הטיזרים כבר לא נספגים - -

[cmyk]

בוודאי רוב רובם של החברים כאן ראו את סדרת הטיזרים החדשה מבית היוצר של 'נוחעם',
[אגב, כנראה מדובר במוצרי בריאות לחיזוק וכו'.]

לדעתי, הטיזר הופך להיות ממשהו שמעורר סקרנות וניחושים, למודעה סתמית שמבשרת שאוטוטו הולך להתפרסם מודעה איקס או אחר. ואם זה אכן כך, האם לא חבל על ההשקעה הכספית הגדולה.

ומעל במה זו אשאל את נוחעם [הוא מחבב דיונים גלויים..]
נניח שמדובר במוצר בריאות כלשהו, האם לדעתך כל משרדי הפרסום שמשווקים מוצרים כאלו טועים בכך שהם לא משלבים בקמפיין טיזר? לאחרונה בולטון פוטנציאל יצאו בסדרת מודעות לחברת ויטמינים לא מוכרת וכמו כל קמפיין רגיל לא נלווה לה שום טיזר - - האם הם עובדים בשיטה ישנה כלשהו או מה?

ואם כבר בטיזרים עסקינן, האם רק אני לא הבנתי את ההקשר של ה'אויס קאפלוטש מאכער' לרעיון המכרז היומי, אני מנסה לדמיין מה הי' אחרת אם הייתי רואה תמונה של יהודי מזוקן עם פרצוף מחייך עם כיתוב שמבשר על עידן חדש בענף הכובעים החסידיים, האם הי' לזה אפקט פחות מוצלח מהמשפט 'אויס קאפלוטש מאכער'? אם התשובה שלילית, אז קיבלתי תובנה חדשה [ישנה] בתחום הפרסום שלא משנה מה ואיך תעשה, העיקר שהמודעה תפורסם תחת כל עץ ושלט.

ע"כ דברי המצפה ללא כליון עינים לטיזר הבא - -

 

[ליפשיץ]

כל מילה נכונה.
על נוחעם אני לא מתפלא כמו גם על מימד, זו דרך מוצלחת להרוויח כפול ומשולש.
אני בטוח שבזמן שראיתי את הטיזרים יכולתי להיחשף לפרסום עצמו. חבל. לי נמאס לגמרי מהדבר המטופש הזה.

 

[Big]

דבר אחד בטוח:
שהכותבים את הדברים לא התנסו ביצירת טיזרים וממילא לא צפו גם בהצלחתם.

 

[cmyk]

דבר אחד בטוח:
שהכותבים את הדברים לא התנסו ביצירת טיזרים וממילא לא צפו גם בהצלחתם.

מלכתחילה לא רציתי להיגרר לענין ההצלחות.
ואני מעדיף הלאה לדון באופן עניני רק על תופעת הטיזריזם - -

 

[ליפשיץ]

דבר אחד בטוח:
שהכותבים את הדברים לא התנסו ביצירת טיזרים וממילא לא צפו גם בהצלחתם.

אתה מכיר אותי בכלל?

 

[Big]

אתה מכיר אותי בכלל?

מכתיבתך - ללא כל ספק

 

[אברוּמי]

הטיזרים כבר לא נספגים- -

לגבי נוחעם, הוא יספוג, וימשיך לעבוד...

 

[נוי]

מלכתחילה לא רציתי להיגרר לענין ההצלחות.
ואני מעדיף הלאה לדון באופן עניני רק על תופעת הטיזריזם - -

הצלחה זה בסיס בדיון פרסומאי (זה העיקר) אם הדיון הוא על טעם אישי בנוגע לטיזרים למינהם? -נראה לי שהמחבבים הגדולים הם בני העשר עד עשרים וחמש. (עם סטיות לכאן ולכאן בהתאם לאינטלגנציה ולפיתוח הרגשי)

 

[אלי אלימלך]

כל מילה נכונה.
על נוחעם אני לא מתפלא כמו גם על מימד, זו דרך מוצלחת להרוויח כפול ומשולש.
אני בטוח שבזמן שראיתי את הטיזרים יכולתי להיחשף לפרסום עצמו. חבל. לי נמאס לגמרי מהדבר המטופש הזה.

א. נוחעם לא מרוויח כמעט מהטיזרים, כי רוב הטיזרים שלו הם במודעות רחוב, כך שאין לו שקל אחד של רכש מדיה מהם. (אם כן מימד כן מרויחים ודו"ק)
ב. הטיזר הוא כלי אפקטיבי למודעות מכירתיות. לא לפרסומי מיתוג. זה הסיבה שנוחעם משתמש בהם הרבה כי הוא מתעסק בתקציבים מכירתיים, יותר מאשר בקוקה קולה ואוסם. הטיזר האחרון שאני זוכר מבולטון הינו של רשת חד פעמית, שאף היא מודעותיה מכירתיות לא מיתוגיות.
ג. לדעתי הטיזר שיצר הכי הרבה באזז במגזר החרדי הוא של השמחה פורצת הגבולות של היופלה.

 

[tzipi123]

שימו לב שבתוך כל ה'טיזריזציה' אנחנו צריכים להחזיק ראש מה שייך למה...

 

[cmyk]

הצלחה זה בסיס בדיון פרסומאי (זה העיקר)

בוודאי שזה העיקר, אך נמנעתי מסיבה פשוטה לפתח דיון פרטני על תוצאות הקמפיינים של נוחעם.
אך גם אם נניח שבקמפיין מסוים ששולב בו טיזר היו תוצאות מעולות, זה לא אומר כלום לגבי האפקטיביות המוחלטת של שיטת הטיזריזם. ובוודאי לאחר שכבר שבענו די והותר מהטיזרים למיניהם, אז ניתן להרהר בקול עד כמה הוא אפקטיבי מבחינה פרסומית.

 

[park]

ג. לדעתי הטיזר שיצר הכי הרבה באזז במגזר החרדי הוא של השמחה פורצת הגבולות של היופלה.

לדעתי הטיזר הכי אפקטיבי והראשון שאני זוכר אולי הראשון בכלל.

היה
ענק בא לעיר

של זול פה.
הוא היה מטוזר לאורך זמן והיה אפי' טיזר כפול פעם ראשונה רק טקסט פעם שניה עם גלגל של עגלת סופר ויצרו המון פרסום והמון רעש הרבה יותר מהמקובל באותם הימים.

 

[אביגדורית]

מי שרצה הוכחה שטיזר לא מועיל לטווח ארוך...
הטיזר היה של שפע מהדרין (גילגולו הקודם של שפע שוק) בסניף רב שפע.

 

[NG]

לדעתי, לגבי מודעה כמו שנתפרסמה בעיתון, על האמריקאים שסופגים וממשיכים לספוג.
אם לא בא מיד בדף הבא בעיתון ההמשך של הפרסום. אז פשוט חבל על הפרסום
כי יש כל כך הרבה פרסומות היום ואין המון סיבות שקהל העמך יזכור את הגריד של המודעה משבוע שעבר, סתם אנשים אין להם עין של גרפיקאי או מעצב שזוכר גם אחרי חודשיים את המודעה הראשונה.

ובעיקר בגלל שזה מודעה יחידה ולא מודעה שמתפרסמת שוב ושוב, קשה מאוד לזכור ולשייך אחד לשני

 

[ליפשיץ]

אני רוצה להעיר עוד הערה חשובה,
נוחעם קח לתשומת ליבך:
לפני תקופה היתה לנו התלבטות אם להשקיע בטיזרים או בדאבלים ועוד מדיה על החשבון. בדיוק באותו זמן היה ב"המבשר" טיזרים שרצו במשך שבוע בעיתון היומי, על חיבור מנויים נוספים. בעיתון סופ"ש הופיעה המודעה וממה שאנחנו ביררנו, הנפילה של המנויים עצמם והאכזבה הענקית היתה כ"כ גדולה, שהם עוד כעסו על זה.
אל תגיע לשם. אתה היום כבר קורא לעצמך בשם שני "טיזריסט" וחבל, למרות שתצטדק שהיו לך קמפיינים רגילים, אבל כשאתה רוצה 'בום', זה מה שאתה עושה.

תראה את מימד עשו לנדלן בערב החג עמוד טיזר ומיד לאחריו המודעה.
גם השבוע ל'בדין', עמוד טיזר ועוקב המודעה. הם הבינו מהר את הנפילת מתח.

(הגינות - אני לא עובד במימד)

 

[369369]

לדעתי לטיזר יש מקם אחד בלבד - בעיתון שאחרי כמה דפים יש את הפרסום עצמו

אבל ברחוב ועל האוטובוסים זה ממש מיותר
לאף אחד אין היום זמן פנוי בשביל לזכור ולצפות להמשך
למה זה אמור לעניין שהאמריקאים סופגים מה לנו ולהם?
זה יעבוד אולי במגזר הכללי שזה המטרה שלהם לדמות לאמריקאים
אבל בבני ברק????

 

[ליפשיץ]

אגב, הטיזרים יפהפיים באמת, אני סקרן רק בגלל העיצוב הזה.

 

[אלי אלימלך]

תראה את מימד עשו לנדלן בערב החג עמוד טיזר ומיד לאחריו המודעה.
גם השבוע ל'בדין', עמוד טיזר ועוקב המודעה. הם הבינו מהר את הנפילת מתח.
(הגינות - אני לא עובד במימד)

משם ראיה ליעילות של נוחעם...
איש כמעט לא שם לב לטיזרים של מימד, מלבד מימד עצמה שהרוויחה עמלה כפולה במקום להשקיע בצורה מושכלת.
אבל בעצם דבריך, ברור שזה נכון שטיזר הוא לא אפקטיבי לטווח ארוך, ובטח לא מועיל לחברה שחשוב לה תדמיתה.

 

[איש קטן]

1. הטיזרים לא הומצאו על ידי, השיטה זקנותה כמעט כשנות הפרסום עצמו, והיא באה לידי שימוש בארץ ובעולם מידי יום ביומו. לא יספיקו אצבעות הידים והרגליים לספור את מספר הטיזרים שהיו במגזר רק בחודשיים האחרונים. כך שהשאלה היא לא האם, אלא איך.

2. כשם שיש הבדל שמים וארץ בין פרסום מגרה לפרסום סתטי - כן הדבר בטיזרים. ישנם טיזרים שגם אם הם נקשרים היטב למוצר שבא להיחשף בעקבות הטיזר, הרי הטיזר עצמו אינו נותן דרור לדמיון הפורה של הצופה, הלב שלו לא מקבל שום רעד בכנף, כך שזה מעט מאד מעניין אותו.

קחו למשל את הפקק הזהב של בדין, טיזר מעולה שמתפרסם ג"כ השבוע. אמרו לי אתם, איזה סוג של ענין אמור משפט כמו "רואים שהוא נולד עם פקק של זהב" לעשות במוח ובלב. האם זה יכול איכשהו לעורר שיחה בשולחן השבת? הא מישהו ידקלם אותו מתי שהוא, ויתחבר לזה מכוח המשפט עצמו? סבורני אף בטוחני שלא. בסוג טיזור כזה, חובה להשתמש בטריק ה'עמוד אחרי עמוד', מאחר והמשפט כוחו אך ורק במוצר עצמו. חוסר הענין שלו במימדים אחרים לא ישאירו אותו בחותם כרטיס הזיכרון האנושי, מעבר לשתי שניות, זמן דפדוף נייר עיתון. בצורה כזו האפקטיביות שלו נהדרת, מומלצת, ואפקטיבית, מאחר וחשיפת המוצר - במקרה הזה , הסדרה הזהובה של בדין - מקבלת אפקט כפול מאסיבי.

בטיזרים שאני מנסה לייצר בס"ד, יש לי מול עיני יעדים ברורים. בראש ובראשונה, שהטיזר יעורר ענין מעצם מהותו ומאידך יעביר מסר המתחבר ללב, כמובן שהמסר אמור להיות כזה שמחובר לטבורו של המוצר ולמסר המרכזי והאסטרטגי שבכנפיו.

כשאני מנסה לנגוע בלב אמא טרוטת עיניים, אני מנסה להיכנס אל תוך תחושותיה, כאשר מצד אחד הזאטוטים צורחים, מאידך עומס הכלים הממתינים לפינוק בכיור, ומצד שלישי ערימת הכביסה המדכאת, מה נכון יותר מלבטא את העומס ב"אמא, כמה את מוכנה לספוג". זהו כותר הקולע ישירות לכל אמא, גם כשהוא מנותק מהמשכו. הוא כבר נגע בצורך אמיתי שמצריך סוג של פתרון והבטחה פרסומית. ראשית הוא יעורר ענין רב, לא אתפלא אם אשמע את המשפט הזה מפי אימי, אחותי, דודתי ובנותיה, ברגע של ויכוח קולני עם הבעל, או ברקע של בכיית שבעה זאטוטים בו זמנית. כי הוא נוגע, הוא אמיתי, והוא בא ודוהר אל מיתרי הקול באינספור אירועים אקטואליים יומ-יומיים. ראבאק, כמה אפשר לספוג. ולכן כאשר אמא רואה את הטיזר הזה, הרי כבר בשלב הזה יש הזדהות 'הנה יש מישהו שמבטא את הכובד הזה'.

כנ"ל בכל המהלך המטוזר, נגענו בנימים אמיתיים הקיימים, כאשר פרסנו את המהלך לכמה טיזרים שונים, המחולקים לקהלי יעד מגוונים. (אמא, ילד, אנשים עובדים, בני תורה), כל אחד ומצבו המלחיץ שלו. הגישה הזו הופכת את הטיזר להרבה יותר זכיר, מעצם הענין אשר נמצא כבר בתוך הטיזר. ולכן אפקט כזה כדאי מאד לשמר ואף להעצימו.

לעשות סלט ולהשוות בין טיזר לטיזר ולהכליל ביניהם, כמוה כדהירה בחנות ירקות, מליאת עגלה מכל סוגי הירק, הפרי, הפיצוח והיבשים, והכנסתם אל תוך קדירה אחת ולערבב את כולם בניסיון נואש להמציא תבשיל אחד.

במקרה המטוזר הנוכחי, המסר מתלבש בול על ההבטחה הפרסומית. הוא יהיה זכיר לא רק עוד שבועיים, אלא עוד שנים רבות. אולי לא כל כך במוחם של לבלרים כאלה ואחרים, אך במוחם הצלול של קהל היעד שצמא לפתרון המצוקה שבטאנו מתוכו.

3. השרשורים החוזרים ונשנים רק מוכיחים עד כמה יש הבדל בין עשרות הטיזרים המציפים את המגזר.



_____

 

[פרסום דובדבן]

נו, ומה זה באמת? כבר היה המשך?

(אמא טרוטת עיניים שכבר לא ממש מוכנה לספוג... מספיק סמיילים? )