התייעצות השוני בשידוכים בין פעם להיום

[ויטראז']

את המענה צריך לתת בציבור, לא בסמינר.

אולי גם ההורים צריכים לומר לבת ולהסביר לה שזה לא נורא ואיום אם היא רוצה משהוא שונה

 

[יהודית ק]

כן, אני יודעת מי המורות בסמינר,ואני מעריצה את רובן עד מאוד,
ואת אלו שאני לא מעריצה, זה דוקא בגלל שהם היו נשים כמו מי שביקשת שיהיו מורות.

המורות אמורות לתת מענה גם לעמוקות שבבנות, והשטחיות שבהן, בין כה וכה לא מחפשות מענה.

לא יפה! את לא רוצה אותי ושפריצרית בתור מורות? טוב לפחות את מתכתבת איתנו
ואת לא יודעת כמה אני עמוקה! ורחבה! ועגולה!

 

[anotherית]

אולי גם ההורים צריכים לומר לבת ולהסביר לה שזה לא נורא ואיום אם היא רוצה משהוא שונה

אולי, כל הורה והבחירות שלו. בכל אופן, זה לא תפקיד הסמינר.
וכבר יש גיל בו אי אפשר להאשים את הסמינרים על כל דבר.
צאו מזה.

 

[יהודית ק]

אולי גם ההורים צריכים לומר לבת ולהסביר לה שזה לא נורא ואיום אם היא רוצה משהוא שונה

והסמינר צריך להכין גם בנות כאלה לחיי נישואין זה כן תפקידו.

 

[ויטראז']

אולי, כל הורה והבחירות שלו. בכל אופן, זה לא תפקיד הסמינר.
וכבר יש גיל בו אי אפשר להאשים את הסמינרים על כל דבר.
צאו מזה.

אני דווקא לא מאשימה בכלל את הסמינר
אני מאשימה יותר את ההורים שלא נותנים לילדים חופש דעה
וכופים עליהם דברים שלא מעונינים

 

[כוכב נוגה]

אולי, כל הורה והבחירות שלו. בכל אופן, זה לא תפקיד הסמינר.
וכבר יש גיל בו אי אפשר להאשים את הסמינרים על כל דבר.
צאו מזה.

אז בשביל מה הלכתי ללמוד בסמינר ולא במכללה, אם לא בשביל זה??

 

[ויטראז']

והסמינר צריך להכין גם בנות כאלה לחיי נישואין זה כן תפקידו.

נכון צריך להשחיל מילה בענין
אבל אני חושבת שזה נעוץ בידי ההורים בעיקר
כי אחרי הסמינר הבנות יושבות בבית

 

[ELFISH]

"לא נורא ואיום" זה כמו, לא נורא, אל תבכו על הסכרת, יש אנשים עם סרטן.

זה בדיוק החינוך היום, וזה מה שגרוע.

מה שצריך (ומה שמפחיד מאד את נשות החינוך) זה להציג עולם מורכב. לשים על השולחן ערכים נוספים ואחרים ולא פחותים. לומר באומץ שאדם צריך להיות מסופק, עם הערכה עצמית, עם עשיה, שיהיה לו כיף לקום בבוקר ושימלא את שעותיו בדברים שהוא טוב בהם. שה' נתן כשרונות שבל תשחית לא להשתמש בהם (אמרי אמת ואמירה דומה מהחפץ חיים) שהשליחות בעולם שונה בין אדם לאדם, ויש אנשים השליחות שלהם היא במשרד עו"ד או בבית תוכנה או בנגריה.

במקום זה מסבירים (לבנות!!) שאף אחד לא יוצא מהכולל בגלל פרנסה, ויש בתורה המוווון שטחים ואפשרויות, מי שלא יכול ללמוד בעיון יכול ללמוד בקיאות! וכל אחד מוצא את הדרך שלו להיות אברך! ויש סיעתא דשמיא ואם רק רוצים הכל מסתדר.
לא מזכירים אפילו במשפט שיש מי שה' לא רוצה שיהיה אברך. שהמטרה שלו בעולם זה להיות איש מקצוע מעולה בתחומו. שהבית שלו לא פחות טוב, חשוב ורוחני מהשכן שבכולל.

זה מה שצריך היום לומר לבנות, ורק זה מה שיפתור את הבעיה, הגולם הזה שיצרנו במו ידינו. חינוך לדרך חיים בלתי אפשרית. לא בגלל שאין כסף, זה החלק הכי פחות מענין וניתן לפתרון עם מקצוע מכניס. לא בגלל שצריך "להקריב" בשביל בעל אברך. זה כבר מזמן לא כל כך קשה וכולם משתוקקות להקריב, רק אין מה ולמי.

בגלל שאין בעולם ציבור שמוסלל בצורה כל כך מוחלטת לדרך חיים אחידה שמתאימה למיעוט מתוכו. דרך חיים שמוחקת כשרונות, אופי, נטיות לב, צורת חשיבה ורצונות ברוכים ועשיה שמתאימה לנפש האדם. דרך חיים שתקוותם של אלפים היא לאיזה שביב משרה של משיב סדר ג' ישיבה קטנה, כי חייהם אינם חיים וימיהם עוברים בציפיה עקרה למשהו שישתנה.

ועכשיו תסבירו שוב שהרבנים, וגדולי הדור, ויש הרבה אברכים מאושרים. הכל נכון. רוצים לפתור את בעית מאות המבוגרות הקיימות והאלפים שתתווספנה אליהן בשנים הבאות? רק זה הפתרון.

 

[yitzhak123]

"לא נורא ואיום" זה כמו, לא נורא, אל תבכו על הסכרת, יש אנשים עם סרטן.

זה בדיוק החינוך היום, וזה מה שגרוע.

מה שצריך (ומה שמפחיד מאד את נשות החינוך) זה להציג עולם מורכב. לשים על השולחן ערכים נוספים ואחרים ולא פחותים. לומר באומץ שאדם צריך להיות מסופק, עם הערכה עצמית, עם עשיה, שיהיה לו כיף לקום בבוקר ושימלא את שעותיו בדברים שהוא טוב בהם. שה' נתן כשרונות שבל תשחית לא להשתמש בהם (אמרי אמת ואמירה דומה מהחפץ חיים) שהשליחות בעולם שונה בין אדם לאדם, ויש אנשים השליחות שלהם היא במשרד עו"ד או בבית תוכנה או בנגריה.

במקום זה מסבירים (לבנות!!) שאף אחד לא יוצא מהכולל בגלל פרנסה, ויש בתורה המוווון שטחים ואפשרויות, מי שלא יכול ללמוד בעיון יכול ללמוד בקיאות! וכל אחד מוצא את הדרך שלו להיות אברך! ויש סיעתא דשמיא ואם רק רוצים הכל מסתדר.
לא מזכירים אפילו במשפט שיש מי שה' לא רוצה שיהיה אברך. שהמטרה שלו בעולם זה להיות איש מקצוע מעולה בתחומו. שהבית שלו לא פחות טוב, חשוב ורוחני מהשכן שבכולל.

זה מה שצריך היום לומר לבנות, ורק זה מה שיפתור את הבעיה, הגולם הזה שיצרנו במו ידינו. חינוך לדרך חיים בלתי אפשרית. לא בגלל שאין כסף, זה החלק הכי פחות מענין וניתן לפתרון עם מקצוע מכניס. לא בגלל שצריך "להקריב" בשביל בעל אברך. זה כבר מזמן לא כל כך קשה וכולם משתוקקות להקריב, רק אין מה ולמי.

בגלל שאין בעולם ציבור שמוסלל בצורה כל כך מוחלטת לדרך חיים אחידה שמתאימה למיעוט מתוכו. דרך חיים שמוחקת כשרונות, אופי, נטיות לב, צורת חשיבה ורצונות ברוכים ועשיה שמתאימה לנפש האדם. דרך חיים שתקוותם של אלפים היא לאיזה שביב משרה של משיב סדר ג' ישיבה קטנה, כי חייהם אינם חיים וימיהם עוברים בציפיה עקרה למשהו שישתנה.

ועכשיו תסבירו שוב שהרבנים, וגדולי הדור, ויש הרבה אברכים מאושרים. הכל נכון. רוצים לפתור את בעית מאות המבוגרות הקיימות והאלפים שתתווספנה אליהן בשנים הבאות? רק זה הפתרון.

כל מילה פנינה!

הלוואי שהיה אומץ לאנשים ליישם את הדברים הכל כך נכונים הללו.

 

[xyzw]

אז בשביל מה הלכתי ללמוד בסמינר ולא במכללה, אם לא בשביל זה??

כי במכללה יש סיכויים גבוהים יותר שתצאי אחרת ממה שההורים שלך חנכו אותך, לעומת הסמינר.
תפקיד ההורים לחנך, תפקיד הסמינר לשמור.

 

[גלבוע]

כן, אני יודעת מי המורות בסמינר,ואני מעריצה את רובן עד מאוד,
ואת אלו שאני לא מעריצה, זה דוקא בגלל שהם היו נשים כמו מי שביקשת שיהיו מורות.

המורות אמורות לתת מענה גם לעמוקות שבבנות, והשטחיות שבהן, בין כה וכה לא מחפשות מענה.

אני לא חושבת שזה עניין של עומק ורדידות.
אני הייתי מהעמוקות (מפתיע את כל מי שמכיר אותי מפרוג ) וההכנה שהכינו אותי בסמינר, ברוב הדברים, לא תאמה בכלל את האתגרים שפגשתי בתכל'ס בחיים.

 

[ויטראז']

כל מילה פנינה!

הלוואי שהיה אומץ לאנשים ליישם את הדברים הכל כך נכונים הללו.

אנשים פוחדים כי הקהילה ישר מקטלגת אותם לפחות טובים רדודים שטוחים
אבל אני רוצה לראות את הראשון שיעשה את זה
יוריד את רף הכסף (אם בכלל)
ויאמר לבת שלו תראי מה' איש לאישה בואי נחפש
משפחה טובה בחור בעל מידות וכו'
ואני בטוחה שהיא תיהיה מאושרת אין לי ספק
כי מה שההורים משדרים זה מה שהילדים מקבלים

 

[anotherית]

אני לא חושבת שזה עניין של עומק ורדידות.
אני הייתי מהעמוקות (מפתיע את כל מי שמכיר אותי מפרוג ) וההכנה שהכינו אותי בסמינר, ברוב הדברים, לא תאמה בכלל את האתגרים שפגשתי בתכל'ס בחיים.

נכון. אבל מהיום ועד מאה ועשרים הסמינר אשם? לא.
יש גיל בו צריך לקחת אחריות על עצמינו.

 

[גלבוע]

נכון. אבל מהיום ועד מאה ועשרים הסמינר אשם? לא.
יש גיל בו צריך לקחת אחריות על עצמינו.

האשמתי מישהו?

ואגב, אני מדברת על התמודדויות בטווח של חמש שנים נגיד אחרי הסמינר, ואפילו פחות.
לא ביקשתי מהסמינר שיעזור לי לחנך את המתבגרים שלי היום
ובנושאים שכביכול דיברו עליהם בסמינר, אבל במנותק לגמרי מהשטח.
ככה שאם לכזה טווח לא נותן מענה, אז יש בהחלט מקום לבדוק מה הוא כן נותן.

 

[ויטראז']

נכון. אבל מהיום ועד מאה ועשרים הסמינר אשם? לא.
יש גיל בו צריך לקחת אחריות על עצמינו.

קשה לבנות לקחת אחריות עם ההורים לא נותנים גיבוי

 

[anotherית]

אם הבנתי נכון, אז ככה.

יש בחורות שדורשות הכל מהבחורים, בעוד הן עצמן מכייפות.
הבחורים דורשים מדי הרבה, יפות, כסף, עבודה וכישרון, בעוד הם עצמם מחממים את הכיסאות.

הזוגות הצעירים שסוחטים את ההורים, והם טסים לחו"ל.

ההוא שמתחתן ומצהיר שרוצה ללמוד, ובסוף לא לומד.
ההיא שחושבת שהתחתנה עם ר' עקיבא אייגר, ומגלה בחור אנושי לגמרי עם רצונות ורגשות.

ההיא שמתחתנת עם ר' עקיבא אייגר והופכת אותו להייטקיסט.
ההוא שמתחתן עם הרבנית קנייבסקי ולוקח אותה לפראג.

ההורים שלא מקבלים את זה שהבת רוצה בחור עובד.
ההורים שלא מוכנים לשלם בשביל שהבת תקבל תלמיד חכם.

ההורים שלא מוכנים לשלם ודורשים תלמיד חכם.

ההוא שרוצה גם את הכסף של ההורים וגם את הכסף של הבחורה.
ההיא שרוצה רק את של ההורים, ומזבזבת את שלה.


ואם נאמר את האמת, גם בעולם קטן והומוגני כשלנו יש בחירה והטרוגניות.


ויש מי שהנישואין מפריחים אותה, ויש מי שמבריחים אותה.

יש זוגות שמתחתנים שטחיים ועושים עבודה אמיתית,
ויש זוגות שמתחתנים אברכים ולא נשאר מזה כלום.

יש בחורות שבילו כל החיים, התחתנו והתרצנו.
ויש בחורים שלא בילו כל החיים והתחילו לבלות.

יש בחורות איכותיות שרוצות בעל חצי יום.
ויש בחורים שטחיים שלא דורשים כסף.

יש בחורות שטחיות שרוצות בעל לומד.
ויש בחורים טובים שרוצים שלוש דירות.

וכל מקרה לגופו.

 

[anotherית]

האשמתי מישהו?

ואגב, אני מדברת על התמודדויות בטווח של חמש שנים נגיד אחרי הסמינר, ואפילו פחות.
לא ביקשתי מהסמינר שיעזור לי לחנך את המתבגרים שלי היום
ובנושאים שכביכול דיברו עליהם בסמינר, אבל במנותק לגמרי מהשטח.
ככה שאם לכזה טווח לא נותן מענה, אז יש בהחלט מקום לבדוק מה הוא כן נותן.

נכון, הגבתי לניקים אחרים על חשבונך

 

[anotherית]

קשה לבנות לקחת אחריות עם ההורים לא נותנים גיבוי

וקשה להיות בני אדם בעולם כל כך הזוי.
אבל אין ברירות לפעמים.

 

[כוכב נוגה]

כי במכללה יש סיכויים גבוהים יותר שתצאי אחרת ממה שההורים שלך חנכו אותך, לעומת הסמינר.
תפקיד ההורים לחנך, תפקיד הסמינר לשמור.

לא. כי שם אין מקום לדבר הזה ולא נותנים את הכלים שצריך בשביל להתחתן.
בה' ו' יש להם אחריות גדולה על הבנות איך הן יבנו את הבית שלהן.

 

[יענקף]

"לא נורא ואיום" זה כמו, לא נורא, אל תבכו על הסכרת, יש אנשים עם סרטן.

זה בדיוק החינוך היום, וזה מה שגרוע.

מה שצריך (ומה שמפחיד מאד את נשות החינוך) זה להציג עולם מורכב. לשים על השולחן ערכים נוספים ואחרים ולא פחותים. לומר באומץ שאדם צריך להיות מסופק, עם הערכה עצמית, עם עשיה, שיהיה לו כיף לקום בבוקר ושימלא את שעותיו בדברים שהוא טוב בהם. שה' נתן כשרונות שבל תשחית לא להשתמש בהם (אמרי אמת ואמירה דומה מהחפץ חיים) שהשליחות בעולם שונה בין אדם לאדם, ויש אנשים השליחות שלהם היא במשרד עו"ד או בבית תוכנה או בנגריה.

במקום זה מסבירים (לבנות!!) שאף אחד לא יוצא מהכולל בגלל פרנסה, ויש בתורה המוווון שטחים ואפשרויות, מי שלא יכול ללמוד בעיון יכול ללמוד בקיאות! וכל אחד מוצא את הדרך שלו להיות אברך! ויש סיעתא דשמיא ואם רק רוצים הכל מסתדר.
לא מזכירים אפילו במשפט שיש מי שה' לא רוצה שיהיה אברך. שהמטרה שלו בעולם זה להיות איש מקצוע מעולה בתחומו. שהבית שלו לא פחות טוב, חשוב ורוחני מהשכן שבכולל.

זה מה שצריך היום לומר לבנות, ורק זה מה שיפתור את הבעיה, הגולם הזה שיצרנו במו ידינו. חינוך לדרך חיים בלתי אפשרית. לא בגלל שאין כסף, זה החלק הכי פחות מענין וניתן לפתרון עם מקצוע מכניס. לא בגלל שצריך "להקריב" בשביל בעל אברך. זה כבר מזמן לא כל כך קשה וכולם משתוקקות להקריב, רק אין מה ולמי.

בגלל שאין בעולם ציבור שמוסלל בצורה כל כך מוחלטת לדרך חיים אחידה שמתאימה למיעוט מתוכו. דרך חיים שמוחקת כשרונות, אופי, נטיות לב, צורת חשיבה ורצונות ברוכים ועשיה שמתאימה לנפש האדם. דרך חיים שתקוותם של אלפים היא לאיזה שביב משרה של משיב סדר ג' ישיבה קטנה, כי חייהם אינם חיים וימיהם עוברים בציפיה עקרה למשהו שישתנה.

ועכשיו תסבירו שוב שהרבנים, וגדולי הדור, ויש הרבה אברכים מאושרים. הכל נכון. רוצים לפתור את בעית מאות המבוגרות הקיימות והאלפים שתתווספנה אליהן בשנים הבאות? רק זה הפתרון.

הדברים נכוחים ונכונים מאד, אך פחות קשורים לבעיית השידוכים, ויותר קשורים לבעיות ה'שלום בית' בהמון בתים...
לא זכור לי - בתור בחור בשידוכים - שנשאלתי אי פעם על ידי אי מי - האם בכוונתי להשאר בכולל לאורך ימים ושנים.
וגם אם כן - אין זו בעיה קשה במיוחד לומר שבנקודת הזמן הזו הוא מתכונן להשאר בכולל.

ולאלו שאינן מסכימות עם הדברים - בואו ונערוך ניסוי מחשבתי:
תארו לעצמכן שמגיל 13 אתן חייבות לשבת מול מחשב כל היום, עשר שעות ביום, ולתכנת מבוקר ועד ערב, והבחורים יקבלו הטפות מדי יום, שתפקידה של בחורה בחיים הוא להיות מתכנתת, ורק אם נשותיהן תהיינה מתכנתות, בעליהן יקבלו עולם הזה וגם עולם הבא...
מה תרגשנה, אם לאחר עשר שנים רצופות מול המחשב, הבחור יתבע מכן להתחייב להיות מתכנתת כל החיים?