הדמיית בית המקדש השני - חשיפה שנייה.

[דניאל148]

"ביתהמקדש" תודה על תשובתך המקיפה אשר עכשיו גם טעמה בצידה. וניכר הדבר שיש לך יד והבנה מקיפה בנושא. ונראה שבחלקן של דברים גישות ותפיסות שונות לנו בדבר, אך טוב הדבר כי כך דרכה של תורה.
הערה: שיטת אייבשיץ המחודשת בנוגע למיקום בית המוקד. אומנם שיטה מחודשת ויחודית. אבל טרח לבאר ולתרץ הדבר היטב ולהעמיד הסברא והראיה שכך באמת הייתה כוונת התנא במשנה. ולכן מאחר שעשה נכון לדרוש בדרכה של תורה, על כן לא תוכל לשלול דעתו מכל וכל, כי אם כאשר תוכל להביא ראיות ברורות וסברות לשיטתך הסותרות שיטתו, עד שיוכח אם מי האמת. כדרך מחלוקות שבין חכמים. ושבעים פנים לתורה, ודרכים רבות להבין לאשורו כל דיבור שיצא מפי חז"ל והמפרשים. ולכן מחלוקות רבות תמצא בכל נושאי התורה. תורה היא וללמוד אני צריך.

 

[נקודת מחשבה]

לא יעזרו כל ההדמיות שבעולם
צריך לחכות ולראות בעיניים.....
בעזרת השם!

 

[ת'כלס]

מיוחד ומרגש
יש צב להוציא מכזה דבר סיור ורטואלי?
נגיד בשביל למידה על ביהמ"ק?

 

[דניאל148]

שלום "ת'כלס". אממ... ת'כלס וודאי שאפשר, וגם הייתי מאד רוצה בזה. אבל קודם לכן צריך לסיים עוד הרבה חלקים במידול, כי בתוך בנין ההיכל גם מידלתי חלקי המבנה הפנימי, כגון מבנה התאים הפנימיים ומבנה העליה, וכבש העליה, וחלוקת קירות הבית וכו'... אך עדיין חסר העיצוב פנים, כגון לוחות ציפוי זהב, קישוטי תיקרה וכדומה, כלי המקדש, כיור, מנורה וכו' ספסלי ישיבה בסטוים, פנים הלשכות וכל אשר בהן, ועוד עבודה למכביר.

אבל קודם לכן הלוואי ואזכה בנתיים על כל פנים לסיים המידול החיצוני, וכל עניין עבודת הטקסטורות, וכל הקשור במבנים בשטח הר הבית, ומחוצה לו, שערי העליה להר הבית, אשר למעשה גם הם, כמעט כולם כבר עברו מידול, כגון: קשת רובינסון ותעלות שערי חולדה בדרום, וכל השערים (למעט גשר קשת וילסון שעדיין לא התחלתי) ורחוב הטרופיאן, אשר הוא הרחוב הראשי הסמוך לכל אורך כותל מערב של הר הבית וכל החניות שבו. ולמעשה ברוך השם, כל אשר בשטח הר הבית המורחב כולל רחוב הטרופיאן, כמעט כולו גמור מבחינת מידול, עכשיו נשאר טקסטורות.

והייתי רוצה להתרחב עוד למדל (לפחות באופן בסיסי) כל העיר ירושלים בגבולות אותה תקופה, כולל מצודת האנטוניה, וחומות העיר, וכל זאת על גבי תוואי שטח ההרים המדויק של הר המוריה והרי ירושלים הסמוכים אשר כבר נלקח באופן מדויק, לפי קוי אורך ורוחב המפה ממפות תלת המימד אשר בgoogle earth.

ואז אחר הכל, יהיה אפשר להעביר כל המודל לתוכנה יותר רצינית כגון סינמה4d ושם להתחיל במלאכת ההנפשה, כגון סצינות מבט ממעוף הציפור, ריחוף ברחובות העיר וכדומה, הוספת עצים וצמחיה בשטח ההרים הסמוכים. ובשלב מאוחר יותר גם סצינות של פנים מבני המקדש.

אבל קודם לכל זה הייתי רוצה לסיים עבודת הטקסטורות ולהוציא תמונות ורינדורים פוטו ראלייסטיים של זוויות שונות של חלקי המקדש, כפי שעשיתי בתמונות לעיל. רק עם שמיים, אבני חומה, זהב, שיש וכדומה. כללו של דבר הרבה רצונות וכיסופים והלוואי שנזכה...

 

[דניאל148]

כללו של דבר:
עבודת מחקר רצינית ולימוד מעמיק של: מסכת מידות ומפרשים, וכן כל מקורות חז"ל בנושא. הספר:"הבית השני בתפארתו" של הרב אלחנן אייבשיץ. (אחד הספרים המקיפים בנושא) כתבי יוסף בן מתיתיהו. לימוד מעמיק של שיטות הארכיאולוגים בנוגע לחישוב מידת האמה, מיקום הבית בהר הבית, וחישוב תחום הר הבית המקודש (יש הרבה מקורות לזה ומאמרים ברשת) ויש בזה למעלה מתריסר שיטות.
באופן כללי צריך להבין שיש חילוק גדול ושיטות רבות בין המפרשים השונים כמעט בנוגע לכל פרט, מבנה או מיקום של החלקים השונים במבנה הבית, ואי אפשר לצאת בשום אופן ידי חובת כולם. (רמב"ם, רש"י וכו' וכו') וכמעט שעל כל מפרש תוכל לבנות דגם בפני עצמו, כידוע. לדוגמא: חידוש הוא אצל הרב אייבשיץ בנוגע לפירוש דברי חז"ל בדבר מיקום לשכת בית המוקד, ויש לו פירוש ושיטה שלימה איך להוכיח שהנכון בדברי חז"ל כשיטה הזאת (בית המוקד בפינה צפון מערבית של עזרת ישראל, ולא בפינה צפון דרומית, כמפרשים אחרים. וכו' על זה הדרך.
יש גם מומחים נוספים לנושא כגון הרב זלמן מנחם קורן (הדגם שבמנהרות הכותל) ויש לו שיטה וגישה שונה וייחודית אך לו לבניית הדגם.
בהצלחה!!!

תיקון: צריך לומר: "ויש לו פירוש ושיטה שלימה איך להוכיח שהנכון בדברי חז"ל כשיטה הזאת (בית המוקד בפינה צפון מערבית של עזרת ישראל, ולא בפינה צפון מזרחית, כמפרשים אחרים".

 

[maor700]

תיקון: צריך לומר: "ויש לו פירוש ושיטה שלימה איך להוכיח שהנכון בדברי חז"ל כשיטה הזאת (בית המוקד בפינה צפון מערבית של עזרת ישראל, ולא בפינה צפון מזרחית, כמפרשים אחרים".

יפה לראות כאן שילוב של עבודת מחקר למדנית עם עבודה מקצועית ברמה גבוה.
מסגנונך ניכר שההוואי הלמדני ישיבתי חזק בעורקיך, שאפילו הפוסטים שלך בפורום כתובים בסגנון ישיבתי.
עלה והצלח בכל אשר תעשה.

 

[אבי אשר | תכנון קודש]

מהמם נראה מושקע.
רק תתקן דחוף את המצלמה.
זה ממש מעוות. כאילו שמת את זה על 18 במקום על 50

 

[חנה פכמן]

מי יכול לענות ע"פ דברי חז"ל כמה מדרגות היה לפני שערי העזרה בצד דרום?
התשובה - אף אחד, כי אין שום מקור בחז"ל שמתייחס לזה (אם תיקח את ה12 מעלות שבחיל זה לא יגיע לגובה העזרה)
חז"ל דיברו מצד מזרח ואין לנו כל ידיעה חוץ מזה.
כמו כן יש עשרות דברים שחז"ל לא התייחסו אליהם או שהתייחסו ברמז. (נראה שחז"ל אמרו את מה שצריך מעיקר הדין, או נתונים שנאמרו אגב דברים אחרים)
לעומת זאת יש הרבה נתונים בספרי קדמוניות ומלחמות היהודים ש"משלימים" פרטים פה ושם, וגם ממצאים ארכיאולוגיים .
אין שום סיבה שלא ניקח את הידיעות האלה בחשבון
דרך אגב אני נוטה יותר לקבל את שיטת הרב קורן על החיל והמדרגות שלו שזה לדעתי מסתדר יותר טוב עם הטופוגרפיה, אולם אי אפשר לחלוק על הרב אייבשיץ בענין בית המוקד שכן ראיותיו חזקות ביותר.

בכל מקרה הדגם מאוד יפה! ובהצלחה הלאה!
ישראל פ.

 

[happy]

כפילות

 

[happy]

) בית המקדש היה גבוה יותר מרחבת הכותל.

רחבת הכותל המערבי נמוכה מרחבת הר הבית ב-11 מטר כשעוד 17 מטר טמונים מתחת לפני הקרקע
מפלס בית המקדש נמוך לכאורה ממפלס הר הבית כיום בכ-16 מטר,
ומרחבת הכותל בממוצע של 5 מטר.
וגובה מפלס הר הבית כיום נובע מהצטברות ההריסות
(זאת ע"פ מדידות של החללים בהר הבית)

 

[דניאל148]

"גרפיקה 1", גם "tamiro" נתן לעיל הערה על זה, אבל אין צורך לתקן המצלמה, כי לכך בדיוק הייתה כוונתי, כי זה צולם בעדשה רחבת זוית גדולה מאד שווה ערך ל11-14מ"מ במצלמה אמיתית, (זווית ראיה של 100מעלות) בכדי להדגיש תחושת גודל המבנה במודל, לעיני המתבונן ממקומו, וזה הלא כל הענין בהדמיה ששואפת לראליזם - לתת למתבונן תחושה כאילו הוא שם ממש!

בדר"כ עדשות כאלה גם על מצלמה אמיתית יוצרים סוג של עיוות, וזה בסדר ומקובל בעולם הצילום, למרות שאפשר היה אולי להעביר על זה מה שניקרא תיקון עיוות ב camera raw בפוטושופ, אבל לא טרחתי.

עוד סיבה לשימוש בעדשה רחבת זוית הוא כאשר רוצים לתפוס הרבה משטח הצילום, כדוגמת הצילום מתוך הסטוים לעיל. כי רציתי גם לתפוס יופי מבנה הסטוים והעמודים עם העומק וגם התקרה, הכל ביחד! וברקע בית המקדש נראה מבין העמודים ותחושתו שהוא רחוק יותר לעין הצופה. וזה כאילו אני שם ממש עומד ומסתכל, ומקבל תחושה לגבי גובה העמודים שהיו גבוהים מאד: 20-25אמות.

אם הייתי מצלם על שווה ערך לעדשת 35- 50מ"מ, שזה בערך מה שהעין האנושית רואה (זויות ראיה של 60 מעלות) אזי אומנם הייתי מקבל קווים ישרים ופחות מעוותים אבל תחושת גודל המבנה ועוצמתו הייתה יורדת באופן ניכר. וגם לא הייתי יכול לכסות הרבה משטח הצילום וכדעיל. (אני במקצועי גם צלם dslr, של וידאו בעיקר)

ככל שהמ"מ עולה בעדשות כך יש פחות עיוותים אבל תחושת הגודל והעוצמה יורדת והרקע מתקרב אלינו. מתאים לצילום פורטרטים (עדשות של 50מ"מ, 85מ"מ, ויש אפילו מצלמים פורטרטים על 135 או 200מ"מ)
ככל שהמ"מ יורד, הרקע מתרחק מעיני הצופה, והעיוותים גדלים (אף גדול, ראש גדול, ראש הבניין מתרחק ועולה למעלה, למעלה, אבל גם קירותיו מקבלים צורה אלכסונית, רחב למטה וצר למעלה.

הערה: עדשות רחבות זוית משמשות הרבה בצילום ארכיטקטוני, אבל אם באמת רוצים לתקן עיוותים של עדשות רחבות, צריך להשתמש בעדשת tilt shift רחבה (17מ"מ) מה שמקנה אפשרות לבטל עיוותים לגמרי תוך כדי צילום, אבל נותן אפקט ותחושה אחרת מעדשה רחבת זוית (אבל איני יודע איך לבחור אופציה זאת בסקצ'אפ או אינדיגו. כמו כן יש גם עדשות fisheye (מה שנקרא עין הדג, שנותנות רוחב זוית גדולה מאד עם עיוותים ספירליים (כדורי)
כללו של דבר: לכל אפקט ותחושה שרוצים להשיג ולקבל, יש העדשה המתאימה לו.

זה פורום תלת מימד, אבל המידע לעיל שייך מאד גם לעניינו להבין קצת עניין הצילום ועניין העדשות, כדי לשפר ההדמיות. אולי יבואו לכאן חברינו מפורום צילום ויאששו דברי (בכל אופן אני מקבל את זה שאולי יש אפשרות שהפרזתי מעט ברוחב העדשה, אבל זה ענין של טעם והעדפה אישית)

 

[דניאל148]

"happy" דבריך נכונים שרחבת הכותל שאנו מכירים היום אינה הרחבה המקורית, ובמקור הייתה נמוכה יותר מאשר היא עכשיו ובמקור עבר שם רחוב ראשי המקביל לכל אורך החומה המערבית של הר הבית, אשר שרידים ממנו תמצא תחת קשת רובינסון עולה לכיוון צפון במקביל לחומה. ויש גם תוכניות לחפור תחת רחבת הכותל לחשוף הרחוב המקורי ולעשות שם רחבת הכותל קומה א' ומעליו הרחבה של היום קומה ב'.
אבל הר הבית של היום הוא מפלס המקור, וראה קשת רובינסון היכן פוגעת בכותל בפינה דרום מערבית של הר הבית שם הוא מפלס הר הבית המקורי, ודרך קשת וגשר זה היו עולים להר הבית עולי הרגלים. והר המוריה הולך ועולה בשיפועו בהדרגה ממזרח למערב. ומפלס עזרת נשים גבוה ממפלס הר הבית 6 אמות. ומפלס עזרת ישראל גבוה יותר ממפלס עזרת נשים 7.5 אמות. ומפלס עזרת כהנים גבוה ממנו 1.5 אמה. ומפלס ההיכל וקודש הקודשים גבוה ממנו 6 אמות. ובקודש הקודשים הייתה אבן השתייה, אשר היום היא תחת מסגד כיפת הסלע ואפשר לראותה ממש בעין, והייתה יוצאת קצת למעלה מגובה רצפת קודש הקודשים כמדומני 3 טפחים.