הנושאים החמים
- הוסף לסימניות
- #1
א. אלו דברים שאין להם שיעור: השופינג בקעניון, , והקניות בסופרמרקעט, שכל כמה שיקנה האדם בקנייה החודשית, מספיקה היא לו לשלושה ימים. מאימתי יוצאין לקניות? משהמקרר ריק, הרשימה ארוכה, הבעלים עצלים והאשה דוחקת. טוב לילך לקניות במתחם שבו חנויות הרבה, שקנאת סוּפֶּרים – תרבה מבצע. ב. נהגו נשות ישראל להצמיד למקרריהן פתקא טבא ורושמות בה כל צורכיהן בשפת הסתרים אשר להן, וזוכות לקבל ריבי רבבות שיחות טלפון מבעליהן המתקשים לדרוש במופלא מהם ולפענח מה הייתה דעתן כשרשמו "2 יו' 3% רביעייה דיאט".
ג. מזונותיו של אדם קצובין לו, ואין זה חשוב כלל מה רשום באותה פתקא דמקררא, שכן מביא האדם מצרכים שנגזר עליו משמים לקנותם - בין אם צריך להם ובין אם לאו, כדכתיב: "פתי-בר מאמין לכל מבצע אחד פלוס אחד לחברי מועדון בלבד". ומכל מקום מנהג נאה לרכוש ג' מוצרים שכן נמצאים באותה פתקא, כדי להפיס דעתה של אשתו.
ד. אין להשתמש באותן עגלות ריקות הרועות כצאן ללא רועה בחניון הסופר, אלא יקפיד לילך לבית האסורים ולשחרר בערבות עגלה בחמישה שקלים. הרי אני כבן שבעים שנה ולא זכיתי להבין מנהג המחליפים חמישה שקלים במחזיק מפתחות עגלגל, ושמא כדי לקנות עוד חמישה עופות בבית מדרשו של ר' רמי הלוי.
ה. עגלה שנערף אחד מגלגליה היא עגלה ערופה, ומוליכתו היישר אל תוך צנצנות הריבה עד שיאמר: "ידי לא שפכו את הדם הזה". המשאיר עגלה ערופה במקום אחד ומכתת רגליו ממדף למדף כדי ללקט מוצריו - למה הוא דומה? לאותם אב ובן שכיוון שלא גמרו בדעתם מי ירכב על החמור ומי יוליכנו - נשאו החמור על גבם.
ו. גזרו חכמים להציב הלחמים בצד האחד של הסופר ומוצרי החלב בצד שכנגד לו, כדי לזכות את ישראל בשכר פסיעות. אמר ר' אלון גל: המהלך בדרך שבין הלחם לחלב ואומר מה נאה סילאן זה, מה נאה שמיר זה, הרי הוא מתחייב בכרטיסו, ומתקיים בו מאמר: הפורץ מסגרת אשראי – תישכנו ריביתו.
ז. אלו ג' דברים שגם אם יתייגע לא ימצאם לעולם: מסנני הבריטה, נייר הטואלט המחותך, ומפות הניילון הדקיקות. ויש אומרים: אף החמאה בימי הבצורת. המחפש מוצר ואינו מוצאו, יפנה לאותם מומחים המוסמכים ביורֵה-יורֵה תוויות המחירים שעל המוצרים, ואלה יפנוהו לקופה הראשית לשאלת חכם.
ח. לא יכניס מוצר לעגלתו אלא אם כן בדק בציציותיו. חסידים ואנשי מעשה אינם קונים עגבניה אלא אם מיעכוה באצבעותיהם (פוֹק בלע"ז), אינם רוכשים השמפו אלא-אם-כן הריחוהו קודם (בשיטת הלוחץ עד שישיב הרוח) ואינם נוטלים מן החמוצים עד שיטעמו מהם כזית. הרבה כזית.
ט. יש להקפיד וליטול קוטג' מן השורה האחרונה בלבד, כדי להוציא ממנהג הצדוקים להניח הקוטג' הישן מקדימה בשיטת הנכנס באחרונה יוצא בראשונה (פיפ"ו בלע"ז). ואם תאמר: הקוטג' הראשון מה יהא עליו? יהא מונח עד שיבוא אליהו מתנובה ויזדכה עליו.
י. סדר העבודה של שקיות הניילון כיצד? מושכין השקית מהגליל העליון, לא למעלה ולא למטה אלא כמצליף, עד שתיתלש מחמת זיז הפטענט או מחמת הזעם, כשהזיז אינו פועל. משנתקיים בשקית דין תלוש, ממשמשין ומפשפשין בה עד שיתפרדו דפנותיה המדובקות זו בזו. תחילה ימשמש בה מהצד הלא נכון (הצד החתום - שכנגד לפתח השקית), ומשלא יצליח לפתח הדבקים, יהופכה לצדה השני, ימשמש בה שוב, עד שיגלה שבכל זאת הצד הראשון היה הנכון.
יא. מנהג הבבלים להניח הירקות בכעין מִגדלים שראשם בשמים (בבחינת אני עגבניה ופלפלי כמגדלות), ועל כן יקפיד ליטול ירקותיו בזהירות, שמא ייכשל במצוות שמיטה, ויתגלגלו מלפפוניו בחיבוט רצפות עד שתצא בת קול שתקרא לעובד התחזוקה. אין מוכרין תפוחי אדמה אלא בצרורות מרושתים, והרוצה לרוכשם בבודדת קורע בם פתח כחודו של מחט ומחלצם אחד אחד. ר' שפן הסופר אומר: והוא הדין אף בגזר.
יב. הרשות נתונה לבחור בכל קופה שירצה, ובלבד שלא יהלך אחר מקסם שווא של קופה ריקה, שאין זו אלא קופה סגורה של סופרת סתם. משבחר בקופה ידבק בה, ולא יתורו עיניו אחר קופאיות הנחזות כפותחות קופה, שגזרה מלכות הרשעה שיהא מספר הקופות פוחת והולך ככל שהעומס גדל. טוב להימנע מלילך לקופות אקספרס של חצות, שצובאים עליהם המוני בית ישראל כדי שייעשה להם נס וייחשבו רמ"ח מוצריהם כתריסר בלבד. אין לשלם בקופה של טיב טעם שהיא קופה של שרצים.
יג. מיד כשיגיע לקופה יניח מוצריו על מתקן קפיצת הדרך, שלא יהא חלילה הפסק בין מוצרי זה שקדם לו לבין מוצריו הוא. מנהג יפה להציב כראשון המוצרים קופסה של קורנפלעקס או גלילים של נייר, למען יהא ניכר גבול ישראל, ואף על פי כן מערבב השטן את דעת הקופאית עד שמצרפת ג' מוצרים לקניית הקודם, שכל הקודם זוכה. קופאית שאירע לה דבר תקלה, תזעיק הקופה הראשית כדי שתבצע סבטלנה נס של כרטיס מנהל, הפותח כל מגירה ופותר כל תקלה וכל קטטה וכל גזירה רעה ושנאת חצי חינם מעל כל בני בריתך, ומזכה את הרבים תוך 14 יום.
יד. מצווה להשאיר בצד הקופה לקט (סנפרוסט), שכחה ופאה של מוצרים שנמלך ברגע האחרון מלרוכשם. מי שלא ראה את סלסלת המסטיקים המצומדת לקופה ובתוכה כרעיים עוף, שוקולד מריר וקטשופ, לא ראה מנת פיוז'ן מימיו. מי שאין עתותיו בידו, יכול לבצע כל קניותיו בצד הקופה ויוצא בדיעבד ידי חובת קנייה מדין "הביננו". אלו ג' אנשים שאין להם חלק לעולם הבא: המתעניין במבצעים שבקופה, הרוכש מוצר שנמחק ברקודו, והבא לשלם בתווי קנייה.
טו. כל השיטות כשרות לאריזה: התמים אורז בשקית אחת, והמנוסה אורז בשתיים וקושרן בקשר כפול. אחד המרבה ואחד הממעיט, ובלבד שתיקרע השקית של בקבוק השמן בחדר המדרגות. כמין נס נעשה להם לישראל שכל המצרכים שנחו בעגלה אחת לפני החשבון, אין נכנסין בה לאחר החשבון. המחזיר עגלתו הריקה יברך ברכת שלא אצטרך לעגלה בזמן קריב ואמרו אמן.
