כללי ההלכה היומית בחפץ חיים

[שילת_250]

חשבתי שאולי נעלה פה כל יום הלכה בשמירת הלשון לפי הספר חפץ חיים השיעור היומי בהוצאת א. בלום (ספר שיש כמעט בכל בית יהודי), ושיהיה לכולנו ביחד ולכל אחד לחוד שנה טובה שמחה ומאושרת!

אז אני מתחילה
" מהו איסור לשון הרע?
הגדרת לשון הרע היא דיבור בגנותו של אדם או דיבור העלול לגרום נזק לזולת. אם דיבר אדם בגנות חברו, הרי זה בגדר לשון הרע, אף אם ברור שלא יגרם ע"י כך כל נזק לחברו, עצם העיסוק בחסרונותיו של הזולת הוא איסור בפני עצמו.

סיפור דבר העלול לגרום נזק למישהו - ויהי זה מבחינה כספית, גופנית או נפשית או כל נזק אחר - הוא לשון הרע, גם אם הדברים הנאמרים אינם שליליים."

מי מתנדב להעתיק מחר?

 

[קול-התור]

אבל בכל אופן הרעיון של הלכה יומית פה הוא דבר נאה ומתקבל.

 

[חיים דיקמן]

שלום וברכה.
ראשית, אבקש את סליחת פותח האשכול. שכבר ביום השני - לא אעתיק את ההלכה לפי הסדר שקבעה. ואולי באמת עדיף שזה לא יהיה במקום הקביעות, אלא שיעלו אחר כך את ההלכה היומית..

------צונזר יומיים אחר כתיבת ההודעה כפי שכתבתי-------

חברים, לא איש מוסר אנוכי. אני פשוט דואג לעתיד הפורום ועתידנו. יש לנו פורום נחמד שלכולם היה ויהיה בע"ה כיף ותועלתי להכנס אליו.


הבה נלמד מה כתוב בספר עיקרי הדינים, איסורי לשון הרע כלל ו' סעי' נט:
"ואם ישב בחבורת אנשים לענין מה, והתחילו לדבר דברים אסורים, והוא משער שדברי תוכחתו לא יועילו מאומה רק יפסיד - ראשונה עליו לילך ממסיבתם, וישתדל בזה בכל כחותיו לצת מזאת החבורה, או להניח אצבעו באזניו. ואם אי אפשר לו להשמט ממסיבתם ומשער בעצמו שעצה זו של הנחת אצבעו באזניו וכו', על כל פנים יראה להעמיד על נפשו בעת צרה כזו וללחם מלחמת ה' עם יצרו כדי שלא יכשל על כל פנים באסור דאורייתא של שמיעת וקבלת לשון הרבה. ולזה צריך לשלש פרטים: א. יחליט בנפשו בהסכם גמור שלא להאמין לדברי הגנות שמספרין על חבריהם. ב. לא יהיה ניחא לה בשמיעת ספוריהם האסורים. ג. יעמיד על עצמו שלא להראות לפני המספרים שום תנועה שיהיה נראה ממנה שהוא מסכים לדבריהם, אך ישב כאבן דומם. ואם יכול להראות לפניהם פנים נזעמים, שיבינו שהוא אינו מסכים לדברי ההבלים בודאי הוא טוב יותר."

 

[שילת_250]

חיים
פתחתי את האשכול לכתוב את ההלכה היומית, וראיתי את ההודעה שלך.
החלטתי לכתוב לך מה היה המניע לאשכול זה שפתחתי, אז הנה, וכשאתה מוחק את הודעתך מחוק גם הודעה זו.

אתמול בלילה אחרי כל היום שעברנו, נזכרתי במשפט שאימי ז"ל אמרה לי יומיים לפני שנפטרה
"החיים הם בית ספר עם שכר לימוד גבוה, מי שסיים ללמוד עוזב את ביה"ס"
אמנם הייתי אז ילדה קטנה ולא הבנתי את עומקו, היום אני חושבת ששילמנו כולנו שכר לימוד גבוה, גבוה כ"כ יהיה טיפשי אחרי התשלום גם לא ללמוד...."

בין לימודי היום הרבים, היה לימוד חזק מאד, שהרכילות היא הדלק הכי טוב למחלוקת, והמחלוקת היא האש הכי שורפת לכל חלקה טובה.

חשבתי שאם בחלקה טובה כמו שלנו פרצה שריפה, אז צריכים להכין מטפים לשעת חירום...
ואין טוב לשמירה כמו הלכה יומית בחפץ חיים, תודה שהפכת אותו לאשכול עוגן .

 

[שילת_250]

יום - 2

לשון הרע: דברי גנאי אוביקטיביים
מי שעבר עבירה

אסור לספר על אדם שעבר על מצוה כלשהי - בין אם זו מצוה מדאורייתא ובין אם היא מדרבנן, ואפילו סייג שתיקנו חכמים או מנהג מקובל. מעשים כאלו הם שליליים בעיני התורה ועל כן הסיפור עליהם הוא סיפור בגנות האחראים להם.

לפיכך, אסור לספר על ארוע שבו עבר פלוני על הלכה, אפילו כשהמדובר בהלכה שהרבה מהמוני ישראל אינם נזהרים בה.

 

[פונטגרפר]

שילת, כל כך נהניתי מהמוטו של האמא שלך, כבר מזמן שלא ראיתי כל כך אמת טמון בסלוגון קטן. תודה!

 

[שילת_250]

יום 3 - לשון הרע: דברי גנאי אוביקטיביים

רשלנות בקיום מצוות

אסור לאמר על אדם שהוא מתרשל בקיום מצוות מסוימות על כן אסור לומר שמישהו מקדיש אך זמן מועט מיומו ללימוד תורה או שהוא אינו משתדל להיטיב עם זולתו.

הדברים תקפים גם אם הדובר והשומע עצמם ממעטים ללמוד תורה או אינם ידועים בנדיבותם לזולת והם מודים בזאת ללא כל מבוכה.
היות והתורה מעמידה בראש סולם עדיפויותינו את לימוד התורה וגמילות החסדים, אסור לאמר על אדם אחר שהוא מתרשל בתחומים אלו.

 

[שילת_250]

יום - 4 דברי גנאי אובייקטיביים

הכל לפי מדרגת האדם

ישנם דברים הנחשבים לשון הרע כשהם נאמרים על אדם אחד, בעוד שהם נחשבים אפילו כשבח לגבי אדם אחר. לדוג' אם אומרים על איש עסקים שהוא לומד תורה 5 שעות ביום הרי זה בוודאי שבח. מאידך, אם אומרים זאת על אברך בכולל האמור להקדיש את כל יומ לעמל התורה- הרי עבורו זה גנאי.

כך גם אסור לספר על סכום שנתן פלוני לצדקה, אם סכום זה נחשב מקובל רק בקרב אנשים הדחוקים בממונם.

עלולות להיות נסיבות שבהן אסור לספר דברים גם אםברור שהם דברי שבח. לדוג' אנשים המרבים במתן צדקה לרב אינם מעונינים שהדבר יפורסם ברבים.

 

[גרף]

מי מתנדב להמשיך?

 

[ונתנו10]

אז אני יכתוב בינתיים ההלכה, לפי הלוח היומי שיש לי, ואח"כ כשאמצא את הנכון - או כששילת תחזור, נחליף:

י"ג אלול:
ודע עוד, דאין שום חילוק באיסור רכילות, בין אם הוא מספר לראובן גופֵה (בעצמו), מה שפלוני דבר עליו, או מספר דבר זה לאשת ראובן וקרוביו, כי בודאי ירע בעיניהם, וינקטו בלבם על פלוני עבור זה, ולכן אפילו אם הזהירם, שאל יודע מהם דבר, לא נפקא דבר זה מכלל רכילות.
גם אין חילוק באיסור רכילות, בין אם הוא מַרְגִיל על ישראל בפני ישראל, ובין אם הוא מרגיל על ישראל בפני נוכרים, וכאשר נדייק היטב, נמצא דעוונו גדול בזה הרבה יותר מסתם רכילות, כי על ידי מה שהוא מספר, שפלוני עשה לו או דבר עליו, בוודאי יוכל להסבב לו על ידי זה הזק וצער (ועוד טעמים אחרים...) ויש אנשים שנכשלין בזה עד מאוד, שמטילין מום בפני נכרי בסחורות שמכר לו ישראל, או במלאכה שעשה לו וכל כהאי גוונא (וכל כיוצא בזה), ובזה מצוי שגורם לו הזק וצער, וכמה פעמים יורד לחייו ממש על ידי זה.

 

[ונתנו10]

הזמנתי את הספר בהוצאת בלום, זה יגיע לכאן ביום שישי, בינתיים נמשיך כנ"ל.

י"ד אלול:
ולענין איסור קבלת רכילות, דינו הוא כמו בלשון הרע, בחלק א' בכלל ח' בסעיף י"ג י"ד, עיין שם. על כן יש לזהר מאוד, שלא לקבל רכילות משום אדם. וכאשר נתבונן היטב, נמצא, שבמה שהוא מקבל רכילות מאשתו במה שספרו לו, שפלוני דבר עליו כך וכך, לבד העון העצמי של קבלת רכילות, הוא מביא לעצמו על ידי זה צרות רבות, כי בראותה שבעלה מקבל דבריה בסבר פנים יפות, תספר לו תמיד מענינים כאלו, ומבאתו על ידי זה לידי כעס ומצה ומריבה ודאבון נפש, על כן הנכון מאוד לבעלי נפש לגער באשתו, כשמספרת לו מענינים כאלו.

 

[ונתנו10]

ט"ו אלול:

יש הרבה דברים, שאסורין מטעם אבק רכילות. ואבאר בקיצור איזה ענינים ומהם יקיש המשכיל לכל כיוצא בזה. כגון המספר לחבירו איך שאלו מאחד אודותיו, והשיב על זה: שתקו, איני רוצה להודיע מה ארע, ומה יהיה, וכל כיוצא בזה, שמספר לו, איך שמדברי פלוני נרמז עליו שלא כהוגן, בכלל אבק רכילות הוא.

וכן המשבח את אחד בפני חברו, במקום שעל ידי זה יוכל להעלות בלב חברו תרעומות עליו, ועל ידי זה יוכל להסבב לו רעה, בכלל אבק רכילות הוא. על כן נראה לי, דיש לזהר מלשבח את ראובן בפני שמעון שתפו (או לאשה בפני בעלה, ולבעל בפני אשתו). שהיטיב עמו בהלואה או בנתינת צדקה ובשילום שכר שכיר, ששלם לו כראוי, וכל כיוצא בזה, כי מצוי הוא על ידי זה להעלות תרעומות בלב שמעון על שתפו ראובן, ופעמים שיסבב גם כן על ידי ראובן הזק או מחלוקת (וכן לאשה על בעלה, ולבעל על אשתו) בחשבו, כי הוא פזר את ממנו בותרנותו.

וכן יש לזהר, כשמבקש מאת חברו, שייטיב עמו באיזה דבר, והוא משיבו, שאינו יכול למלאות בקשתו בזה, שלא ישאלנו: למה עשית טובה זו לפלוני, שהוא בעצמו ספר לי את הדבר, כי מצוי הוא על ידי דבר כזה גם כן להעלות תרעומות בלב חברו על אותו פלוני, על שגילה את הדבר לאנשים ואינו יכול להשמיט עצמו מהם.

 

[קול-התור]

ט"ז באלול:
בעלי לשון הרע
מי שאינו נזהר בלשונו ומספר לפעמים לשה"ר על הזולת, חוטא, כאמור, בעבירה חמורה. אולם, אלה אשר רגילים תדיר לדבר בגנותם של אחרים ולרכל אודות חסרונותיהם, גדול חטאם וחמור לאין ערוך. בהרגלם הרע הם מוכיחים כי בזדון לב הם גם מזלזלים ומתעלמים ממצוות ד' יתברך - והם הנקראים בפי חכמינו בעלי לשון הרע. בעלי לשה"ר הם בני אדם המורגלים לבזות את הזולת בכל עת מצוא עד כי הדבר נעשה להם כהיתר. עליהם קובע התלמוד (ערכין ט"ו ע"ב) כי מי שמתמיד לדבר לשה"ר גדול חטאו מעבודה זרה, ג"ע ושפיכות דמים - שהן 3 העברות החמורות ביותר. גודל החטא שבהרגל תמידי לדבר לשה"ר הוא כזה שבעל לשה"ר אין לו חלק לעוה"ב, אם לא יעשה תשובה על כך.

כמה מפחיד!

 

[ונתנו10]

י"ז אלול:

כלל ט'

בכלל זה יבארו ענינים, שאין בהם משום איסור רכילות,
אם ישלמו הפרטים הנצרכים לזה, ובו ט"ו סעיפים:
​

הנה לעיל בהלכות איסורי לשון הרע בכלל י' בארנו, באיזה אופן מותר לספר לשון הרע, אם אחד התנהג שלא כשורה בענינים דבין אדם לחברו, והמספר הזה מכוון רק לתועלת, עיין שם. ועתה בכלל זה נבאר, באיזה אופן מותר להיות רכיל לכתחילה, אם המספר הזה מתכון בספורו לסלק הנזקין, ומה' אבקש, שלא אכשל בדבר הלכה.

א. אם אחד רואה, שחברו רוצה להשתתף באיזה דבר עם אחד, והוא משער שבוודאי יסבב לו על ידי זה ענין רע, צריך להגיד לו כדי להצילו מן הענין הרע ההוא, אך צריך לזה חמשה פרטים שאבארם בסמוך.

ב. ואלו הן:
1) יזהר מאוד שלא יחליט תיכף את הענין בדעתו לענין רע, רק יתבונן היטב מתחלה אם הוא בעצם רע.
2) שלא יגדיל בסיפורו את הענין לרע יותר ממה שהוא.
3) שיכון רק לתועלת, דהיינו לסלק הנזקין מזה, ולא מצד שנאה על הצד השכנגדו.

(ובזה הפרט הג' נכלל גם כן עוד ענין אחר, שמלבד הכוונה, שיכוון לתועלת, ולא מצד שנאה, יתבנון מתחלה אם תבוא מזה תועלת, לאפוקי (להוציא) ממה שמצוי כמה פעמים, שאפלו אם יאמר לו, לא ישמע לו, וישתתף עמו, ואחר כך כשירגוזו חברו באיזה דבר, אומר לו: יפה אמר עליך פלוני, שאין ראוי להשתתף עמך וכיוצא בזה, לאנשים כאלו, שהוא מכירם שיש להם מדה רעה זו דרכילות לא יצוייר שום התר, כי הוא מכשיל את העוורים הללו בלא תעשה גמורה דרכילות).
​

ד. אם הוא יכול לסבב את התועלת הזו מבלי שיצטרך לגלות לפניו עניניו לרע, אין לספר עליו.

ה. כל זה אינו מותר, רק אם לא יסובב על ידי הסיפור רעה ממש לנדון, דהיינו שלא יָרֵעו עמו ממש, רק שתוסר ממנו על ידי זה הטובה, שהיה עושה עמו השכנגדו. אף דממילא דבר זה הוא רע לו, מכל מקום מותר. אבל אם יגיע לו על ידי ספורו רעה ממש, אסור לספר עליו. כי יצטרך לזה עוד פרטים, ויבוארו לקמן אם ירצה ה' בסעיף ה'-ו', וכל שכן אם הוא רואה שיסבב על ידי ספורו לנדון רעה רבה, יותר מכפי הדין, דאסור לספר עליו. ועיין לקמן בסעיף ה' מה שכתבנו שם.

 

[גרף]

ונתנו,
הספר של בלום אמור להגיע היום, לא?
כי חבל שכל יום לומדים מספר אחר...

ולכל מי שלומד מכאן את ההלכות, נא לשים 'תודה' בהלכה היומית, כך יהיה פידבק להמשיך בדבר הגדול הזה.

 

[ונתנו10]

גרף, זה עוד לפנות בוקר עכשיו...
אין צורך בתודה, ואין הרבה צפיות באשכול זה... וד"ל.

(מקודם דיברתי עם מישהו מחברי הפורום, אז הוא שואל אותי, מה אתה מכניס את זה בכלל? אני מתפלל בבית הכנסת, עובד במשרד, ושואל שאלות/עונה תשובות בפורום. כל דבר במקומו...
כמובן שאני חולק עליו, כמו ששילת כתבה, "להכין מטפים לשעת חירום...")

 

[שילת_250]

אני מודה באשמה, נעלמתי....
היה לי שבוע עמוס מאד, ומשום מה היה רק 24 שעות בכל יממה...

מקווה שהשבוע יהיה יותר זמן, אבל בנתיים התבלבלתי לגמרי משלל הספרים אז מה אתם אומרים אולי נמשיך מאיפה שהפסקתי כך יהיה לנו בעז"ה ספר אחד בשלמות?

 

[ונתנו10]

חבל שלא ביקשת, היו לי בארון כמה שעות...
בקשר לספר, כמובן עדיף לחזור איפה שהפסקת. מהטעם האמור לעיל.

 

[שילת_250]

יום - 5 לשון הרע: דברי גנאי אוביקטיביים

דיבורים על מידותיו של הזולת

דוג' שכיחה לאמירה אוביקטיבית שיש בה משום דיבור בגנותו של אדם
היא האמירה שפלוני הוא בעל מידות רעות.
לדוג' אסור לומר על מישהו שהוא נח- לכעוס, וכחן קמצן, יהיר וכדומה.

כשאומרים שפלוני הוא רע, הרי אלו דברי גנאי.
אולם, אין זה לשון הרע, ויתכן שאפילו מותר לרמוז על מישהו שמידותיו ממוצעות
(כגון שאין הוא מתעלם מרעה שנגרמה לו) אף אם אין זה לשבחו.
במצבים נפוצים שבהם יש לביטוי "ממוצע" משמעויות שליליות, תחשב גם אמירה כזו בגדר לשון הרע.

על פי הכלל הקודם - שהובא לעיל ביום 4 - שהכל יחסי לפי מדרגת האדם שעליו מדובר,
לומר על פלוני הידוע בצדקתו שלאמיתו של דבר אין הוא למעלה מן הממוצע, הרי זה בהחלט לשון הרע.

 

[גרף]

ונתנו,
תשאל את החבר הנ"ל, אם הוא מקבל אי מייל עם בדיחה או קליפ, יש לו זמן לראות את זה ולהנות? מותר להשקיע דקה ביום ולקרא (לא ללמוד, לקרוא...) את ההלכה היומית. לא יזיק ויועיל מאוד!

עוד משהו, אני מעתיק מכאן את ההלכה היומית ושולח לקבוצת הנמענים שלי באימייל, מאותה סיבה: אם יש זמן לקרוא אי מיילים, יש גם דקה לקרוא הלכה...

תמשיכו גם אם לא תהיה תודה אחת! שום מעשה טוב לא הולך לאיבוד!