העידוד של עמ"י, גם כשלא מכירים, שווה המון!!

[מרחבית]

אישה יקרה ואהובה,
את נמצאת כעת בתוך סבל גדול מאוד.
כשנמצאים בתוך סבל - זה נראה שככה זה יהיה תמיד.
וזה מרגיש שאין תקווה. ואין אורות באופק.

אבל המון פעמים - הדברים משתנים.
לפעמים מתרגלים קצת, וזה טיפה שונה. לא כמו בהלם הראשון.
לפעמים לומדים קצת איך להתנהל בצורה שטיפה מקלה.
ולפעמים מגיעה ישועה של ממש בצורה כזו או אחרת.
זה יכול להשתנות, ובע''ה זה ישתנה!

מאחלת לך מכל הלב - ישועה אמיתית מהירה מהירה!
ד' יהיה בעזרך, ותזכי לבשר לכולנו רק דברים טובים!

תזכרי, שיש כאן קבוצה גדולה של נשים, שלא מכירות ולא יודעות, אבל עומדות מאחורייך, כואבות בכאבך, מייחלות בכל ליבן שתרגישי טוב יותר ממש במהרה!

 

[פרגית]

אותי מה שעודד ברגעים של כאב- ה' בוחר רק את אלה שמסוגלים לעמוד בנסיון- הוא סומך עלייך שאת זו שתהיי מסוגלת להשאר חזקה למרות הקושי!!!

 

[ari1980]

אני ממקום של יתום בגיל צעיר..
הקב"ה נתן לי נסיון מאוד לא קל התמודדות לא פשוטה אבל ראיתי בחוש איך הקב"ה נתן לי נסיון והוא פשוט הגדיל לי את הכוחות לעמוד בזה. <אין הקב"ה נותן נסיון אלא אם יכול לעמוד בו- לא זוכר בשם מי>
והכוחות האלה שלא הבנתי מאיפה זה הגיע... אבל חישל אותי לחיים אח"כ, והיום אני רואה כמה זה עוזר לי ביום יום, אז אם הקב"ה נתן לך נסיון כזה. בטוח שעם כל הקושי את תצליחי ותראי הרבה כוחות וישועות..

 

[נעמי פ]

מחזיקה לך אצבעות בהערכה רבה ובתפילה.
מאחלת לך שהנסיון הזה ירומם ויצמיח אותך ותזכי לתכלית שבשבילה הוא נוצר.
אקדיש לך בעז"ה ברכת "אשר יצר" בכוונה.
והלוואי שבפורום הזה נתבשר בבשורות טובות אצלך במהרה!

 

[יעקבי]

בס"ד

קשה עד בלתי אפשרי לכתוב עבור מישהו/משהו מרוחק, שעובר מה שעובר. בצורה שהוא עובר.
אתה לא רואה את התגובה - האם התחצפתי חלילה אליו, כי מי אני שאתן לו מוסר או פנינים?
האם פגעתי חלילה - כי מאין אאזור אומץ להיות מן החזקים מולו, כשהוא-הוא החזק והגיבור בכל הסיפור הזה?

רק לחשוב על הכאב העצום שאופף אותו מחד גיסא, ההתמודדות היום יומית עם המחלה התובענית של הכליות, התמודדות שמי שאינו מכירה - לא משער באיזו התמודדות משמעותית דובר בחיים האישיים, ואיך היא משפיעה על המשפחה בסערת נפשות ובלבול.
ומאידך גיסא, מעניקה איזו הזדמנות להציץ אל טוב ה' ב"ה שגם בינות לגי הסער נותן את האפשרות לחיבור לדיאליזה. זו מכונה יחסית משוכללת בפעילותה, המצאה בת כ40-50 שנה, והיא כל-כולה פלא. מבלעדיה אנשים היו נופלים זבובים ברחובות. לא מסוגלים לשרוד יותר מימים ספורים ממש.
היא חוללה דבר-לא עצום בכל הליך המחלה. היא מאפשר חיים, נתנה מרפא, עם ולמרות כל הקושי שלה.
ויותר מכך.
הכרתי כאלו שלצערי הרב בשל מצבם הרעוע לא יכלו להתחבר למכונת הדיאליזה, בגלל הבעייתיות והמורכבות שלה - וזהו. חיו על תרופות פה ושם. חיו.
כך שיש שני צדדים למטבע, וגם כשהוא כואב מחד - הוא נס ופלא, ששומה להודות עליו למי שזיכה להמציא אותו, ומאפשר לחיות איתו.
רבונו של עולם! תן כח לחיות, תן כח להבין כי ממך הכל ומידך נתנה לנו, תן לנו כח להתרענן, לקבל תעצומות נפש. ובבקשה, אפשר לנו לראות את טובך מבין השיתין גם במצבים הרעועים הללו -
אך ביותר, בגלל שקטני אמנה אנו, בגלל שקשי יום הננו, בגלל שחומר בשר ודם עשויים אנו - רחם ועשה חסד עם בריותיך הזקוקים לרחמיך המרובים. וחזק וברך את חולי עמך ישראל בהחלמה ובבריאות שלימה.
וכהשאלה מתפילת חנה: בראת עולם שלם, ומה זה עוד כליה בריאה אחת בשבילך?!

 

[ששונית]

יש מושג שמאוד עוזר בזמני קושי והוא "ללוות שמחה מהעתיד"
קחי לעצמך זמן בעתיד, לידה של הילד הראשון בעזרת השם אחרי שתבריאי, או חתונה של הילד הראשון, אם כבר ילדת, תדמייני את זה לפרטי פרטים, תחווי את זה כאילו את כבר שם, ככל שתתרגלי את זה יותר, תאמיני בזה יותר, וכידוע יש למחשבות כוח עצום לממש את עצמן.
יש שיטה נוספת, לחשוב על זמן של עוד, נגיד, שלוש / שבע שנים.
לכתוב תאור של מה שאת חווה אז - בעתיד. הרעיון הוא לכתוב רק דברים טובים, חיוביים, אפילו הזויים: אני כותבת עכשיו, בשבט תשפ"ז, בוילה הנפלאה שלנו, סביבי יושבים הילדים, ליידי בקבוק נביעות וכוס מים. כמה טוב לשתות בלי הגבלה. כמה טוב להיות בריאה. אני עובדת בעבודה מקסימה, שתמיד רציתי וחלמתי לעבוד בה, וכו' וכו'. את הפתק הזה מטמינים, וכשמוצאים אותו משתאים לראות כמה השם הטוב הגשים לנו אותו.

 

[מרשמלו]

דוד המלך אומר: "קוה אל ה' חזק ויאמץ ליבך וקוה אל ה'"
ישנן מספר שאלות על מנת להבין לעומק את הפסוק.
1. מדוע נאמר פעמיים "קוה אל ה'"?
2. מה ההבדל (באם ישנו) בין הפעם הראשונה לשניה?

משמעות ה"קוה אל ה'" בפשט הינה תקוה, ייחול אל ה'.
כלומר - יהודי אשר כל תקוותו על ה' והוא מבין ויודע שכל צעד ושעל ישנה מציאות אחת והיא ה'.
מכאן הוא מבין שכל תקוותו ובטחונו אך ורק על מי שמוביל את המציאות והיא על ה'.
אך יכולה להיות מציאות שלמרות תובנות אלו ולמרות התקוה והתפילה אל ה' אין הוא נענה,
ואם כן הוא יכול ח"ו לשקוע בעצבות או להתרחק מעבודת הבורא.
אך על זה אומר דוד המלך: ההיפך הוא הנכון, בשעה כזו עליך לעבוד את ה' במובן של "חזק ויאמץ ליבך".
כלומר, במקום ליפול לעצבות עליך להתחזק ולמרות שיש קושי רב להתחזק, יש צורך לעשות מאמץ רוחני.
"ומבשרי אחזה אלוק" - כפי שכדי להגיע לסיבולת לב ריאה יש לבצע מאמץ ולרוץ או לעשות כושר דומה,
כמו כן ברוחניות יש להתאמץ ולהתחזק בדרכים שונות בכדי להגיע לחזק ויאמץ ליבך.
ואז שוב לקוות אל ה', כלומר- אחרי עבודת הלב התקוה השניה שונה לחלוטין מהראשונה,
היא תקוה לאחר שהלב עשה עבודה וכמובן שהוא שמח יותר ושלם יותר.
היא תקוה עמוקה יותר וגבוהה יותר.
יה"ר שתזכי להתחזק פעם אחר פעם, ובכל פעם יותר מקודמתה!
רפואה שלמה!

 

[ה. בקר]

אני קוראת ומתרגשת.
דמעות זולגות בעיניי.
מחר אדפיס הכל ואעביר לה.
ידעתי שתהיה כאן היענות.

תודה לכולם.

 

[איכות]

(בקר, תדפסיסי רק אם נראה לך שזה יכול לחזק...)

שמעתי מהרבנית רות שמש תחי' שיחה שמאוד מאוד חיזקה אותי,
בנושא של שאלות שיש לנו בעולם הזה,
על דברים שהקב"ה עושה, ולנו לא ברור "למה???"
היא סיפרה שתלמיד הרמב"ן היה חולה מאוד, והרמב"ן בא לבקרו,
ואמר לו: "ימיך קצרים, ואתה עתיד ללכת מהעולם,
אני אתן לך פתק שכשתגיע לעולם האמת,
יפתח לך את המקומות הכי גבוהים, שם תיכנס,
ותשאל את הקב"ה שאלות שיש לי על הנעשה כאן בעולם."
ואכן כך היה, התלמיד נפטר, וב"שבעה" הגיע לרמב"ן בחלום ואמר לו שהוא אכן נכנס עם הפתק להיכלות עליונים, אבל כשהגיע לשאול את השאלות, הוא פשוט לא הבין אותן, ולכן לא שאל!!!
למעלה, הכל ברור, ומוסבר, ונכון, ומובן, ואין שום שאלות!!! הכל נראה נכון וטוב לנו!!!
הרבנית רות שמש הוסיפה ואמרה שכת' שבעקידת יצחק
הקב"ה פתח את השמים כדי שהמלאכים יוכלו לראות את העקידה,
ואז זלגו דמעות מעיני המלאכים - ומהם התעוור יצחק אבינו.
שואלים, מדוע הקב"ה היה צריך לפתוח את השמים כדי שהמלאכים יראו?
הרי הם יכולים לראות גם אם השמים סגורים כביכול?
(היא הוסיפה, שבקבלת התורה הקב"ה פתח את הרקיעים כדי שבנ"י יוכלו לראותו,
וזה ברור, כי אנחנו, בשר ודם, לא יכולים לראות מה קורה למעלה,
אם לא יפתחו את הרקיעים, אבל למלאכים אין צורך לפתוח כדי שיראו)
והיא ענתה, שאילו הקב"ה היה משאיר את הרקיעים סגורים,
המלאכים לא היו מתרגשים ומבינים את גודל הנסיון והעמידה בו,
כי מלמעלה, הכל נראה ברור, ואין שום שאלות על מה שקורה למטה.
לכן, כדי לרגש את המלאכים,
היו צריכים להראות להם את העקידה ממבט של אדם, כאן למטה,
ואז הם התרגשו וזלגו דמעות.

מאחלת לך, שכבר בעולם הזה, בבריאות איתנה ושמחה, תביני שהכל טוב,
שיהיה לך תמיד מתוק ושמח, ובשורות טובות!!!

 

[בא יבוא]

אתן מדהימות!!! אין מילים!!! דמעות בעיניים!!!

 

[גיטי ל.]

אחרי התמודדות רפואית לא פשוטה שעברתי, פגשתי חברה שעברה גם היא נסיון וכתבתי לה מכתב זה.
מקווה שיעזור.

אני כותבת לך בתור אחת שעברה ועוברת חוויה קשה אומנם החוויה אינה דומה לזו שאת חווה, אבל חשבתי אולי זה יעזור לך. אני אוהבת את החומר הכתוב כי אפשר לשמור ולקרוא שוב ושוב

אבל תדעי שמתי שנח לך נוכל לדבר לחזק ולהתחזק או סתם לבכות אם מתחשק.

כאחת שעברה תקופה קשה יש לי המון מה לומר לך

אבל כמה דברים ראשונים על ההתחלה כדי שלא תפספסי

א. ה' אוהב אותך מאד מאד מאד!!!! את תרגישי את זה חזק! ככל שרע יותר מרגישים קרוב יותר לקב"ה. הרי הכל ממנו והוא שולט על כל גרם של כאב. על כל שניה של אי נוחות הוא לוקח אחריות!

ואבא שברא אותנו ונתן לנו בעל, בית, ילדים משפחה ידידים ועוד אין ספור דברים. יש סיכוי שפתאום יעזוב אותנו וייתן לנו לצעוד לבד?? בוודאי שלא!!

אז כעת ובתקופה הקרובה שנראה שהכל כ"כ קשה. זה ההזדמנות להתקרב ולדבר עם הקב"ה על ה-כ-ל!! זו ההזדמנות להודות על העבר והווה ולבקש על ההווה והעתיד על הבית והילדים על כל הדברים הקטנים והגדולים

יש לי אינספור סיפורים של איך הקב"ה שימח אותי בדברים קטנים שנראה מצחיק לבקש על זה בכלל אבל כשקיבלתי- ראיתי איך הקב"ה מחבק אותי חזק ונותן לי המון למרות הסטירה שקיבלנו.

אני משתדלת לנצל כל דבר שמגיע לנו בעקבות האירוע ואחד הדברים זה קרבת אלוקים

לנצל חזק חזק את הרגעים האלו!! להרגיש טוב טוב את החיבוק של הבורא!

התקופה הזו עוברת בסוף ואנחנו שוכחים איך יכולנו לדבר ישיר על הכל אז עכשיו הזמן לבכות להודות ולבקש!!

ב. יש משהו של היצר הרע- זה פחד מוות שנכנס ללב פתאום מתחילים לחשוב מחשבות לא נעימות שמפריעות לנו לחיות בשמחה.

אני חשבתי לנצל את המחשבות האלו לטובה ואסביר לך איך.

הרי אדם לא יודע יומו, אין לנו מושג כמה שנות חיים הקציב לנו הבורא

יש אנשים שחיים בטוב ובנעימים עד מאה עשרים

יש אנשים שחיים בפחד מוות תמידי עד מאה עשרים

ויש אנשים שנלקחים בחטף בלי הכנה כלל

אני חשבתי על זה הרבה והגעתי למסקנה שאם אדם מקבל ניעור משמים זה נותן לו אפשרות להשתפר לפחד לחטוא להתנהג לילדים בסבלנות לכבד את הבעל להתפלל בכוונה ועוד דברים טובים ונחוצים שאין לנו זמן בחיי היומיום העמוסים לחשוב עליהם.

חשבתי שהרי אנו לא יודעים מתי יגיע זמננו ואם ניתנה לנו אפשרות לפשפש קצת במעשינו ולהשתפר

אז ממש זכינו בפיס!! הרי לא כל אחד זוכה באמצע החיים לחשוב על העתיד ולרצות להשתפר בבת אחת.

והלוואי שנזכה להשתפר ולחיות משופרים בטוב ובנעימים עד 120!!

ג. אחד הרבנים נתן לי מכתב אחרי האירוע והיה כתוב שם דברים שעזרו לי מאד

אז אני כותבת לך אותם:

מה מוטל עלינו לעשות? הדבר הראשון- ביטחון גמור בבורא עולם. לא להתייחס להפחדות של רופאים אלא פשוט בתמימות גמורה לזרוק את הכל על בורא עולם

מוטל עלינו לעשות השתדלות רפואית כי זה החיוב.

אבל יסוד ושורש של כל ההצלחה תלויה אך ורק בביטחון הגמור בבורא עולם

ביטחון זה 3 דברים:

1. אין מי שיודע בדיוק את מצבו של החולה ופחד קרוביו והצער שמסביב בדיוק בדיוק כמו הקב"ה

2. אין בעולם מי שאוהב אותנו ורוצה באמת לבוא לעזרתנו כמו בורא עולם יותר מכל הידידים והקרובים.

3. אין בעולם מי שיכול באמת לעזור במצב כמו הקב"ה (לא הרופאים ולא היועצים הם רק שליחים של הקב"ה)

עד כאן עצותיו. והוא המשיך בסיפורים אמתיים שבמציאות מי שמאמין בקב"ה אבל ממש מאמין שאין עוד מלבדו!!! מגיעה אליו ישועה אמיתית .

נזכרתי בעוד משהו קטנטן... תדעי שהקב"ה נותן כוחות שלא ידענו שהם נמצאים.

כשחושבים קדימה אפשר לחשוב יו, איך נעבור את זה? אבל כשמגיעים למצבים קשים מקבלים כוחות מיוחדים שמאפשרים לנו לעבור את הניסיון.

וכשאני מרגישה שכבר נגמר לי הכח אני חושבת לעצמי שאין כזה דבר אין לי כח כי הרי איך אני חיה וחושבת על מצבי כנראה יש לי כח אבל חסר לי עוד המון כח ואז אני אומרת, ה' תן לי כח!! תודה על הכח שיש לי אבל אני צריכה בבקשה עוד!!

וכשאני אומרת את זה אני מרגישה שיש עוד מישהו שסוחב איתי ומוריד מעלי עול כבד.

אני מקווה שלא עייפתי אותך עם כזה מכתב ארוך,

ומתפללת לרפואתך הקרובה והשלימה!

שיהיה לך בכל מצב שמח וקל ותראי את חסד ה' תמיד

מתפללת שבעלך ישרוד את התקופה בקלות

שהילדים יצליחו להמשיך את החיים בחיוך ובשמחה

מתפללת שתראו סייעתא דשמיא בכל רגע ושהכל יעבור כחלום יעוף!

(בהתחלה כשבעלי היה במצב קשה ממש אנשים אמרו לי : "עוד תצחקו על מה שהיה" אמרתי אמן וחשבתי לעצמי שהם פשוט לא יודעים מה המצב כי יש דברים שלא צוחקים עליהם אף פעם!!

ב"ה המצב השתפר מאד והיום אנחנו יושבים בנחת ואני מספרת לבעלי סיפורים שהיו בתקופה הקשה כשהוא לא היה אתנו וזה ממש נחמד ככה לספר ולהיזכר.

השבוע ביקרנו בטיפול נמרץ כדי שבעלי יראה היכן הוא היה, ויבין מה אני מספרת לו כל הזמן. אנחנו לא מאמינים שעברה רק חצי שנה והחלק הקשה מאחורינו)

אז אני מאחלת לך שבאמת הכל יעוף כמו חלום ולא תדעו עוד צער ומכאוב

ותזכו את ובעלך לגדל יחד את הילדים מתוך בריאות אושר ושמחה ותרוו מכולם נחת יהודית אמיתית

 

[זהבי סגל]

אשה יקרה מאד-
שכינה נמצאת למראשותיו של חולה.
גם שקשה ואת בוכה, תבכי לו, הוא לידך. הוא פה.

 

[azsx]

את לא חייבת להיות חזקה, מותר לך גם להיות חלשה, מותר לך לבכות
מותר לך להיות קטנונית... מותר לך גם לשאול 'למה' כי לכל למה יש תשובה
כך שמעתי מחני וינרוט ע"ה שהיא שואלת תמיד למה... למה השם נתן לי חיים היום... למה זכיתי בילדים... בכל הדברים הטובים של החיים...
ולמה גם קיבלתי נסיונות.... כי יש לי שליחות ולסבל שלי יש משמעות..,
כואב לי עליך שאת סובלת, ואני מצטערת בכאבך
ומתפללת שתהיה לך רפואה וישועה בתוך שאר חולי עמו ישראל אכי"ר

 

[כל טוב]

אשה יקרה!
רפואה שלמה!
שתחלימי במהרה!!
הקב"ה בורא רפואות
אין לו מנוס מלהושיע

 

[ה. בקר]

תודה לכל הכותבות.
האמת- ירדו לי דמעות כשקראתי את הדברים.
ובהבזק מחשבה עלה בדעתי שלמעשה כל איזה יכולה לפתוח את האשכול הזה ולהתחזק ממנו. זה יכול להיות אשכול חיזוק. כי אין אישה שאין לה קשיים. דברי חיזוק תמיד מבוקשים. בכל מקרה ובכל מצב.
אז ברגע של קושי, תעלו את האשכול הזה מהעוב, תקראו ותעודדו. תתמודדו.

מחר בבוקר אדפיס את כל האשכול הזה ואביא לה בערב.
מובן שאשוב לעדכן בתגובתה.

ואם יש עוד מישהי שהתחזקה והתעודדה מהאשכול הזה, אז יהא זה זכרי ולזכותי. זקוקה לזכויות האלו המון עכשיו.

תודה לכולן.
אתן מקסימות!

 

[ש. צ. וינמן]

"וראית את אחורי...."

הראה הקב"ה למשה קשר ששל תפילין.
מה זה הקשר של תפילין הזה?? ומה יש לראות בו??

ביאור נפלא בשם הגה"צ ר' חיים פרידלנדר זצ"ל:

מי שמניח תפילין של ראש... אש מקדימה יוצאים שתי רצועות!!
ע"פ קבלה: רצוע אחת כנגד מידת החסד. והרצועה השניה היא כנגד מידה הגבורה.

האם יש קשר בין שתי הרצועות???

תלוי.
תלוי מאיפה אתה מסתכל. אם אתה מסתכל מקדימה - אתה לא רואה שום קשר.
אבל,
אם אתה הולך מאחורה?!

אז אתה פתאום מגלה שיש קשר.
אתה רואה שזה לא סתם שתי רצועות לא קשורות.
יש ביניהם קשר! יש!

קשר של תפילין הראה לעיניו.

הקב"ה הראה למשה שיש קשר. יש קשר אחיד בין מידת החסד למידת הדין. לפעמים יש כל מיני דברים לא מובנים. כל מיני דברים שאנחנו לא מבינים את הקשר שלהם. ואת זה הקב"ה הראה למשה. הוא הראה לו שגם כשיש דין. וגם כשהכל נראה שחור, לא ברור, לא קשור.

מאחורה,
מאחורה, פני הדברים שונים.
זה אותו אב הרחמים שכולו חסד ורחמים!!!

כאן בעולם הזה אנחנו לא רואים מקדימה.
כשאנחנו עומדים מול הדברים כמות שהם.
אנחנו לא רואים את הקשר. רק מאחורה---
רק במבט לאחורה.
אז אנחנו רואים את הקשר.

נ.ב. מונח לי בארנק.
להציץ מידי פעם קדימה ואחורה. ובעיקר ללמעלה.

 

[בתשבע7]

יקרה שלי,
אני מתפללת שה' ישלח לך רפואה שלמה!!
את הבת שלו והוא אוהב אותך!!

*מצרפת לך שיר תפילה / נכתב ע"י אחותי שתחי' שהתמודדה עם מחלה לא פשוטה.


אלוקי.
הנמצא פה איתי
מעל למראשותי
ושומע איתי כל הנבואות
גם הרעות וגם הטובות
וחש כאבי נפשי וגופי
אנא שמע המילים היוצאות מפי
וגם אם הן לא נשמעות בחלל
מקירות ליבי אותם אצעק לא אחדל

אנא
תן בי הכח לעצום עיני
עת הרופא נראה חמור סבר
תן בי הכח לסתום אזני
עת מתאר המחלה כסדר
תן בי הכח להניע שפתי
כי אתה רופאי הנאמן
ומכיר המכונה
ונהירה לך דרך הטיפול הנכונה

אנא
תן בו הדעת ופתח את עיניו
עת מנסה הוא לפתור התעלומה
תן בו הכח ופתח את אוזניו
להקשיב לתלונה עמומה
תן בו הדעת להרים עיניו לשמים
ולהניע שפתיו
כי
אתה הרופא הנאמן
ומכיר המכונה
ונהירה לך דרך הטיפול הנכונה

 

[yudit10]

מי כעמך ישראל!

 

[שירי12]

אישה יקרה!
קטונתי מלכתוב לך מילים.
מבחינתי את במחלקה אחרת של החיים, מחלקה גבוהה יותר, מרוממת יותר, המחלקה של האנשים שמתמודדים.
מסתכלת עלייך מלמטה למעלה ולא מעזה לומר כלום מרוב הערצה. מי אני שאעודד אותך?
הייתי מעזה רק לבקש ללמוד ממך, לקבל ממך ברכה.
ורק לברך אותך בברכת יהודיה פשוטה - שתזכי לרפואה שלמה מאיתו יתברך, כי אבא יכול לעשות הכל!
חזקי ואמצי.

 

[CSDesign]

תודה לכל הכותבות.


ואם יש עוד מישהי שהתחזקה והתעודדה מהאשכול הזה, אז יהא זה זכרי ולזכותי. זקוקה לזכויות האלו המון עכשיו.

תודה לכולן.
אתן מקסימות!

זה היא אמרה או את אומרת?