נכתב ע"י OR_Design;1851867:
קשה .. אבל אפשרי..!!
אני מכירה המון אמהות , וגם אני בינהן שחוזרות ישר הביתה.
ואין להן שום עזרה , והבעל חוזר לעבוד או לכולל , וצריך לבשל ולכבס והכל..
ה' נותן כח!
בכלל ,
אני לא מסוגלת להשאיר את הילדים שלי , מספיק לי יומיים שאני בבית חולים זה די והותר כדי להתגעגע אליהם.
יקירה, די מהר שוכחים מה זה יומיים אחרי לידה.
בואי נעשה חשבון. מהו סדר היום של אמא-יולדת-עם-ילדים בלי עזרה.
נתחיל מהלילה. לילה מעלה בדרך כלל אסוציאציות של כרית ושמיכה, כוכבים ובריזה. ליולדת הוא מעלה ניחוח טיטולים וזיעה, קולות ענוגים של בכי ויבבות, כאבי בטן, האכלה מלאת דמעות של חצי שעה כל 3 שעות במקסימום וביניהם מלאכות מאתגרות כגון הוצאת אוויר, ניגוב פליטות והחלפה לבייבי. הי, רגע! הודו לה' יש גם צאצאים נוספים גדולים או קטנים, והפלא ופלא גם הם יודעים להתעורר בלילות. ואז זה בכלל שישו ושמחו. צריך להרגיע אותם ולהכין בקבוק ולמצוא את המוצץ ולהחליף טיטול או סדין... והכל תוך כדי. בטח בלילות יש לאמא כוח מיוחד אז היא עוברת בין כולם בעוד על שפתיה שיר ורון ("ילדים זה שמחה, ילדים זה ברכה")
אחרי לילה לבן ובוהק מגיע הבוקר. בוקר כידוע כולל הלבשה ושינוע לגנים ומוסדות לימוד. לאמא יש הרי המון כוח אחרי לילה מלא פעילות. אז היא מלבישה את הילדים ומכינה סנדוויצ'ים והכל- עם התינוק בעל יכולת ההבעה הוואקלית המרשימה (הוא עוד יהיה חזן...)
אז האמא שמה חלוק ומטפחת ולוקחת את הילדים למוסדות בזגזוג מרשים ועיניים טרורטות. וחוזרת במהירות שיא למאורה כי עכשיו נשאר לה המון זמן ל...בישולים לאחרי צהרים. וניקיונות (השוקו שנשפך, השמלה והגרביונים שהפרינססה השליכה בשאט נפש... הטיטולים של הזאטוט בשלבי גמילה...) עכשיו היא צריכה להזדרז, האמא מלומדת הניסים, כי האוכל צריך להיות מוכן... ולא נעים שוב לאחר לגננת... בסיום עליה ליישר את חלוקה ולמהר שוב עם התינוק לקחת אותם. ולתת להם יחס. כי ידוע שילדים שצריכים את אמא יותר מתמיד בתקופה רגישה כזו של אח חדש, מה שיוצר מריבות וקנאה ומלחמות עולם וצריך גישור וקישור ויחסי אנוש חדים ומעולים, (והיא מושכת לה בקוקו, והוא נגע לה בבובה, ושניהן רוצות את הסיכה הוורודה ... והם בכלל רוצים סיפור. ואז מה שהתינוק בוכה!!! א-מ-א!!!) לאמא יש כמובן המון סבלנות ומרץ נעורים מפעפע בה לקראת השיא שכולל ארוחת ערב, מקלחות, והשכבה. הבית במצב טבעי ונפלא. דומה לשדה קרב עם נחל אכזיב מכוון חדר האמבטיה. שלוליות של בוץ וצמחי מלפפון.
ואז -נהדר! נשאר זמן ל...איסוף שברי המטבח והסלון, להאכיל שוב את התינוק ולהרגיע. לקבל את פני הבעל המכולל/עבודה. וישר- לכביסות... ו...מה? הגיע הלילה. זוכרים מה זה לילה? לילה ליולדת מעלה ניחוח טיטולים וזיעה, קולות ענוגים של בכי ויבבות, כאבי בטן, האכלה מלאת דמעות...
תעשי חשבון, יקירה, לאמא כזאת
טכנית אין זמן לישון בכלל!!!!!
אז אני מכירה המון אמהות, שחוזרות הביתה ומ-ת-מ-ו-ט-ט-ו-ת, אם אין להן שום עזרה, והבעל חוזר לעבודה או לכולל, וצריך לבשל ולכבס והכל...
ה' נותן כח. והרבה פעמים גם
שכל לבקש עזרה!
ואני מדברת מניסיון כואב שאני מכירה על נשים גיבורות ששכחו שהן יצור אנוש ולא אלוקים.
ושה' יתן להן כוח.