בקשה זה אתה שתפסת היום את הדלת של הרכבת הקלה לאישה שרצה?

מצב
הנושא נעול.
המסקנה היחידה המוחלטת היא שכל אחד מחליט כאן לפי נקודת המבט שלו.
ולכן אין לזה ערך אבסולוטי.
אולי נקודה למחשבה והערה יפה. לא יותר.

ממש לא מרגיש לי שזאת המסקנה :). הלכות בין אדם לחברו זה מידי "אש" בשביל לצאת עם כזו. אני בכל אופן אנסה לברר את זה- כדי לדעת לפחות לא לכעוס על מישהו שעושה את זה לידי...
 
שאלתי דיין (מבית הדין הישר והטוב) ואמר לי שברור שאין כאן גזל.
יש כאן ודאי (האדם שרץ ויפסיד) מול ספק (שאנשים יפסידו בגלל האולי חצי דקה של המתנה)
מעבר לכך הוא התפלא על השאלה,
איך יתכן שאדם יכול לראות מישהו רץ ולאטום את ליבו ולא לעצור את האוטובוס.
 
שאלתי דיין (מבית הדין הישר והטוב) ואמר לי,
ברור שאין כאן גזל.
יש כאן ודאי (האדם שרץ ויפסיד) מול ספק (שאנשים יפסידו בגלל האולי חצי דקה של המתנה)
מעבר לכך הוא התפלא על השאלה,
איך יתכן שאדם יכול לראות מישהו רץ ולאטום את ליבו ולא לעצור את האוטובוס.
מעניין מי הדיין כי אני הייתי מגדיר את זה אחרת
ישפה וואי שאנשים יתעכבו
מול ספק שהבן אדם הרץ חשוב לו שש דקות

בכל מקרה התחבורה הציבורית ממש לא מדויקת - הנהגים יוצאים מתי שמתחשק להם
ממש לו נכון ביחס לרכבת
מנסיון
בלת''ק
ואם זו הייתה אשתך שרצה גם לא היית מעוניין שיתפסו לה את הדלת????
הייתי מעוניין
אבל אם היו שואלים אותי מה לעשות
הייתי אומר שלא
זה נכון ...
לא יודע אם לגבי רכבת הקלה...
אז נעים להכיר
צריך לומר: מוויתור אף פעם לא מפסידים! (רא"ל שטיינמן)
נכון בחשבון של אדם מול עצמו


עכשיו רק כמה מילים
כידוע שיש שתי טקטיקות לשמור את הדלת
אחת פשוט ללחוץ על הכפתור שניה לפני שהנהג סוגר
ואז הבן אדם כנראה יצליח להשתחל פנימה
זו דרך לגיטימית בעיני
כיוון שזה חלק מהמהלך התקין של הרכבת
השניה לתפוס את הדלתות בכוח
מישהי/ו כתב בשם דיין שזה ספק
אז כנראה הוא לא העמיד את הנתונים נכון
זה וודאי שאנשים יתעכבו
עוד עניין
רבים דיברו על המערכת האוטומטית של הרמזורים
וכל מי שנוסע ברכבת יודע שהיא לא פועלת בכל מקום
אבל גם במקומות שהיא פועלת יש הבדל משמעותי אם הנהג מאט ומגיע כמעט לעצירה ורק אז המערכת מזהה אותו
לבין נסיעה חלקה
דבר נוסף
הקטע של חסד וכל זה
יש בן אדם שאני כבר תקופה ארוכה מאכיל אותו
אולי אני אקח מהמקרר שלכם אוכל בשבילו שלא תיזרקו
או רק שקל אחד מכל אחד מהאנשים פה
כי בשבילכם זה רק שקל ובשבילו זה חיים?
דבר נוסף
הרבה כתבו שלפגישה חשובה לא יוצאים ברגע האחרון
ויש על זה שלוש תשובות
הראשונה שמי שיש לו ילדים יש לו גם אילוצי בייביסיטר/מטפלת/מעון ולא תמיד יש לו את הפריווילגיה לצאת מוקדם
השניה שיש רבים שאת כל זמן הרזרבה הם בזבזו על אוטובוסים פנימיים
השלישית שמה עם בן אדם שלא מפסיד פגישה חשובה
רק מחכה 25 דק לאוטובוס או הולך רבע שעה ברגל בגלל שעיכבו לו את הרכבת גם עליו יש לכם שאלה למה הוא לא יצא מוקדם
דבר כמעט אחרון
הרבה שאלו למה מי שהגיע בזמן לרכבת קודם למי שאיחר
נראה לי שאם שואלים את זה ככה התשובה טמונה בשאלה
ועוד משהו לפני סיום אנשים ציירו אותי כאילו תקפתי מישהו
אז תשימו לב לנוסח לא כתבתי שאני לא סולח
לא שאני כועס
טיפה בתסכול וזהו


דבר אחרון
הרבה באו אלי כמי ששונא חסד
ונמצא בפוזיציה
אז ככה כולנו בפוזיציה
והשאלה האם גם בפוזיציה השניה הייתי מגיב הפוך
אז זהו שלא
ולגבי חסד
כמו שכתבתי אולי אני ייקח שקל מכל אחד לחסדים שלי
אני אוהב חסד אבל תשאלו אותי לפני
תודה
 
מעניין מי הדיין כי אני הייתי מגדיר את זה אחרת
ישפה וואי שאנשים יתעכבו
מול ספק שהבן אדם הרץ חשוב לו שש דקות


ממש לו נכון ביחס לרכבת
מנסיון

הייתי מעוניין
אבל אם היו שואלים אותי מה לעשות
הייתי אומר שלא

אז נעים להכיר

נכון בחשבון של אדם מול עצמו


עכשיו רק כמה מילים
כידוע שיש שתי טקטיקות לשמור את הדלת
אחת פשוט ללחוץ על הכפתור שניה לפני שהנהג סוגר
ואז הבן אדם כנראה יצליח להשתחל פנימה
זו דרך לגיטימית בעיני
כיוון שזה חלק מהמהלך התקין של הרכבת
השניה לתפוס את הדלתות בכוח
מישהי/ו כתב בשם דיין שזה ספק
אז כנראה הוא לא העמיד את הנתונים נכון
זה וודאי שאנשים יתעכבו
עוד עניין
רבים דיברו על המערכת האוטומטית של הרמזורים
וכל מי שנוסע ברכבת יודע שהיא לא פועלת בכל מקום
אבל גם במקומות שהיא פועלת יש הבדל משמעותי אם הנהג מאט ומגיע כמעט לעצירה ורק אז המערכת מזהה אותו
לבין נסיעה חלקה
דבר נוסף
הקטע של חסד וכל זה
יש בן אדם שאני כבר תקופה ארוכה מאכיל אותו
אולי אני אקח מהמקרר שלכם אוכל בשבילו שלא תיזרקו
או רק שקל אחד מכל אחד מהאנשים פה
כי בשבילכם זה רק שקל ובשבילו זה חיים?
דבר נוסף
הרבה כתבו שלפגישה חשובה לא יוצאים ברגע האחרון
ויש על זה שלוש תשובות
הראשונה שמי שיש לו ילדים יש לו גם אילוצי בייביסיטר/מטפלת/מעון ולא תמיד יש לו את הפריווילגיה לצאת מוקדם
השניה שיש רבים שאת כל זמן הרזרבה הם בזבזו על אוטובוסים פנימיים
השלישית שמה עם בן אדם שלא מפסיד פגישה חשובה
רק מחכה 25 דק לאוטובוס או הולך רבע שעה ברגל בגלל שעיכבו לו את הרכבת גם עליו יש לכם שאלה למה הוא לא יצא מוקדם
דבר כמעט אחרון
הרבה שאלו למה מי שהגיע בזמן לרכבת קודם למי שאיחר
נראה לי שאם שואלים את זה ככה התשובה טמונה בשאלה
ועוד משהו לפני סיום אנשים ציירו אותי כאילו תקפתי מישהו
אז תשימו לב לנוסח לא כתבתי שאני לא סולח
לא שאני כועס
טיפה בתסכול וזהו


דבר אחרון
הרבה באו אלי כמי ששונא חסד
ונמצא בפוזיציה
אז ככה כולנו בפוזיציה
והשאלה האם גם בפוזיציה השניה הייתי מגיב הפוך
אז זהו שלא
ולגבי חסד
כמו שכתבתי אולי אני ייקח שקל מכל אחד לחסדים שלי
אני אוהב חסד אבל תשאלו אותי לפני
תודה
העמדתי את הדברים כמו שאתם כותבים.
אנשים לא חיים בבועה ומכירים את המציאות מהשטח.
אדרבה, תתקשרו אתם ותשאלו, אולי תקבלו תשובה אחרת.
אני הגעתי פתוחה לכל תשובה כי כמו שכבר כתבתי באחת ההודעות לא הצלחתי להגיע להכרעה בתוכי מה נכון.
לפעמים אני בצד שרוצה שיעצרו לו לפעמים אני בצד שרוצה תחנות ריקות מאדם ואוטובוס שרץ הישר אל היעד.
לכן, אין לי שום יכולת להגיע להכרעה או לדעה נכונה לבד.
אתם באים עם טענה לצד אחד ולכן תתקשו לקבל כל פסק שהוא שלא נוקט כדעתכם.
 
נערך לאחרונה ב:
שאלתי דיין (מבית הדין הישר והטוב) ואמר לי שברור שאין כאן גזל.
יש כאן ודאי (האדם שרץ ויפסיד) מול ספק (שאנשים יפסידו בגלל האולי חצי דקה של המתנה)
מעבר לכך הוא התפלא על השאלה,
איך יתכן שאדם יכול לראות מישהו רץ ולאטום את ליבו ולא לעצור את האוטובוס.
אמרת לו שהרכבת הקלה מגיעה בשעות אלו כל 4 דקות, ושעיכוב שלה עלול לתקוע אותה ברמזור?
ללא ציון ברור של שתי עובדות אלו, השאלה אינה רלוונטית לאשכול.
 
העמדתי את הדברים כמו שאתם כותבים.
אנשים לא חיים בבועה ומכירים את המציאות מהשטח.
אדרבה, תתקשרו אתם ותשאלו, אולי תקבלו תשובה אחרת.
אני הגעתי פתוחה לכל תשובה כי כמו שכבר כתבתי באחת ההודעות לא הצלחתי להגיע להכרעה בתוכי מה נכון.
לפעמים אני בצד שרוצה שיעצרו לו לפעמים אני בצד שרוצה תחנות ריקות מאדם ואוטובוס שרץ הישר אל היעד.
אתם באים עם טענה לצד אחד ולכן תתקשו לקבל כל פסק שהוא שלא נוקט כדעתכם.
מי הדיין הנ"ל ?
ושוב איך זה ספק וודאי?
ואת שוב מעלה את האוטובוסים כשהסוגיא היא רכבות
 
אמרת לו שהרכבת הקלה מגיעה בשעות אלו כל 4 דקות, ושעיכוב שלה עלול לתקוע אותה ברמזור?
ללא ציון ברור של שתי עובדות אלו, השאלה אינה רלוונטית לאשכול.
לא שאלתי ואשאל בע"ה בהמשך היום.

רק שאלה טכנית בהקשר, בשביל להבין יותר את המערכת.
האם הרכבת מתוכנתת בצורה שיש זמן מסויים שהיא עוצרת בתחנה ומעבר לסמן המסויים היא סוגרת את דלתותיה וממשיכה, ולא משנה מה מתחולל בתחנה. או שזה תלוי במספר האנשים שעולים?
ואם זה תלוי במספר האנשים שעולים, איך אפשר להגיע למסקנה שעיכוב של 30 שניות הוא בדיוק זה שיתקע אותה ברמזור?
כי אם כן, היום היא מקללת את זו שרצה, מחר את חמשת האנשים שיצאו בדיוק למשרד הפנים, ומחרתיים את קבוצת התיירים שיצאה לתפילת שחרית בכותל.
איך בעצם מתנהלת המשוואה בין הרכבת לרמזורים?
 
ושוב איך זה ספק וודאי?
כפי שכבר הסברתי גם אני לעיל (וברוך שכיוונתי) יש כאן ספק מול ודאי.
כי ה"ודאי" עיכוב של הרבים למשך החצי הדקה הקרובה, ודאי לא נחשב עיכוב, וכדאי להם לרבים להתעכב חצי דקה בשביל יהודי שרץ ונשמתו בידו. (אם מזרע ישראל הם.)
הטיעון הנכון שהעלית כאן היה, שיש רצף ירוק של רמזורים, שבעקבות העיכוב יפסידו אותו, ואז העיכוב יהיה לא של חצי דקה, אלא של שש שבע דקות, דבר שיגרום לרבים הפסד בהפסידם את הרכבת היוצאת בתור קו ההמשך שלהם, וזה כבר הפסד של חצי שעה.
הטיעון הזה הוא נכון, ומילתא דמסתבר, אבל הוא ספק! כי זה לא ודאי יקרה.
וההפסד של היחיד כאן הוא ודאי.
זה נכון שיש להביא בחשבון את זה שיש ליחיד רכבת כל ארבע דקות (ורק לכן יתכן שברכבת אולי לא כדאי לעצור, על אף שבאוטובוס דבר פשוט הוא שחובה לעצור.) ולכן כתבתי שאינני מכיר מספיק את הנתונים.
אבל, גם יש לקחת בחשבון, שאם האדם רץ כ"כ בטירוף, אולי גם הוא צריך להגיע לקו המשך מסוים, שאם ימתין לרכבת הבאה יפסיד אותו.
ובכך הספק הפסד שלהם, מתקזז עם הספק הפסד שלו.
ומה שנשאר זה הודאי הפסד שלו (עיכוב של חמש דקות) מול הודאי הפסד שלהם (עיכוב של חצי דקה) שבזה פשוט לי שצריך לחכות לו.

לכן אני מאוד מבין את הפסק הזה, וכמובן שיש להזכיר את כל הנתונים כששואלים, ואצפה לתשובות שיגיעו.
 
לא שאלתי ואשאל בע"ה בהמשך היום.

רק שאלה טכנית בהקשר, בשביל להבין יותר את המערכת.
האם הרכבת מתוכנתת בצורה שיש זמן מסויים שהיא עוצרת בתחנה ומעבר לסמן המסויים היא סוגרת את דלתותיה וממשיכה, ולא משנה מה מתחולל בתחנה. או שזה תלוי במספר האנשים שעולים?
ואם זה תלוי במספר האנשים שעולים, איך אפשר להגיע למסקנה שעיכוב של 30 שניות הוא בדיוק זה שיתקע אותה ברמזור?
כי אם כן, היום היא מקללת את זו שרצה, מחר את חמשת האנשים שיצאו בדיוק למשרד הפנים, ומחרתיים את קבוצת התיירים שיצאה לתפילת שחרית בכותל.
איך בעצם מתנהלת המשוואה בין הרכבת לרמזורים?
לפי איך שראיתי - הרכבת עוצרת בכל תחנה לפרקי זמן קבועים,
בלי להתחשב בכמות האנשים שעולה.
אבל נראה לי שבנוסף יש לנהג שליטה על זה, ויתכן שכשהוא רואה שיש בתחנה כמות אנשים גדולה - הוא מאפשר עוד זמן המתנה.
 
לא שאלתי ואשאל בע"ה בהמשך היום.

רק שאלה טכנית בהקשר, בשביל להבין יותר את המערכת.
האם הרכבת מתוכנתת בצורה שיש זמן מסויים שהיא עוצרת בתחנה ומעבר לסמן המסויים היא סוגרת את דלתותיה וממשיכה, ולא משנה מה מתחולל בתחנה. או שזה תלוי במספר האנשים שעולים?
ואם זה תלוי במספר האנשים שעולים, איך אפשר להגיע למסקנה שעיכוב של 30 שניות הוא בדיוק זה שיתקע אותה ברמזור?
כי אם כן, היום היא מקללת את זו שרצה, מחר את חמשת האנשים שיצאו בדיוק למשרד הפנים, ומחרתיים את קבוצת התיירים שיצאה לתפילת שחרית בכותל.
איך בעצם מתנהלת המשוואה בין הרכבת לרמזורים?
יש חשבון ממוצע
של זמן שהייה בתחנה לדוג בתחנה הראשונה הנהג מגיע בדרך כלל לפחות דקה לפני הזמן כי התחנה מלאה
בשאר התחנות הרמזור מחושב לפי ממוצע של זמן שהייה
למשל בתחנה מרכזית זמן השהייה ארוך יותר
ואם זה תלוי במספר האנשים שעולים, איך אפשר להגיע למסקנה שעיכוב של 30 שניות הוא בדיוק זה שיתקע אותה ברמזור?
כי הנהג סוגר את הדלתות לפי צפצוף שהוא מקבל
כי אם כן, היום היא מקללת את זו שרצה, מחר את חמשת האנשים שיצאו בדיוק למשרד הפנים, ומחרתיים את קבוצת התיירים שיצאה לתפילת שחרית בכותל.
צר לי מאוד על הניסוח הזול כאילו מישהו קילל מצפה להתנצלות
סך הכל הבעת תסכול לגיטימית
וכמו שאמרתי
מי שבתחנה זכותו לעלות
אבל לעכב בביל מאחרים מה הקשר
הטיעון הזה הוא נכון, ומילתא דמסתבר, אבל הוא ספק! כי זה לא ודאי יקרה.
אז אתה לא נוסע מספיק ברכבת
הנהגים כמעט תמיד מקבלים יודעים מתי הם צריכים לסגור את הדלתות בשביל לצאת בזמן
והטענה שבין 200 נוסעים קרוב לואי יש מי שעיכוב של 2 דקות יהיה בשבילו משמעותי יותר הוא הרבה יותר הגיוני
מאשר הספק שאולי למי שרץ 5-6 דקות יהיו משמעותיות
 
אז אתה לא נוסע מספיק ברכבת
הנהגים כמעט תמיד מקבלים יודעים מתי הם צריכים לסגור את הדלתות בשביל לצאת בזמן
והטענה שבין 200 נוסעים קרוב לואי יש מי שעיכוב של 2 דקות יהיה בשבילו משמעותי יותר הוא הרבה יותר הגיוני
מאשר הספק שאולי למי שרץ 5-6 דקות יהיו משמעותיות
קודם כל, אני עצמי כבר כתבתי במפורש שאינני נוסע מספיק ברכבת... :)
זאת ועוד, שבהגדרה הלכתית, גם ספק קרוב לודאי הוא ספק, ואין ספק מוציא מידי ודאי.
(יש עוד חשבון, שאין הרבים נדחים מפני היחיד, אבל אין ספק מוציא מידי ודאי, בצירוף הספק הפסד של היחיד (לגבי קו המשך וכו') לכאו' דוחה את הספק הפסד של הרבים, למרות כמעט כמעט ודאיותו.)
כמובן שמורה ההוראה לענ"ד כאן, ראוי שיידרש למציאות בשטח, כמה פעמים עוצרים את הרכבת, למשך כמה זמן זה, והאם אותו הפסד קרוב לודאי לא מתרחש לעיתים גם אם לא עצרו את הרכבת, בעקבות עומסים בתחנות השונות.
קשה להגיע בזה להכרעה ברורה, אבל בשלב זה, בהסתמך על הנתונים שאתה העלית, קרוב יותר הדבר להורות כן לעצור את הרכבת. (לכאו' זה רק רשות ולא חובה, כי עדיין יש מקום לבוא ולטעון כדבריך.)
 
יש חשבון ממוצע
של זמן שהייה בתחנה לדוג בתחנה הראשונה הנהג מגיע בדרך כלל לפחות דקה לפני הזמן כי התחנה מלאה
בשאר התחנות הרמזור מחושב לפי ממוצע של זמן שהייה
למשל בתחנה מרכזית זמן השהייה ארוך יותר
כלומר, גם אתם מודים ששלושים שניות לכאן ולכאן הם בודאי בטווח. ולא דיוק מושלם כפי שמציירים כאן שוב ושוב.
וחבל לכתוב שוב ושוב 2 דקות. עצירה לאדם שרץ + הריצה והעליה לא אורכים כל כך הרבה זמן. מדובר בפחות מדקה במקרה הרחוק.

צר לי מאוד על הניסוח הזול כאילו מישהו קילל מצפה להתנצלות
סך הכל הבעת תסכול לגיטימית
צודק. מתנצלת ומבקשת מחילה.
אז אתה לא נוסע מספיק ברכבת
הנהגים כמעט תמיד מקבלים יודעים מתי הם צריכים לסגור את הדלתות בשביל לצאת בזמן
והטענה שבין 200 נוסעים קרוב לואי יש מי שעיכוב של 2 דקות יהיה בשבילו משמעותי יותר הוא הרבה יותר הגיוני
מאשר הספק שאולי למי שרץ 5-6 דקות יהיו משמעותיות
שוב.
ספק וודאי והאם קרוב לספק הוא הקובע אלו החלטות שיכולות לצאת לאחר שאלה.
ואדרבה, תשאלו.
זה נראה לי הוגן והגיוני לא פחות מלבוא בטענות של גזל על אחרים.
 
אולי כדי לצאת יותר חכמים מהאשכול הזה, נשאל שאלה מבחינה הלכתית טהורה:
אם הבת שלי (או אשתי) התעכבה מאחורי, האם מותר לי להחזיק עבורה את הדלת ולעכב מעט את כל הנוסעים?
זה בעצם בשבילי, כי אם היא לא תעלה, גם אני לא יעלה על הרכבת.
 
זה נראה לי הוגן והגיוני לא פחות מלבוא בטענות של גזל על אחרים.
שוב ציטוט מעוות
כתבתי גזל?
כתבתי שהחסד הוא על חשבון אחרים זה הכל
אולי כדי לצאת יותר חכמים מהאשכול הזה, נשאל שאלה מבחינה הלכתית טהורה:
אם הבת שלי (או אשתי) התעכבה מאחורי, האם מותר לי להחזיק עבורה את הדלת ולעכב מעט את כל הנוסעים?
זה בעצם בשבילי, כי אם היא לא תעלה, גם אני לא יעלה על הרכבת.
אני חושב שיש הבדל בין לתפוס לעצמיך
ללתפוס לאחרים
החלוקה הזאת היא הלכתית
ישנה סוגיא של תופס לבע"ח במקום שחב לאחריני
רואים בסוגיא שם שהתפיסה עבור אחר
אפילו בזכיה מהפקר היא הרבה יותר בעייתית מאשר לתפוס לעצמיך
 
נו למי זה מופנה?
בוער לך שאחפש? (זה גם חסד... ;) )

ובכן חיפשתי, ויש שלושה ניקים שכתבו כן.
אחד כתב שזה גזל לכל נוסעי הרכבת שאולי יוזקקו למונית. אחד כתב שזה נזק לדלתות, ולכן זה גזל מהחברה וגזל זמן.
ועוד אחד כתב שזה מעשה שאין בו חסד, ויש בו גזל זמן. וההודעה הזאת תופנה לכל אחד משלושתם...
תנוח דעתך.
 
נערך לאחרונה ב:

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
מצב
הנושא נעול.

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה