הבנות שגויות בביאור פסוקים

[עדיאל]

כי אין אלוק מבעלדַיי, אוי אוי כי אין אלוק מבלעדיי ... אוי אוי ה'...

מסתמא התכוונת ל"כי מי אלוק מבלעדי..."

 

[עדיאל]

אגב, בדיסק שיצא לאור בעת האחרונה, יש שיר מקסים על המילים "אתה הראית לדעת" שיר שהפך להיות נחלת הכלל.
דא עקא, ש: "אין כמוך באלהים ה'" - אלהים הוא שם של חול, והוא שר שם "אלקים", וזו טעות בכוונה.

 

[יוסף צבי]

הפסוק איש את אחיו יעזור ולאחיו יאמר חזק - נאמר כסמל לאחדות אבל באמת הוא מדובר על התאספות לדבר עבירה.

על זה נאמר מדה טובה מרובה

 

[פינטל]

אצל שאול ואגג כתוב: וילך אגג "מעדנוֹת" (לא זוכר את הלשון המדוייק)
והפירוש של מעדנות הוא "מקושר/מאוזק".
ולא כמו בשימוש הנפוץ בביטוי הזה שהוא צעד נינוח ורגוע.

 

[יוסף צבי]

התודה ואיל נזיר
יש הרבה שטועים שזה קל שמו של הקב"ה

 

[רוצה טוב]

התודה ואיל נזיר
יש הרבה שטועים שזה קל שמו של הקב"ה

אולי עמרצים

 

[יוסף צבי]

אולי עמרצים

אני זוכר כלשמדתי בישיבה היה בחור אחד שלקח כמה בחורים ואמר להם התודה....
נו תמשיך
כמה בחורים ענו וקל נזיר

 

[כוכב מאיר]

עוד טעות נפוצה ו...קריטית
ברוך הוא אלוקינו שבראנו לכבודו יש להגיד שבראנו מלרע ולא מלעיל, הוא ברא אותנו ולא חלילה להיפך

 

[רוצה טוב]

עוד טעות נפוצה ו...קריטית
ברוך הוא אלוקינו שבראנו לכבודו יש להגיד שבראנו מלרע ולא מלעיל, הוא ברא אותנו ולא חלילה להיפך

זה גם טעות, אומרים שבְרָאָנו עם קמץ.

 

[גלבוע]

אגב, בדיסק שיצא לאור בעת האחרונה, יש שיר מקסים על המילים "אתה הראית לדעת" שיר שהפך להיות נחלת הכלל.
דא עקא, ש: "אין כמוך באלהים ה'" - אלהים הוא שם של חול, והוא שר שם "אלקים", וזו טעות בכוונה.

באותו פסוק רגילים להגיד 'אתה הֶרְאֵיתָ לדעת' וחושבים שהמילה 'אתה' פונה לקב"ה, אתה הראית לנו שה' הוא האלוקים.
ולמעשה המילה 'אתה' פונה לעם ישראל:
אתה, עם ישראל הָרְאיתָ לדעת (קמץ קטן בה'). פועל סביל: הראו לך. כי ה' הוא האלוקים וכו'....

 

[avram]

אצל שאול ואגג כתוב: וילך אגג "מעדנוֹת" (לא זוכר את הלשון המדוייק)
והפירוש של מעדנות הוא "מקושר/מאוזק".
ולא כמו בשימוש הנפוץ בביטוי הזה שהוא צעד נינוח ורגוע.

רש''י והרד''ק פירשו מעדנות על פי התרגום ''מפנקא'' וזה הפירוש המקובל

 

[avram]

אכן, טעות מגוחכת.
כל מי שאמרתי לו את זה עד היום - הגיב בהפתעה גמורה. הרי כ"כ הרבה דיו נשפך על הרעיון שהאדם הוא עץ השדה, איך אפשר לטעון שזה בדיוק הפוך?

חלילה לקרוא לזה טעות מגוחכת, זה אמנם לא פשט הפסוק אבל ודאי שהרבה מדרשים נדרשו על הפסוק הזה בשאר חלקי הפרד''ס שה לא בתמיה אלא שהאדם הוא מקביל לעץ השדה

 

[פינטל]

רש''י והרד''ק פירשו מעדנות על פי התרגום ''מפנקא'' וזה הפירוש המקובל

אכן, צודק. עכשיו ראיתי ברש"י שם.
(אני ידעתי רש"י מגמרא סוכה יד: שם הוא מפרש "מעדנות" מלשון "מקושר")

 

[מירי5]

גם את הפסוק "נצח ישראל לא ישקר" רגילים לומר בתור הבטחה להמשך עמ"י כדו'
אבל הפרוש הפשוט הוא ש"נצח ישראל" - הקב"ה לא ישקר ויוותר ויחזור בו מדבריו.

 

[נוכחות לעסקים]

גם השיר הידוע והיה בעת ההיא אחפש את ירושלים בנרות - מושר בנעימה עליזה כל כך, כשבעצם הוא נבואת פורענות. אחפש את ירושלים - ולא אמצא. קרוב יום השם הגדול והנורא - יום החורבן ולא יום הגאולה.

חני

לבי לבי על חלליהם, מעי מעי על חלליהם, כי אתה ה' באש הצתה ובאש אתה עתיד לבנותה,
אותו עקרון. על כאילו מילים עושים בכלל שיר.

 

[מרכז שטרן להורות קלה]

גם השיר הידוע והיה בעת ההיא אחפש את ירושלים בנרות - מושר בנעימה עליזה כל כך, כשבעצם הוא נבואת פורענות. אחפש את ירושלים - ולא אמצא. קרוב יום השם הגדול והנורא - יום החורבן ולא יום הגאולה.

חני

רש"י אחפש את ירושלים בנרות. אדקדק בעונותיהם.

 

[מרכז שטרן להורות קלה]

נו... הרי גם על משה רבינו אומרים שהוא רצה לומר "שמעו נא חמורים"...

אני מוחה.

אבל הוא לא היה הונגרי. זה בטוח.
אם היה הונגרי לא היו קוראים לו רבינו אלא רבינוביץ.

חני

וגם על זה.

ובכלל - יישר כח ל-yosef1234 על פתיחת אשכול כה חשוב ועיקרי!
ובקשתי שטוחה, כבר קיים אשכול לטעויות ילדים, הבה ונשאיר את האשכול הזה לטעויות רציניות של מבוגרים.
תודה!

וההוספה שלי - שמעתי כמה פעמים שאומרים בעלינו 'כי לך תכרע כל ברך' עם תי''ו רפויה. זה נגד כללי הדקדוק, וגם בסידור התי''ו מודגשת...

 

[בתנופה]

הרבי מטשורטקוב זי"ע אמר פעם שאילולא המנגינה
לא היה לנשים זכות לחיות.
וביאר: הגמרא אומרת בתמיה (לעניין מזוזה): "גברי בעי חיי נשי לא בעי חיי?"
ואילולא המנגינה (סימן השאלה) היה אפשר לקרוא בפשיטות "גברי בעי חיי נשי לא בעי חיי!"
ללמדך כוחו של ניגון!

 

[yosef1234]

אכן אכן יש המון דברים רציניים ואדרבה כדאי להגדיל תורה ולאדירה תרתי משמע (האדרה וההדרה למקור)

 

[למען דעת]

הַבֵּן יקיר לי אפרים (ה' הידיעה) במקום הֲבֵן יקיר לי אפרים (ה' התימה)