שיתוף - לביקורת היתה כזאת ילדה....

[מהממתתת]

זה תופס אותי חזקק
כואב מדי
היא בסדר הילדה??

היא בידיים של ה'

 

[מהממתתת]

איה
כואב
נורא
נורא
עיניים זועקות
מדם
ממוות
נשים לב
שלא יגיע
לידיים
זה מידי כואב
מפחיד
את מאד מדייקת מאד!
קצר, חד ומדויק

תודה.
ובעז"ה

 

[ברכת הגשם]

הלוואי ואחרי שנקום מזה ניקח מזה רק מוסר...

המוסר הוא להורים ומחנכים
שלא יעשו טעויות טרגיות שכאלה.

 

[מהממתתת]

המוסר הוא להורים ומחנכים
שלא יעשו טעויות טרגיות שכאלה.

לא רק.
אני אוחזת שכל אחת יכולה לתרום ולסייע בדרך שלה...
מילה טובה, חיוך וכו'
נכון שאולי זה לא ישנה לה את החיים אבל את היום, השעה הבאה ואולי רק את ההרגשה...
וכן, 'במקום שאין אנשים השתדל להיות איש'- אם מי שהיה אמור לחנך/לדאוג וכו' אינו עושה זאת מסיבות כאלה ואחרות אז החובה והזכות לעשות זאת מוטלת על המעגלים הרחוקים יותר...

 

[אחת כזאתי;)]

איזה שיר שלך?
מעניין אותי....

לא שיתפתי אותו אף פעם...
מתלבטת. לעלות אותו כאן? ככה?

 

[מהממתתת]

לא שיתפתי אותו אף פעם...
מתלבטת. לעלות אותו כאן? ככה?

אף אחת לא יודע מי את....
אבל בחירה שלך.
אני כמובן בעד
או שאולי יכולה לשלוח לי באישי?

 

[אחת כזאתי;)]

אף אחת לא יודע מי את....
אבל בחירה שלך.
אני כמובן בעד

השיר ניכתב על אדם מוכר וקרוב, ולא אישית עלי...
לכן כן מעלה את השיר בהודעה הבאה.

או שאולי יכולה לשלוח לי באישי?

חסרת אופציה כזאת.. אין לי פרימיום.

 

[אחת כזאתי;)]

פעם היא הייתה
ילדה מלאת גוון וצורה
אבל הקיבעון שלכם
שרף אותה
קרא לה
מוזרה
את האש בעיינים שלה
ראו כהתרסה
עד שהלהבה בהן שככה
הלב שלה כבה

לא היה מי שילחש לה
את אהובה
ולמה תלכי, ילדה?

היא לעצמה, בעצמה
הגנה על חורבן הבית שלה
חרבות שמרו על הגינה
והיא,
על מה שנישאר לה בפנים
לפליטה

פעם היא הייתה
ילדה קטנה
הכל מבינה,
שאף אחד לא אוהב,
לא רוצה אותה.
שהיא אשפה לאנשים
שלקחו לה
בלי רחמים
מה שפעם
היה חיים

הפכו אותה
אדם שקוף
חסר צורה וגוונים.

והיום
אם בכלל שאלתם
אפשר לומר עליה ז’’ל.

 

[סיפור8]

בעז"ה


שיר נוגע...
מזכיר לי סיפור שכתבתי והעלתי לכאן פעם
מצרפת לך @מהממתתת ...
למידה מרחוק

 

[מלי וייס]

וואווו
איזה שיר נוגע ללב
עצוב
וכמה נכון...
והלוואי שיעשה את תפקידו..
ריגשתן
@מהממתתת וגם @אחת כזאתי;)

 

[ספרי מוסר]

פעם היא הייתה
ילדה מלאת גוון וצורה
אבל הקיבעון שלכם
שרף אותה
קרא לה
מוזרה
את האש בעיינים שלה
ראו כהתרסה
עד שהלהבה בהן שככה
הלב שלה כבה

לא היה מי שילחש לה
את אהובה
ולמה תלכי, ילדה?

היא לעצמה, בעצמה
הגנה על חורבן הבית שלה
חרבות שמרו על הגינה
והיא,
על מה שנישאר לה בפנים
לפליטה

פעם היא הייתה
ילדה קטנה
הכל מבינה,
שאף אחד לא אוהב,
לא רוצה אותה.
שהיא אשפה לאנשים
שלקחו לה
בלי רחמים
מה שפעם
היה חיים

הפכו אותה
אדם שקוף
חסר צורה וגוונים.

והיום
אם בכלל שאלתם
אפשר לומר עליה ז’’ל.

מצמרר
הכתיבה נדירה
תודה לכן על השיתופים היפים הללו
בטוחה שהם נגעו בהרבה לבבות
המשיכו,
זה חשוב ויקר.

 

[אחת כזאתי;)]

ריגשתן
@מהממתתת וגם @אחת כזאתי

מצמרר
הכתיבה נדירה
תודה לכן על השיתופים היפים הללו

תודה לכן על התגובות... ותודה ל @מהממתתת שנתנה לי את האומץ והרצון לעלות כאן את השיר הנ׳׳ל.

והלוואי שיעשה את תפקידו..

בטוחה שהם נגעו בהרבה לבבות

כולי תקווה,
לו יהי...

 

[מהממתתת]

פעם היא הייתה
ילדה מלאת גוון וצורה
אבל הקיבעון שלכם
שרף אותה
קרא לה
מוזרה
את האש בעיינים שלה
ראו כהתרסה
עד שהלהבה בהן שככה
הלב שלה כבה

לא היה מי שילחש לה
את אהובה
ולמה תלכי, ילדה?

היא לעצמה, בעצמה
הגנה על חורבן הבית שלה
חרבות שמרו על הגינה
והיא,
על מה שנישאר לה בפנים
לפליטה

פעם היא הייתה
ילדה קטנה
הכל מבינה,
שאף אחד לא אוהב,
לא רוצה אותה.
שהיא אשפה לאנשים
שלקחו לה
בלי רחמים
מה שפעם
היה חיים

הפכו אותה
אדם שקוף
חסר צורה וגוונים.

והיום
אם בכלל שאלתם
אפשר לומר עליה ז’’ל.

ואווווווווו
אחד השירים...
ריגשת.

 

[גאווהסקריפט]

קודם כל וואו!!
שני השירים כתובים מדהים ומטלטלים מאוד
שנית- עצובה לי כמות ההזדהות. הן זו שעולה כאן
והן זו שאני מוצאת בעצמי של לפני כמה שנים...
יצא לי גם לכתוב משהו דומה כשהייתי בתיכון

הם עולים ,ויורדים
הגלים
העין שלי מתכווצת
הדמעות נלחמות במלח
מסלקות את הפולש בנאמנות.

הם מדברים,שופטים
האנשים
העין שלה מתכווצת
העפעף הילדותי נלחם בדמעות
היא מזייפת חזות אדישה

הם ממשיכים
הם שורטים
הם גדולים וחזקים,
כל יודעים
והלב הקטן שלה מתכווץ
הוא נאבק להילחם עליה,

מאוחר מדי.

לבד של ילדה קטנה הוא לבד שנשאר לחיים
דמעות של ילדה קטנה הן דמעות שחורטות צלקות
שגם שנים אחרי עדיין בוערות
תיזהרו בהן, בילדות הקטנות
לפעמים הדמעות שלהן שקופות

 

[מהממתתת]

קודם כל וואו!!
שני השירים כתובים מדהים ומטלטלים מאוד
שנית- עצובה לי כמות ההזדהות. הן זו שעולה כאן
והן זו שאני מוצאת בעצמי של לפני כמה שנים...
יצא לי גם לכתוב משהו דומה כשהייתי בתיכון

הם עולים ,ויורדים
הגלים
העין שלי מתכווצת
הדמעות נלחמות במלח
מסלקות את הפולש בנאמנות.

הם מדברים,שופטים
האנשים
העין שלה מתכווצת
העפעף הילדותי נלחם בדמעות
היא מזייפת חזות אדישה

הם ממשיכים
הם שורטים
הם גדולים וחזקים,
כל יודעים
והלב הקטן שלה מתכווץ
הוא נאבק להילחם עליה,

מאוחר מדי.

לבד של ילדה קטנה הוא לבד שנשאר לחיים
דמעות של ילדה קטנה הן דמעות שחורטות צלקות
שגם שנים אחרי עדיין בוערות
תיזהרו בהן, בילדות הקטנות
לפעמים הדמעות שלהן שקופות

ואוו
אין לי מיליםםםם

 

[yael305]

שתי השירים והסיפור מטורפים!!!
אהבתי ממש

 

[איוליס]

וואו מדהים ומיוחד
התעצלתי לצטט את שלושת השירים
אבל שלושתם מרגשים ונוגעים
ומשאירים נקודה למחשבה
כל אחד מכיוון אחר
תודה

 

[מהממתתת]

תודה על התגובות!
ריגשתן.

 

[גאווהסקריפט]

@מהממתתת את התחלת, אנחנו רק קפצנו על הרכבת...

 

[אחת כזאתי;)]

@מהממתתת את התחלת, אנחנו רק קפצנו על הרכבת...

מה שנכון...

ולגמרי תודה לכולם על התגובות המרגשות והמחממות שלכם.