דרוש עידוד

לו יצוייר · 6/9/10

יש כאן עוד כאלו שמציירות בעיתונים דרך קבע,
גם לכן נמאס לפעמים? חולמות לקצת חופש? חופש כזה שלא צריך להכין אליו מראש כמה פרקים?
אשמח לקבל קצת חיזוק מחברותי למקצוע.
כל טוב ושנה טובה!

אלף · 6/9/10

גם אני זקוקה לעידוד.
שמעתי ממשהו שלקחת את התחביב ולעשות ממנו מקצוע פרושו של דבר להרוס אותו...
כלומר, לקחת את הקללה של "בזעת אפיך תאכל לחם" ולהלביש אותה על הדבר החביב ביותר שלך...

yaeli · 6/9/10

נכתב ע"י אלף;450851:
גם אני זקוקה לעידוד.
שמעתי ממשהו שלקחת את התחביב ולעשות ממנו מקצוע פרושו של דבר להרוס אותו...
כלומר, לקחת את הקללה של "בזעת אפיך תאכל לחם" ולהלביש אותה על הדבר החביב ביותר שלך...

זה נכון ולא נכון.
הרי כל אחד מאיתנו חולם לעבוד בתחום שהוא אוהב, לא?

אני אישית עבדתי באיור קבוע לעיתונים, וגם לספרים, כ-10 שנים.
המקצוע שחק אותי מאד, ברגעים מסויימים הרגשתי ש... נמאס. כמה כבר אפשר לצייר שוב ושוב את אותן דמויות בוריאציות שונות, וכמובן שכמעט ואין חופשים מהעיתון, אין חופשת לידה ואין אפשרות לקחת מחליפה כשמתעייפים.
הייתי עובדת קשה בשעות היום והלילה ומתפללת שיבוא יום ואוכל לצייר לא רק בשביל להתפרנס אלא גם קצת להנאתי... מה שבא לי! תמיד צחקו עלי שכמעט ואין ציורים שלי על הקירות בבית. אותי זה העציב.

אבל השחיקה עשתה את שלה וכשהילדים קצת גדלו, החלטתי שזהו. עדיין המשכתי לקבל עבודות זמניות באיור ספרים, אבל את העיתון הקבוע נטשתי לגמרי.
יצאתי לעבוד מחוץ לבית וניגשתי גם לתחומים אחרים שעניינו אותי (גרפיקה, אנימציה, תלת מימד, שיווק פרסום ועוד). ב"ה מצאתי משרה טובה שכוללת הכל.

אז אמנם אני עדיין חולמת על זמן איכות לצייר לעצמי כתחביב (מה שיקרה כנראה רק בפנסיה

), אבל בינתיים אני מרוצה שאין לי את הלחץ הבלתי אפשרי של עבודה בבית לפי לוח זמנים מלחיץ ומטורף של עיתון, ושגם התנסיתי בהצלחה בעוד תחומים שאני יודעת ואוהבת.

אני מאחלת לך הצלחה, ושה' יתן לך הרבה הרבה כוח ומוטיבציה!

miri · 6/9/10

ואני אעודד בכיוון אחר תשתדלו למצוא את הדברים הטובים במה שאתם עושים תחשבי שב"ה יש לך עבודה קבועה פרושו הכנסה קבועה, ואת לא רצה מהבית ב8 בבוקר ומשאירה את הילדים הקטנים או את הלא מרגישים טוב וכו' כל הקשיים של העובדות בחוץ צאי מתוך נקודת הנחה שאין עבודה קלה כל עבודה לפרנסה זה באמת סוג של קללה תעבדי רק כמה שאת יכולה ובשעות סבירות ומה שמעבר לכך את כבר לא מחוייבת וה' יהיה בעזרך

ח. לב · 6/9/10

בסופו של דבר כולנו עובדות "בזיעת אפיך תאכל לחם", אבל מה יש מקום להשוות עבודה במשהו שאינו חביב עליך לבין לעבוד במשהו שחביב ואת טובה בו? חוץ מכל היתרונות של עבודה מהבית שאין דומה להן, יש גם את העיקר- לעסוק במשהו שאת אוהבת, אין כמו זה!

שירי כהן · 6/9/10

בסקר קטן שלא ערכתי, גיליתי שלרוב האנשים (נשים!) יש תלונות על מקום העבודה שלהם,
והרבה חושבים שהמשרה של השני מיטיבה איתו פי כמה.
(כמו שודאי חושבת שכנתך המורה/מתכנתת - איזה כיף לה, ללו יצוירת, מוכשרת, עובדת בזה, ובטח מליונרית לא קטנה..

)
כך שהמורה תקטר על המשכורת, המתכנתת תקטר על ה(אין) חופשות, המזכירה על השעמום והמנהלת על הלחץ...
ככה זה!
בזיעת אפך,
ולהזיע זה לא נחמד,
נכון כל מי שגרה בבני ברק?...

בהצלחה,
וכמובן צרת רבים, לכולנו נמאס פה ושם, פעם בשעה שעתיים. זה עובר.

לו יצוייר · 6/9/10

תודה לכל המעודדות,
הקטע שלי הכי קשה בעבודה, ודוקא בעיתונים- לא באיור ספרים, הוא שחייבים לעבוד, לא משנה אם את לא מרגישה טוב, לא משנה אם הילדים לא מרגישים טוב, לא משנה אם את יולדת, אין לך ממלאת מקום לעולם, גם אם את מסכימה לותר על הכסף. רק לאחר שתתפטרי תוכלי לצאת לחופש.
הדד ליין מאיים גם כשאת לא מתפקדת, ואם כמו למשל אתמול, קבלתי איזה נקע קטן ביד מתנועה לא זהירה, אז אני אמורה להפוך את המוח שלי, ולהתחיל לצייר ביד שמאל.
וחוצמזה שירי, שבסוף אני עוד לא מליונרית...

זהו.
תודה שאתן מקשיבות/ קוראות/ מתייחסות.

nchmeya · 6/9/10

מה שהזכירו כאן בזעת אפיך תאכל לחם היא קללה לגברים.
וכשנחשוב שהתנדבנו מעצמינו לקחת חלק מזה- זה אמור להיות מרצון אישי ולא שמשהוא הכריח אותי.
אם אני ברצוני האישי בחרתי לעזור ולעבוד אני אמורה לשמוח בבחירה שלי. אני לא חייבת-אני רוצה! [מקווה ליישם לעצמי]

אלף · 7/9/10

לו יצויר המקרה שלך באמת מעורר רחמים, רפואה שלמה ליד, תבדקי אם זה לא נהיה מתנוחה לא נכונה של היד בשעת עבודה במחשב
מירי את צודקת מאוד. צריך לדעת להודות על החסדים הגדולים בחיי היומיום. אכן יש בכך הרבה חסד

נוי · 7/9/10

על עניין עבודה ותחביב:בין השאר למדתי ועסקתי במוסיקה. (ספור עתיק..) לקחו לי שנים לפתוח ולהשמיע בבית ככה סתם מוסיקה להנאתי. ואני אוהבת מוסיקה, מאוד.

שירי כהן · 7/9/10

באמת עיתונים זה קטע קשה, גם אני הייתי מאד מתוחה מזה, בזמנו.
בקשר למליונים - זו הגישה של כל מיני אנשים לענין, לכי תסבירי לרוח את מצב חשבון הבנק...
איפה רחלי ארט שתעודד כאן?

RacheliArt · 7/9/10

אל דאגה, לא ברחתי עדיין...
כן, גם אני כבר ציירתי בחדר לידה(כמעט)
אכן אין מנוחה בעולם הזה...
אך חייבים להחזיק מעמד-אחרת ממה נתפרנס בדיוק?
וההוצאות רבות המה...
זה מה שמחזיק אותי בעצם...וגם המשוב הנעים שב"ה אני מקבלת...

מנחם תעיזי · 7/9/10

ב"ה

ב"ה
העבודה הכי כיפית שיכול לדמין אוהב יין היא להיות טועם יינות.

העבודה הכי כיפית שיכול לדמיין אוהב ציור היא לצייר.
אבל תתארו לעצמכם טועם יינות שטועם תמיד את אותו יין פטישים זול המשימה יכולה ממש לעורר בו בחילה

אז אם המערכת הנוקשה והרוטנית בה אתם עובדים היא גוזלת ממכם שעה או שעתים ביום לא נורא אבל אם היא משתלטת עליכם לגמרי והופכת אתכם מצייר למדפסת מתוחכמת
הדרך היחידה היא להתנתק

ולחפש מערכת אחרת קצת יותר ססגונית.
וקצת יותר מגוונת.

אני קורא לכולם בקריאה נרגשת
זיכרו את דבר ה'- "עבדי הם" עבדי דייקא- ולא עבדים לעבדים

אנחנו הציירים גזע של אמיצים אנחנו.
איש לא יקנה אותנו בכסף.
ואיש לא יטכנת אותנו.
לא נאבד את חרות היצירה לא בשביל משכנתא
ולא נטבע בשאול.
תהא נשמתנו חסרת פניות
להתנדנד ברוח היצירה הרוחנית המשוחררת
כציץ העמקים
כציפור על גג

ראש השנה שמח
ולא לשכוח להצליח

לו יצוייר · 7/9/10

נכתב ע"י אלף;451241:
תבדקי אם זה לא נהיה מתנוחה לא נכונה של היד בשעת עבודה במחשב

תודה, אבל זה קרה באמצע נקיון, כנראה שידי הענוגות מורגלות רק באחיזת העט הגרפי, ומגע הסקוטש וחומרי הניקוי זר להן מאוד...

שירי כהן · 7/9/10

נכתב ע"י לו יצוייר;451398:
תודה, אבל זה קרה באמצע נקיון, כנראה שידי הענוגות מורגלות רק באחיזת העט הגרפי, ומגע הסקוטש וחומרי הניקוי זר להן מאוד...

מדהים איך שהמקצוע שלנו חסר תנועה,
אצלי זה קרה מהבישולים האינטנסיבים, גב, זרועות וכו', ממש כאילו קפצה עלי הזקנה...
צריך להתחיל להתעמל תוך כדי ציור!

RacheliArt · 7/9/10

או לצייר מישו מתעמל...
איך אמרה מישי חכמה השבוע?(הבת שלי השנייה...)
"אימא, אולי את לא יודעת לתפור כפתור-
אך את יודעת לצייר כפתור!"

אלי אלימלך · 7/9/10

אולי באמת

עדיף לכל המשרבטות/ים במקום לעבוד עם עיתונים להוציא לבד את היצירות, בספרי קומיקסים וכו'.
בדור של ספרי אור החיים&פלדהיים זה באמת לא מסובך כל כך, ולא מצריך השקעה כספית.
כך גם לא מחוייבים לזמן מסויים. רק חסרון הוא שהכסף מגיע אחרי הכל ולא בתקופת העבודה.

אושר · 8/9/10

ומי יצייר לילדים שלנו בעיתון?

לו יצויר, אני יכולה לנחמך בזאת: אם יימאס לך- בסוף תעזבי, ואם לא- אולי תעזבי ואולי לא.
אבל מחר ה' יקבע לנו בדיוק מה יקרה איתך ועם כולנו בשנה הקרובה, הבה נתפלל לטוב!

שנה טובה!