאות, פתאום לזה צצה חתונה של ילד, ולזה לידה של נכד...

בקיצור- ישנו חסם שגובר על הרחמים,
גם אצל קרוב משפחה בדרגה ראשונה, ממנו היינו לכאורה מצפים להתעלות מעליו.

החסם הזה הוא פחד?

 

[CSDesign]

מי שלא מכיר לא רוצה להכיר ואני אומרת זאת מתוך נסיון רב. אנשים בריאים לא רוצים להכניס את עצמם למיטה חולה. הם מתחמקים ובורחים רחוק ככל האפשר מהזירה. המודעה המצורפת תצליח אולי לשכנע מספר מועט של אנשים. היא יבשה, עניינית ואין בה מספיק בשר שיגרום לי ללכת ולתרום כליה. (ואגב שהייתי די שלמה עם הרעיון הזה עד שקראתי פה חלק מהתגובות שתארו את התופעות שעלולות להיווצר ונרתעתי...) מה שכן מרגש, נוגע ללב ויכול להביא למטרה זה אולי תמונה של ילד חולה או חתן. בקיצור, משהו מעורר רחמים ומנגן על המצפון.
ושלא נתנסה, אמן!

 

[חויד]

יש כאן הרבה שכתבו "אם תלך כליה אחת לא תישאר לתורם עוד כליה"
א. כמו שאמרו זה די נדיר
ב. נראה לי שקצת ביטחון לא יזיק, או יותר "שלוחי מצוה אינם נזוקים"
מה שנגזר על בן אדם נגזר, לא יעזור אם יש לו כליה אחת או שתיים,
הערבי יכל לדקור אותו גם בשתי הכליות יחד, אם ככה היה צריך להיות...וכנ"ל בתאונה וכו ח"ו.
אז תשאירו משהו לריבונו של עולם.

 

[קוזו]

המודעה עמוסה קשקוש במלל
אני הייתי יוצר מודעות מתחלפות המסבירות מה תפקידו של הכליה בחיינו מה קורה אם מוציאים אחת וכן הלאה
מכאן הייתי עובר לסיפורים אישים עם תמונות של מושתלים גברים(למה רק אחרי שמתים התמונה מתנוססת?) על חייהם על ילדיהם
אחר כך הייתי עובר לראיונות אישים עם המנתחים, זמן אישפוז, תקופת החלמה
ולסיום ראיונות עם אנשים בארץ ובעולם שנולדו עם כליה אחת וכמה הם לא מרגישים את זה
ובכלל איפוא הסיפור על משפחת רביץ?....

 

[יואל ארלנגר - קקטוס]

אגב
באתר שלהם המצב הרבה יותר טוב

 

[emet]

אפרופו העמקת המודעות לתרומות:

ב'שבעה' של הרב פינקוס הגיע יהודי לא מוכר וסיפר למשפחה שבגופו מושתלת כבוד כליה של הרב!
סיפר להם שהכול התחיל בפגישה אקראית שלהם בבית כנסת בארה"ב בה שאל רבי שמשון דוד את היהודי מדוע הוא מוטרד כ"כ והוא ענה לו שממתין זמן רב להשתלת כליה ותורם אין, הוא מודאג אם יימצא תורם מתאים ואם יספיק להיתרם לפני שיינזק באופן בלתי הפיך.
הרב פינקוס מייד הציע את עצמו, ביקש להיבדק ונמצא מתאים...
הם קבעו זמן לניתוח במועד קרוב לאיזו הרצאה או סמינר של הרב בארה"ב והוא ביקש מהנתרם לא לספר לאיש גם לא למשפחתו על התרומה.
כך חזר הרב לאופקים כשבגופו כליה אחת ומאחוריו ניתוח וחיים שניתנו ליהודי שרק הכיר לא מזמן.

את הסיפור הזה שמעתי אחרי פטירתו, לא ערכתי ברור או אימות(אשמח אם מישהו כאן מכיר מכלי ראשון) אבל אין לי ספק שגם אם לא קרה בדיוק כך הוא יכול היה לקרות ולא רק לרב זצ"ל.