תודה!נכתב ע"י ניצוצות;1503101:יש כלל.
ראיתי פעם בתוך ספר, נראה לי אידישע קלאנגן.
אבל אני לא זוכרת בדיוק
(יתכן שהכלל שם היה שמה שנעשה עם כל הגוף אומרים 'זענען' (זיי זענען געגאנגען - כל הגוף הולך) ומה שעושים רק עם איבר אחד אומרים 'האבן' (זיי האבן געטרינקען - עם הפה)
בכל מקרה אני מדברת איך שנשמע לי טוב.
הבנתי רק חלקית...נכתב ע"י מוריסקא;1503229:דווקא מה שניצוצות אמרה קרוב לאמת
כל פעם שרוצים להגדיר משהו, בלי תוספת אומרים זענען
אם רוצים להוסיף על העצם, ולא להגדיר אותם אומרים האבן,
למשל
מיינע הענט "זענען" שמיציג
מיין האנט "האט" אסאך שמיץ ("האט" זה לשון יחיד, האבן לשון רבים)
זיי האבן געפארבט
זיי זענען פארבערס
ודווקא אצל אדם הגבול הוא מאוד דק
כי אפשר להגיד זיי האבן געטאנצען
ואפשר להגיד זיי זענען געטאנצען
אבל כשאומרים האבן געטאנצען המעשמעות הוא "שהם" "עשו משו" (תוספת)
וזיי זענען געטאנצען זה בעצם טעות, אבל היות שהגוף רוקד (כמו שניצוצות אמרה)
אפשר להגיד זענען כי לא מוסיפים שום דבר על העצם, אלא שמגדירים אותם איך הם היו
ועוד שלמשל, זיי זענען געגליטשט א"א להגיד, למה? הרי כל הגוף החליק
אלא כי זה לא חלק מהגוף (דרך) (הגוף לא מיועד לזה)
זה כבר לא הגדרת העצם כמו שהוא היה, אלא תוספת
מקווה שזה מספיק ברור
נכתב ע"י 310;1503358:אפשר גם לומר 'זיי האבן געגאנגען'.
נכתב ע"י אסתיג;1503376:רבים הוגים בטעות גמורה כרצונם החופשי דווקא באידיש (ישנם הטועים גם בעברית מדוברת חפה מכל דקדוק)לא כל מה ששומעים הוא בהכרח נכון. מי שהשפה שגורה על לשונה כשפת אם אמיתית על פי רוב תהגה נכון ומדויק גם מבלי להבין ולדעת את כל הכללים.
נכתב ע"י חדוי כנרת;1503286:הבנתי רק חלקית...
אבל אם כך למה אומרים זיי זענען געגאנגען ולא האבן געגאנגען?
נכתב ע"י אריה חיימוב;1521444:כחם של בשמי הבדלה
עוד כד הייתי טליא שמעתי שספרו המעשה הזה מהרב ר׳ רפאל מבערשיר זללה״ה זי״ע ששבת איזו שבת בעיר קטנה פלך קיעוו ובמוצאי שבת כשרצה לעשות הבדלה ולא היה בנמצא בשמים אצל הבעל אכסניא ושלחו שלוחים בכל בתי ישראל דשם ובכל החנויות ולא היה בנמצא, ויאמר להם בזה הלשון: קדושים, וואו זענט איהר, א מצוה פאר 3 גראשען אויף א גאנץ יאהר און עס איז ניטא ביי קיינעם. איך וועל ארומפאהרען אויף דער וועלט און וועל זאנען מען זאל זיך מיט אייך ניט משדך זיין.
196
נכתב ע"י אריה חיימוב;1521473:תודה
נכתב ע"י חדוי כנרת;1521482:...און איך וועל זאגן...
נכתב ע"י אסתר;1521455:בגדול, פעולות שנעשות עם כל הגוף, מקבלות "בין", ובגופים אחרים: ביסט, איז, זענען.
ולכן, זיי זענען געלויפן, געגאנגען, געשלאפן וכו'
ופעולות שנעשות רק עם איבר אחד, מקבלות "האב" (על הטיותיו: האסט, האט, האבן) לדוג': זיי האבן געקוקט, געגעסן וכו'
ויש מספר חריגים לכאן ולכאן.
זה הכלל הנכון!
ולגבי טאנצן, אומרים זאת בהטיית "בין"
ז"א, איך בין געטאנצן / זיי זענען געטאנצן ולא בהטיית "האב" - לאחר ברור!!!
rhon.co.il
מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!
חלה שגיאה בשליחה. נסו שוב!
לוח לימודים
מסלולי לימוד שאפשר להצטרף
אליהם ממש עכשיו:
תהילים פרק כה
אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
הנושאים החמים