"המושך בחוטים"

  • הוסף לסימניות
  • #21
נכתב ע"י רותם;310386:
באומנות לכאורה אין נכון או לא נכון
אומנות זה ביטוי הנפש
אך אם אני צובע את השמיים בירוק
הנפש שלי מבטאת שהיא זקוקה לעוד שיעור שניים...

צר לי רותם אבל אני חולק עליך.

לצורך העניין צריך כמובן להבין שבאמנות יש לכל ז'אנר חוקים ומסגרת. אבל כל זמן שאלו נשמרים, יש לאמן מרחב פעולה בלתי מוגבל באופן תיאורטי.

אם קדישמן היה מתחשב בדעתך או בדעתיי לגבי ציורי הכבשים שלו, ומתקן אותם באופן שיתאימו יותר לתפיסה הרווחת של כיבשה, מן הסתם שהוא היה נשאר אלמוני.
צפה בקובץ המצורף 46436
"ראש כיבשה 18" - מנשה קדישמן

אם פיקאסו לא היה ממציא ז'אנר שנקרא "קוביזם", ובו אובייקטים נתפסים ומיוצגים בצורת ריבועים וקוביות, הוא היה סתם משעמם. למזלנו, יש לאנשים מסויימים יכולת מופלאה לתאר דברים באמצעות מוסיקה וציור, לא לחינם קוראם לעבודתם יצירות, הרי בסופו של דבר, הם יוצרים משהו חדש וייחודי מעצמם.
צפה בקובץ המצורף 46435
"שלושה מוסיקאים" מאת פאבלו פיקאסו

אם נרצה לחדד את המסר, אפשר להתייחס לעבודותיו של האמן האוקראיני המפורסם קזימיר מלביץ' שעבודותיו עזרו להגדיר מחדש את משמעות המושג אמנות.
הז'אנר שמלביץ' ייצג נקרא סופרמטיזם, והאמן "מוותר בכוונה על התיאור של האובייקט על מנת להשיג את התמצית. ניסיון לבחון את החיים דרך הפריזמה של התחושה האמנותית הטהורה" כדברי קזימיר.
אני שמח שהוא לא העלה את יצירתו "ריבוע שחור על רקע לבן" לשיפוטם של אנשים שסבורים שאסור לשמים להיות ירוקים.
צפה בקובץ המצורף 46437
ריבוע שחור על רקע לבן - קזימיר מלביץ' 1915

לסיכום. יצירה, היא קניינו הרוחני של האמן, והיא הטריטוריה שלו. אנו זוכים להתבונן בה ולהנות ממנה, זכותנו גם לבקר אותה, ממהיבט האמנותי הטהור, אבל אל לנו לטעות ולדמות ברוחנו שמא יש מקום כביכול להכניס את תפיסתנו האמנותית לתוך יצירתו של אחר.
שהרי אם ייאות האמן למלא את מאוויינו, יהפך מיד לאומן ואמנותו כבר לא תהיה טהורה.

שמים ירוקים או עור אפור, כולם אמצעים כשרים להבעת הרעיונות של האמן.
---

נכתב ע"י evart;310411:
נכון או לא נכון זה בעקר במדעים מדויקים ..
גם גרפיקה היא סוג של אמנות..
על כל עבודה יש דעות שונות של אנשים שונים אפילו שהם גרפיקאים..רואים היטב כאן באתר איך אחד קוטל משהו ומישהו אחר מאד אוהב זאת ..
אז ומי המחליט בסוף מה נכון או לא נכון???

גרפיקה, או עיצוב גרפי, יש בו מימד אמנותי. אבל אל לנו לשכוח שגרפיקה היא "אמנות פונקציונלית" שיש לה ייעוד ומטרה ספציפיים.
אפשר לבחון עבודה גרפית לפיפרמטרים מאוד ברורים.
לדוגמה, מודעה שאמורה לספר שיש הנחה של 25% על משקפי שמש ברשת אופטיקנה, צריכה להיות בצבעים של אופטיקנה, עם כיתוב בולט וקריא של 25% הנחה, ורצוי גם עם תמונה של משקפי שמש אופנתיות.
אם יחליט המעצב, שיותר יפה בעניו לכתוב את העניין של 25% הנחה, באותיות קטנות בתחתית המודעה, יש פה טעות.
אם יחליט המעצב לשנות את הצבעים לפי טעמו האישי, אופן שייטיב להביע את תחושותיו ואת תפיסתו, הרי שהוא ימצא את עצמו מחוסר עבודה במהרה.
מעצב צריך תמיד לפסוע על חוט דק שבין ביטוי אמנותי שתורם לאטרקטיביות הויזואלית של הפרינט לבין העברת המסרים התקשורתיים באופן יעיל וברור.
 

קבצים מצורפים

  • Three_Musicians.jpg
    KB 124.3 · צפיות: 23
  • sheep_head_18.JPG
    KB 417 · צפיות: 29
  • 605px-Malevich.black-square.jpg
    KB 37.5 · צפיות: 19
  • הוסף לסימניות
  • #22
נכתב ע"י Shia;310435:
צר לי רותם אבל אני חולק עליך.

לצורך העניין צריך כמובן להבין שבאמנות יש לכל ז'אנר חוקים ומסגרת. אבל כל זמן שאלו נשמרים, יש לאמן מרחב פעולה בלתי מוגבל באופן תיאורטי.

אם קדישמן היה מתחשב בדעתך או בדעתיי לגבי ציורי הכבשים שלו, ומתקן אותם באופן שיתאימו יותר לתפיסה הרווחת של כיבשה, מן הסתם שהוא היה נשאר אלמוני.
צפה בקובץ המצורף 46436
"ראש כיבשה 18" - מנשה קדישמן

אם פיקאסו לא היה ממציא ז'אנר שנקרא "קוביזם", ובו אובייקטים נתפסים ומיוצגים בצורת ריבועים וקוביות, הוא היה סתם משעמם. למזלנו, יש לאנשים מסויימים יכולת מופלאה לתאר דברים באמצעות מוסיקה וציור, לא לחינם קוראם לעבודתם יצירות, הרי בסופו של דבר, הם יוצרים משהו חדש וייחודי מעצמם.
צפה בקובץ המצורף 46435
"שלושה מוסיקאים" מאת פאבלו פיקאסו

אם נרצה לחדד את המסר, אפשר להתייחס לעבודותיו של האמן האוקראיני המפורסם קזימיר מלביץ' שעבודותיו עזרו להגדיר מחדש את משמעות המושג אמנות.
הז'אנר שמלביץ' ייצג נקרא סופרמטיזם, והאמן "מוותר בכוונה על התיאור של האובייקט על מנת להשיג את התמצית. ניסיון לבחון את החיים דרך הפריזמה של התחושה האמנותית הטהורה" כדברי קזימיר.
אני שמח שהוא לא העלה את יצירתו "ריבוע שחור על רקע לבן" לשיפוטם של אנשים שסבורים שאסור לשמים להיות ירוקים.
צפה בקובץ המצורף 46437
ריבוע שחור על רקע לבן - קזימיר מלביץ' 1915

לסיכום. יצירה, היא קניינו הרוחני של האמן, והיא הטריטוריה שלו. אנו זוכים להתבונן בה ולהנות ממנה, זכותנו גם לבקר אותה, ממהיבט האמנותי הטהור, אבל אל לנו לטעות ולדמות ברוחנו שמא יש מקום כביכול להכניס את תפיסתנו האמנותית לתוך יצירתו של אחר.
שהרי אם ייאות האמן למלא את מאוויינו, יהפך מיד לאומן ואמנותו כבר לא תהיה טהורה.

שמים ירוקים או עור אפור, כולם אמצעים כשרים להבעת הרעיונות של האמן.
---



גרפיקה, או עיצוב גרפי, יש בו מימד אמנותי. אבל אל לנו לשכוח שגרפיקה היא "אמנות פונקציונלית" שיש לה ייעוד ומטרה ספציפיים.
אפשר לבחון עבודה גרפית לפיפרמטרים מאוד ברורים.
לדוגמה, מודעה שאמורה לספר שיש הנחה של 25% על משקפי שמש ברשת אופטיקנה, צריכה להיות בצבעים של אופטיקנה, עם כיתוב בולט וקריא של 25% הנחה, ורצוי גם עם תמונה של משקפי שמש אופנתיות.
אם יחליט המעצב, שיותר יפה בעניו לכתוב את העניין של 25% הנחה, באותיות קטנות בתחתית המודעה, יש פה טעות.
אם יחליט המעצב לשנות את הצבעים לפי טעמו האישי, אופן שייטיב להביע את תחושותיו ואת תפיסתו, הרי שהוא ימצא את עצמו מחוסר עבודה במהרה.
מעצב צריך תמיד לפסוע על חוט דק שבין ביטוי אמנותי שתורם לאטרקטיביות הויזואלית של הפרינט לבין העברת המסרים התקשורתיים באופן יעיל וברור.


ב"ה

מועדים לשימחה

אני לא חולק על דעתך ,יש בה מן האמת.
אך ז'אנר הציורים שקדישמן/פיקאסו/וכו' הוא ז'אנר של יצירות לא אומנותיות.
ולמה אני אומר כך...?
מכיוון שגם מוסיקאי יכול ליצור שיר על בסיס צרחות ובאלגן (לצורך העניין )
ואנשים אוהבים את זה .
אדרבה בגלל הצרחות הם אוהבים את סגנון המוזיקה הזאת.
המדד שלנו ( כיהודים ) הוא לא לפי כמות הפופולריות שהאמן מקבל
על יצירותיו ,ריבוע שחור על שטח לבן זוהי לא אומנות ,זה
כמו שאומרים בתימנית - "חריט ברית'" ,
ואנשים אוהבים את זה מכיוון שהתודעה החברתית
אומרת לנו שכל זריקת צבע על קנבס זה פאר היצירה
ולא רק שהאנשים הללו "קנו " את הלוקש
עוד המציאו לזה שם אקדמאי - "קוביזם .."
אולי "חרטהביזם " יותר מתאים.
גיבוב מילים של משוררים שבסה"כ מתאר יהודי מבולבל עם מניה דיפרסיה
נמכר כמו לחם ועוד קוראים לזה "תרבות " ו..מלמדים את בביה"ס.
אבל אני שמתי לב שכיהודים ובכלל יהודים שומרי תורה ומצוות
לא נופלים לאשליה הזאת ....
לא נראה את ציור הריבוע השחור אצל משפחות דתיות כי ...
אז דוגמאות מאמנים כמו פיקאסו ,קאדישמן שיחי' וכו'
לא קונים אותי.
זה לא אומנות , זה בילבוליזציה באצטלה דאומנות
לא בכדי הקפיד הרבי מליובאוויטש על ציירים שיציירו איורים כדבעי
בלי הגזמות בפנים ובלי חוסר פופרציה ליצנית
ולסיכום
האיור באשכול זה לא שייך לז'אנר הקוביזם
אלא האיור נועד להיות מדויק
והראיה -המידות של הדמות נכונות ,הפופרציה וכו'
כבשים מוזרות אין שם בקיצור.
אי לכך ובהתאם לזאת יש מקום לחשוב ולהציע שהרקע יהיה הרמונלי ונכון
בהתאם לחוקי צביעה
אומנות ,אין עניינה ל"זרוווום עם הבילבולים שלי "
אלא הרמונייה .
זה שם המשחק!
ברכה והצלחה
רותם

נ.ב
לרוב ההע/א רות אינם ניתנים בכדי שהמאייר באמת ישנה את יצירתו
לפעמים כבר אין מצב לזה
אלא רק לתת את דעתי ,אולי האמן יפנים את זה לעבודות העתידיות שלו.
 
  • הוסף לסימניות
  • #23
נכתב ע"י רותם;310446:
ב"ה

מועדים לשימחה

אני לא חולק על דעתך ,יש בה מן האמת.
אך ז'אנר הציורים שקדישמן/פיקאסו/וכו' הוא ז'אנר של יצירות לא אומנותיות.
ולמה אני אומר כך...?
מכיוון שגם מוסיקאי יכול ליצור שיר על בסיס צרחות ובאלגן (לצורך העניין )
ואנשים אוהבים את זה .
אדרבה בגלל הצרחות הם אוהבים את סגנון המוזיקה הזאת.
המדד שלנו ( כיהודים ) הוא לא לפי כמות הפופולריות שהאמן מקבל
על יצירותיו ,ריבוע שחור על שטח לבן זוהי לא אומנות ,זה
כמו שאומרים בתימנית - "חריט ברית'" ,
ואנשים אוהבים את זה מכיוון שהתודעה החברתית
אומרת לנו שכל זריקת צבע על קנבס זה פאר היצירה
ולא רק שהאנשים הללו "קנו " את הלוקש
עוד המציאו לזה שם אקדמאי - "קוביזם .."
אולי "חרטהביזם " יותר מתאים.
גיבוב מילים של משוררים שבסה"כ מתאר יהודי מבולבל עם מניה דיפרסיה
נמכר כמו לחם ועוד קוראים לזה "תרבות " ו..מלמדים את בביה"ס.
אבל אני שמתי לב שכיהודים ובכלל יהודים שומרי תורה ומצוות
לא נופלים לאשליה הזאת ....
לא נראה את ציור הריבוע השחור אצל משפחות דתיות כי ...
אז דוגמאות מאמנים כמו פיקאסו ,קאדישמן שיחי' וכו'
לא קונים אותי.
זה לא אומנות , זה בילבוליזציה באצטלה דאומנות
לא בכדי הקפיד הרבי מליובאוויטש על ציירים שיציירו איורים כדבעי
בלי הגזמות בפנים ובלי חוסר פופרציה ליצנית
ולסיכום
האיור באשכול זה לא שייך לז'אנר הקוביזם
אלא האיור נועד להיות מדויק
והראיה -המידות של הדמות נכונות ,הפופרציה וכו'
כבשים מוזרות אין שם בקיצור.
אי לכך ובהתאם לזאת יש מקום לחשוב ולהציע שהרקע יהיה הרמונלי ונכון
בהתאם לחוקי צביעה
אומנות ,אין עניינה ל"זרוווום עם הבילבולים שלי "
אלא הרמונייה .
זה שם המשחק!
ברכה והצלחה
רותם

נ.ב
לרוב ההע/א רות אינם ניתנים בכדי שהמאייר באמת ישנה את יצירתו
לפעמים כבר אין מצב לזה
אלא רק לתת את דעתי ,אולי האמן יפנים את זה לעבודות העתידיות שלו.

:)

הנה עוד מישהו לאוסף שלי של אנשים שחושבים כמוני על פיקאסו וכו' :):)

אגב לדעתי פיקאסו שהיה בצעירותו צייר ענק הפסיק לצייר בגיל צעיר מאוד
כשהבין שיש מספיק אנשים טיפשים בעולם שיקנו את החתימה שלו
כשסביבה לא משנה מה וללא משנה מה הזה הוא קרא קוביזם (אלעק) כדי
שתהיה לאנשים הצדקה לקנות את החתימה
כן, הוא היה גאון !!! :):):)
 
  • הוסף לסימניות
  • #24
הפנים הם ענין של סגנון,הציור יפייפה,הרקע מיוחד,לדעתי מושלם.
תצליח מוטי
 
  • הוסף לסימניות
  • #25
אני שמח שיש אנשים כאן שמסוגלים להגדיר מחדש את המושג אמנות.
לי אין יומרות כאלה.
אולי ביום מן הימים ארכוש מספיק הבנה בנושא כדי לפסול אסכולות שלמות באמנות במחי קולמוס (או מקלדת) בינתיים אני מסתפק בהתבוננות ובהפנמה של אמנות. יש אמנות שאני מתחבר אליה יותר, יש כזו שמדברת אלי פחות...
דבר אחד ברור לי, ואני יודע שזה יקומם רבים, ה"אמנות" הפופולרית שעונה לטעמם של ההמונים החרדיים רחוקה מאוד מלמלא את התפקיד המיועד לאמנות. הסיבות לזה הן שונות ומגוונות, אבל זו האמת והדבר נכון הן בכל הנוגע למוסיקה והן באמנות פלסטית לסוגיה.

למרבה המזל, המדד האמיתי לערכה של יצירת אמנות אינו בכמה בתים חרדיים היא מככבת...

נ.ב.
הרשה לי נא לתקן אותך בכל הקשור לתפיסה שלך במקרה דנן.
כתבת:
האיור באשכול זה לא שייך לז'אנר הקוביזם
אלא האיור נועד להיות מדויק
והראיה -המידות של הדמות נכונות ,הפופרציה וכו'
כבשים מוזרות אין שם בקיצור.

אמנם כבשים משונות אין שם, ואכן זה לא שייך לקוביזם.
אבל, זה לא איור אלא ציור.
זה לא מדוייק והמידות לא נכונות.
האנטומיה רחוקה מלהיות מציאותית, צבע העור אינו מציאותי, וצורת הכינור רחוקה מכל כינור שאני ראיתי בימי חדלי.

לסיום, קצת השראה מאמן יהודי חרדי שמעדיף להתייחס לגישה שלך כהמלצה בלבד, אבל באופן מפתיע מתקבל בהתלהבות רבה.
אמנם זה לא ממש הטעם שלי, אבל אני מעריך מאוד את העוצמה שיש בעבודותיו.
 

קבצים מצורפים

  • 5864.jpg
    KB 159.2 · צפיות: 20
  • 5900.jpg
    KB 382.6 · צפיות: 19
  • הוסף לסימניות
  • #26
אני מניח שגם זה לא ממש אמנות בעיניך, אבל אני אוהב את זה מאוד:
 

קבצים מצורפים

  • king_of_otiot.jpg
    KB 167 · צפיות: 21
  • tree_haim.jpg
    KB 250.2 · צפיות: 17
  • הוסף לסימניות
  • #27
נכתב ע"י Shia;310463:
אני מניח שגם זה לא ממש אמנות בעיניך, אבל אני אוהב את זה מאוד:

לא יודע למי התכוונת , אבל את הראשונה אהבתי

את 2 הקודמות ממש לא ! (הקשקושים עם הכתב ):)
 
  • הוסף לסימניות
  • #28
מה התמונה השלישית אמורה להביע(התמונה הראשונה בקבוצה האחרונה):confused: ?
אני פירשתי את זה... ו... לא כדאי להגיד איך...;)
איך אתם פירשתם???:confused::confused::confused:
 
  • הוסף לסימניות
  • #29
נכתב ע"י Shia;310462:
אני שמח שיש אנשים כאן שמסוגלים להגדיר מחדש את המושג אמנות.
לי אין יומרות כאלה.
אולי ביום מן הימים ארכוש מספיק הבנה בנושא כדי לפסול אסכולות שלמות באמנות במחי קולמוס (או מקלדת) בינתיים אני מסתפק בהתבוננות ובהפנמה של אמנות. יש אמנות שאני מתחבר אליה יותר, יש כזו שמדברת אלי פחות...
דבר אחד ברור לי, ואני יודע שזה יקומם רבים, ה"אמנות" הפופולרית שעונה לטעמם של ההמונים החרדיים רחוקה מאוד מלמלא את התפקיד המיועד לאמנות. הסיבות לזה הן שונות ומגוונות, אבל זו האמת והדבר נכון הן בכל הנוגע למוסיקה והן באמנות פלסטית לסוגיה.

למרבה המזל, המדד האמיתי לערכה של יצירת אמנות אינו בכמה בתים חרדיים היא מככבת...

נ.ב.
הרשה לי נא לתקן אותך בכל הקשור לתפיסה שלך במקרה דנן.
כתבת:
האיור באשכול זה לא שייך לז'אנר הקוביזם
אלא האיור נועד להיות מדויק
והראיה -המידות של הדמות נכונות ,הפופרציה וכו'
כבשים מוזרות אין שם בקיצור.

אמנם כבשים משונות אין שם, ואכן זה לא שייך לקוביזם.
אבל, זה לא איור אלא ציור.
זה לא מדוייק והמידות לא נכונות.
האנטומיה רחוקה מלהיות מציאותית, צבע העור אינו מציאותי, וצורת הכינור רחוקה מכל כינור שאני ראיתי בימי חדלי.

לסיום, קצת השראה מאמן יהודי חרדי שמעדיף להתייחס לגישה שלך כהמלצה בלבד, אבל באופן מפתיע מתקבל בהתלהבות רבה.
אמנם זה לא ממש הטעם שלי, אבל אני מעריך מאוד את העוצמה שיש בעבודותיו.

ב"ה

אין לך יומרות להגדיר אומנות.....
זוכתך...
כי לי יש.
ובמחי מקלדת.
אך אמת בדבריך (בכל תגובותייך שנכתבו עד כה....אני קולט ללבך חביבי)
והציורים שהצגת פה לא משרתים את טענתך
מכיוון שהם מצויירים באופן נפלא ונכון
הצבעים מתאימים ,הקו נקי ,המסר ברור ונעים לעין
ואם אתה כזה משוחרר אומנותית ,למה שלא תקנה לסלונך את הריבוע השחור...
תגיד לאורחים שזה מבטא את רגשות האומן לחלק העליון של התפילין....
חוץ מזה ,כמה זה עולה
לא יותר מ-25000 $ , קטן עליך לא..?
הרי מה לא עושים בשביל אומנות....
בסופו של דבר מאחורי ביטוי הנפש שמתנוסס לך בגאון על הקנבס
יושב לו צייר עם תסביך אדיפוס ,בלי אוזן מסוכך עם עצמו
שגורף קופה (או משפחתו באופן שהסיגריות/אלכוהול כבר הספיקו להוריד אותו).
שמיים הם כחולים!
אם הם ירוקים ,תבדוק שאתה לא באמצע ורטיגו מתרסק לאדמה...

אני מבין לליבך ,באמת ,אך היהדות מלמדת אותנו כלל חשוב
"בכלדרכיך דעהו.."
זאת אומרת שגם אם אתה צייר וכאילו קיבלת לגיטימצייה להיות זורם יותר
פתוח יותר וכו' - דעהו!
בילבולים יש מספיק ,לא צריך למכור אותם בכסף.
ולהגיד שזה מטעם האומנות...
כמובן שאין צורך להיות אנליטי מדי וצייר עם ספר פתוח מולך
אבל להיות פיקאסו....אין עניין
שהייתי קטנטן וכולם קראו לי פיקאסו , רצתי לאנציקלופדיה לראות במי מדובר
כשראיתי מי זה ה"אומן " הדגול שזכיתי להתכבד בשמו...התבאסתי
זה הפיקאסו
כולה גוי שמצייר פאזל לפני שחיברו אותו.
את האמת הטהורה שהבנתי שהייתי חסר השפעה "תרבותית "
החליף ה"שקר" של הקוביזם ...
תשקיע בציור ,לא בשם של הז'אנר..

(הכל באווירה טובה כן..?)
 
  • הוסף לסימניות
  • #30
ב"ה

ויוה לקוביזם...
 

קבצים מצורפים

  • images.jpg
    KB 6.3 · צפיות: 15
  • s.jpg
    KB 4.9 · צפיות: 19
  • הוסף לסימניות
  • #31
ב"ה

..
 
  • הוסף לסימניות
  • #33
ב"ה

טוב האמת קצת הגזמתי ,אני מבין אותך
יש עניין של זרימה
אני לא מדבר על מה שאתה מדבר
אחרי שכתבתי את מה שכתבתי ,קראתי שוב את תגובותייך
ושמתי לב שאנחנו לא באותו קו ממש...
אני התייחסתי לציורים הממש ממש מדומיינים שעושים עוול לאומנות
ואתה דיברת על זרימה של צייר ,שבסה"כ מותר לו..זה שלו.
אז מאיפה שאתה נמצא ,כנראה שזה נכון
מאיפה שאני נימצא זה גם נכון.
אני לא חסיד של סוג האומנות הזו
נראה שלך יש איזו זיקה
אני מכבד.
בשורות טובות
 
  • הוסף לסימניות
  • #34
הדיון הזה מאד מעניין...
לדעתי אמנות מבטאת רגש ...כל אחד ורגשותיו, אל לנו להחליט מי ומה רגיש... ולכן זה נקרא אמנות.
לאמנות שפע של זרמים וזה טוב שכל אחד יתחבר לזרם שלו ויתן לאחר לזרום כפי שהוא מרגיש...
אין פה נכון יותר או לא נכון..
בצניעות תגידו זה לא לטעמי.. אבל מי יכול לקחת על עצמו ולהחליט שעבודה שהושקעה בה: רגש /זמן / אהבה/ מוזה/ חשיבה/ ולפעמים פרנסה ..בהבל פה לקטול ולומר זה לא טוב זה לא אמנות..
כמה נזק מילים אלו יכולות לגרום לאומן עד כדי שיתוק וחסימה רגשית ופחד להעלות דברים שנובעים מעומק רגשותיו שהוא מתחבר לזה ..בגלל ביקורת הרסנית של כמה "מומחים"אגב המומחים כמעט לא מעלים יצירות עם שמתם לב....
 
  • הוסף לסימניות
  • #35
אני רק רוצה לומר, יש גם אמצע, לא צריך ללכת רחוק כדי להבין ששמיים יכולים להיות ירוקים, אם האמן מעוניין.

נניח שנקבל את דעתך בקשר לאמנות מודרנית מופשטת, נניח שזה לא נקרא אמנות, מה עם אקספרסיוניזם?
באקספרסיוניזם אין כלל שאומר ששמיים חייבים להיות כחולים.
האם יצירה זו של האמן קלוד מונה, מגדולי האימפרסיוניסטים, גם היא אינה אמנות בעיניך?
צפה בקובץ המצורף 46450
שים לב שהשמיים הם, איך לומר... ירוקים... (גם המים)

מעניין גם מה דעתך על עבודותיו של ואן-גוך?
הרי ואן-גוך לא צייר כפי שצייר בשביל לגרוף הון, הוא חי בעוני, עבודותיו התפרסמו לאחר מותו.
האם כל אותם אנשים שהתאהבו ביצירות שלו, כולם בורים או שמא ייתכן שיש צדק בטענה שבאמנות מותר לאמן להביע את עצמו בכל דרך שיימצא לנכון.
צפה בקובץ המצורף 46452

צריך לציין שואן-גוך לא צייר כך מתוך חוסר הבנה או חוסר יכולת לצייר טוב יותר. הוא פשוט הביע את עצמו ככה.

אני אישית, לא ממש נהנה ממוסיקה מזרחית, אבל אני לא מתכוון לקבוע שהיא לא נחשבת אמנות. כנ"ל לגבי מאות ז'אנרים של מוסיקה שקיימים בעולם ואני לא מאזין להם וחלקם אף צורמים לאזני.
ברור לי שהם קיימים מכיוון שמישהו בחר להביע את ההשראה שלו דרכם, ומישהו אחר, האזין, הבין, והתפעל מכך.
 

קבצים מצורפים

  • Claude_Monet%2C_Impression%2C_soleil_levant%2C_1872.jpg
    KB 300.9 · צפיות: 24
  • 0683.jpg
    KB 215.5 · צפיות: 23
  • הוסף לסימניות
  • #36
ב"ה

נכון.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה