האם נכון לומר אַיַה לנקבה?

[מ הלוי]

מי יתן ויהיה לי פנאי ללקוט (לא ללקט!) את כל סוגיות הדקדוק מהש"ס, ולהראות כמה מחלוקות הלכתיות יוצאות מכך שרבי יהודה חולק על רבי יוסי בסוגיית דקדוק! כגון איך הצורה הרגילה לכתוב מילה מסויימת וכד'.

רק אם תעשה את זה בסוף אל תשכח לעדכן על גבי במה חשובה זו.....

 

[חגי פאהן]

כן, אבל זה אומר שאנחנו לא יכולים לקבוע כללים בעקבות הפסוקים ולעולם לא נדע על פסוק מסוים האם כוונתו לחדש הטיה תקנית נוספת או שמא ללמד איזה דרשת חז"ל נעלמת שלא זכינו לאורה ???

אם אנחנו רואים שב-99.99% מהמקומות השורש נ.ת.נ בא בבניינים פעל ונפעל, ופעם אחת הוא בא בבנין הופעל, אפשר לקבוע כלל בנושא.
אכן יש מקומות שאין מספיק דוגמאות בכתובים כדי לקבוע מהו הכלל ומהו היוצא מן הכלל, ואכן מוצאים במקומות כאלה מחלוקות של חכמינו, מהמשנה ועד לימינו, כמו למשל אשכול זה. (ואולי אפילו לפני. האם יואב בן צרויה לא טעה בדרשת "זכר עמלק" בגלל הניקוד?)

 

[שארפער]

אין ספק שהוא סבר שהיסוד הזה אמת לאמיתה. עם משכילים או בלי משכילים.

ברור!! מה השאלה בכלל? כל דבריו אמת לאמיתה של תורה, והוא לא בנה אף חידוש רק לכבוד המשכילים חלילה.

אם יש יסוד שלכל מילה יש משמעות שונה ולא זהה לאחרת, הרי שלמצוא למה בדיוק כל מילה מכוונת - זהו חלק בלתי נפרד מהבנת המשמעות היותר מדויקת של מה התורה אומרת לנו. ואין זה צורך שעה בלבד...

אמת. רק ראו על מה נסובו דברי. נאמר שהמלבי"ם היה לא רחוק, והוא דרש את הנ"ך, על אף שאנו יודעים שרק תנאים ואמוראים דרשו פסוקים, והשאר רק עסקו בדבריהם וביארום. (יוצאים מן הכלל ראשוני הראשונים, רש"י רמב"ם אבן עזרא, שגם דרשו. אך עד שם זה הגיע.) ופתאום רואים את המלבי"ם גם. אז אולי נמשיכה את דרכו?
על זה עניתי, שהוא לא דרש את הנ"ך, אלא ביארו לפי יסוד שנתחדש לו, ואף בביאור זה עסק רק בעקבות צרכי הדור, מכיוון שאם היה נטוע בדור אחר, סביר להניח שהיה ממשיך להאיר את עיני ישראל בהלכה. (דעתי האישית. זכותו של כל אחד לחלוק כמובן. אין לי מקורות מוסמכים לכך.)

 

[שארפער]

תלוי באיזה בית כנסת, אבל נראה לי שאדם שמתקן את התורה ר"ל כדי שתתאים לדקדוק, לא מגיע ל-5% מהבעיות של הקוראים בתורה. ו-95% מהשגיאות הן פשוט מפני שהם לא יודעים דקדוק.

צודק....

אני מאמין באמונה שלמה שיש סיבה לכל דבר. ולכן יש לדרוש כל מקום שחורג מהכלל. אבל בשביל זה צריך לדעת את הכללים. חלק מהדרשות מופיע בגמרא, וחלק לא. לא מפני שאין לדרוש אותם, אלא לענ"ד מפני שהאמוראים לא הגיעו לדון בסוגיה הקשורה לאותו פסוק.

גם אני חושב כך. רק שאני לא בטוח שהכללים שמיוסדים לנו אמת לאמיתה. ולכן אינני בטוח שיש כאן שינוי מהכלל, כי אולי כלל זה אינו אמת? מחר יבריק רעיון חדש, והכלל ישונה באופן שפסוק זה לא יהיה יוצא מן הכלל שיש לתור אחר הסבר מדוע יצא מן הכלל. הרי כללי הדקדוק לא ירדו מסיני. זו חקירה. ובחקירה תהיינה לבטח התקדמויות.

גם אני קראתי את סיפורי הצדיקים האלה, שמחבריהם חרדו מעצם הרעיון שיעלה על לב נער יהודי לעסוק קצת בנ"ך במקום רק גמרא... ולא אוחז מזה. אלא פשוט הוא חשב שחשוב ללמוד נ"ך, אחרת הוא לא היה מקדיש לכך את חייו.

גם אני קראתי.... הסיבה היא, שלפני ההשכלה, פשוט למדו גמרא, והיו בודדים שעסקו בזה. וכשהחלו המשכילים לעסוק בזה, חרדו גדולי הדורות מעסק בזה מפני ההזדהות איתם בזה. ולא מפני שח"ו לא ראוי לעסוק בזה. כך נכתב במקור ברוך. (עפשטיין)

אני חושב שזה משהו בסיסי באמונה, שהקב"ה לא ברא סתם דברים, מקרני ראמים עד ביצי כנים. כל שכן שבדברי הנביאים שדיברו עם ה' אין דברים "סתם".

צודק. אך לדעתי נתן לנו הבורא מילים נרדפות, כדי שהשפה תהיה עשירה, ויהיה ניתן לחרוז בה ולשורר בה. לא צורך מספיק? אבל עדיין אם כך כתבו הגר"א המלבי"ם והרשר"ה, בטלה דעתי בפני דעתם. אם קבלה היא, נקבל.

וזה שחכמים לומדים מכך שכתוב "וכי יותן מים" (בבנין הופעל) במקום "וכי ינתן מים" (בבנין נפעל) שמשקים מטמאים רק לרצון, האינך מכנה זאת מציאת חוקיות בלשון הקדש?

מציאת החוקיות באופן נקודתי, כמו כאן, נעשתה. אך לא בצורה ממוסדת ומסודרת. וזוהי אגב, דרשה. לא לימוד כלל דקדוקי. הכלל הדקדוקי נלמד בדרך אגב. לא הוא העיקר כאן. הראשונים שעסקו בדקדוק כעיקר בפני עצמו, היו מאוחרים יותר וכפי שכתבתי.

 

[שארפער]

אתה בטוח שבאמת אין בזה כלל ברור, ואף לא באותיות דגושות ???

הוא לא כתב שאין בזה כלל, אלא שיש יוצאים מן הכלל שטרם נמצא להם הסבר.

בדיוק!
והוספתי, ששכרו משמים של הבעל קורא, זה על היצמדותו ל'מסורה', שזו מסורתם של ישראל בקריאת התורה, ולקרוא על פיה, לבל יסור ממנה ימין ושמאל, ולא על היצמדותו לכללי הדקדוק. (על אף שב-99% הם חופפים זה לזה.)

 

[אי המטמון]

גם אני קראתי.... הסיבה היא, שלפני ההשכלה, פשוט למדו גמרא, והיו בודדים שעסקו בזה. וכשהחלו המשכילים לעסוק בזה, חרדו גדולי הדורות מעסק בזה מפני ההזדהות איתם בזה. ולא מפני שח"ו לא ראוי לעסוק בזה. כך נכתב במקור ברוך. (עפשטיין)

הסיבה האמיתית היא, מפני שללמוד תנ"ך ללא תלמוד בבלי ירושלמי ומדרשים זה לסלף ביודעין מקראות עד כדי תפיסות נוצריות רח"ל, וטעות בדברי הנביאים או בהנהגת הגדולים נפוצה היא עד מאד וכבר אמרו חז"ל כל האומר דוד טעה אינו אלא טועה, וללא דברי אלוקים חיים של חכמינו ללא ספק היינו טועים בפרשנות הדברים.

 

[שארפער]

הסיבה האמיתית היא, מפני שללמוד תנ"ך ללא תלמוד בבלי ירושלמי ומדרשים זה לסלף ביודעין מקראות עד כדי תפיסות נוצריות רח"ל, וטעות בדברי הנביאים או בהנהגת הגדולים נפוצה היא עד מאד וכבר אמרו חז"ל כל האומר דוד טעה אינו אלא טועה, וללא דברי אלוקים חיים של חכמינו ללא ספק היינו טועים בפרשנות הדברים.

נכון. אם כתבת, אז אסכים איתך. חששתי לכתוב זאת מראש. לא כל כך אוהב עגבניות....
אגב, יש בזה מחלוקת ראשונים, האם "מנעו בניכם מן ההגיון" הולך על זה, ואז אתה צודק, או שמא לא. ובקצרה, דברים אלו שנויים במחלוקת.