התינוקת בוכה הרבה- עזרתכן הדחופה!

[ארבע]

לא לדחות טיפול! לגיל הרך ולינקות משמעות אדירה מבחינת עיצוב האישיות והבריאות הנפשית.
שולחת לך כוחות ומתפללת בשבילך ובשביל בתך להכי טוב שאפשר.

אמאלה, כזה סיפור מוריד ממני ממטרים.

 

[סטאזרית]

בלי להסיט את הנושא - זה כבר מסקנה מוטעית.
יש המון מטפלות מקסימות שמשקיעות את כל הנשמה בילדים ומתעסקות רק איתן!!!

נכון מאד!!!
כמו בכל תחום - יש ויש, אלא שכאן חובה עלינו האמהות להיות עם יד על הדופק - אלו דיני נפשות ממש!!!
מזדהה איתך מאד - את בני הגדול שלחתי למטפלת מסוימת מגיל 4 חודשים. רק כשהיה בן שנה ועדיין לא זחל - גילינו שהיא לא מוציאה אותו בכלל מהעגלה (8:00-15:30)!!! (הבית שלה מאד מאד נקי והיא טענה עד גיל שנה שהוא על הריצפה עם מכנסי זחילה שלה ולכן מכנסיו נקיים כמו בבוקר) לא יכולנו לדעת שרע לו - כי הוא טיפוס כזה שמבחינתו - טוב לו בכל מצב

את ביתי אני שולחת כיום למטפלת פרטית ומקסימה שאוהבת את הילדים ומטפלת בהם במסירות ובשמחה. גם המטפלת הזו מאד עמוסה אבל בכל רגע פנוי שבו היא לא מחליפה או מאכילה- יש תינוק תורן על הידיים שלה. הילד מרגיש שהאופציה הזו קיימת וממילא לא דורש זאת נון-סטופ. החיסרון היחיד הוא המחיר הגבוה...
כשביתי היתה בת 5 חודשים נפתח משפחתון והיתה לי אפשרות לשלוח אותה, אבל אחרי שהמטפלת במשפחתון אמרה לי בטלפון שהיא מאד מבקשת להביא את הילדה לא לפני 8:00 ולקחת לא יאוחר מ15:00 (השעות הרשמיות 7:00-16:30) כי אחרת היא כבר מקיאה מלראות את הילדים כ"כ הרבה שעות- ברחתי מזה כמו מאש

אני משלמת מחיר גבוה מאד שנוגס רציני במשכורת, אבל כשבצהריים אני מקבלת ילדה עם חיוך על הפנים, מוחאת כפיים לקצב המוזיקה שברקע- אני שוכחת מהארנק
(לא מתכוונת לתת מוסר או יעוץ - כל אחד ויכולותיו)

 

[תדמית]

סטז'ארית יקרה!
הלוואי ויכולתי. אני חייבת לעבוד, ואין לי להוציא אפילו לא שקל נוסף. לא השגתי תמ"ת שנה שעברה כי הבת שלי עוד לא נולדה.
אגב, התמ"ת הזה זה שערוריה אחת גדולה...
וגם כך אני משלמת מחצית ממשכורתי למטפלת.
ה' יודע שאין לי ברירה.
והוא בטוח שומר וישמור עליה, כמו שרק הוא יכול.

 

[מירי קוגלמן]

נכון ה' שומר אבל עלינו לעשות מקסימום השתדלות

(את מזכירה לי שלאור כל מיני מקרים לאחרונה בביתר דיברתי עם ביתי בת ה6 שצריך להיזהר מאנשים ואם קורה משהו לצרוח ולברוח אז היא אומרת לי יש לי רעיון- ה ישמור עלי)

 

[גיטי 123]

תגלי לנו איפה את גרה- שאין שם מטפלות זמינות חילופיות?

 

[תדמית]

לא נעים לי שהמטפלת הנוכחית שלה תזהה אותי. אין לי בעיה באישי לומר לכן. ואם מישהי מכירה מטפלת טובה- שפשוט תאמר לי איפה

 

[גלגלים]

אולי תכתבי רק עיר? כדי שנוכל לכוון אותך.
הסיפור שלך מאד נוגע ללב

 

[חדוי פלבני]

פשוט מזעזע! לקרוא ולא להאמין...
תמשיכי להפוך את העולם ולחפש מטפלת חמה יותר שתרגיע אותה! שלא תסחוב את הטראומה הלאה.

לגבי טיפול, יש משהו פשוט שאת יכולה לעשות. זה נשמע מוזר, אבל מניסיון אישי - זה עובד.
תדברי עם הבת שלך! תסבירי לה במילים הכי פשוטות שהיא היתה אצל מטפלת לא טובה שהכאיבה לה, אבל זה נגמר, והיום היא במקום טוב. כל בוקר תגידי לה שתחזרי בצהריים ושיהיה לה היום יום טוב.
תינוקות מבינים יותר ממה שנדמה לנו... בגלל זה יכולות בהחלט להיות טראומות בגיל הזה, אבל בגלל זה גם אפשר לטפל ולעזור. לבן שלי השיטה הפשוטה הזו עזרה - בגיל 4 חדשים הוא היה עושה תנועות מאד חדות עם הראש, זה היה ממש מבהיל. רופאה של טיפת חלב הסבירה שיש לו טראומה מהלידה - הוא נולד בניתוח חירום והיה צריך חמצן - ושהוא פשוט רוצה להרגיש שהוא חי. היא ישבה איתו 10 דקות רצופות והסבירה לו שהוא חי ובריא ושהוא לא צריך לבדוק את זה כל הזמן. מאותו רגע התנועות החדות הפסיקו!!! ראיתי את ההבנה הזו בעוד מקרים.
ומה שבטוח, זה לא מזיק...

כך בדיוק היה לי עם הגדול שנולד בניתוח קיסרי, ובתור תינוק קטן היה מפחד נורא מהחושך.
הוא לא היה נרדם בלי אור, והוא היה קטן ממש!
והרופאה הסבירה לי בדיוק כך שיש לו טראומה מהלידה... ודיברנו איתו המון, שעכשיו טוב לו והוא חי, נושם וכו' וזה שיש חושך זה רק לילה וכו'...עד שהרגשנו ממש שהוא נרגע.
ב"ה היום הוא ישן טוב.....(בן 3)

 

[תדמית]

אני אכתוב לך בפרטי, אם את רוצה.

 

[שש]

אני מכירה מישהי שהבן שלה היה בוכה מאד הרבה גם בבית. היא לקחה אותו לטיפול בשיטת מח אחד שם עלה שהוא נרתע מחפצים פרוותיים. מתברר שלמטפלת יש ילד עם חריגות מסוימת ובשבילו יש לה בבית חתול והתינוק פשוט מפחד ממנו מאד כיון שהמטפלת לא רצתה לותר על החתול (כי טובת הילד שלה קודמת) היא הוציאה את הילד ממנה והוא נרגע פלאים.
שוה לנסות את השיטה
יעל

 

[חנון]

שאלת מי פה לא נורמלי.. סליחה שאני אומרת,
אין פה אף צד בסיפור הזה..
להרוס פרנסה מול דיני נפשות, מה יותר נורא?
מטפלת כזו צריכה להבדק מיד האם מדובר *רק* בהזנחה או גם בהתעללות.
אם מדובר בהתעללות היא צריכה למצוא את עצמה מאחורי סורג ובריח.
ובכל מקרה, לא לקבל ילדים יותר!! לא עוד יום אחד!!
צריך לדבר עם רווחה, רשויות, רב שכונה לפחות.

הילדים הגיעו לכם כל כך בקלות שאתם מפקירים אותם בידיים לא בטוחות???
כסף בא וכסף הולך אבל הנפש של הילד שנהרסת ללא תקנה, את זה אי אפשר להחליף!!!

בראש מילה תודה! תודה! אני אנסה.גם כך אני מדברת אליה המון. אני מבטיחה לעדכן.
לגבי העניין של המטפלת- היא נראית לי לא בדיוק בסדר בעצמה. אולי טראומה מלהיות בת של ניצולת שואה. מספיק יש לה חיים קשים, היא גם גרושה, וכו'. לכן לא כ"כ רציתי להרוס לה, למרות הכעס הנורא שלי עליה. אני מקווה שההורים יתעוררו.

כל הסיבות שהמטפלת לא בסדר, איך למען ה' הורים ממשיכים לשלוח אליה???
אני מכירה מטפלת מסורה מאוד בבני ברק [בפרופיל שלך ראיתי שאת מאזור המרכז...] אבל אני לא יודעת אם היא עדיין מקבלת תינוקות וגם כשהיא קיבלה היא לא לקחה יותר מ-2-3 ילדים כשהיא אומרת שיש לה לשמור גם את הילד שלה והיא צריכה לתת את המקסימום, אולי תסבירי לה את הענין וחד פעמי אותך היא תקבל

 

[גלבוע]

בראש מילה וצקצוק, זה ממש לא מוזר.
זה אחד הכלים הכי טובים שהשם נתן לנו , האמהות.

מומלץ לכל אחת!

 

[גלבוע]

הילדים הגיעו לכם כל כך בקלות שאתם מפקירים אותם בידיים לא בטוחות???
כסף בא וכסף הולך אבל הנפש של הילד שנהרסת ללא תקנה, את זה אי אפשר להחליף!!!

עם העיקרון, סביר להניח, כולם מסכימים.
לפעמים זה מסובך לבצע את זה בשטח, למשל כשאין כיסוי אפילו לטיטולים ולמטרנה.

 

[תדמית]

אני לא מב"ב בכל מקרה. אבל תודה.

 

[bracha]

זה מספיק גרוע מאד מאד.

סליחה, למה את מוציאה דברים מהקשרם?
איפה ראית שכתבתי שזה לא גרוע?

זה גרוע מאד מאד!!! אבל פיזית.

אני התיחסתי לסיפור של הטראומה לא לסיפור של המטפלת!!!!

ילד שלא מספיק מטפלים בו, לא מחליפים לו, או לא שומרים עליו מספיק זה גרוע ואפילו מסוכן וצריך להוציא את הילד משם כמה שיותר מהר.

אבל זה לא עושה טראומה לילד. ולכן היא לא צריכה להבהל ולרוץ לפסיכולוג.

 

[מלפפון]

תדמית, את מתארת מצב של אין ברירה. ליבי ליבי עלייך.

במקום שיש אפשרות לבחור בין מטפלות, חובה על האמא להיות נודניקית.
אני אמא נודניקית. שואלת את המטפלת לפרטי פרטים מה הוא אכל, אם הוא כבר מתקדם בזחילה, וכן, אם הוא עושה הרבה בטיטול.

המטפלת של הבן שלי מדהימה, ואני יודעת את זה גם מהבת הקודמת שהיתה אצלה, אבל האופי הנודניק גורם לי להתעניין בילד לא רק כי אני חושדת בה או בודקת אותה. אלא כי הוא נמצא שם חלק נכבד מסדר יומו, עם ילדים אחרים, חשוב לי לדעת איך הוא מתקדם, של מי הוא חבר, אם הוא מרביץ או טיפוס 'חנון' שמרביצים לו.

המטפלת יודעת שאני סומכת עליה בעיניים עצומות, אבל נודניקית. יום אחד נתתי לה את המצלמה כדי שתצלם אותו משחק עם הילדים, כי עניין אותי לראות אותו בחברת ילדים. הוא התינוק שלי, ואני עוקבת אחר התפתחותו. נהנית לדעת מה עבר עליו במשך היום, ורוצה לדעת שטוב לו.

ילדים הם חסרי אונים. אין להם יכולת לומר במילים את מה שהם מרגישים. אם ילד נמצא בעגלה יותר משעתיים זו התעללות. ומי שלא מסכימה איתי, שתנסה לשבת שעתיים כל יום ערנית, בתור לקופ"ח (מעניין שם, אז מה הבעיה?..).

אני לא מצפה מהמטפלת שהילד יחזור מצוחצח, ואני כל הזמן אומרת לה שעדיף לי פנים מלוכלכות וילד מטופל וחייכן. אם אין לה זמן לשטוף פנים כי היא עסוקה בלשיר עם הילדים, אני בעד.

במקביל, תמיד אדאג לתגמל את המטפלת, אחמיא לה על כל דבר, אשלח לה משלוח מנות גדול עם ברכה חמה, ואני אפילו מתייעצת איתה אם הוא משפשף את האוזן, והיא מרגיעה אותי שזו לא דלקת אלא פצע..

הילד נמצא בוקר שלם במקום, אין לו דרך לבטא את עצמו, זה התפקיד הראשון והעיקרי של האמא לדעת שטוב לו, להתעניין. במקרה של אמא נודניקית, לא יכול להיות שילד לא יטופל, כי המטפלת יודעת שהאמא שואלת כמה הוא זחל, וביום הבא היא תשים לב כדי לדווח לאמא.

בלי חשדנות, עם הרבה הערכה למטפלת, ועם הרבה הרבה התעניינות.

 

[mig]

סליחה, למה את מוציאה דברים מהקשרם?
איפה ראית שכתבתי שזה לא גרוע?

זה גרוע מאד מאד!!! אבל פיזית.

אני התיחסתי לסיפור של הטראומה לא לסיפור של המטפלת!!!!

ילד שלא מספיק מטפלים בו, לא מחליפים, או לא שומרים עליו מספיק זה גרוע ואפילו מסוכן, פיזית וצריך להוציא את הילד משם כמה שיותר מהר.

אבל זה לא עושה טראומה לילד.

הבנתי שהתכוונת לומר שהיא אולי לא התעללה אלא "רק" הזניחה.
זה יכול להיות גרוע לפעמים באותה מידה!! (אני לא אספר לך מה קרה לבן שלי כשהייתה לו בייביסיטר חמודה (באמת!) שאהבה והאכילה ו"רק" לא שמה לב והוא נותר שעות עם טיטול לא נקי...) ואם כזה דבר חוזר על עצמו?

אני לא מתמצאת בענייני טראומות בגיל הינקות והשפעתן על המשך החיים, אבל הזנחה גם היא יכולה להוות טראומה בהרבה סיטואציות.

 

[תדמית]

גם אני כזאת. הבאתי לה משלוח מנות, אני מפרגנת לה, אני מתקשרת כל יום לשאול אם הבת של בסדר, מה היא אכלה, כמה היא בכתה, עם מי היא שיחקה .בחיים לא שולחת אותה אפילו עם חום של 7.5. אני בסך הכל מבקשת מישהי שתטפל בה. לא יותר. שתאהב אותה. רק קצת.

 

[bracha]

הבנתי שהתכוונת לומר שהיא אולי לא התעללה אלא "רק" הזניחה.
זה יכול להיות גרוע לפעמים באותה מידה!! (אני לא אספר לך מה קרה לבן שלי כשהייתה לו בייביסיטר חמודה (באמת!) שאהבה והאכילה ו"רק" לא שמה לב והוא נותר שעות עם טיטול לא נקי...) ואם כזה דבר חוזר על עצמו?

אני לא מתמצאת בענייני טראומות בגיל הינקות והשפעתן על המשך החיים, אבל הזנחה גם היא יכולה להוות טראומה בהרבה סיטואציות.

נכון, זה מה שהתכוונתי לומר, שאם היא "רק" הזניחה, אז הענין טופל, והילדה כבר לא אצלה ולכן היא יכולה להרגע.
ואלו היו המילים הראשונות שכתבתי לה שם "את צריכה להרגע".



לפעמים צריך לקרוא את כל ההודעה ולא רק לדלות ממנה המשפטים שלא נראים לנו...

 

[סטאזרית]

סטז'ארית יקרה!
הלוואי ויכולתי. אני חייבת לעבוד, ואין לי להוציא אפילו לא שקל נוסף. לא השגתי תמ"ת שנה שעברה כי הבת שלי עוד לא נולדה.
אגב, התמ"ת הזה זה שערוריה אחת גדולה...
וגם כך אני משלמת מחצית ממשכורתי למטפלת.
ה' יודע שאין לי ברירה.
והוא בטוח שומר וישמור עליה, כמו שרק הוא יכול.

תדמית,

שלא תביני לא נכון- אני הכי מזדהה איתך בעולם, דווקא משום שהייתי במצב הזה כבר- כשבני הגדול היה אצל מטפלת ממש לא טובה (ומה שכתבתי עליה בהודעה הקודמת היה קצה הקרחון- למרות שהתעללות פיזית לא היתה שם)
חבל שאת לא מירושלים - המטפלת של הבת שלי בטוח היתה עושה לך מחיר טוב אחרי שהיא תשמע מה שעברת

והתמ"ת- זו באמת שערוריה, אני אמא עובדת במשרה כמעט מלאה ושני ילדי במסגרות פרטיות...
גם הבן הגדול שלי כיום בגן, שאינני מתלהבת מאד מהרמה הלימודית, ומרמת היצירות וההפעלות (זו היתה ברירת המחדל היחידה)
אבל הגננת מדהימה ומסורה, לילד זו פשוט פינה חמה נוספת חוץ מהבית- הוא אוהב את הגן (הלא מפתח, הלא רחב דיו, הלא יוצר, הלא מקנה...) ואוהבים אותו, ותכלס- זה העיקר!