עזרה הספר הצוואה

[יוסף שחק]

שלושה אנשים שונים, בוודאות.

אכן

 

[דיו וקסת]

(ואגב דבורה רוזן זה בן).

מידיעה, זה גם לא נכון.
(אולי כוונת המשורר הייתה לציפורה אדלר)

 

[shira bira]

זה ספר שלמרות כמות דפיו קראתיו לפחות שבע פעמים מאז שהוא יצא לפני כחמש עשרה שנה ועד היום ואף פעם לא שבעתי.

המסר העוצמתי שבו להיות בן תורה גאה בכל מציאות מיקום ותנאי ומה קורה מאחד שפזל מרעבתנות ותאוותנות החוצה משפיע עמוקות על בחורי ישיבות שקוראים אותו

אגב. יש לו ספר המשך ושמו כמדומני טביעת אצבע.

ספר מלא דרמה גאוני ושנון מלווה בהומור ישראלי משובח.

התיאורים בספר כל כך חיים עד כדי כך שהקורא מרגיש שהדרמה מתחוללת מול עיניו ברגעים אלו.

לדעתי כדאי דווקא לקנות אותו ולא לשאול אותו כי בשונה מאחרים הוא ספר קריאה רב פעמי. לאחר זמן מהקריאה הראשונה כשנזכרים לפתע באחד מהקטעים המיוחדים שהשפיעו על הקורא חזק מתעורר החשק לקרוא אותו שוב ושוב.

ידוע לי על כאלו שהספר השפיע בפועל על שינוי דרמטי בחייהם ואחד מהם שהושפע מהתיאורים הציוריים של רחובות ירושלים מהתקופה של לפני ארבעים שנה וזה הזכיר לו את ילדות נעוריו שם באזור זכרון משה אף ביצע מעבר דירה עם כל משפחתו מיישוב בקצה הארץ לירושלים.


אזהרת קריאה!!! קחו בחשבון שהספר משבית את הקורא במשך כמה ימים לקריאה ברצף. הוא לא יהיה מסוגל לסגור אותו למען עזרה בבית וכדומה...

אין סיכוי בחיים!!!! גם אם היית שיא הכישרון הכי מטורף לא שייך שתספיקי לקרוא גם בלי להבין... כמות כזו של עמודים בשעה אחת בלבד..

יש אנשים שקוראים מהר מאד. והם גם מבינים ב"ה.

 

[shira bira]

תלוי בקצב הקריאה.
לבן אדם רגיל הייתי נותנת שבוע- שבוע וחצי.
אבל לתולעת ספרים שנמשכת באופן מתמגנט לספר- הייתי נותנת יום בכיף..

גם פחות מיום.

 

[shira bira]

אם כבר-
מי הוא באמת זכריה הופמן?

צ.שפיגלמן=חיים אליאב= פ.חובב / דבורה רוזן / מאיר ברעם= וולך / אבנר גולד / ...

(ואגב דבורה רוזן זה בן).

מאיר ברעם ואבנר גולד זה לא אותו אחד.
אבנר גולד בכלל כתב באנגלית במקור וספריו תורגמו לעברית.
אגב, מענין למה רבים מן הספרים הטובים ביותר נכתבו במקור באנגלית.

 

[michal23]

גם פחות מיום.

מי שדוגר על ספר ולא זז ממנו גם פחות מיום- צודקת.
לכן אמרתי "בכיף יום" משמע שאפשר גם פחות.

 

[michal23]

ואגב דבורה רוזן זה בן

דבורה רוזן היא סופרת.
והיא בת דודה של חברה טובה שלי.

 

[michal23]

אבל אכן, דבורה רוזן זה לא השם האמיתי שלה.

 

[אלישר]

(אולי כוונת המשורר הייתה לציפורה אדלר)

אופס.
נכון.

אז מי זה במקור?

 

[michal23]

אז מי זה במקור?

מי?

 

[efrat1]

נעשה קצת סדר:
חיים אליאב- הרב משה גרילק
מ. ארבל- יאיר וינשטוק
צ. שפיגלמן- חיים גרינבוים
מאיר ברעם- הרב וולך

 

[michal23]

צ. שפיגלמן- חיים גרינבוים

לא נראה לי..

 

[efrat1]

לא נראה לי..

מידיעה

 

[michal23]

מידיעה

אוקיי.

 

[Harmonyapro]

מי שדוגר על ספר ולא זז ממנו גם פחות מיום- צודקת.
לכן אמרתי "בכיף יום" משמע שאפשר גם פחות.

מה שלי יודע (מבדיקה) קריאה מהירה לא בריאאה כ''כ ולחלוטין לא מומלצת.
אני מאלו שדווקא קוראים מהר מאד ולמדתי את עצמי לעצור (זה לא קל בכלל) ולהאט את הקצב...

אבל אכן, דבורה רוזן זה לא השם האמיתי שלה.

אמיתי לחלוטין זו אשתו של אבי רוזן מנהל ברדיו קול חי(ובקו עיתנות לשעבר)

אופס.
נכון.

אז מי זה במקור?

צבי אדלר

 

[michal23]

אמיתי לחלוטין זו אשתו של אבי רוזן מנהל ברדיו קול חי(ובקו עיתנות לשעבר)

חשבתי שזה השם בו היא בחרה לייצג את עצמה אבל נראה שלא..

מה שלי יודע (מבדיקה) קריאה מהירה לא בריאה כ''כ ולחלוטין לא מומלצת.
אני מאלו שדווקא קוראים מהר מאד ולמדתי את עצמי לעצור (זה לא קל בכלל) ולהאט את הקצב...

כמו שכתבתי כבר קודם כשיש צורך להאט אני מאטה. כשאני לא רואה צורך, משפטים שגרתיים ורגילים בלי הרבה עומק- פשוט עוברת הלאה.

 

[אלי מאיר]

זהו שתולעי ספרים לא קוראים מהר כדי להספיק ולהגיד "סיימנו"- זה לא זה.
מי שהוא תולעת ספרים הוא קורא מהר כי הוא כבר הבין את הקטע וזה לא סותר ולא גורע מההנאה שלי מהספר.

נכון. אבל יש גם תופעה שקוראים מהר ומרפרפים על העמודים כי להוטים לדעת מה הסוף, וכך מפסידים את כל ה"לעיסה" של העלילה. ההבדל ביניהם כמו ההבדל בין מי שמפצח פיצוחים ומעניק לכל פיצוח חצי לעיסה ועובר לפיצוח הבא, לבין מי ש"מוצץ" כל פיצוח ולועס אותו הדק היטב, שהנאתו מרובה יותר.
<ועדיין אמשיך לקרוא מהר כי אין לי סבלנות...>

 

[אלי מאיר]

אגב, מענין למה רבים מן הספרים הטובים ביותר נכתבו במקור באנגלית.

משער שזה שילוב בין תחושת השליחות שפיעמה בלבם למול הנחלת ערכים לבני דורם וסביבתם בצורה חוייתית (שיכולה להתמודד בכבוד עם הפיתויים האחרים), ובין כלים שהם עצמם קיבלו מהתרבות שבמקומם.

 

[אלי מאיר]

אין סיכוי בחיים!!!! גם אם היית שיא הכישרון הכי מטורף לא שייך שתספיקי לקרוא גם בלי להבין... כמות כזו של עמודים בשעה אחת בלבד..

במחילה, היא כתבה שהיא קראה משעה 5 אחה"צ, עד 6 בבוקר שלמחרת, = 13 שעות. אכן זה הזמן המשוער למי שקורא אותו ברצף.

 

[אמא מותק]

למשהו יש למכור את צוואה בירושלים