ד-ח-ו-ף- תוציאו אותי מ-ה-ב-ו-ר

[קהילות יעקב]

כבוד הרב.
אתה ממש מנותק מהמציאות אין הרבה אברכים שנמצאים מתחת קו העוני ומתהלכים שמחים ומאושרים בודדים כאלה אפשר למצוא היום אברך היום שהפרנסה שלא לא מסודרת אין לו מנוחת הנפש הוא לא יכול לשבת וללמוד כמו שצריך !!!

רובם של האברכים עוסק היום בגלגול חובות !!!
זהו נתון ברור אין מה להתווכח !!!
זה כמו שאנחנו מסתכלים על השכן איך הוא מצליח להסתדר ואפי' קונה דירה או בונה איזה יחידת דיור ואנחנו לא באמת יודעים מה מצבו הכלכלי מי שבאמת יודע מה מצבו זה כל האירגונים מיומנות כלכלית, מסילה. וכדו'
אתה שומע על ההצלחות הם שומעים על ההפסדים והחובות...

רובם של האברכים עוסק בגלגול חובות? שטויות והבלים וכל מילה מיותרת
אתה לא מכיר
ישנם המון אברכים שחיים בצמצום ובשמחה עצומה, ישנם רבים שלא, אבל בד"כ מי ששקוע בתורה וכשיר ללמוד כל ימי חייו לא מתלונן על מצבו וזוכה לסייעתא דשמיא בלתי נתפסת

 

[Ruti Kepler]

כתושב מודיעין עילית אעיד מהשכנים סביבי
נשים רבות עובדות 5-6 ימים בשבוע בשכר מינימום, 7 שעות ביום ומשתכרות פחות מ4000 ש"ח, כשהבעל מוציא ומביא את הילדים, מכין ארוחות צהריים, ובין לבין גם עוסק בלימוד תורה (ומתפלל כמו בן תורה) כולל בוקר, כולל אחה"צ וכולל ערב.

ימי שישי ומוצ"ש מוקדשים לכולל יום שישי + הכנות לשבת, ומותר גם להיות קצת עם האשה, שדרך אגב זהו דבר שאברכים מצטיינים בו יותר מכולם.

בד"כ מי ששקוע בתורה וכשיר ללמוד כל ימי חייו לא מתלונן על מצבו וזוכה לסייעתא דשמיא בלתי נתפסת

4. אם כולם מרוצים ממצבם, וזוכים לחיות בשמחה ונחת, אז מה בעצם הבעיה? למה הם מחפשים הכנסה נוספת? על מה כולם מדיינים כאן?

 

[קהילות יעקב]

וכיוון ששחררתם הערה ארסית אודות כך ש'לא כולם יכולים לעסוק בסופרות', אענה

סליחה אם לא הובנתי נכון.
הבנת הנקרא: לא כל אברך יכול להיות סופר סת"ם, ולא כל סופר סת"ם מצליח להפיק מכך הכנסה.

לצערי ולצער רבים, עיתון משפחה לקח על עצמו משימה בעשור האחרון להמאיס את חיי התורה בקרב הציבור האורטודוקסי (!) בישראל, כאחד שמעלעל במשפחה פעם בכמה זמן כ'אורח לרגע', ניתן לראות זאת כמעט בכל עמוד בכתבה, ולא אבוא כרוכל לפרט.
גם בתגובות כאן יש ריח חריף של זילות לתלמידי חכמים, מכוונים את הפוקוס לשוליים שבשוליים, שאכן מצויים בהם 'אברכים' שתורתם אינה אומנותם, ודרכם רוצים לשקף ציבור עצום של בני תורה אמיתיים שאין להם בעולמם אלא ד' אמות של הלכה ומוסר.
מדובר באליטה הגבוהה ביותר של עבדי ה', נשותיהם עובדות ומשתכרות מינימום, ומלגת הכולל שלהם יחד עם משכורת האשה אינה עומדת ברף התחתון של קו העוני.
למרות זאת תראו אותם שמחים ומאושרים, מחנכים את הילדים באופן מעורר השתאות, וגם מתמודדים עם אתגרי החיים באופן שאפשר רק להתפעל ממנו.
מי שלא זכה, מסכן, אבל לפחות שלא יחשוב שהם המסכנים

לא כתבתי להתריס, רק להבהיר. כי למי לא אכפת שהתקשורת נתפסת לשוליים החרדיים כמדגם מייצג, וכך גם בדיון זה שגלש מהפסים...

 

[עורך תורני]

סליחה אם לא הובנתי נכון.
הבנת הנקרא: לא כל אברך יכול להיות סופר סת"ם, ולא כל סופר סת"ם מצליח להפיק מכך הכנסה.

לצערי ולצער רבים, עיתון משפחה לקח על עצמו משימה בעשור האחרון להמאיס את חיי התורה בקרב הציבור האורטודוקסי (!) בישראל, כאחד שמעלעל במשפחה פעם בכמה זמן כ'אורח לרגע', ניתן לראות זאת כמעט בכל עמוד בכתבה, ולא אבוא כרוכל לפרט.
גם בתגובות כאן יש ריח חריף של זילות לתלמידי חכמים, מכוונים את הפוקוס לשוליים שבשוליים, שאכן מצויים בהם 'אברכים' שתורתם אינה אומנותם, ודרכם רוצים לשקף ציבור עצום של בני תורה אמיתיים שאין להם בעולמם אלא ד' אמות של הלכה ומוסר.
מדובר באליטה הגבוהה ביותר של עבדי ה', נשותיהם עובדות ומשתכרות מינימום, ומלגת הכולל שלהם יחד עם משכורת האשה אינה עומדת ברף התחתון של קו העוני.
למרות זאת תראו אותם שמחים ומאושרים, מחנכים את הילדים באופן מעורר השתאות, וגם מתמודדים עם אתגרי החיים באופן שאפשר רק להתפעל ממנו.
מי שלא זכה, מסכן, אבל לפחות שלא יחשוב שהם המסכנים

לא כתבתי להתריס, רק להבהיר. כי למי לא אכפת שהתקשורת נתפסת לשוליים החרדיים כמדגם מייצג, וכך גם בדיון זה שגלש מהפסים...

הדיון סוטה לחלוטין ממטרתו העיקרית וזו על ידי בלון ניסוי שהפריח אחד הנוכחים בנסיון להפיח חיים ורעיונות.

אכן, עיתון 'משפחה' מתיימר להוביל קו כפי שאתה מציין, אך למיטב ידיעתי אותם אברכים עליהם אתה מדבר, אינם מכניסים עיתון זה כלל לביתם, כך שאין בזה כל נפק"מ בשבילם.

האם רק השוליים שבשוליים הם אברכים מהסוג שתיארת? מהכירותי האישית, ממש לא.

האם ישנם הרבה אברכים ש'תורתם אומנותם' ולא כמליצה? ודאי שיש.

האם ישנם הרבה אברכים שהיו רוצים להיות מהסוג השני אך קשיי הפרנסה אינם נותנים להם מנוח ומטרידים את שלוותם והאפשרות שלהם להגות בעיון ובעומק? ברור שכן.

את המינון והאחוזים המדוייקם אין מי שיודע, כך שכל נתון שהוא מופרך מעיקרו.

בנוסף, כדאי לזכור שעולם הכוללים היום נמצא במצוקה כלכלית אדירה, לאברכים צעירים קשה מאד להתקבל, שלא לדבר על אברכים מבוגרים יותר שרוצים לעבור כוללים. וגם אלו שמוצאים, המלגה לרוב מגיעה אחת ל... (לפחות ברשתות הגדולות), וקשה עד בלתי אפשרי להיות שקוע בלימוד בצורה הזו.

אכן, אם ברצונך לראות בני עליה, כנס לכוילל של דן גרטלר שיודע להוקיר ולכבד אברכים, לתת להם את האפשרות להיות שקועים עם דרישות גבוהות לצד תגמול הולם, והם מצידם משיבים לו כגמולו. אבל אין כמעט מסגרות כאלו.

 

[Ruti Kepler]

מדובר באליטה הגבוהה ביותר של עבדי ה', נשותיהם עובדות ומשתכרות מינימום, ומלגת הכולל שלהם יחד עם משכורת האשה אינה עומדת ברף התחתון של קו העוני.
למרות זאת תראו אותם שמחים ומאושרים, מחנכים את הילדים באופן מעורר השתאות, וגם מתמודדים עם אתגרי החיים באופן שאפשר רק להתפעל ממנו.
מי שלא זכה, מסכן, אבל לפחות שלא יחשוב שהם המסכנים

איש לא חושב שהם מסכנים. הם פשוט פותחים כאן אשכולות בקצב של אוטוסטרדה, הם ונשותיהם, ושואלים איך להוסיף הכנסות.
וכשאנשים תמימים נענים לאשכול, ומציעים להם הצעות להגדלת הכנסות, מתוך ניסיונם ומהכרותם עם אברכים אחרים - סופם של אותם מציעים לחטוף דליי קרח על הראש, יחד עם צווחות האשמה נוסח 'אתם מקררי האמבטיה' 'מזלזלים בתורה' 'לא מבינים מה זה אברך'.

 

[חדוי פלבני]

רובם של האברכים עוסק בגלגול חובות? שטויות והבלים וכל מילה מיותרת
אתה לא מכיר
ישנם המון אברכים שחיים בצמצום ובשמחה עצומה, ישנם רבים שלא, אבל בד"כ מי ששקוע בתורה וכשיר ללמוד כל ימי חייו לא מתלונן על מצבו וזוכה לסייעתא דשמיא בלתי נתפסת

ראשית, כתבת מצוין.

פשוט וברור שמי שמגלגל חובות קשה עליו להיות שקוע בלימוד ומקרא מלא מצינו במתני' באבות אם אין קמח אין תורה, אבל גם אמת הדבר שתלוי באברך כמה הוא אוהב את התורה וכמה היא משוש חיו ואז הצלחתו היא הרבה למעלה מהמשוער כי הקב"ה אוהב אותם הרבה יותר מאחרים כיון שעי"ז שלומדים אף מתוך הדחק מראים את חיבתם לבורא וכמים הפנים לפנים רואים ס"ד כפולה ומכופלת, וכמו שאמרו חז"ל תורה שלמדתי באף היא שעמדה לי, וכל גדולי הדור כמעט בתחילת ספריהם מאריכים בזה והלל הזקן כך גדל ועוד.. ואשרי מי שעמלו בתורה.

 

[קהילות יעקב]

כיון שאתה גר ככל הנראה בבני ברק קל לך להיתפס לכולל של דן גרטלר

כאן במודיעין עילית ישנם עשרות כוללים כאלו, בהם יושבים אלפי אברכים מופלאים שאין להם שום קשר לפוליטיקה, וכל יומם סובב סביב התורה.
קשה אכן לומר אחוזים, אך דווקא לאור הנתונים שכתבת, המצב השורר כיום בכוללים אינו מאפשר כמעט למי שאינו בן תורה אמיתי לשרוד בתוכם. אברכים שאינם בני תורה נפלטים באופן אוטומטי מהמסגרת, אא"כ סובלים מבעיה נפשית/משפחתית, או שיש להם מקור הכנסה אחר והכולל משמש עבורם רק כאמצעי לזכות בתואר 'אברך'. מדובר במעטים ממש בייחס לכלל האברכים.

אם נבודד את האליטה של בני התורה האמיתיים ונבדוק את מצבם לעומק, נגלה כי הם מתמודדים עם הרבה פחות קשיי פרנסה מהעובדים לפרנסתם, והרבה הרבה פחות מהשוליים שהם באמת באמת מסכנים.

כאמור, יש מי שמנסה להשחיר את ציבור האברכים בכללותו באמצעות הפרחת שקרים וספקולציות, בעוד האמת היא כי במצב הקיים בדורנו, ככל שמתרחקים מהתורה, כך גדלה המסכנות
וכבר אמרו חכמים כי 'אין לך בן חורין אלא מי שעוסק בתורה'

 

[נחצה]

ראשית, כתבת מצוין.

פשוט וברור שמי שמגלגל חובות קשה עליו להיות שקוע בלימוד ומקרא מלא מצינו במתני' באבות אם אין קמח אין תורה, אבל גם אמת הדבר שתלוי באברך כמה הוא אוהב את התורה וכמה היא משוש חיו ואז הצלחתו היא הרבה למעלה מהמשוער כי הקב"ה אוהב אותם הרבה יותר מאחרים כיון שעי"ז שלומדים אף מתוך הדחק מראים את חיבתם לבורא וכמים הפנים לפנים רואים ס"ד כפולה ומכופלת, וכמו שאמרו חז"ל תורה שלמדתי באף היא שעמדה לי, וכל גדולי הדור כמעט בתחילת ספריהם מאריכים בזה והלל הזקן כך גדל ועוד.. ואשרי מי שעמלו בתורה.

שניכם כותבים מצוין !!!
האם אתם אברכים ?
נכון שאברך שאוהב תורה ולומד בחשק הקב"ה דואג לו
אבל זה דרגה מאוד גבוהה לעמוד בה.
וידוע הסיפור על אברך שהגיע לרב אלישיב וסיפר לו על מצבו הכלכלי ושאלו מה לעשות .
האם להמשיך לשבת וללמוד ולסמוך ולבטוח בקב"ה או ללכת ולהגדיל הכנסות.
אמר לו הרב אלישיב אם היה לי את טרדות הפרנסה כמו שיש לך אל הייתי יכול לשבת וללמוד הייתי כל הזמן לחוץ ולא מרוכז...

 

[well]

כבוד הרב.
אתה ממש מנותק מהמציאות אין הרבה אברכים שנמצאים מתחת קו העוני ומתהלכים שמחים ומאושרים בודדים כאלה אפשר למצוא היום אברך היום שהפרנסה שלא לא מסודרת אין לו מנוחת הנפש הוא לא יכול לשבת וללמוד כמו שצריך !!!

רובם של האברכים עוסק היום בגלגול חובות !!!
זהו נתון ברור אין מה להתווכח !!!
זה כמו שאנחנו מסתכלים על השכן איך הוא מצליח להסתדר ואפי' קונה דירה או בונה איזה יחידת דיור ואנחנו לא באמת יודעים מה מצבו הכלכלי מי שבאמת יודע מה מצבו זה כל האירגונים מיומנות כלכלית, מסילה. וכדו'
אתה שומע על ההצלחות הם שומעים על ההפסדים והחובות...

אינני יודע מנין לך הנתונים הללו, אני אברך נורמטיבי שגר בבני ברק, חי בקהילת אברכים קלאסית ומעורב בחיי הקהילה.
כמנהל גמ"ח ועוד אני יכול להעיד באופן ברור שרובם של האברכים חיים באושר ושלוה מבחינה כלכלית, אברכים רבים מפקידים אצלי בגמ"ח אלפי שקלים ויותר , אחרים חיים את החודשי בצורה מאוזנת ומעטים מתקשים באמת לגמור את החודש וגם אצל אלו הנושא הוא בדרך כלל ענין של אופי.
אני עצמי יכול לספר כאחד שחי מתחת לקו העוני לפי כל ההגדרות שאני מרגיש שיש לי ב"ה מספיק כדי לגמור את החודש ברווחות שזה כולל ג"כ נתינת מעשר כספים באופן קבוע (מה שרוב האברכים עושים), ועוד קצת מותרות מהצד שהייתי יכול לוותר עליהם במקרה הצורך.
אלו שמתעקשים לטעון אחרת הם כאלו שרואים אברכים חיים את חייהם הרוחניים בשלווה יחסית ולעומת זאת הם עצמם קורעים את עצמם בפקקים ובעבודה במשרה מלאה ומרגישים שעדיין אין להם מספיק בשביל לגמור את החודש.
מישהו כאן כתב על האברכים שהולכים לטייל בצפון, מה בדיוק בוער לך בעיניים לראות אברכים מטיילים ? האם באמת אכפת לך על הביטול תורה שלהם? וכי אתה לומד יותר שעות? ברור שמה שמפריע כאן בעיניים זה לראות אברך שבקושי מכניס ומטייל לו בשלווה בצפון בעוד שחבירו עובד כל החיים ולא יכול שנייה אחת לצאת ולנשום אויר.
חבר'ה! תצאו קצת מהמירוץ של החיים ותראו שיש דברים יותר חשובים מכסף שאם לומדים להעריך אותם כמו שצריך מגלים שאפשר לחיות עם הרבה פחות כסף ועם הרבה יותר אושר ושלווה.
כל האנשים בעולם הכללי רודפים כל חייהם אחר הכסף בלי הפסקה ומה בסוף יוצא להם מזה? נופש בחו"ל פעמיים בשנה?? בשביל זה עובדים כמו חמור כל החיים? מה בדיוק התכלית בלעבוד כל היום? האם לא עדיף להוריד את רמת החיים למינימום ולנצל את החיים לדברים יותר ערכיים???
למען האמת אני קצת מתפלא שאנשים מאמינים מדברים כמו רוח הדברים כאן באשכול!

 

[ח. שושני]

כל הבעיה היא שגם בציבור שלנו כסף נהיה ערך...
ולכן סוגדים לו.

 

[נחצה]

בכלל לא בעיה. אולי ברכה

 

[עסק בצמיחה]

אינני יודע מנין לך הנתונים הללו, אני אברך נורמטיבי שגר בבני ברק, חי בקהילת אברכים קלאסית ומעורב בחיי הקהילה.
כמנהל גמ"ח ועוד אני יכול להעיד באופן ברור שרובם של האברכים חיים באושר ושלוה מבחינה כלכלית, אברכים רבים מפקידים אצלי בגמ"ח אלפי שקלים ויותר , אחרים חיים את החודשי בצורה מאוזנת ומעטים מתקשים באמת לגמור את החודש וגם אצל אלו הנושא הוא בדרך כלל ענין של אופי.
אני עצמי יכול לספר כאחד שחי מתחת לקו העוני לפי כל ההגדרות שאני מרגיש שיש לי ב"ה מספיק כדי לגמור את החודש ברווחות שזה כולל ג"כ נתינת מעשר כספים באופן קבוע (מה שרוב האברכים עושים), ועוד קצת מותרות מהצד שהייתי יכול לוותר עליהם במקרה הצורך.
אלו שמתעקשים לטעון אחרת הם כאלו שרואים אברכים חיים את חייהם הרוחניים בשלווה יחסית ולעומת זאת הם עצמם קורעים את עצמם בפקקים ובעבודה במשרה מלאה ומרגישים שעדיין אין להם מספיק בשביל לגמור את החודש.
מישהו כאן כתב על האברכים שהולכים לטייל בצפון, מה בדיוק בוער לך בעיניים לראות אברכים מטיילים ? האם באמת אכפת לך על הביטול תורה שלהם? וכי אתה לומד יותר שעות? ברור שמה שמפריע כאן בעיניים זה לראות אברך שבקושי מכניס ומטייל לו בשלווה בצפון בעוד שחבירו עובד כל החיים ולא יכול שנייה אחת לצאת ולנשום אויר.
חבר'ה! תצאו קצת מהמירוץ של החיים ותראו שיש דברים יותר חשובים מכסף שאם לומדים להעריך אותם כמו שצריך מגלים שאפשר לחיות עם הרבה פחות כסף ועם הרבה יותר אושר ושלווה.
כל האנשים בעולם הכללי רודפים כל חייהם אחר הכסף בלי הפסקה ומה בסוף יוצא להם מזה? נופש בחו"ל פעמיים בשנה?? בשביל זה עובדים כמו חמור כל החיים? מה בדיוק התכלית בלעבוד כל היום? האם לא עדיף להוריד את רמת החיים למינימום ולנצל את החיים לדברים יותר ערכיים???
אני מתפלא שאנשים מאמינים מדברים כמו רוח הדברים כאן באשכול! הדברים הללו הם א' ב' של יהדות!

ממש כל מילה פנינה

 

[well]

כל הבעיה היא שגם בציבור שלנו כסך נהיה ערך...

לצערי אני מסכים איתך מאוד. אין ספק שההשפעה של העולם הכללי בנושא הזה חדרה עמוק גם לציבור שומרי התורה ומצוות.
ולכן כתבתי קודם שהסיבה שציבור האברכים מרגיש יחסית רווחות כלכלית היא לא רק בגלל חוסר ההערכה לכסף ולעושר אלא פשוט בגלל הנורמות המקובלות בציבור.

 

[עורך תורני]

כיון שאתה גר ככל הנראה בבני ברק קל לך להיתפס לכולל של דן גרטלר

כאן במודיעין עילית ישנם עשרות כוללים כאלו, בהם יושבים אלפי אברכים מופלאים שאין להם שום קשר לפוליטיקה, וכל יומם סובב סביב התורה.
קשה אכן לומר אחוזים, אך דווקא לאור הנתונים שכתבת, המצב השורר כיום בכוללים אינו מאפשר כמעט למי שאינו בן תורה אמיתי לשרוד בתוכם. אברכים שאינם בני תורה נפלטים באופן אוטומטי מהמסגרת, אא"כ סובלים מבעיה נפשית/משפחתית, או שיש להם מקור הכנסה אחר והכולל משמש עבורם רק כאמצעי לזכות בתואר 'אברך'. מדובר במעטים ממש בייחס לכלל האברכים.

אם נבודד את האליטה של בני התורה האמיתיים ונבדוק את מצבם לעומק, נגלה כי הם מתמודדים עם הרבה פחות קשיי פרנסה מהעובדים לפרנסתם, והרבה הרבה פחות מהשוליים שהם באמת באמת מסכנים.

כאמור, יש מי שמנסה להשחיר את ציבור האברכים בכללותו באמצעות הפרחת שקרים וספקולציות, בעוד האמת היא כי במצב הקיים בדורנו, ככל שמתרחקים מהתורה, כך גדלה המסכנות
וכבר אמרו חכמים כי 'אין לך בן חורין אלא מי שעוסק בתורה'

טוב, אז עכשיו השיח מובן. אתה גר כנראה במודיעין עילית וזה הסיפור שדרכו אתה רואה את העולם האברכי.

אכן, במודיעין עילית חיים אברכים בדחקות וחיים בצורה מועררת השתאות. כמה הם שקועים בלימוד עם טרדות הפרנסה? אינני יודע. הבאתי כדוגמא את הכוילל של דן גרטלר ולא את כוילל פוניבז' או חזו"א שגם הם בבני ברק, משום שרק הוא השכיל להבין שכדי שאברכים 'ממוצעים' שאינם מלאכים או בדרגה עליונה שדי להם בקב חרובים מע"ש לע"ש, יהיו שקועים בלימוד בצורה המקסימלית, צריך גם לדעת לתת להם מנוחת הנפש בקטע הכלכלי, זה דן גרטלר.

אגב, יודע מה הקריטריון בעיני לאברך ששקוע בלימוד בכל מאודו ונפשו בדבקות אמיתית לשם שמים? אם הוא לא יעזוב את הכוילל תמורת כל משרה 'תורנית' שהיא, גם אם מדובר במק"ק לשיעור א' במכינה של מכינה לישיב"ק. ולצערי, במבחן הזה, חלק גדול מאותם אברכים נכשל. כך שאינני בא לעורר קטרוג, אבל חלקם הגדול נמצא במקום שהוא נמצא מסיבות רבות ומגוונות, ולאו דווקא מהמקום שהצגת אותו.

ועוד משהו, אתה מסתכל דרך המשקפיים של מודיעין עילית, שאין חולק היא חריגה בסגנונה מכל הריכוזים החרדיים בארץ, בכמות ובאיכות. כך שבסופו של יום, חלק הארי מציבור האברכים אינו כפי שאתה מתיימר להציג.

ושלא נטעה, לענ"ד ראוי לכל אברך החובש את ספסלי הכוילל לעשות הכל על מנת להשאר בתוך החממה התורנית הזו, וזה כבר עוד נושא לכשעצמו...

 

[nc]

סליחה אם לא הובנתי נכון.
הבנת הנקרא: לא כל אברך יכול להיות סופר סת"ם, ולא כל סופר סת"ם מצליח להפיק מכך הכנסה.

לצערי ולצער רבים, עיתון משפחה לקח על עצמו משימה בעשור האחרון להמאיס את חיי התורה בקרב הציבור האורטודוקסי (!) בישראל, כאחד שמעלעל במשפחה פעם בכמה זמן כ'אורח לרגע', ניתן לראות זאת כמעט בכל עמוד בכתבה, ולא אבוא כרוכל לפרט.
גם בתגובות כאן יש ריח חריף של זילות לתלמידי חכמים, מכוונים את הפוקוס לשוליים שבשוליים, שאכן מצויים בהם 'אברכים' שתורתם אינה אומנותם, ודרכם רוצים לשקף ציבור עצום של בני תורה אמיתיים שאין להם בעולמם אלא ד' אמות של הלכה ומוסר.
מדובר באליטה הגבוהה ביותר של עבדי ה', נשותיהם עובדות ומשתכרות מינימום, ומלגת הכולל שלהם יחד עם משכורת האשה אינה עומדת ברף התחתון של קו העוני.
למרות זאת תראו אותם שמחים ומאושרים, מחנכים את הילדים באופן מעורר השתאות, וגם מתמודדים עם אתגרי החיים באופן שאפשר רק להתפעל ממנו.
מי שלא זכה, מסכן, אבל לפחות שלא יחשוב שהם המסכנים

לא כתבתי להתריס, רק להבהיר. כי למי לא אכפת שהתקשורת נתפסת לשוליים החרדיים כמדגם מייצג, וכך גם בדיון זה שגלש מהפסים...

אני רק אמחה כהרגלי על האדרת עבודת הנשים בשכר מינימום והפיכת העוני לערך.
אין מצווה להיות עני. מותר לחשוב איך לצאת מזה.
יש לא מעט אברכים שלא כל עיתותיהם מנוצלות ותורה, ורמתם הרוחנית לא תפגע אם יעשו בזמן זה השתדלות לפרנסה.

 

[לבן]

אני מסכימה לחלוטין עם זה שרוב האברכים שאני מכירה (ואני מכירה המון), חיים בהתנהלות כלכלית נבונה ומחושבת, אינם נגררים להוצאות מיותרות, ואינם חורגים ממסגרת האשראי שלהם.
בטח שלא "כולם חיים במינוס" זו הכפשה מעצבנת.

השבוע אני פותחת עיתון נשים ורואה שם כתבת בידור שמפרטת מטלת "תכניות" של אברכית לאחרי החג, אחת מהן "להתקשר לגמ"ח של... ולשאול אותו כמה הוא יכול לתת". התחשק לי להתקשר לכתבת ולתת לה על הראש.

שני דברים הכתבות הללו עושות: א. מוציאות את ציבור האברכים כמי שחי ברובו במצב של גילגול תמידי, וזה שקר. ב. נותנות לאלו שההתנהלות הכלכלית שלהם לא אחראית את הלגטימציה להרגיש שכולם ככה.

 

[עורך תורני]

אני מסכימה לחלוטין עם זה שרוב האברכים שאני מכירה (ואני מכירה המון), חיים בהתנהלות כלכלית נבונה ומחושבת, אינם נגררים להוצאות מיותרות, ואינם חורגים ממסגרת האשראי שלהם.
בטח שלא "כולם חיים במינוס" זו הכפשה מעצבנת.

השבוע אני פותחת עיתון נשים ורואה שם כתבת בידור שמפרטת מטלת "תכניות" של אברכית לאחרי החג, אחת מהן "להתקשר לגמ"ח של... ולשאול אותו כמה הוא יכול לתת". התחשק לי להתקשר לכתבת ולתת לה על הראש.

שני דברים הכתבות הללו עושות: א. מוציאות את ציבור האברכים כמי שחי ברובו במצב של גילגול תמידי, וזה שקר. ב. נותנות לאלו שההתנהלות הכלכלית שלהם לא אחראית את הלגטימציה להרגיש שכולם ככה.

א. באיזה טווח גילאים ה'המון אברכים' שאת מכירה?

ב. מעניין שאני לא מכיר את מצב חשבון הבנק של אף אחד מ'המון האנשים' שאני מכיר, ואילו את מכירה את מצבם הכלכלי של כל האברכים שאת מכירה. מנין לך לדעת מה מצבם הכלכלי? (סוד קטן, גם חלק משמעותי מהאנשים שעובדים "חיים במינוס"..).

 

[מה הענינים]

הייתי מחלקת את האשכול לשניים:
אלו שמחפשים פתרונות להגדלת הכנסה, לומדים על כך ומנסים
ואלו שרוצים לאכול ישר מצנצנת המן ולצטט פסוקים ומאמרים
אם היו כאן 2 אשכולות וכל אחד היה מגיב במקום המתאים לו -
אני, לפחות, הייתי יוצאת קצת יותר ברורה
קצת קשה לכתוב על הגדלת הכנסה כשמנגד צועקים: תאמיני ותראי ישועות
וקשה מאד לכתוב על מעלת לימוד התורה כשמנגד אומרים לך: תצא לעבודה

 

[ציפופוק]

(סוד קטן, גם חלק משמעותי מהאנשים שעובדים "חיים במינוס"..).

זהו, שזה לא גם... המדהים לראות שהרבה אברכים מסתדרים הרבה יותר טוב מעמיתיהם העובדים.

לענין האשכול בינינו הוא נפתח במטרה שיווקית מסוימת, וגם המתבכיין העיקרי כאן אינו אלא וירטואלי...
אני חושבת שאם כבר נפתח דיון אין לחלק אותו לשתי אשכולות נפרדים, יש מקום לאזן את ה"בעד" ולא רק את דיבורי ה"נגד".
ובכלל טיפטופי אמונה לא יזיקו לאף אחד עובדים \ לומדים. כאנשים חרדים ובעלי משפחות ברוכות צריך ס"ד גדולה גם לאלו העובדים ולומדים לזכור מי המפרנס, ולא לראות את החיים כמשוואה יותר שעות עבודה = יותר כסף בסוף החודש, אולי יותר הכנסה אך לא בהכרח פחות הוצאה.

 

[ש. צ. וינמן]

וכל הדיבורים על שאם מתחילים קצת זה גורם לסחף לצאת מהכוילל ועוד תרוצים סטרואוטיפיים,

כנראה אתם מדברים מתוך חיים של דורות קודמים אז באמת המצב היה שונה,
אין חולק על כך כי היום עולם התורה הוא התיבת נח של האדם, והלוואי והיה אחרת...

הם במקרה הטוב קושי לצאת מאיזור הנוחות ובמקרה הפחות טוב עצלות ואולי נבזות

מוחה!!!!
(עיין בפסחים מט ב בדברי רבי עקיבא...)